במשך שלוש וחצי שעות ישבתי במטוס ליד בחור יפהפה ומקסים עם ירכיים חטובות ותהיתי מי הוא. נמנום קצרצר והתעוררתי עם הידיעה הבטוחה והוודאית שאני יושבת ליד לא אחר מאשר אלכס דאוסט – אלוף בריטניה בנג״ש.
אחרי הכל המכנסיים שלו עטפו בצמידות נעימה את ירכיו, שיערו היה מטופח במידה. השפתיים שלו היה מצוירות יפה כל כך ובצבע בריא במיוחד. מוכרח להיות אלכס דאוסט. במשך כל הטיסה הוא ישן והרי כולם יודעים שכל רוכב מקצועי מנצל כל רגע נתון לשינה. הוא בטח שמע על מחנה האימונים שסאקסו ערכו פה מחברים שלו והחליט לנצל את האביב המוקדם שלנו למחנה אימונים אישי. התחלתי להעביר בראש את כל מה שאני יודעת עליו. קבוצות קודמות, חברים, מרוצים. כבר התחלתי לתכנן שאלות.
אלכס מדבר על The Race of Truth, הנג”ש (אלוף בריטניה בנג”ש U23 בשנים 2008-2009 ואלוף בריטניה נג”ש בשנים 2011-2013
ראיון אחרי הנג”ש בטור של דובאי, לפני מספר ימים. הוא חמוד לאללה, לא?
[בכל מקרה, ב-0:36 מאחורי אלכס דאוסט, בזמן שהוא מדבר, רואים משהו מעניין: רוכב אחר שסיים את הנג”ש לא מצליח לצאת מתוך החליפה החדשה שלו וצריך עזרה לשלוף את עצמו מתוך הבגדים.]
… ואז הוא התעורר.
אחרי עשרים דקות שניסיתי להפסיק לבהות בו (מה שביצעתי ללא הפרעה במשך שלוש השעות הקודמות) נשמתי עמוק ובררתי איתו את העניין. לא. הוא לא רוכב מקצועי. הוא בא לארץ ליומיים בענייני עבודה. המשפחה שלו היתה כאן כמה פעמים. בשבילו זו פעם ראשונה. והוא רוכב שטח מדי פעם. Whatever. נגמר לי ממנו בשנייה שהבנתי שיש לו מבטא אמריקאי.
וזאת הסיבה לכתבה. אני חייבת לבדוק את הדור החדש, לדעת לזהות את כל האובייקטים (סליחה, הבחורים) החדשים בענף. באופן אישי עדיין יש לי את אדם הנסן הפסל היווני האוסטרלי, שרוכב בכל הגראנד טורים ואוהב לצאת לקבוצות בריחה, אבל צריך להתחיל לעבוד על תכנית גיבוי לקראת החד יומיים של האביב, כי פאביאן קאנצ’לרה כבר תפוס ואם נודה, גם לא צעיר, ואני מחפשת ריגושים חדשים.
עוד דבר חשוב שעולה עכשיו מעל דפי הרשת הוא מחקר שבו מקשרים ביחס ישר את המראה הטוב, האתלטי והבריא ליכולת לנצח במרוצי כביש. ברצינות, זו לא בדיחה אלא מחקר של דר’ פוסטמה (Dr. Erik Postma מאוניברסיטת ציריך, שוויץ) שנערך בעזרת השוואת מידת המשיכה של גברים ונשים לתמונות של כ-80 רוכבים מסיימי טור דה פראנס. מהמחקר עולה כי ככל שלרוכב אופניים בטור דה פראנס פנים נאות יותר, יכולת ה-endurance שלו גבוהה יותר ומכאן, סיכוייו לנצח – גבוהים יותר! (המחקר נערך ב-2012, ולאחר בחינה מדוקדקת את רשימת המנצחים ותמונותיהם… יש משהו בדבר).
Warren Barguil וורן בארגיל (22) – ג’יאנט שימאנו
עז הרים, רזה, כחוש, גר עם ההורים, אבל יש לו חיוך חמוד.
אחת הסיבות העיקריות שצריך להכיר את הפנים החדשות של הספורט שלנו. רק בן 22 וכבר מכונה הפנומן הצרפתי החדש. נכון, כל רוכב צרפתי שזוכה בתחרות הראשונה שלו מיד זוכה לכינוי “הפנומן הצרפתי החדש”, אבל בואו ניתן לו להנות מהספק, הוא כבר זכה בשני שלבים בוואלטה של השנה שעברה, וזאת היתה בסך הכל השנה הראשונה שלו כרוכב מקצועי.
בינתיים השנה הוא הגיע למקום 8 בסטרדה ביאנקה ולמקום 9 כללי בטור של קטלוניה בסוף מרץ.
It’s not my job, it’s a game for me…
Rohan Dennis רוהאן דניס (23) – גארמין שארפ
ילד אוסטרלי שהולך על ה-GC. מתחיל את שנתו השנייה בגארמין שארפ, כאשר כבר בשנה שעברה הוא לקח מקום ראשון כללי בטור של אלברטה, קנדה, חולצה לבנה (צעיר הכי טוב) בקריטריום דופינה של 2013, ומקום שני בנג”ש האישי בטור דה פראנס 2013, אחרי טוני מרטין ולפני כריס פרום.
גארמין שומרים עליו ולכן השנה הוא התחרה בינתיים רק באוסטרליה ואת העונה האירופאית שלו התחיל במקום שני בנג”ש בקריטריום אינטרנשיונל.
אין לי מושג מה הוא אומר. כנראה שהוא מדבר אנגלית. אבל יש לו חיוך חמוד ועיניים מהפנטות.
Lasse Norman Hansen לאסה נורמן האנסן – גארמין שארפ
בטור של דובאי, בנג”ש, ביום הראשון של התחרות המקצוענית הראשונה שלו – 16 שניות אחרי טיילור פיני (המדהים והשווה ביותר) – טיל סקנדינבי (דנמרק) למקום השלישי. בסיום הטור הוא היה שלישי כללי. כבוד.
עד עכשיו הוא בעיקר רכב בעיגולים באולמות, אבל יש לו הוכחות מתכתיות שהוא בדרך הנכונה: זהב באומניום בלונדון 2012 וארד באליפות העולם U23 בנג”ש בשנה שעברה.
http://youtu.be/116lipmm4kg
לאסה נורמן הוא בלונדיני ויש לו לסת של ויקינג, אבל מעבר לזה אין בו יותר מדי אלמנטים שיהפכו אותו למגה סלב הבא של עולם האופניים. אם אני צריכה (ואני צריכה) לבחור אובייקט חדש בגארמין שארפ – הזוכה הוא:
Dylan van Baarle דילן ואן באארלה (21) – גארמין שארפ
הופה! והופה!! מרוץ ראשון בבוגרים, טור דובאי. שלב 3, מקום רביעי בספרינט הסיום שבו היה ראשון מרסל קיטל בכושר תחילת עונה מרשים במיוחד, שני חואן חוזה לובאטו, מוביסטאר ושלישי – פיטר סאגאן. מסתבר שלא רק אני התרשמתי מאיך שהוא נראה, והשבוע באתר של הסטטיסטיקות של הרוכבים 519 אנשים שונים רצו לראות מאיפה הוא מגיע אלינו: אלוף הולנד U23 ב-2013. גם בכביש וגם בנג”ש.
הוא הולנדי, הוא בן 21, עיניים כחולות, אף סולד, חיוך זחוח על פניו. המטרות שלו בחיים מאד מציאותיות: רונדה ואן-פלאנדרן ופאריז-רוביי. ברגע שפאב’ס פורש, אני עוברת לעודד אותו.
דילן (כן, אנחנו כבר על בסיס שם פרטי) רוכב ומשוחח בהולנדית שוטפת. הרכיבה שלו כל כך יפה, זורמת, נקייה. תאווה לעיניים.
Rick Zabel – כן זה הבן של אריק (20) – BMC
אין לי מושג למה, אבל כבר כמה שנים שאני מחכה לזאבל ג’וניור (20) שיפציע ויציל את ענף האופניים בגרמניה. אני עוקבת אחריו עוד מהתקופה שפאפה זאבל היה עדיין פעיל ומדי פעם הפציע בתחרויות נוער של ריק ודיווח על כך בסייקלינג ניוז. הוא מוכשר כמו אבא שלו בספרינטים ויש סיכוי מסויים שהוא יהפוך לספרינטר מוכשר.
זה אמנם סרטון ישן, מ-2012, בשנה הראשונה שלו בראבו-קונטיננטל, אבל עדיין אין הרבה סרטונים בכיכובו. הוא מתייחס לצל הגדול שאבא שלו מטיל עליו (ואם נהיה ציניים קצת, על כל הספורט כולו). למצטרפים חדשים לענף: אריק זאבל, ספרינטר על בשנים 1993-2008, שנים שבהן כל התוצאות מוטות מעט לכיוון תוספי מזון שנויים במחלוקת ותמריצים בלתי חוקיים בעליל.
Simon and Adam Yates סיימון ואדם ייטס (21) – אוריקה גרין אדג’
פעמיים כי טוב! תאומים זהים (יש ביניהם הבדל משקל של קילו אחד) עם נטייה ל-GC. רוכבים בצורה דומה מאוד. אדם מתמחה בסיום בעליות ארוכות, סיימון מתמחה בספרינטים וסיומים עם עליות קצרות. בשלוש השנים האחרונות הם רכבו בקבוצות שונות והשנה הם יתאחדו, לפחות בתיאוריה אם לא במירוצים עצמם, תחת הדגל האוסטרלי.
אדם לקח מקום שני בטור דה ל’אבניר 2013. זה סימן טוב לעתיד – מי שמצליח בטור של אבניר יש לו סיכוי גבוה להצליח גם בבוגרים (2012, ווארן ברגיל, ראו למעלה, ב-2010 נאירו קינטנה רוכב מוביסטאר, מקום שני בטור דה פראנס 2013) ואנדרו טלנסקי (גארמין, 2012, שני בנורמנדי, 7 בוואלטה, 2013, 2 פאריז-ניס ועשירי בטור דה פראנס) ודוגמא אחרונה כי הוא ממש חביב עלי, טיג’יי ואן גארדרן, 2009, שני, אחרי רומן סיקארד הצרפתי, גם בחור טוב.
סיימון ייטס, לעומת זאת, לקח שלושה שלבים בטור דה ל’אבניר בשנים 2011 ו-2013 ומקום שלישי כללי בטור של בריטניה בשנה שעברה, תוך כדי שהוא מתמקד ברכיבה באולם וזוכה במדלית זהב בנקודות באליפות העולם.
סיימון ייטס (חולצה לבנה עם דגל בריטניה) בטור של בריטניה, 2013, מפגין יכולת טקטית ומנצח שלב:
סיימון ייטס מדבר כמו שהוא רוכב – ספרינט מטורף עד לסוף המשפט…
Florian Senechal פלוריאן סנקאל (20) – קופידיס
אתם ראיתם את העיניים שלו? אני טבעתי בהן.
ב-2011 הוא הצהיר על כוונות: מקום שני בטור של פלנדריה ומקום ראשון בפאריז-רוביי לצעירים. רוכב קלאסיקות בהתהוות.
ראיון מטעם קופידיס, בצרפתית. לא משנה מה הוא אומר. אני ראיתי רק את העיניים שלו ואת הזיפים המעוצבים – comme il faut.
Julian Alaphilippe ג’וליאן אלאפיליפ (21) – אומגה פארמה – קוויק סטפ
ג’וליאן אלאפיליפ חתם על חוזה מקצועני כבר ב-2013, במהלכה התחרה ב-20 תחרויות ו-56 ימי תחרות. הישגו הגדול ב-2013 היה חולצת הנקודות/ספרינטים בטור של אבניר ונצחון בשלב השביעי בטור, אבל השנה (2014) הוא כבר משיג תוצאות עם נקודות UCI: מקום שני, שלישי ורביעי בשלבים שונים של וולטה קטלוניה. OPQS יודעים לזהות ספרינטר טוב, מסתבר…
בזמנו החופשי הוא מתופף על תופים ואנחנו יודעים שכל בחורה מעריכה בחור עם חוש קצב טוב. הנצחון בשלב 7 של Tour de l’Avenir:
[youtube]http://youtu.be/TQq7ctxXt6k[/youtube]
Matej Mohoric מאטז’ מוהוריק (19) – קנונדייל
הסלובני הצעיר (ושוב אני כותבת, בן 19), שלא נראה מי יודע מה, ופוגע לי בתיאוריה של “היפים תמיד מנצחים”, כבר אלוף עולם. פעמיים. 2012 – אלוף עולם בכביש בצעירים. 2013 – אלוף עולם ב-U23.
מהראיונות איתו עולה רושם של בחור צנוע ובעל רצון עז ללמוד. הוא יודע שהוא צעיר (דאא!) והוא הולך לנצל כל רגע אפשרי ללמוד מחבריו לקבוצה כדי לגלות אם הוא מוכשר בחד-יומיים או יותר לכיוון הגראנד טורים. לנו נשאר להמתין בסבלנות, לצפות בו מפתח את הרגליים, הטכניקה והטאקטיקה. ולהנות.
[youtube]http://youtu.be/Bw8tmMAoXJs[/youtube]
דיווח של אליפות העולם, 2013, U23. והראיון איתו אחרי הנצחון הגדול. ב-1:00 הם עוברים לסלובנית ואומרים את השם שלו. ככה מבטאים את זה. בהצלחה לנו ולשדרים של יורוספורט.
[youtube]http://youtu.be/D_At9dYQFx8[/youtube]
בסך הכל, כשאני חושבת על זה, כל בחור צעיר שמצליח להגיע לפלוטון המקצועי, מגיע לו כל הכבוד וכל החשיפה שרק אפשר לתת לו. הם צעירים וחדורי מוטיבציה ואופטימיות, אבל אם אסתמך על מיטב הביוגרפיות ששוטפות את שוק הספרים היום, הם בחרו לעצמם דרך חיים סיזיפית ונטולת הכרה. הם יבלו 200-250 יום בשנה בדרכים, בתחרויות ובמחנות אימונים. הם יהיו כל כך עייפים שלא יהיה להם כוח ללכת לסופרמרקט לקנות ארוחת ערב. הם יהיו כל כך כאובים שהם יבלו כל רגע שהם רק יכולים בשכיבה ובמנוחה. ובסוף… כמה שמות אנחנו באמת מכירים מהפלוטון המקצועי…
דילן, רוהאן, ג’וליאן, אדם, סיימון ומאטז’ – אתם הגיבורים שלי. בהצלחה!
מאת: רותי פולוילר
רותי פולוילר עברה לספורט הגלישה באינטרנט אחרי “וי” על צלילה, רחיפה וטריאתלון, עקב פריכיות יתר ונטייה אפסית לאתלטיות. עוקבת אחרי עולם האופניים עוד מהתקופה של גרג למונד, ובאובססיביות – כבר שני עשורים. מעדיפה להתרכז באנשים על האופניים ובסיפורים האישיים מסביב. לבלוג של רותי בטאמבלר.
