בין אליפות ישראל לעוד מרוץ של סייקלינג אקדמי בחו”ל תפסנו את רן מרגליות, שכתב אצלנו אחלה סדרה על טור 2014, לראיון קצר לקראת הטור-דה-פראנס 2015. כרגיל הוא מביא זווית שרק הוא, עם ההיכרויות הפנימיות, הסמול טוק באיטלקית, וההבנה העמוקה של הספורט הזה על כל היבטיו יכול להביא.
רן רכב בחו”ל שבע שנים ובשנים 2011-2012 היה חלק מסקסו-בנק עם אלברטו קונטאדור. לפני שנה הקים את cycling academy הישראלית תחת חסותו של פטר סגאן ומאז הוא עומד בראשה. בסוף השבוע האחרון היה אפשר לראות את ההשפעה של המהלך הזה על הרכיבה בישראל בכלל, בדמות אליפות לאומית ברמה גבוהה בה כולם מיישרים קוו עם הסטנדרט המקצועי החדש – כל הכבוד.
בוקר טוב רן, ותודה שאתה מקדיש מזמנך לקוראים של BIKEPANEL! השאלה שמסקרנת את כולנו – מה הסיכויים של קונטאדור לקחת ג’ירו/טור דאבל?
ניתוח הסיכויים של קונטאדור הוא קצת טריקי. גם העובדה שהוא רוכב השנה ג’ירו/טור וגם לאור מה שקרה בשנה שעברה בה ראינו איך בשנייה אחת כל המרוץ מסתיים. קטע הפאבה השנה לא פחות קשה מהקטע ששובץ בשנה שעברה. מצד שני קונטאדור הוא רוכב שיודע להתמקם מקדימה ובכך יש לו יתרון קטן על פרום. בסופו של דבר זה כמו רולטה רוסית: אתה זורק כל מה שיש לך אבל בסופו של דבר לא באמת יודע איך הטור יתפתח ומה יקרה עד השבוע השלישי ובמהלכו.
ראיתי את קונטאדור ברוט-דה-סוד והוא היה נראה טוב. פגשתי אותו לפני שבועיים ולדבריו הוא יחסית מאושש. טור של שלושה שבועות זה מפרק, וראינו ביום הלפני אחרון בג’ירו כמה שזה אינטנסיבי. היכולת שלו לשרוד את השבוע האחרון בהרים תלויה לא מעט בשאלה איך קואינטנה יגיע לשלב הזה וכמה חזק הוא ילחץ.
סקסו מובילים את הפלטון בג’ירו ביחד עם קונטאדור
בטינקוף-סקסו רוכבים שלושה תותחים עם מטרות שונות: קונטאדור בא לקחת את הטור, מייקה את המנוקדת ולסגאן יש סיכוי בכמה קטעים במיוחד בשבוע הראשון. איך מנהלים את כל זה במסגרת של קבוצה אחת?
אני מאמין שכל הקבוצה הגיע בשביל קונטאדור. גם רפא מייקה, גם סגאן, יתמכו בקונטאדור בעדיפות ראשונה והמטרות האחרות הן בעדיפות שניה אם לא שלישית אפילו. הם באים להתחרות על הדרוג הכללי, וטינקוף (הבעלים י.ש.) חם על הדאבל ויודע שקונטאדור השנה הוא כנראה הסיכוי היחיד שלו לעשות את זה. בשנה הבאה קונטאדור יהיה יותר מבוגר והסיכוי יורד.
החיסרון העיקרי של קונטאדור הוא שטינקוף-סקסו לא העמידה את הקבוצה הכי חזקה שהיא יכולה לטור. סקירת רשימת הרוכבים שפורסמה לקראת הטור מעלה הרכב טור קצת מאכזב בעייני. טינקוף-סקסו עבדו בסדר בג’ירו חוץ מבאסו שאין לי מושג למה הוא שובץ גם בג’ירו וגם בטור וזאת טעות לדעתי לכלול אותו. בג’ירו הם לא נשארו עם קונטאדור בעליות כי לא היה להם מטפסים ברמה של מייקה, מה גם שאסטנה הציגה רמה אחת מעל כולם (מישהו צריך לעצור את זה…).
הרננדס לא בסגל לטור (י.ש: מטפס מצוין, סייע לקונטאדור בשנה שעברה בוולטה) וכך גם פאוליניו (י.ש: רוכב ותיק מאוד, שען ומדליסט אולימפי) ובודנר. ההרכב לא מספיק חזק במישורים וגם לא מספיק חזק בעליות. קשה לי להעריך למה נבחר הרכב כזה, כאשר אני יכול לחשוב על לפחות חמישה רוכבים יותר טובים מבאסו שלא נכנסו לסגל של הטור.
בצד החיובי בנאטי בכושר טוב, טוסאטו תמיד טוב במישורים, מייקה טוב, סגאן יבוא לעבוד בשביל קונטאדור ואני לא מאמין שיתנו לו יותר מדיי ללכת על הנקודות בשביל החולצה הירוקה.
רפא מייקה – המוביל של קונטאדור בהרים
מה היה שומע “זבוב על הקיר” בתדרוך הבוקר של טינקוף-סקסו לקראת קטע 3 עם המור-דה-הוי. האם קובעים כבר בבוקר מה סגאן יכול לעשות או שלפי התפתחות המרוץ אומרים לו יאללה לך על זה?
גם וגם. קטעים כמו קטע 3 עם סיום במור-דה-הוי ובכלל בשבוע הראשון זה כל יום טירוף. אתה בעיקר מנסה להישאר על האופנים. סגאן באמת יכול לנצח את השלב השלישי, וגם את השלב הרביעי (י.ש: אולי גם את השישי והשמיני…). כמו שאמרתי המטרה הראשונה של הקבוצה תהיה לשמור את אלברטו מחוץ לנפילות, וזה ישרת גם את המטרה של סגאן כי הוא יהיה מקדימה, למרות שיכול להיות שיהיה חייב “לראות רוח”. אם יש לו רגלים בעליה האחרונה הוא יכול ללכת, אבל אני מאמין שזאת לא המטרה הראשונה שלו.
אלברטו הוא רוכב נוח בהיבט הזה כי הוא לא אחד שצריך לדחוף אותו כל הזמן מאחורי הפלטון. הוא בעצמו מדרבן את הרוכבים להישאר מקדימה ויש לו ביצים. אם סגאן היה עובד בשביל רוכב כמו פרום למשל אז ניצחון בקטע הוא בלתי אפשרי כי הוא היה צריך לעשות מאה פעם במהלך המרוץ הלוך וחזור בתוך הפלטון.
חוגגים את הטור ב BIKEPANEL עם Rudy Project!
בסדרת כתבות איכותית של יניב שור שתביא לכם את כל מה שצריך לדעת על הטור. מי שישתתף ויתרום לשיחה בתגובות לכתבה יוכל לזכות במשקפיים מתנת Rudy Project! אנחנו רוצים לראות אתכם מתעוררים ומשתתפים בתגובות לכתבות האלה. מי שיגיב (עם שיתוף לפייס) ויתרום לשיחה בצורה שהכי נאהב – יעשיר את הקוראים במידע נוסף מעניין, מצחיק, מוסיף ערך, פרשנות מקורית ואיכותית או כל תגובה (ושיתוף לפייסבוק) אחרת – יוכל להבחר ולזכות במשקפי שמש. בכתבה הבאה נכריז על הזוכה הבא מהכתבה הקודמת ומהראיון הזה.
עד כמה המסלול שנבחר השנה, שנראה לפעמים כמו שני מרוצי קטעים נפרדים, יהפוך את הטור למיוחד השנה?
באופן מסורתי תמיד השבוע הראשון הוא כזה. קצת יותר פאבה או סיומות בעלייה, משחק עם נג”ש קבוצתי – איך שאתה לא מסתכל על זה השבוע הראשון הוא מקום שבו אתה יכול להפסיד את המרוץ, ובשבוע האחרון הפערים נפתחים. זה תמיד ככה ואין חדש, זה הטור-דה-פראנס ובגלל זה הוא שונה מהגראנד-טורס האחרים באיטליה וספרד.
קונטאדור יצטרך את התמיכה במישורים שם יש לו פחות כוח. בעליות התמיכה הקבוצתית היא לא כזה פקטור. מייקה יהיה שם אתו ואם תהיה לו שם בעיה הוא יסגור את ההתקפות. הערך האמיתי של קבוצה זה להיות שם ב-intermediate mountain stages ושלבים כמו השלב הרביעי על הפאבה. שם אתה צריך קבוצה באמת.
פטר סגאן – יתמקד בעזרה לקונטאדור?
שלב שש הוא לא רק עם סיום בעליה קצרה הוא גם לאורך החוף וצפויות שם רוחות צד. ב-2013 סקסו פתחו בקטע דומה פער על הפלטון והרוויחו לא מעט זמן על פרום. עד כמה שלב כזה יכול ליצור בעיה למועמדים?
השלב הזה הוא טוב לקונטאדור כי יש לו את סטיבן דיונג (י.ש. דירקטור ספורטיב) באוטו והם יודעים לקרוא מרוץ. באופן מסורתי הקבוצה תמיד מנצלת קטעים כאלה בשביל לפרק את המרוץ, למרות שבסוף הרוכבים הם אלה שעושים את המרוץ ולא תוואי כזה או אחר. יתרון של כמה עשרות שניות כתוצאה מהתפתחות המרוץ בתוך שלב כזה יכולה לנצח את הטור.
אנחנו מדברים כאן כאילו שיש לנו יכולת לנתח מה יקרה אבל בפועל מי חשב שפרום יסיים את הטור של שנה שעברה בקטע 5? או קונטאדור על איזו אבן קטנה. זה היופי באופנים אי אפשר לדעת מה יקרה – אנחנו רק משחקים בנדמה לי ובניסיון לנחש מה יקרה. אנחנו כן יודעים מה הרוכבים יכולים לעשות: באסו – לא הרבה, סגאן – בערך הכל ומייקה אם לא יישאר עם קונטאדור בהרים זאת תהיה הפתעה גדולה. אבל מעבר לזה מה אתה יכול לדעת.
שאלה בנושא קצת אחר, ובניסיון להתייחס לכלל הרוכבים (“הפועלים”) שמקבלים פחות פוקוס ואין להם מטרות כמו ניצחון בקטע או החזקת אחת החולצות. עד כמה הרוכבים האלו נקרעים? יש להם ימים קלים יותר על האוכף?
הטור קשה לכולם. המוביל יודע שאסור לו להפסיד זמן בכל יום נתון, והפועלים יודעים שהוא תלוי בהם כדי להשיג את המטרה הזו. בתור פועל אתה מושך 100 ק”מ מול הרוח לבד ואז יורד לגרופטו כדי “לנוח”. אבל גם אז צריך לוודא שייווצר גרופטו בזמן ומתחילה המלחמה להיכנס לתוך ה-cut-off (י.ש: זמן הגג שמי שעובר אותו נכנס לרשימת ה-DNF ולא מזנק למחרת).
הפועלים רוכבים תחת לחץ לאורך כל המרוץ. הקבוצה מסייעת להם אבל גם בתוך הקבוצה הם אחרונים בהיררכיה, למשל בתור למסג’ים בסיום הקטע – זה המסורת בענף וכך גם אנחנו נוהגים במרוצים בהם אנחנו משתתפים – סדר העיסויים הוא על פי הדרוג הכללי במרוץ. בטור-דה-פראנס יש מעסה על כל שני רוכבים אז ההבדל הוא לא כזה משמעותי. יש גם חובות לתקשורת ולפעמים המוביל מתעכב בראיונות ופודיומים עד שהוא מגיע לטיפול בקבוצה.
באופן יחסי למה שהם יכולים לעשות, הפועלים חד משמעית לא עובדים פחות. צריך גם לזכור שאלו רוכבים ענקים בזכות עצמם – רוכבים כמו פוזאטו עדיין יכולים לייצר 300 וואט במשך שעות והם לא פחות חזקים מקונטאדור. יש לסקסו לפחות חמישה שמות גדולים בקבוצה, מנצחי קטעים בעבר ותהיה להם התמודדות לא פשוטה עם הסגלים המפוצצים של אסטנה, סקיי ומוביסטאר.
טי-ג’יי ורומן בארדה בטור של 2014
למעט הרביעייה, לאילו רוכבים כדאי לשים לב בטור של השנה?
שימו עין על התאומים סימון ואדם ייטס שרוכבים באוריקה-גרינאדג’ הם רוכבים טוב (י.ש. עשו תוצאות יפות בדופינה השנה והתקדמו מאוד בשנה שעברה. הם בני 22 ממוצא בריטי ויכולים להתחרות על החולצה הלבנה). גם טי-ג’יי ואן גרדרן (י.ש: הגיע שני בדופינה, אמריקאי ורוכב ב-BMC) נראה טוב, אבל עוד נראה, קודם הוא צריך לעבור בשלום את קטע הפאבה.
יהיה מגניב!
תודה רן, ואנחנו ב-BIKEPANEL שומרים את הזכות להציק לך לאורך הטור. בהצלחה לאקדמי!!
הצעת הגשה לרוכבי כביש ביום שישי 17/7: רוכבים את בית אורן ונשר ובאים לצפות ולעודד בלאליפות ישראל באופני הרים! (לפרטים לחצו על התמונה)
