השמועות על סמים בפלטון הישראלי מסתובבות לא מעט. ביצועים קיצוניים ומפתיעים במיוחד מתקיימים מדי פעם גם בישראל וגם בקבוצת רוכבי הפרו (לשעבר מאסטרס פרו), ויש כמה רוכבים “מסומנים” שההתלחששויות עליהן רבות. את הטענות האלה אי אפשר לתקף ואי אפשר להציג אותן מחשש להוצאת דיבתם של רוכבים טובים וישרים שהם פשוט חזקים יותר ממתחריהם, מתאמנים יותר ומשקיעים יותר.
הפעם קרה דבר משמעותי ואחר: השעיה רשמית של אנג’לו די וירולי על רקע בדיקת חומרים אסורים בתחרות. בעת הכנת הכתבה לא ידוע איזה חומר נמצא בבדיקה – חשוב לזכור את זה ואת העובדה שהוא עדיין לא עבר שימוע, לא קיבל את פרטי הבדיקה, ערער או ביקש לבדוק את מבחנה B (על הנוהל הזה קראו בהמשך), כלומר התהליך רק בתחילתו – ואנחנו עוד לא יודעים איך יסתיים. הבדיקה נעשתה באליפות ישראל באופני כביש בה לא ניצח.
הסיבה שאנחנו מתיחסים לנושא היא שאי אפשר להתעלם ממנו: הלחשושים והשמועות רצו בכל ענף האופניים עוד לפני הכתבה הזו, והתפרסמו ידיעות במדיה. היום יצאה הודעה רשמית, עם שמו מהסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט ועם הודעה מאיגוד האופניים. הנושא עצמו הוא נושא בעל עניין לציבור: מדובר ברוכב מוביל, אלוף הארץ בכמה קטגוריות היום ובעבר, ולכן אי אפשר לטעון שזה עניין פרטי שלא אמור לעניין אף אחד. זה מאורע ראשון ודרמטי. זה משהו שמגזין בענף האופניים לא יכול להתעלם ממנו – והאמינו לי – הייתי שמח יותר מכל להמנע מכך, להתעלם, להמשיך קדימה רק לצדדים היפים של הרכיבה, אבל זה היה חטא למקום ולתפקיד שלנו בענף ואל מול הקוראים והרוכבים.
מבחינת אנג’לו אין ספק שזה עיתוי אומלל – הוא נמצא כעת בחו”ל בירח דבש. כשדיברתי איתו הוא עדיין לא קיבל את הנתונים ולא יכול היה להגיב עליהם.
מאת: גיא חלמיש
צילום: איל דולין, אור דין
הודעת הוועד האולימפי
“הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט הודיעה לאיגוד האופניים כי עליה לפעול להשעייתו המידית של הרוכב אנג’לו די ורולי (בן 43), ממועדון הרכיבה TEAM BIKEWAY בעקבות תוצאת בדיקה שנעשתה לו, המצביעה על הימצאותם של חומרים אסורים בגופו. די ורולי אינו חבר בסגלים האולימפיים של ישראל.
עו”ד כרמל נפתלי, התובע מטעם הסוכנות למניעת סימום בספורט הודיע לאיגוד האופניים ולספורטאי כי עומדת לו הזכות לבקש פתיחה וניתוח של דגימה B ואף להיות נוכח בעצמו או באמצעות נציגו במעמד זה. הספורטאי רשאי גם לוותר על פתיחה וניתוח של דגימה B, ובמקרה זה ישמש הדבר הוכחה נוספת להימצאות חומרים אסורים בגופו.
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט הודיעה לאיגוד האופניים ולספורטאי כי בנוסף להשעייתו המידית מכל פעילות, הוא מתבקש להעביר לה בהקדם את עמדתו של הרוכב לגבי האפשרות לפתיחת דגימה B ועריכת שימוע ביניים.
דיברתי עם יו”ר הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט פרופסור שאול שרייבר, ושאלתי אותו מדוע לא מפרסמים את החומרים עצמם שנתפסו. לדבריו יש מניעה מבחינה משפטית לפרסום ממצאי מעבדה כיוון שזה מוצג משפטי שיעלה בדיון. “האיש עצמו בוודאי יודע מה הוא לקח” הוא אומר…
פרופ’ שרייבר: “הבדיקות לא נעשות בארץ – הדגימות נשלחות למעבדה שיש לה אקרדיטציה מ WADA -הארגון העולמי. יש פרוצדורה מאוד מורכבת שלפיה עושים את הבדיקות. אנחנו שולחים למעבדה באתונה (יש מספר מעבדות בעולם אולם אין הרבה). הייתי ביולי בשנה שעברה במעבדה הזו ומאוד התרשמתי – היא הוקמה לקראת האולימפיאדה שהיתה באתונה והיא חדשה ומצוידת, של שנות ה 2000 לגמרי, עם טכנולוגיה ומכשירים מאוד משוכללים. היה מרשים ביותר הביקור שם והם אנשים מקצועיים, והתוצאות שלהם מקובלות והם עומדים בסטנדרטים הבינ”ל של WADA.”
לגבי המקרה הזה: “המעבדה באתונה הודיעה ראשית שיש משהו שנמצא חשוד, וע”פ נהלי WADA חלק מהבדיקה צריך להישלח לגורם נוסף אחר לבדיקה נוספת חוזרת כדי לוודא שאכן זו לא טעות (עדיין מדגימה A – כשלוקחים את דגימת השתן מוזגים את זה לשני בקבוקונים. A נבדק מיד ו B נשאר במעבדה ונפתח רק אם הספורטאי רוצה).
היות וזה עלול להיות דיני נפשות הנהלים של WADA הם מאוד מאוד חד משמעיים. התוצאה היא לאחר בדיקה ואשרור נוסף על A.”
“הנוהל אומר שיש לו זכות לשימוע והוא צריך להודיע האם הוא רוצה, ויש לו זכות לבקש את פתיחת בקבוקון B בנוכחותו או בזכות נציגו או ללא נציג.”
הודעת איגוד האופניים
“איגוד האופניים בישראל מודיע בזאת, כי על פי הודעת הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט, בבדיקה שנערכה לספורטאי אנג’לו די ורולי בסיום אליפות ישראל באופני כביש שנערך ב 25 ליוני 2016, התגלו תוצאות המצביעות על הימצאות חומרים בגופו, האסורים על פי התקנון הלאומי למניעת סימום בספורט.
בנסיבות אלו, איגוד האופניים בישראל משעה זמנית את הספורטאי אנג’לו די ורולי מכל פעילות בענף האופניים, כמתבקש על ידי הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט, וכמתחייב בתקנון, עד לגמר בירור הנושא מול הספורטאי.
הודעה בדבר השעייתו נמסרה לקבוצתו.
בשלב זה של התהליך, איגוד האופניים אינו מגיב ו/או מרחיב בנושא.”
אנג’לו די וירולי – נתן הכל בחץ הצפון
מה התהליך הצפוי במקרה כזה?
אנג’לו מתחרה כחבר בקבוצת BikeWay, ונמסר לנו שאת תוכנית האימון האישית שלו מנהל מאמן\נת איטלקי. קבוצתו בישראל קיבלה כבר בשבוע שעבר שני מכתבים רשמיים מהועד למניעת סימום בספורט ומאיגוד האופניים בהם דווח להם על מציאת חומרים אסורים בבדיקה, והודעה שהוא מושעה מתחרויות ויש להשעותו מהקבוצה.
ירדן גזית המנהל המקצועי באיגוד האופניים מסביר לנו את התהליך והגופים המעורבים: “בלי קשר למקרה ספציפי, הגוף שמנהל את נושא אכיפה נגד סימום בספורט בישראל היא הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט (INADO). מרגע שנמצאה דגימה חיובית, הספורטאי מושעה מיידית עד לתום ההליך בעניינו (שיכול להסתיים בהרשעה וענישה או בזיכוי).
הספורטאי יכול לבקש לבדוק את מבחנה B שנלקחה יחד עם מבחנה A שנמצאה חיובית, או לוותר על שלב זה ובכך למעשה להודות שנמצא בגופו חומר אסור.
לאחר שגם מבחנה B נמצאה חיובית או שהספורטאי ויתר על בדיקת מבחנה B, הספורטאי יכול לטעון טענות להגנתו (למשל שהחומר נכנס לגופו בטעות, בלי ידיעתו, בהוראת רופא וכו’), ולאחר מכן הסוכנות הלאומית מחליטה על הרשעה/זיכוי ועל העונש.”
אנחנו עוד רחוקים משלב בו מדברים על כיוונים אפשריים כגון שלילת תארים ותוצאות (מלבד בתחרות שבה נתפס) זה בכל מקרה רלוונטי רק לאחר תום ההליך. כנראה שגם בכל מקרה התפיסה משפיעה רק מרגע התפיסה ולא רטרואקטיבית והאיגוד לא עוסק בזה כרגע.
עד שהתהליך מסתיים – חשוב לשמור לאנג’לו את חזקת החפות ולא להתלהם בעניינו הספציפי. אנחנו לא יודעים באיזה חומר מדובר – ויכולות להיות הרבה אפשרויות: יש חומרים שקשורים לביצועים ספורטיביים בצורה טהורה כגון לשיפור דם, לחיזוק כח שריר, להרזיה מהירה, או להמרצה ועוררות. יש גם סמי “בילויים” שיכולים להיות קשורים גם לביצועים ועוררות בספורט כמו קוקאין שנתפס אצל בונן ופאוליני רק לאחרונה או אמפתמין. מצד שני יש גם חומרים שהם שאריות מתרופות לגיטימיות שרוכב חובבן לאו דווקא מודע בכלל להיותם חלק ברשימה כי זה לא המקצוע והתחום שלו ולא היתה כוונה להשתמש בזה לשיפור ביצועים. בינתיים – חייבים לחכות ולא לעשות ספקולציות.
אנג’לו במקום הראשון בשלוש כלות בקטגורית הפרו
ללא קשר למקרה הזה – דיון כללי בשאלה למה שרוכב חובבן ישתמש בחומרים אסורים?
האם אפשר להניח, שיש גם בישראל רוכבים שמשתמשים בשלבים כאלה או אחרים בחומרים אסורים ולא נתפסו? כאשר הבדיקות הן כל כך נדירות, והסביבה והאופי של רוכבים מסוימים מאוד תחרותית, הפיתוי להשתמש בתוספים שישפרו התאוששות, הרזיה מהירה, או בניית יכולות שריר ולב ריאה, היא ריאלית מאוד. לא רק זאת, אלא שהידע כיצד להשתמש בחומרים כאלה קיים מסביב, ומי שאינו שאנן מקרב הרוכבים האלה, יכול לשפר ביצועים די בקלות מבלי להתגלות.
האדם הסביר יתקשה להבין את הרוכב החובבן שמשתמש בדופינג. המוטיבציה של המקצוענים ברורה הרבה יותר: אצל המקצוענים אלה פעמים רבות אנשים שאם לא היו ספורטאים יהפכו להיות אנשים אנונימיים במשכורות נמוכות מאוד בעיירות נדחות. הספורט מאפשר להם להרוויח כסף ענק ביחס לאלטרנטיבה, ועבורם רק דופינג יכול להציב אותם בשפיץ העולמי ולאפשר את זה. זו החלטה כלכלית (לא חוקית כמובן) שמעריכה את הסיכוי כגדול מהסיכון, ואת הרווח הנותר אחרי תשלום העונש כמשתלם למרות ההשפלה שנלווית אליו. לאחר שהם כבר מצליחים ועשירים הם כבר בפנים, והכספים רק הופכים גדולים יותר ויותר. חיי המדף המוגבלים של ספורטאי מקצוען רק מקצינים את זה, והתקופה הקצרה שהם צריכים לחלוב לפני שיפלטו היא סוג של תמריץ בפני עצמו למקסם יותר רק עוד שנה אחת, ועוד אחת…
אבל למה שחובבן יקח סמים? בד”כ לא תמצאו רוכבים חלשים שלוקחים סמי ספורט… לרוכב שלא נמצא בקצה של הקטגוריה שלו אין סיבה בד”כ להתעסק בזה – רוכב חובבן שאינו בתחרות מתמדת על הפודיום לא יגרר לעניין הזה. אלה דווקא הרוכבים הכי טובים והכי חזקים שנמצאים שם בשפיץ של הקטגוריה שלהם שיכולים להגרר. החובבנים שמשתמשים בסמים אסורים הם אנשים שחייהם סובבים סביב האופניים, והרצון לנצח אצלם הוא אדיר: הם משקיעים כספים גדולים בציוד, שעות אימונים מאסיביות. חיים כמקצוענים – על דיאטה ומניעת הנאות, שינה מוקדמת, עבודה לפי תוכנית אימונים קשה ומדידה אינסופית ומתמדת של הוואטים שלהם.
אחרי שכל האנרגיה של אדם כזה מוקדשת לאופניים ולתחרויות, וכל מאוויהם הוא לנצח את התחרויות האלה שהם מתאמנים כל כך קשה לקראתן, הם נתקלים שוב ושוב בתסכול הזה שיש רוכב או שניים חזקים יותר מהם. או אז יכולה התחרותיות להתחיל לשבש להם את קבלת ההחלטות. מתחרות לתחרות הם נגררים לספירלה קיצונית של יותר שעות, יותר אימונים, יותר חיפוש אחר אמצעים מדויקים ואפקטיביים יותר לשפר את הביצועים שלהם.
התזונה והשלמת החומרים כחלק משגרת הכנה והתאוששות מאימונים ותחרויות הופכת מקצועית יותר: אוכלים נכון, משתמשים בשייקים של חלבון לאחר האימונים הקשים, לוקחים תוספי מזון לגיטימיים בכדורים, וחיים סביב שגרת אימון-התאוששות-אימון-התאוששות מקצוענית.
בתנאים מסוימים, אצל רוכבים מסוימים – מי שמתרגל לקחת כדורים של חומרים לגיטימיים כתוספים שמחזקים את הגוף, ולא רק אוכל מזון רגיל סביב הרכיבה, וגם יש לו מבנה אישיות מסוים, וגם הוא נגרר לספירלה התחרותית המטורפת הזו – ימצא בסוף את הכדור הנוסף שיתן קצת יותר. לפעמים לתקופה מוגבלת ואז הוא יתפוס את עצמו – רק במחנה האימונים, רק בתקופת ההעמסה חודשיים לפני התחרות, ולפעמים הוא ימשיך קצת מעבר – כי אין בדיקות ואין איום… הוא יצא מההכנה רזה יותר וחזק יותר מכולם.
לכאורה אין פה התמכרות – אבל רוכבים כאלה כל כך כמהים לתחושת ה”אני המנצח” שלהם, ולתפיסה העצמית של ה”אני הכי חזק”, שהם מתמכרים לסיפוק הצרכים האלה, ועובדת הרמייה שלהם לאחר שכבר נכנסו לעניין עוברת למוד של שגרה שלא מבחינים בה, ומודחקת אצלם כמעט לחלוטין מהתודעה.
פרופ’ שרייבר מהוועדה למניעת סימום בספורט הוא פסיכיאטר בהתמחותו, ולכן השיחה איתו מעניינת במיוחד. עוד מעניין לדעת שבתפקידו הנוכחי בוועדה זו פעם ראשונה שיש תפיסה (מעל לשנה, בכל סוגי הספורט)! כפסיכיאטר הוא אומר: “אני כבר יותר משבועיים וחצי במקצוע הזה… לא ראיתי אף אחד שהלך לעשות משהו לא חוקי וחשב שיתפסו אותו. בד”כ הם ערים לאפשרות ולכן נוקטים את כל הצעדים שהוא כדי שלא יתפסו. כל אחד בטוח שיעשה את הפשע המושלם. יכול להיות שיש כאלה שעושים את הפשע המושלם אבל אנחנו לא יודעים כי לא תפסנו אותם. רוב האנשים נתפסים בסופו של דבר ולכן הסבירות של פשע מושלם היא נדירה ווירטואלית. מה גורם לאדם להשתמש בחומרים אסורים? יש כל מני שיקולים – תלוי במבנה האישיות, בפיתוי ועוד. יש גם תאוריה שלמה שמסבירה שלעבור על החוק (גם בקנה מידה קטן) בפעם ראשונה זה נורא קשה, אבל אם עשית את זה פעם שנייה ושלישית ולא תפסו אותך זה הרבה יותר קל, הפעם העשירית כבר כמעט אוטומטית…”
מי אתה אנג’לו די וירולי?
מקורות גלויים ברשת מגלים לא מעט ולפיהם הוא עלה לישראל מאיטליה לפני מספר שנים. רוכב בקבוצת Team BikeWay. הוא רוכב חזק מאוד, אדוק, קיצוני וצבעוני ומתחרה אינטנסיבי מאוד בהרבה תחרויות בארץ. הוא אדם מגניב ופוטוגני ורוכב אדיר עם נשמה והתלהבות, ולכן בכל תחרות שאנחנו מסקרים, איכשהו התמונות של אנג’לו נכנסות לכתבות – המצלמה אוהבת אותו, והוא בהחלט משמח ומרים את האירועים שהוא נמצא בהם.
הלינקדאין והפייסבוק מספרים שהוא יליד 1973 (בן 43), אשר לאחרונה התחתן שוב. יזם ובעלים של חברות בתחום האינטרנט. חברת IsayData בה הוא פועל היא חברת “BigData” – תחום מעניין בהייטק שעוסק בניתוח נתונים רבים. לפחות ע”פ האתר שלהם נדמה שיש להם כלים שמספקים ללקוחות כלי ניתוח מידע על כמות השיחות, האיזכורים, הטוויטים, ולמעשה שווי של מותגים ברשת. האתר מציג את היכולות תוך שימוש בתחום… האופניים!
במירוץ שלוש כלות האחרון הוא לקח את המקום הראשון בקטגוריה כשהשאיר אחריו על הפודיום את דוד רזניק ואבי אלחרר. הוא רכב בחוזקה גם במירוץ הזה וגם באליפות ישראל בכביש בה לא ניצח – אבל התקיף והוביל בצורה דומיננטית כל המירוץ. בין שאר הישגיו הוא הוכתר כאלוף ישראל ב XCO ב 2016 בקבוצת הפרו וגם באליפות ישראל במרתון ב 2015. הנה ראיון שערך אור דיין עמו לאחר הנצחון ב 2015:
האם חומרים אסורים הם ההסבר ליכולות של אנג’לו? לאו דווקא:
מבט מהיר בסטראבה שלו מגלה כמות אימונים שמסבירה לא מעט מהמקום שלו בטופ של המאסטרס בישראל: ב 2016 שיש לה עוד כארבעה חודשים לסיום, הוא כבר כיסה כ 15,000 ק”מ ב 252 רכיבות!
לאורך השנה יש לו לא מעט שבועות של מעל 15 שעות. כחבר בקבוצת אופני הרים שמתרכזת ברכיבת אפיק, ניכרת ההעמסה המשמעותית שלו לקראת אפיק ישראל כאשר מאז אפריל השעות והקילומטרים מטפסים חזק: לכדי 400-600 קילומטרים בשבוע.
אוגוסט היה חודש העמסה דרמטי (כמו אצל כל מי שמתאמן ברצינות לפלייטיקה אפיק ישראל) – והגרף מציג גובה מצטבר שבועי בין 3500 ל 4500 מטר. ממוצע שעות הרכיבה השבועיות שלו באוגוסט האחרון היה מעל 16 שעות והמרחק השבועי הממוצע כ 525 ק”מ!
עם כמות אימונים כזו, והיכולת הטבעית שלו, אין ספק שהוא היה באותה קבוצה של פודיומיסטים בכל מקרה! הבעיה שגם שם יש עוד כמה רוכבים הדומים לו ברמת הרכיבה, השעות, והיכולות הספורטיביות. גם בפסגת החובבנים התחרות קשה, ולמעשה כמו שרואים פה בשעות, במרחקים ובגובה המצטבר – מקצוענית למדי…
אז איך להתייחס לזה?
קודם כל צריך להתייחס לדבר בזהירות – גם אם אפשר להאמין לבדיקה ולתוצאות שיש חומר אסור, עוד לא נמסר מה בדיוק מצאו שם! אם זה יתברר כאיזה שארית של חומר סתמי מתרופה או אפילו סם בילויים כזה או אחר משבוע לפני התחרות, זה לא אותו דבר מבחינתנו כמו EPO או שימוש בחומרים אסורים בצורה מודעת לטובת שיפור ביצועים. יש לשמור לו את חזקת החפות, לחכות לסיום התהליך ולקבלת כל העובדות. לתת את המקום לצד שלו ולהגנה שלו לטעון את טענותיה ולא להסיק מסקנות מהר מדי. כשהחומר עצמו עוד לא התפרסם, הנסיבות בהן הגיע אליו לא ברורות, והוא לא אפשר את פתיחת מבחנה B ומיצה את תהליכי הערעור – אנחנו מחויבים באיפוק.
יותר מכך: אני מאוד לא אוהב את התהליך הזה שבו מוציאים הודעה לציבור לפני שיושבים עם הספורטאי ומציגים לו את התוצאות ואת האפשרות לערער. כל אחד צריך לשים עצמו במצב הזה, ולחשוב – איזה תהליך צריך להיות שלא יפגע בשמו הטוב של אדם לפני שניתנה לו האפשרות להתגונן. מגיעה לכל אחד הזכות הזו.
ברור שבמקרה של שימוש בחומרים אסורים כדי לשפר ביצועים התגובה של הקבוצה, המאמן והחברה צריכות להיות משמעותיות. צריך להיות ברור וחד שמי שנוקט בצעד כזה יפסיד הרבה יותר ממה שירוויח, שאם לא כן – כולנו כענף נפסיד הרבה יותר.
גם בישראל, צריך להפסיק עם הלחשושים ולעבור לעובדות – לבצע בדיקות, לא אקראיות אלא ההפך – מכוונות אל הקצה המוביל של קטגוריות הפרו והעלית. מסמנות רוכבים שהפגינו ביצועים יוצאי דופן או שינויים דרסטיים ביכולות לעומת מירוצים קודמים, וכמובן גם אל המנצחים. כמות הבדיקות צריכה להיות משמעותית. אני מקווה שימצאו המשאבים לאפשר את זה.
אני מקווה שהוא יצא מזה בצורה טובה, ושהסיפור יתברר בסופו של דבר כסיפור שלא קשור לשיפור ביצועים ספורטיביים.