האם טור 2017 שיתחיל בסוף השבוע הקרוב יהיה אחת מהמהדורות המשעממות בשנים האחרונות?
אף אחד מהמתמודדים שמתכננים להקשות על כריס פרום לקחת את הכתר הרביעי לא באמת ברמה שלו. במסלול יש קטעים מאוד מעניינים שיהפכו למירוצים משובחים, אבל לא בטוח שיביאו את הבשורה מבחינת המאבק על הדרוג הכללי.
כתב: יניב שור
תמונות: ASO, RCS
טור דה פראנס, מהדורת ה-104 יוצא בשבת מגרמניה
עוד מסע קייצי מפרך של 21 יום באווירה צרפתית. גם השנה העיניים על כריס פרום, וצריך לקרות משהו דרמטי כדי שזה לא יהיה הוא. ברשימת המתחרים רוכבים מצוינים, אבל בהשוואה לפרום היא לא משכנעת במיוחד, וגם לא ארוכה במיוחד. במסיבות העיתונאים שלפני הטור הרחיקו עד אסטבן צ’אבס ודן מרטין – רוכבים נפלאים אבל איפה הם ואיפה כריס פרום.
הטור שמתחיל השנה בגרמניה מציג מסלול עם מבנה מסורתי – מסלולים קלאסיים בהתחלה, וכמה “חבילות” טיפוס בהמשך. ההבדל העיקרי במסלול של השנה הוא קטעי נג”ש קצרים יחסית והרבה טיפוסים שפועלים לרעתו של פרום ולטובתו של ניירו קינטנה. האם זה יספיק? לא בטוח.
מי בחולצות? הירוקה והמנוקדת
בגזרת הספרינטרים צפויים מאבקים מעניינים. הספרינטרים הגרמניים גרייפל וקיטל ינסו לבדוק עבורנו מה עדיף: ניסיון וקילר אינסטינקט (גרייפל) או כוח אדיר ורכבת (קיטל)? מעבר לשניים האלו סאגן ינסה לקחת עוד חולצה ירוקה וקאוונדיש ינסה להתאושש ממחלה ווירלית ארוכה שפגעה בהכנות שלו לעונה.
הירוק הנצחי
בהרים רפא מייקה הוא שוב המועמד המוביל לחולצת המטפס, אבל הפעם עם פזילה לפודיום. מייקה הפסיד בשנים קודמות זמן רב בקטעי המעבר ונהנה מיחס מפנק של הפלטון, שלא מצא לנכון לרדוף אחריו. אם יהיה קרוב מדי לפודיום, הוא עלול לגלות שההרים נעשים גבוהים יותר והפלטון נותן פחות מרחב מחייה. חוץ ממייקה יש הרבה מטפסים מצוינים שיכולים ללכת על התואר הזה אם ישוחררו מהחובות הקבוצתיות.
רפא מייקה
כריס פרום – סקיי
התואר הרביעי של פרום במרחק נגיעה, רק 21 יום של גיהנום וקצת מזל. פרום לא הרשים במירוצי ההכנה, ובכל פרמטר הוא בכושר פחות טוב ממה שהיה בשנה שעברה. סקיי עברו שנה לא קלה, הואשמו בשימוש בתוספים מאושרים (אך מתוזמנים היטב לפני מירוצים…) ועדיין נחקרים על ידי גופים שונים. התדמית הנקייה שניסו לבנות לעצמם במשך שנים נסדקה. למרות זאת, כריס פרום לא היה בעין הסערה ויצא נקי מהסיפור, בניגוד לברדלי וויגינס למשל. מי שמחפש קונספירציות יכול לשייך את הכושר החלש יחסית של פרום לקשיים של סקיי להמשיך ולהשתמש בשיטות (החוקיות אך בעייתיות) של השנים הקודמות.
הספקות לגבי פרום הגיעו לשיא כאשר רכב נג”ש חלש במיוחד בקריטריום דופינה – תחום בו הוא שולט בדרך כלל. את התשובה לספקות האלו פרום נתן בהמשך המירוץ, כאשר הפגין לא רק כושר טוב יותר, אלא גם מחויבות של מאה אחוז להצלחה. פרום טס בירידה בקטע 6 בצורה שהופכת אותו לא רק לרוכב נג”ש מאיים ומטפס מעולה אלא גם לדסנדר מפחיד. הירידה הזו הזכירה את הטיסה שלו בטור של שנה שעברה כשהוא שוכב על האופנים – טיסה שלא ניצחה את טור 2016 אבל בהחלט הכריעה את המאבק המנטלי. הקטע הזה מהדופינה רק לפני כמה שבועות נראה ממש כמו פרומו לטור – פרום, פורט, ברדה, קונטדור, וולוורדה, ארו, פוגלסנג – כולם כאן:
יכול להיות שיש בטור רוכבים שמגיעים בכושר טוב יותר מכריס פרום. יכול להיות שהם יטפסו טוב יותר, או ינצחו בנג”ש. אבל רק פרום יכול לאיים על המתחרים בכל שלב. בתוספת לניסיון שלו ולקבוצת סקיי שהיא עליונות בפני עצמה – כריס פרום הוא פייבוריט במירוץ הזה, ובמרחק גדול מהאחרים.
לפרום יהיה אתגר לא פשוט דווקא בשבוע הראשון, אותו פשוט צריך לעבור בשלום. את האתגר הזה פרום חולק ביחד עם כל המועמדים, ובכל שנה יש רוכב ביש מזל אחד או יותר שנתקע מאחור ברגע הלא נכון.
ניירו קינטנה – מוביסטר
לפני הג’ירו, קינטנה היה בהחלט הרוכב הכי מאיים בדבוקה. ההחלטה שלו לעשות דאבל ג’ירו-טור הייתה יומרנית, במיוחד עבור מישהו שלא ניצח את הטור מעולם. ההיגיון של מוביסטר היה שקינטנה רוכב טוב יותר בגראנד טור השני בשנה – מסקנה אליה הגיעו בעקבות שתי מהדורות מוצלחות מבחינתו של הוואלטה. בשתיהן היה טוב מכריס פרום אחרי שהפסיד לו ביולי.
אבל הג’ירו טרף את הקלפים. קינטנה לא הרשים, וזה בלשון המעטה. שני קטעי הנג”ש שלו היו אסון, ובהרים הוא לא סיפק את ההצגות הגדולות שלו משנים קודמות. טום דמולן שניצח את הג’ירו היה פשוט יותר טוב.
אם קינטנה יגיע לטור בכושר טוב יותר, זה יאושש את ההנחות של מוביסטר, אבל הסיכוי לכך נמוך. לאורך השנים האחרונות כל מי שניסה לעשות את הדאבל ג’ירו-טור היה חלש בטור. בניגוד לוואלטה, הטור לא שם דגש רק על מטפסים ויש בו אתגרים רבים עבור מטפסים טהורים כמו קינטנה.
עוף החול וולוורדה עלול לתפוס את המושכות במוביסטר עוד במהלך המירוץ. השניים האלו לא שייכים לאותו דור וגם לא באים מאותה יבשת. למרות שוולוורדה עבד עבור קינטנה לא מעט בעבר, הם אף פעם לא היו החברים הכי טובים.
האם יצליח להפסיד שני גראנד טורס בשנה?
ריצ’י פורט – BMC
האם זו השנה של ריצ’י פורט? אם שואלים את הקבוצה שלו, BMC, התשובה היא לא. קבוצה שתומכת ברוכב לדרוג הכללי לא יכולה להגיע עם גרג ואן-אברמט, האלוף האולימפי, לקטעי המעבר ועם דניאל אוס שגם הוא קלאסיקן. לריצ’י פורט יש מטפס אחד רציני לצידו – דמיאנו קרוזו – וזה פשוט לא מספיק. בלי מיקוד קבוצתי זה הרבה יותר קשה.
גם אם הייתה לו תמיכה מצוינת בקבוצה, לפורט יש מחסום מנטלי גבוה מאוד לעבור לפני שינצח את פרום – מי שהיה במשך כמה שנים המוביל של הקבוצה שלו לשעבר בסקיי. בצד החיובי, פורט יודע שהוא יכול, הוא בכושר מעולה, הוא בגיל הנכון (32) והוא רעב לתואר ראשון לפחות כמו קינטנה.
גם אם לא יצליח לעמוד בציפיות ולהיאבק על הבכורה, פורט הוא בהחלט מועמד חזק מאוד לפודיום. במירוצי ההכנה הוא היה מצוין, הפסיד את הדופינה על חודם של שניות אבל עדיין נראה מוכן לטור יותר מכל רוכב אחר.
לאורך כל הקריירה שלו פורט לא הצליח להיות יציב במשך שלושה שבועות וכמעט תמיד נפל באחד השלבים או תפס יום חלש. כמה שהוא רוכב ענק, לפעמים נראה שהוא פשוט קצת יותר אנושי מפרום.
הסגן של…
פאביו ארו ויעקב פוגלסנג – אסטנה
מי שמחפש את ההפתעה, עשוי למצוא אותה דווקא בקבוצה עם הנאכס הכי גדול ב-2017 עד עכשיו. לפני הג’ירו הם חטפו מכות אחת אחרי השנייה – קודם פציעה של ארו ואחר כך מותו של סקארפוני בתאונה. לאורך כל הג’ירו הם לא הצליחו לצאת מההלם.
לפני כמה שבועות הגיע פוגלסנג וניצח בדופינה, כמה שניות לפני ריצ’י פורט. הניצחון הזה לא רק החזיר את הצבע ללחיים של אסטנה, כולם נזכרו שפוגלסנג היה טופ-10 בטור של 2013 והשילוב שלו עם פאביו ארו נראה פתאום מאוד מבטיח.
פאביו ארו (בתמונה למטה, עם קונטדור בג’ירו של 2015) הוא רוכב שעדיין לא הגיע לשיא שלו אבל כבר ניצח בוואלטה ועמד על הפודיום בג’ירו. כשהוא בכושר הוא יכול לאמלל כל רוכב אחר בהרים, כולל כריס פרום. בדומה לקינטנה, גם ארו סובל מיכולת חלשה בנג”ש.
השאלה הגדולה לגבי ארו היא עד כמה הצליח להחלים מהפציעה שלו ולסגור את הפער בכושר. במירוצי ההכנה הוא לא הרשים במיוחד אבל יכול להיות שהוא בדרך. השבוע הראשון בטור מאפשר לו להמשיך להתאושש. יש לי הרגשה שארו סוחב בתוכו הרבה תסכול מהאופן בו נפתחה העונה הזו. אם זה לא יתורגם למאבק על הדרוג הכללי, זה בטח יבוא לידי ביטוי בהרים הגבוהים ובניסיון לנצח קטעים בודדים.
מי עוד?
- גראיינט תומאס (סקיי) מגיע כפועל של פרום, אבל ההפרש ביניהם לא גדול. תומאס פספס את הג’ירו על חוסר מזל נטו, ולדעתי יש מצב שנראה אותו על הפודיום. אם מסיבה כלשהי פרום יצא מהתמונה, תומאס יכול להפוך פתאום לסיפור הגדול של המירוץ.
- רומן ברדה (AG2R) – נתן הצגה בשנה שעברה וסיים על הפודיום. המסלול של השנה אפילו יותר מתאים למטפס הנהדר הזה. התקווה הצרפתית?
- אלברטו קונטדור (טרק-סגפרדו) – גם מעריציו המושבעים יודעים שהוא מעבר לשיא. הצגה הוא תמיד נותן, התקפות מחץ כמו שנהג לתת בעבר כבר לא.
- אסטבן צ’אבס (אוריקה) – עוד לא שם, אבל הוא בכיוון. טופ 10 תהיה תוצאה צפויה, פודיום יהיה הישג גדול. מקם ראשון אולי בהמשך הקריירה.
- דן מרטין (QSF) – בן 30 ובכושר מצוין, אבל נראה שגם בשיא הוא רוכב של טופ 10 ולא יכול לאיים על המועמדים המובילים.
הכתבה מחר: מסלול הטור והקטעים שאסור לפספס השנה!
כתב: יניב שור
תמונות: ASO, RCS
——————————————
מנוי ל BIKEPANEL – מגזין האופניים הטוב בישראל פה: https://goo.gl/4tGh4F
מנוי ל RUNPANEL – מגזין הריצה הטוב בישראל פה: https://goo.gl/Auzkl9