כשמזכירים לרוכב אופניים את המילה “קנדה” כנראה שצצות לו למחשבה מילים כמו: בריטיש קולומביה, וויסלר, הרים גבוהים עם סינגלים שלא נגמרים וכמה שמות של רוכבים מהטופ העולמי. ה-Altitude 750 של רוקי מאונטיין, חברה אשר הוקמה ומבוססת עד היום בקנדה, מסווגים כאופני שבילים אך יש להם מהלכי מתלה שלא מביישים שום אופני אנדורו הקיימים כיום בשוק.
מאת: מאור רביב
צילם: יוג’ין לויט
גלגול הנשמות של ה-Altitude
הדגם הראשון של האלטיטוד הושק בשנת 2008 כאשר מטרתו הייתה להחליף את הETSX המיתולוגיים של רוקי מאונטיין, שהיו קיימים משנת 2001 ועד צאת האלטיטוד לאוויר העולם. הETSX יועדו כאופני קרוס קאנטרי בעלי מהלך אחורי משתנה של 3.5 – 4.5 אינץ’ והיה להם מזלג בעל מהלך משתנה תואם מלפנים. בשל מהלכי המתלים הארוכים לאותה תקופה שהיו לETSX, קהל הרוכבים לקח את הETSX לכיוון אחר מייעודם הבסיסי שהוא פחות קרוס קאנטרי ויותר שבילים ועד AM. הרעיון מאחורי האלטיטוד, מבחינתה של רוקי מאונטיין, היה וויתור מוחלט על הנישה של מהלכי מתלה משתנים מלפנים ומאחור וחשיבה קדימה בכל הנושא של גיאומטריית שילדה. עם האלטיטוד, רוקי מאונטיין הכניסה את נושא ה- Straight-Up Geometry, שבו עיצוב גאומטריית השלדה מבוסס על כך שזווית מוט האוכף הופכת לחדה יותר בכדי למקם את הרוכב בפוזיציה נוחה לדיווש ועליות. מנגד, זווית הראש הופכת לקהה יותר יותר כך שהשלדה הופכת לאגרסיבית יותר לכל מה שנוגע לירידות.
בנוסף לשינוי הגיאומטריה, בדגם הראשון של האלטיטוד, רוקי מאונטיין הציגו את מתלה Smoothlink שהיה אז הדור הראשון של המתלה ומאז עבר כמה שינויים, והיום הגענו לדור הרביעי. ב2013 כל ליין האופניים של רוקי מאונטיין עבר שינוי מבחינת עיצוב השילדה, כולל האלטיטוד, ונכנסה מערכת ה-RIDE 9 (עליה ארחיב בהמשך). הדגם שנבחן (שנת 2016) אינו שונה מהותית מהדגם שהוצג בשנת 2013 למעט שינויים קטנים במתלה ובעיקר באבזור.
- דגם: Rocky Mountain Altitude 750 2016
- גלגלים: 27.5
- מתלה: 150 מ”מ
- משקל: 14.8 ק”ג (פנימיות, פדאלים CB Mallet 3 ) שילדה במידה M
- מחיר : 15,325 ש”ח (13,486 לחברי מועדון)
- יבואן : רוזן ומינץ
תשעה פנים לשילדה – RIDE9
בניגוד למערכת שינוי המהלך בETSX שהזכרתי בפיסקת הפתיחה, מערכת ה-RIDE9 נותנת לרוכב לשנות את גאומטריית האופניים והתנהגות המתלה לתשעה (!) מצבים שונים. המערכת הזו מכאנית ופשוטה לחלוטין אך בניגוד למערכות שינוי גאומטריה שקיימות בחברות אחרות (לדוגמה: ה- Shape Shifter של Canyon) לא ניתן לבצע שינוי On the fly.
אז איך זה עובד? הציר המחבר את הבולם האחורי למשולש הקדמי של השלדה עובר דרך שתי תושבות אלומיניום בצורת ריבוע. את התושבת המרובעת הראשונה (והגדולה) ניתן להציב בארבע פוזיציות שונות אשר כל אחת מהן תגדיר לנו את תחום הגאומטריה הכללי של השלדה (בלי פאניקה – כבר נגיע לזה). התושבת המרובעת השנייה (והקטנה) גם כן ניתנת להצבה בארבע פוזיציות שונות בתוך התושבת הראשונה וכך תיתן לנו את ה-Fine tuning בתוך התחום שהגדרנו לפני כן.
מה זה נותן לנו?
כאמור התושבת הגדולה של ה-RIDE9 נותנת לנו לבחור בין ארבעה מצבי שינוי גאומטריה כלליים:
- מיקום ציר התושבת הגדולה לכיוון הגלגל האחורי של האופניים נותן התנהגות מתלה יעילת דיווש. זווית הראש תעשה חדה יותר, הציר המרכזי גבוהה יותר, אורכו האפקטיבי של הצינור העליון יתארך והמתלה יעבוד בצורה לינארית יותר (לא יתקשח בסוף המהלך).
- הצבת ציר המתלה למעלה נועדה לרוכבים קלי משקל. לחלק מן הרוכבים הקלים קשה לפעמים למצוא לחץ אוויר מתאים בבולם האחורי, משום שלכל בולם יש לחץ מינימלי של עבודה. לעתים הלחץ המתאים למשקל הרוכב קרוב מאוד ללחץ המינימלי. במצב העליון עבודת המתלה מתרככת מה שמאפשר להעלאה של לחץ האוויר בבולם האחורי לקבל עבודה חלקה יותר מבלי לאבד את כיוון הSag של הבולם.
- הצבת הציר כלפי מטה נועדה לרוכבים בעלי משקל גבוה. עבודת המתלה נעשית קשיחה יותר ומאפשרת הורדת לחץ בבולם האחורי לעבודה חלקה יותר של הבולם.
- הסטת הציר לקדמת האופניים מציבה את המתלה במצב האגרסיבי ביותר. זווית הראש נעשית לקהה ביותר, הציר המרכזי יורד, האורך האפקטיבי של הצינור העליון מתקצר ועבודת המתלה הופכת לפרוגרסיבית – ככל שמהלך המתלה יתקצר עם עבודתו הוא יתקשח יותר בכדי למנוע טריקה.
התושבת השנייה והקטנה יותר תיתן לנו את הכיוון המדוקדק יותר לגאומטריה ולמתלה. רוקי מאונטיין נתנו לרוכב גם מצבי ביניים בין שתי פוזיציות צמודות. למשל במידה ואני מעוניין בגאומטריה אגרסיבית ואני גם רוכב קל משקל, אוכל להציב את התושבות כך שאוכל להנות משני העולמות. בנוסף ישנה פוזיציה ניטרלית לחלוטין.
כאשר נסכום את כלל האפשריות שבהן ניתן להציב את התושבת נקבל תשע אופציות שונות ומכאן גם השם Ride9.
חשוב לציין שבכדי לבצע שינוי בRIDE9 מומלץ לבצע את על עמוד טיפולים לאופניים ולהשתמש במפתח מומנט לסגירת ציר הנעילה. כאשר ביצעתי שינוי למערכת כשהאופניים על הרצפה, השינוי ארך כדקה וחצי והיה למסורבל. השימוש בעמוד טיפולים לאופניים ומפתח מומנט קיצרו את התהליך לכדי 20 שניות אך עדיין המשאבים הנדרשים גבוהים. רוקי מאונטיין והיבואן אינם ממליצים לבצע שינוי למערכת הRIDE9 בשטח כדי שלא יעלמו לכם התושבות…
שילדה, גיאומטריה ומתלה
שלדת האלטיטוד 750 בנויה מצינורות אלומיניום 7005 המעוצבים בנוזל. הצינורות של המשולש הקדמי עברו עיבוי בכל האזורים בהם יש ריתוך בין הצינורות להוספת קשיחות השלדה. החיווט פנימי לכל הכבלים, כולל חיווט בצינור מוט הכיסא למוטות האוכף הטלסקופי. מתחת לבולם האחורי ובחלקו העליון של הצינור התחתון נמצא מיקום מתקן הבקבוק אשר נראה נגיש, וללא חשש של פגיעות בוץ בבקבוק. צינור הראש בעל קוטר משתנה (סטנדרטי). הציר המרכזי הינו מסוג Pressfit (ציר מרכזי המתחבר בלחיצה ולא הברגה) וקיימת תושבת ISCG05 להתקנת Chain guide.
רוקי מאונטיין מתהדרים בכך שאינם משתמשים במסבים קונבציונליים אלא במסבים הנקראים ABC. לדבריהם המסבים האלו קלים וקשיחים יותר מהקונבנציונאלים וכן קלים יותר לתחזוק. הם יושבים על החוליה המקשרת את המשולש האחורי לבולם האחורי, בתוספת פטמות גירוז לתחזוקה. החוליה קלה וקשיחה יותר מהחוליה בדגמים קודמים טוען היצרן.
המשולש האחורי גם כן עשוי מאלומיניום ובעל ציר גלגל אחורי של 12*142 מ”מ. באופני המבחן היה מורכב צמיג בעל עובי של 2.4 ונשאר מרווח בוץ מספק לרכיבה בחורף. גם במשולש האחורי קיימים מסבי הABC שהזכרנו.
זווית הראש נעה בין 68.3 ל66.6 מעלות. אורך הצינור העליון הוא 585 מ”מ אך האורך האפקטיבי שלו משתנה בין 410 ל 427 מ”מ, מה שאומר כי מדובר בשלדה קצרה (אפילו יותר מהאיביס שבחנו לא מזמן). זווית מוט הכיסא נעה בין 73.6 ל 75.3 מעלות. אורכן של תומכות השרשרת הנו 428 מ”מ שזהו אורך תומכות שרשרת קצר מאוד לאופניים בעלי מהלך ארוך. אורך בסיס הגלגלים הנו 1142 מ”מ.
מתלה הSmoothlink של האלטיטוד, ייחודי לרוקי מאונטיין, בעל מהלך של 150 מ”מ. הSmoothlink תוכנן על חוליות המקשרות בין תומכות השרשרת לתומכות מוט הכיסא. למרות הדמיון במתלה למתלים מבוססי Horst link\ FSR בדיווש, המתלה מעביר את רוב האנרגיה לגלגל האחורי ואינו סובל כמעט מBobing. בנוסף, מתלה הSmoothlink מעוצב כך שבהילוכים הראשונים (הקלים לטיפוס) ובעת דיווש, הוא מתקשה בכדי לא לאבד אנרגיה בדיווש אך עדיין מגיב ונצמד לקרקע לשיכוך. רוקי מאונטיין תכננו את המתלה כך שכאשר אנו בתצורת גאומטריה עם עבודת מתלה פרוגרסיבית, אנו אמורים להימנע מטריקת המתלה ברכיבה באופן סדיר.
מכלולים ואבזור
האלטיטוד 750 שבחנו הוא ברמת איבזור השנייה ובמחיר של 15,325 ש”ח (13,486 לחברי מועדון).
האופניים חמושים במזלג Fox Float DPS 34 באורך של 160 מ”מ ברמת ה Performance. בשונה מרמת הכניסה (Evolution) שהייתה לפוקס, רמת הPerformance קרובה מאוד לרמת הFactory. המזלג משתמש במנגנון FIT4 הקיים גם בגרסה היקרה יותר וההבדל הוא כמעט רק העדר ציפוי הקאשימה הפופלורי של פוקס ו”משקל” נוסף של 4.5 גרם… המזלג בעל שלושה מצבים: פתוח, קשיח וסגור וכמובן כיוון ריבאונד. המזלג עבד מצוין וללא רעשים ותקלות בתקופת המבחן.
הבולם האחורי גם הוא של Fox מדגם Float DPS. גם כאן זהו בולם ברמת Performance ובעל שלושה מצבי נעילה כמו המזלג וכיוון לRebound. מבחינת עבודה, למעט אפשרויות כיוון נוספות לרמת הFactory הגבוהה, לא הרגשתי הבדל משמעותי בין הרמות. הבולם תפקד ללא תקלות לאורך כל תקופת המבחן.
סט הגלגלים מורכב מחישוקי Sun Ringle Helix 27 קלילים ברוחב חיצוני של 27 מ”מ ורוחב פנימי של 23 מ”מ. אלה חישוקי Tubeless ready המיועדים לרכיבת Trail וקרוס קאנטרי. הנאבות משימנו בדגם בסיסי. חישורי WTB בקוטר משתנה של 1.8-2 מ”מ. הגלגלים עמדו במשימה לא צורך באיזון גם לאחר מתארים סלעיים וקשים. על הגלגלים היו מורכבים זוג צמיגי מקסיס מדגם Minion DHF כצמיג קדמי ומקסיס Ardent כאחורי. סט הצמיגים הנ”ל חביב עליי במיוחד משום שהוא נותן איזון של אחיזה טובה בגלגל הקידמי ואילו גלגול מהיר בגלגל האחורי.
מערכת ההנעה היא מערכת של 2*10 ומורכבת משעטנז של מספר חברות ודגמים. שיפטרים משימנו ברמת SLX. מעביר קדמי סראם X7, ומעביר אחורי שימנו XT עם קלאצ’. קסטה 11-36 ושרשרת שימנו.
קראנק Race Face מדגם Aeffect cinch ועליו שני גלגלי שיניים בעלי 22 ו- 36 שיניים וBash Guard גם הוא מ Race face.
על השליטה במהירות – בלמי שימנו SLX. הבלמים תיפקדו מצויין ואף הפתיעו אותי לטובה. לא הרגשתי הבדל ברמת העבודה וכח העצירה שלהם אל מול הXT היוקרתיים יותר. כמובן שישנו הבדל בין המשקל של שתי המערכות. הרוטורים הינם בעלי קוטר של 180 מ”מ.
הקוקפיט מורכב מכידון אלומיניום של רוקי מאונטיין, ברוחב 760 מ”מ עם זווית סטייה של 5 מעלות וגריפים דקים. הכידון והגריפים התאימו לי כמו כפפה ליד. זו הפעם הראשונה שלא הרגשתי צורך להחליף כידון וגריפים לאופני מבחן. גם הסטם מיוצר תחת שם רוקי מאונטיין באורך 60 מ”מ וזווית של 6 מעלות.
מוט הכיסא: טלסקופי של X-Fustion עם חיווט פנימי בשלדה. המוט עבד טוב מאוד אך ורק לרגעים מעטים משום שהשלט להפעלתו תיפקד בצורה נוראית. השלט למוט הכיסא מורכב ממוט קטן אשר לחיצה עליו לכל כיוון מבצעת מתיחה לכבל ההפעלה של המוט. ברוב המקרים כאשר לחצתי עליו המערכת לא עבדה וכאשר ביצעתי שינוי למתיחת הכבל, המערכת עבדה גם ללא לחיצה על המוט. בסופו של דבר מצאתי נקודות ביניים למתח הכבל של המערכת, אך גם כאן לא הייתה עבודה נקייה במאת האחוזים.
האוכף של WTB מדגם VOLT הרגיש נוח ורך והתאים גם לרכיבות ארוכות.
הרכיבה על ה-Altitude:
בזכות ה Ride9 לאלטיטוד יש מספר אישיויות ולכל אחת מהן תכונות שונות הדורשות התייחסות.
ראשית לקחתי את האלטיטוד לבן שמן, הרי מדובר באופני שבילים ולטעמי זהו המקום המושלם לכך. את האופניים כיוונתי למצב הגאומטרייה הניטראלי ביותר (נק’ מס’ 1 מהתשע). הרכיבה בתצורה הזו הייתה ה”חלבית” ביותר אך הרעיון היה להרגיש את האופניים נטו. המתלה הרגיש יעיל יחסית בדיווש ולא הרגשתי צורך לבצע נעילה לבולם האחורי. מנגד, כאשר הגעתי לשלב של ירידות ושבילים זורמים לא היה שום דבר מרגש באלטיטוד. אמנם האופניים תפקדו טוב והמהלכים הארוכים בלעו כל מכשול שבדרך, אך בסוף הרכיבה הבנתי שכדי להנות אצטרך לנסות את הצדדים המרגשים יותר שיש לאלטיטוד להציע.
אחרי רכיבת השבילים הראשונה ביצעתי מספר רכיבות קרוס קאנטרי בתצורת הגאומטריה האופטימלית ביותר (נק’ מס’ 6). בתצורה הזו האופניים הרגישו טוב מאוד לסגנון הרכיבה הזה: המתלה עבד באופן היעיל ביותר וגם כאן לא הורגש צורך לנעול את הבולמים למרות המהלכים הארוכים. הגאומטריה מביאה את הרוכב לפוזיציה נכונה ונוחה למצב שבו יש לדווש מרחקים ארוכים. חשוב לציין כי אלה לא אופני קרוס קאנטרי מובהקים. לתצורת גאומטריה זו, זווית הראש חדה יותר מאופני קרוס קאנטרי פרופר ובמשקל של כמעט 15 קילוגרמים החוויה הופכת לפחות אטרקטיבית. למרות זאת, עדיין תוכלו לקחת את האלטיטוד ולהצטרף לרכיבה עם החבר’ה שפחות חובבים אתגרים טכנים ברכיבה.
בחלק האחרון של המבחן לקחתי את האופניים לרכיבות בפארק קנדה ויער עופר. כיוונתי את הרייד 9 למצב האגרסיבי ביותר (נק’ 2). מבחינתי זהו היה החלק המהנה ביותר במבחן. בזמן הרכיבה נוצרה אצלי התחושה כי לשם החבר’ה ברוקי מאונטיין כיוונו באמת עם האלטיטוד.
בתצורת גיאומטריה זו, בדיווש ובטיפוס המתלה הרגיש הכי פחות יעיל. בעליות מנהלתיות וטכניות הרגשתי צורך להקשיח את הבולם האחורי משום שהורגשה תחושת נדנוד (Bobbing). בטיפוסים טכניים על סלעים ושלל מכשולים המתלה תפקד טוב ונתן עבודת שיכוך שסייעה לי להתגבר עליהם.
ברכיבת שבילים האופניים פשוט זרחו בעיניי. המתלים הארוכים הגיבו ברכות לכל מהמורה קטנה או גינת סלעים נמוכה שעל השביל וכל מה שנשאר הוא לשעוט קדימה במהירות וביציבות. תומכות השרשרת הקצרות הפכו את חווית הפניות למהנה גם כן – לא היה משנה אם מדובר בפנייה שטוחה או בברם, האלטיטוד פונים ביציבות ומקנים לרוכב ביטחון בפנייה במהירות נמוכה או גבוהה.
כאשר הגעתי למקטעים טכניים הרגשתי שאני מתחיל לגרד את קצה היכולת של האופניים. כאשר רכבתי בסינגלים היותר נחשבים כ”אול מאונטיין קליל” ,הכוללים גינות סלעים בינוניות ודרופים נמוכים עד בינוניים, האלטיטוד עדיין הרגישו בטווח הבטוח. המתלה עבד באופן פרוגרסיבי, כך שאינו נטרק גם במהמורות הקשות יותר. זווית הראש הקהה יחסית (כאמור 66.6 מעלות) ומזלג הפוקס, נתנו את הביטחון ושליטה יציבה על החלק הקדמי בכל מה שנוגע לשיפועים לא קיצוניים.
בסינגלים טכניים מאוד הם יוצאים מהמגרש הביתי שלהם. בשיפועים תלולים מאוד ועמוסי אלמנטים טכניים הורגשה חוסר יציבות. חלק מהסיבות לכך הן בסיס הגלגלים הקצר והמזלג, שאילו היה בגירסה האגריסיבית יותר (לדוגמה: פוקס 36 כמו שקיים בגירסת הRally edition היקרה יותר), הייתה מורגשת קשיחות מוגברת מהחלק הקדמי של האופניים. למרות זאת, המתלה עדיין תפקד כראוי ורוכב מיומן עדיין יכול לשלוט באופניים גם מסלולים כאלו, אך לא הורגשה רמת הביטחון בירידה תלולה וטכנית כמו שהייתה ברכיבת השבילים ובמסלולים הפחות אגרסיביים.
הערות וטענות:
אין ספק שמערכת הRide 9 של האלטיטוד נותנת שלל וריאציות של גאומטריה והתנהגות מתלה. למרות זאת, בשל המשאבים והתנאים הדרושים לביצוע שינוי במערכת, זה לא נוח במיוחד לאתר את הנקודה שלכם. גם רוקי מאונטיין עצמם מבינים שלא מדובר בפתרון שמטרתו לתת לכם יותר זוגות אופניים לרכיבות שונות, אלא לסייע לכם להתאים לעצמכם את האופניים בצורה קבועה. אילו האלטיטוד היו האופניים הפרטיים שלי הייתי מוצא את התצורה המתאימה לי ביותר לסגנון הרכיבה ולא מבצע שינויים נוספים.
השלט של מוט האוכף הטסלקופי לא תיפקד כראוי בכל תקופת המבחן והפך לפעמים את חווית הרכיבה למסורבלת בשל חוסר השליטה על מוט האוכף. לשיפטרים הייתה תחושה של העברת הילוכים קשה מאוד. כאשר נזקקתי בהורדת הילוכים פתאומית לא תמיד מצאתי את עצמי בהילוך הרצוי.
סיכום:
לאלטיטוד בהחלט יש את האופי הקנדי שלו ציפיתי. רוקי מאונטיין כיוונו את האופניים לרכיבת שבילים אגרסיבית ושם הם גם פגעו. הרוכב שיבחר באלטיטוד יוכל להינות מהם ברוב המסלולים שיש לארצנו להציע בביטחון ורוכב מיומן יוכל לקחת אותם לכמעט כל מסלול שיחפוץ. רוכב אגרסיבי מאוד יעדיף אופניים עם אוריינטציה לאנדורו (לחובבי רוקי מאונטיין: הSlayer אמורים לחזור מתישהו באזור 2017-2018). לרוכב תחרותי הייתי ממליץ לקחת רמת אבזור מעט גבוהה יותר עם מזלג בעל מאפיינים להתנהגות אגרסיבית וקשיחה יותר.
אין ספק שיש הרבה Fun Factor ברכיבת שבילים על האלטיטוד ובמזג אוויר החורפי שפוקד אותנו יכולתי לדמיין על האלטיטוד כאילו שאני רוכב בשבילים הנצחיים של בריטיש קולומביה אשר בקנדה הרחוקה.
