Bergamont היא חברה גרמנית שמייצרת קו מוצרים רחב ומרשים, ופונה אל מגוון אדיר של רמות רכיבה, כלומר גם אל המתחילים. דגם ה Fastlane Team הוא הוא הדגם העליון בקו שנמכר בארץ לרוכבים שמחפשים אופני מרתון בעלי שיכוך של 100מ”מ, גלגלי 29 וורסטיליות גבוהה יחסית הן לרכיבת דרכי עפר רחבות והן בסינגלים.
מצד אחד תראו את בן קדמי הופך אותם לאופני שבילים והדרכות רכיבה טכנית ומצד שני, מתחילים לראות יותר ויותר רוכבים שהם מעבר לרוכבי סוף שבוע מזדמנים שמאמצים את ה Fastlane כאופניים שלהם, מגיעים איתם לתחרויות, ומקבלים תמורה גבוהה למחיר. הסתקרנתי, וביקשתי אותם למבחן. גילוי נאות: רשת רוקנ’רוד מפרסמת קבועה בבייקפאנל.
- דגם: Bergamont Fastlane Team
- משקל: 11.5 (ללא פדלים ומחזיק. 11.9 משקל רטוב)
- מחיר: 21,200
- שיווק: רשת רוקנ’רוד – חנות בלטרון וברמת החייל
Bergamont Fastlane Team – יפים, נכון?
מקדם חרמנות – עיצוב, סטייל, סקסאפיל
התגובות בסינגל מצוינות. אנשים אוהבים את המראה והאופניים נראים ממש טוב!
הלוק הסקסי שלהם נוצר ממראה קרבון תכליתי ואפקטיבי. זה עיצוב שמשדר לי מכונה שתכננו אותה מההנדסה אל העיצוב ולא מהעיצוב אל ההנדסה – בכל זאת Made in Germany. אין פה אלמנטים קיצוניים עיצובית אלא איזון כולל ונכון. דיוק ביחסים שבין הצינורות, הדי מאסיביים, למרווחים ביניהם. לדוגמא: הזווית בה יורדת הטופ טיוב מהחלק הקדמי אל צינור האוכף דומה מאוד לזווית תומכות האוכף במשולש הקרבון האחורי – זה נותן להם מראה קרבי, מהיר ויפה. המשחקים והזוויות במשולש האחורי בואכה ציר הגלגל האחורי יפים ומעניינים את העין, ופרופילי הצינורות המרובעים, במיוחד העליון, משדרים קשיחות, וגם מספקים אותה ברכיבה. הישירות והעדר ההתפנפנות והתייפייפות האלה עושים לי את זה – ה Fastlane זו מכונה שבאה לעבוד, לא לחנות בחנייה ו”להשפריץ ג’אנטים מגנזיום”…
חולית המתלה מקרבון- גושית ועבה מדי לטעמי, ונראית שיכלה להנות מהקטנה ודיקוק, מה שהיה מוריד כנראה גם כמה גרמים. ה”פלאח” האופייני לברגמונט בין הצינור העליון לצינור האוכף קטן יחסית הפעם, שזה טוב. יש כמה כבלים שעוברים בחוץ ואחרים בתוך השלדה. (אגב – מרווח הבוץ שמשאיר הגשר ליד הגלגל האחורי קטן מאוד, וברכיבת בוץ התגלה מדף בוץ רציני בנק’ חיבור תומכות השרשרת לצינור הכיסא).
הצביעה והגרפיקה יפות וחוצה את כל החלקים והשלדה. התכלת עם שחור המט עושה לי את זה, נקייה וקרבית. צביעת האוכף והמזלג התואמים ומראה המט שלהם יפים מאוד. בשורה תחתונה – עיצוב תכליתי, מדויק ומאוזן שעשה חשק להיות בעלים של אופניים כאלה לכל מי שראה אותם.
אפילו המוקפדים ביותר מביננו אמרו לעצמם, וואלה, מתאימים לי אופניים כאלה
החוויה הרייסרית
החוויה ברכיבה קצבית תמיד נשענת הרבה על תרומת הגלגלים, ואלה- מצוינים! לקבל גלגלי Reynolds כאלה ששוקלים כ 1600 גרם בחבילה זה מעולה והיווה את אחד הדברים החשובים והתורמים ביותר לבילוי המוצלח שהיה לי עם האופניים האלה.
רייסרים הם יבבני משקל. משקל האופניים כאמור 11.9 רטוב (עם פדלים פשוטים. יש מקום לחסכון של כ 100 גרם), כלומר לא קלילים, אולם בתחום סביר ל 29 ולמחיר. להשוואה: במבחן ארבעת המופלאים היו אופניים יקרים יותר ובהם גם זוג יקר ב 5000 ש”ח ומשקל דומה. גם במבחן 29 ראש בראש: Anthem X Advanced 1 נגד KTM SCARP Prime היה דגם אחד דומה ביחס מחיר\משקל ושני כבד ויקר יותר. מסקנה יחס המחיר-משקל פה תואם עד טוב יותר ממה שמקובל בשוק הישראלי, אם כי לא בצורה קיצונית, ויש שונות די גדולה בין דגמים, יבואנים וזמנים שונים.
אם אתה רייסר תחרותי יש איפה להוריד: מוט כיסא קל יותר, אוכף קרבון, כידון קרבון ופדלים מרמה גבוהה יגלחו משקל די ניכר.
רייסרים שונאים בובינג ואוהבים מתלים יעילים, וזה מה שקיבלתי מהמתלה ב 95% מהקילומטרז’. במונרך RT שהוא גרסת ה OEM של המונרך יש שני מצבי קומפרשן – פתוח או סגור. במצב הסגור – הבולם מגיב אך מעט למכות מהקרקע וביטל כל זכר לבובינג ונתן פלטפורמה יעילה מאוד. אין בעיה לצאת מהאוכף לעמידה ולטפס או לצאת לספרינט מבלי להרגיש על טרמפולינה. השילוב עם מתג הנעילה ההידראולי של ה SID מלפנים מקל על כך מאוד. בכלל, הרייסר שבי מאוהב במתג נעילת המזלג מהכידון של רוק שוקס.
אבל גם מישורים ורולינג הילס שבהם מפדלים המון יכולים להיות לא מפנקים במיוחד, זרועי אבנים וחריצים שמאיטים את הרוכבים. מסלולים כאלה גורמים לרוכבי מרתון רבים להחליף 29 זנב קשיח לשיכוך כפול. בולם ומתלה טובים למרתון צריכים לייצר אקטיביות סלקטיבית – רגישות לתנודות הקטנות ללא בובינג. מה שהתגלה הוא שבמצב הפתוח בבולם אי אפשר לרכוב במקומות כאלה שכן יש בובינג משמעותי ובסגור אין כמעט שיכוך. יוצא שרוכבים ב 95% מהזמן במצב סגור, שדי נעל את המתלה עד קרוב לרמת הארדטייל. היות וכך, קצת כמו בהארדטייל – נאלצתי למלא לחץ אוויר טיפה נמוך יותר בגלגלים ממה שהייתי רוצה כדי להחליק את הרכיבה ולשמר אחיזה. אני רוכב שנים וקילומטרים רבים על מתלה ציר יחיד ובולם בעל שני מצבים בלבד (בגדול – די דומה לשילוב שיש פה) אבל הפעם, במקומות האלה חסר לי בולם מדויק יותר מהמונרך בגרסת ה OEM שלו – שבמצב הנעול לא הצליח לתת אקטיביות סלקטיבית טובה מספיק, או בולם בעל מצב אמצע שלישי – כמו שיש ב Fox CTD וב Monarch RT3.
הרגשתי חיבור מיידי. מאות קילומטרים של הנאה בתחושת שליטה והתאמה מושלמת (צילם: אורי גרוס)
Fun Factor, ג’ננה, והחוויה בסינגלים ורכיבה טכנית
קטגורית המרתון היא רחבה. בתוכה תמצאו מכונות על טווח רחב בין רייסריות XC סטייל לבין קריצה לסינגלים. האופניים האלה הם מהטובים שנתקלתי בהם בסינגלים מבחינת הגיאומטריה וחלוקת המשקל. הגיאומטריה שלהם עדכנית ומעניינת ומייצרת אופני All Around מוצלחים:
- צינור עליון קצר, כמעט כבאופני שבילים: במדיום אורכו האופקי הוא 569 מ”מ בלבד. לשם השוואה – בטרק סופרפליי אורכו 588, בניינר ג’ט 9 RDO אורכו 595, בקנונדייל סקלפל 593. למעט כמה רייסרים קיצוניים רוב הרוכבים שאני רואה מסביב יושבים זקוף וגבוה יחסית, ויאהבו את הגישה הזו. זה משפר שליטה בירידות ומקל ברכיבה טכנית ובא מעט על חשבון רכיבת מרחקים ומישורים.
- גם זווית צינור הראש עדכנית ו”נכונה” – 69.5 מעלות שעם גלגלי ה 29 מייצרים שליטה מצוינת בקטעים טכניים וירידות, אבל מדובר בכל זאת באופני מרתון – שצריכים לספק יעילות ויכולת טיפוס עליות וזווית צינור האוכף גבוהה יחסית: 74.5 כדי לתמוך בכך.
- בסיס הגלגלים הוא 112.7 שזה לא קצרצר וגם לא הכי ארוך מה שמאזן ליציבות. לשם השוואה, טרק סופרפליי: 113.1, קנונדייל סקלפל: 109.9, וניינר ג’ט RDO הוא 111.6. התוצאה היא יציבות כיוונית מדויקת ומאוזנת – לא עצבנית מדי בדרכים מהירות וארוכות, ומאידך כזו המספקת שליטה טובה בסינגלים. איכשהו החיבור בין הבסיס לצינור העליון הצליח למנוע מהם להרגיש יציבים כיוונית מדי, והם מגיבים גם במתארים צפופים.
- הסטם הקצר יחסית (90) והכידון המצוין של Answer (ברוחב 720 מ”מ) משלימים את התמונה לקבלת אחלה אופניים לסינגלים. עמרי לא אהב את הגריפים הדקים והקשים, ויש משהו בתלונה שלו.
הקשיחות הכללית מרשימה. צירי 15מ”מ ו12מ”מ מלפנים ומאחור, ושלדת קרבון בביצוע מרשים, קוקפיט מצוין – כל אלה יצרו חוויה ברורה של שליטה והיגוי מדויק ללא גמישויות. האופניים חדים ומגיבים.
גיאומטריה ורסטילית – גם למרתון וגם לשעשועים (צילם: ירנין פלד)
איפה בכל זאת הרגשתי מגבלות ברכיבת שבילים? בעיקר במקום הטריוויאלי הדומה לכל אופני ה 29 ולא רק באלה: ל 27.5 תחושת מרכז כובד נמוכה וכייפית יותר בסיבובים.
בקטעים טכניים בירידה עם בולם אחורי פתוח התחושה נדנדתית ואיטית משהו: שקיעת יתר אחרי אלמנטים. הוספת ריבאונד עזרה מעט להכניס לו חיות אבל די מהר הגעתי לקצה החוגה. גם תחושת המזלג היתה “דביקה” מדי לטעמי ולא רגישה לתנודות הקטנות. בעיות איכות הרכבה התגלו כשהאטם החיצוני באחת הרגליים יצא ממקומו ביחד עם חזרת הבולם משקיעה, וכן בריחת אוויר איטית שלא הורגשה ברכיבה אחת שהוספתי אותו, אולם כל כמה ימים היה צריך להוסיף איזה 20 PSI.
מיקום הבולם רחוק ונמוך, מה שטוב עבור פיזור המשקל באופניים אולם מקשה על הגישה לידית הפתיחה והסגירה.
חלקי הנעה ושיכוך של סראם עשו עבודה לא מעודנת. הגלגלים של ריינולדס הצטיינו ויצרו חוויה מעולה.
אבזור – SRAM ו RockShox קומפלט
כמעט כל זוגות האופניים שהגיעו אלינו בשנים האחרונות היו על טהרת ה Shimano בחלקי ההינע. בולמים אחוריים כמעט תמיד של Fox ורק במזלגות רואים גיוון קצת יותר גדול עם רוקשוקס פה ושם. מקרה שבו כל החבילה במלואה הוא מהתאגיד האמריקאי בלבד הוא די נדיר. לאבזור האופניים במערכת על בסיס SRAM יש יתרון ביחס מחיר-משקל עדיף על זה של שימנו ופוקס ברוב המערכות, וברמות הקצה – משקל נמוך יותר אבסולוטית, מה שגורם ליבבני משקל להעדיף אותן.
מה יש פה?
- הילוכים: SRAM X0/X9, 2×10
- מעצורים: SRAM Guide RS 180/160
- מזלג RockShox SID RL ובולם אחורי RockShox Monarch RT
- אוכף Fizik Tundra M5
- קוקפיט: Answer Pro/XCM. סטם 90 מ”מ, כידון ברוחב 720 עם משיכה לאחור של 8 מעלות.
- מוט אוכף: BGM Race Full Carbon
- גלגלים: Reynolds 29ER XC Alloy Tubeless Clincher 28H (ציר 15 מלפנים, 12 מאחור).
- צמיגים: Schwalbe Rocket Ron לפי המפרט, אולם האחורי היה Racing Ralph (אני מהמר שהרוקט רון העדין מדי לקרקע הישראלית נקרע באופני המבחן והוחלף…)
את הצמיגים אני לא ממליץ לכם להשאיר – ה Racing Ron הם עדינים מדי מנסיוני בישראל. אם אתם רוצים שוואלבה, אז ה Racing Ralph עדיף לטעמי. האוכף לא מפנק לעכוז שלי – עוד עניין שקשור בהתאמה אישית וכדאי לשקול אותו בקנייה, אם כי יהיה כואב לוותר על אוכף בצבעים תואמים לאופניים כמעט באותה מידה של להשאיר אותו ולסבול… הכידון והקוקפיט בכלל מצוינים, למעט הגריפים. הגלגלים כאמור מעולים.
גריפים מעט מינימליסטיים אולם קוקפיט מוצלח ובמיוחד – כידון 720 מצוין
הילוכים (SRAM X0/X9, 2×10):
ההילוכים תפקדו מצוין: הם לא יצאו מכיוון, לא היתה ולו נפילת שרשרת אחת לכל אורך המבחן, והכל תקתק כמו שעון. זה יפה ומרשים! מצד שני, לא אהבתי את החוויה שלהם. אי אפשר גם למשוך ידית וגם לדחוף אותה כדי להעביר הילוך ואין אפשרות של העברת כמה הילוכים בדחיפה אחת. העברת הילוכים קשה וקליקית מדי. היא מדויקת ומהירה אבל אחרי 4 שעות רכיבת אפיק בדופק 85% רוצים הילוכים רכים יותר. מהלך ידית ההילוך ארוך מדי, ויש בעיית שימושיות – המרחק בין שתי ידיות ההילוכים (הורדה והעלאת הילוך) גדול – אם הייתי מכוון כך שיהיה לי נוח להוריד גלג”ש בפלטה, הרי שהכפתור השני של העלאה היה במיקום לא נוח, והפוך.
מצטער, אבל ברכיבת Back to back למול XT (ושיפטרים סיינט) ההבדל האיכותי לטובת שימנו הורגש משמעותית: יותר נעים ונוח, יותר שקט, יותר קל להעברה. אם אתה חבר בכת ה Rock Shox (הרי העניין הזה של שימנו מול סראם הוא דתי בעיקרו…) אז אוסיף ואומר שגם בהחלפת Back to back לשיפטרים של SRAM Grip Shift עם אותו מעביר בדיוק החוויה שודרגה דרמטית.
SRAM אול אובר… יחס משקל-מחיר מצוין וחוויה לא מעודנת לצד מתג נעילת מזלג עילאי.
מעצורים: זה חדש… SRAM Guide
מדובר במוצר חדש לחלוטין של סראם שלא עשתה מעצורים עד היום. טוב, לא באמת: סראם היא בעלת מותג המעצורים Avid והוא זה שאכלס את החבילות שלה עד היום. האם הבחירה למתג את ה Guide תחת המותג של סראם ולא תחת Avid זו סנונית המעידה על סופו של מותג Avid? ומה הסיבה לכך: הפחתת מותגים לטובת יעילות שיווקית וחסכון בעלויות? או רצון להתרחק מהמוניטין של Avid?
התכנון חדש לגמרי ומבטיח מעין יכולת לעשות משהו שהוא כאילו בלידינג דינמי – לבד על ידי ניתוב בועות האוויר החוצה. המעצורים האלה טובים: הידיות נוחות והזווית הקטנה בסוף הידית תופסת אצבע אחת בקלות רבה. הם בעלי יכולת עצירה לא אימתנית אולם מספקת למרתון, ורגישות סבירה ותפקדו טוב בשימושי מרתון טיפוסיים. הם גם היו שקטים ולא נשמעו יללות התנגדות מכיוון הקליפרים.
סיכום: Bergamont Fastlane Team
נהנתי איתם מאוד, ורכבתי המון! רכיבות מרתון קלאסיות של יותר מ 100 ק”מ בדרכי 4*4 מהירות ומישוריות בהן האינרציה של גלגלי ה 29 מספקת יתרון משמעותי, ורכיבות של שעתיים בסינגלים שמתפתלים לכל הכיוונים. חווית החיבור שהייתה לי הייתה מיידית- מדובר באופניים מאוד מגיבים ו”חיים”. אלה אופני מרתון שיהיו מעולים בשבילי 4*4, קטעי אינרציה ארוכים ומהירים, אבל בהחלט מרגישים נפלא בסינגלים, כלומר בחירה נפלאה למי שמחפש One Bike מהירים.
אפשר להפריד את התחושות שעולות לי מהמכונה הזו לשתיים: הפלטפורמה, והאבזור.
בצד האבזור המערכת מתבססת על חלקים מבית סראם, שקו אחד עקבי עובר לאורכם: הם קלים ותורמים ליחס טוב של מחיר-משקל, אולם יתאימו למי שאוהב את הקליקיות הברורה והקשה של העברת ההילוכים הזו ומוכן לוותר על עידון ורגישות טובה יותר לתנודות קטנות בשיכוך. אם אתם לא פיינשמקרים אז לרובכם זה לא ישנה. מה שכן יכול להשתפר הוא חיבור המתלה-בולם אחורי שבו או שתרכבו רוב הזמן במצב נעול, יעיל אך לא מפנק או שיהיו תנודות. לטעמי בולם איכותי יותר יכול לפתור את זה.
חוץ מאלה יש פה גלגלים שתרמו בצורה מרשימה לאופניים ולחוויה הכללית – גלגלי Reynolds שווים, קלילים (כ1600 גרם) וראויים לחבילה.
הפלטפורמה שמספקת שלדת ה Bergamont מדגם ה Fastlane Team מצוינת, ומרשימה במראה ובהתנהגות. זו אחת משלדות הקרבון היותר איכותיות ברמת הביצוע שלהן, כמו שהייתם מצפים ממוצר גרמני עם שורשים שוויצריים (BMC). אמנם מתלה פשוט, אבל יחסי אורך ופיזור משקל קרובים לשלמות- מצד אחד מתקדמת, מודרנית, תומכת רכיבת שבילים ו Fun ומצד שני מעולה לאפיק ישראל, מרתון דו יומי כמו הדזרט צ’אלנג’, או חד יומי ארוך.
זו חבילה מרשימה ובזכות האיכויות והורסטיליות של האופניים – קנייה בטוחה. אופניים שיתאימו להמון רוכבים – גם רוכבי סינגלים וגם מרתוניסטים ומתחרים ואני צופה שתראו עוד הרבה מאוד מהאופניים האלה בשנה שנתיים הקרובות.
