אין כמו טמפרטורות עולות וחום מתגבר כדי להזכיר לנו שאימונים עצימים יותר של שעתיים לפני הטמפרטורות הקיצוניות הם הדבר הנכון לקיץ הישראלי. אז קיבלנו לידינו אופני טריאתלון \ נג”ש של Ridley: ה Dean ברמת מחיר של כ 24,500 ש”ח ובילינו עליהם אי אלו קילומטרים בתנוחת נג”ש נמוכה, מרפקים צמודים על האירובר, צוואר מאותגר ומבט קדימה דרך החלק העליון של עדשות ה Rudy Project שלנו.
ה Dean הוא דגם וותיק ביותר (מ 2008) בליין הנג”ש של Ridley המכיל לא פחות משלושה זוגות אופני נג”ש שיש לחברה הבלגית המצליחה והצומחת הזו. דגם הקצה הוא ה Dean Fast – שכבר נמצא בשימוש אצל מקצועני לוטו בליסול, והוא מלא בתכולה ממיטב הז’אנר העדכני בתחום: צינור עליון ישר הנתקל בחלק קדמי אינגרטיבי, וכל שאר האלמנטים בקווים ישרים וזוויתיים. בנוסף לשני הדגמים האלה (ה Dean וה Dean Fast) מציגה Ridley גם דגם טיימטריאל שלישי – Dean RS המיועד לתת מענה לטריאתלטים מתחילים יותר המעוניינים באופני כניסה לתחום בפורמט של שלדה מסורתית יותר.
האופניים בייבוא רוקנרוד וניתן לרכוש אותם באחת משתי חנויות הרשת: בתל אביב ברמת החייל, ובלטרון (גילוי נאות – רוקנרוד מפרסמת בבייקפאנל).
השלדה – פנו מקום לחללית
כל מי שראה אותם התלהב, וללא יוצא מהכלל. האופניים נראים כמו לקחו השראה מחלוקי נחל שהזרמים שייפו. במאדים.
מדובר בשלדה ותיקה יחסית אבל עדיין, נראית כאילו נחתה מהחלל. היא כל כך שונה וייחודית בנוף האופניים שרוב הרוכבים רגילים לראות שהיא ולכן אי אפשר להשאר אדישים לאופניים האלה. מקורות ההשראה שאני לא יכול שלא לראות פה הם אותם אופני מסלול – Track אווירודינמיים שאנחנו מכירים מהוולודרום האירופאי – קווים מעוגלים, עיטוף צמוד של הגלגל האחורי על ידי השלדה כמעין פיירינג מסתיר רוח, מוט עליון היורד בשיפוע מהחלק האחורי אל צינור הראש. אגב צינור הראש הוא אחד מהקצרים ביותר שתראו אי פעם – והוא מצוי בזווית תקיפה מעניינת ומשופעת אל תוך הרוח, כאשר מתחתיו שילוב זורם והדוק אל המזלג הרחב. ואכן רמז למקורות ההשראה מצוי בחיבור הגלגל האחורי – שם תגלו הכנה לפיקסי בדמות דרופ אאוט אופקי.
אלמנט מעניין וייחודי במזלג הוא ה Splitfork – פטנט רשום של רידלי שנראה כמו חריץ באמצע המזלג והמיועד להוציא אוויר החוצה ולהרחיק אותו מעבר לאיזורי מערבולות הרוח המשמעותיות ביותר הנוצרות באיזור הגלגלים.
עוד פטנט ייחודי נוסף שחדי העין יבחינו בו בשלדה הם פסי צבע מחוספסים שהולכים לאורכה באיזורים מסוימים. רידלי קוראת לזה R-Surface – והמטרה היא ליצור במכוון מצב של לכידת אוויר בנקודות מסוימות כך שהאוויר הפוגש באיזורים האלה כתוצאה מהתנועה מחליק על אוויר – בדומה לקערוריות שיש בכדורי גולף.
ברור שהולכת הכבלים היא פנימית לנקיון ואירודינמיות משופרים. מוט הכיסא אינטגרלי, מה שאומר שצריך להתאים את השלדה לרוכב ספציפי ולחתוך אותו בהתאם. האוכף מתחבר למעין כוסית שמתלבשת על מוט האוכף, ובתוכה ניתן להכניס כמה וכמה ספייסרים להתאמה מדויקת יותר, שינויים שמגלים לאחר החיתוך, או התאמה לרוכב אחר.
זווית צינור האוכף מניחה את הרוכב בתנוחה קדמית (76 \ו 78 מעלות). ועוד יתרון משמעותי הוא מגוון מידות רחב – מ XS ועד Large.
אז כן – הם נראים מיוחדים מאוד, מעניינים במיוחד, ומרשימים ומאוד שונים מהמון דגמי נג”ש אחרים שלאחרונה נראים ישרים וזוויתיים יותר. אין פה צינור ראש המשולב באינטגרציה עם הקוקפיט (סטם\אירובר\כידון).
אבזור
נתחיל בדיסקליימר או סוג של התנצלות – האופניים שקיבלנו היו אופניים משנה שעברה המשמשים את אחד מהרוכבים המספונסרים של היבואן, וככאלה השלדה זהה לחלוטין למעט הצביעה והחלקים נחותים ושונים מהחבילה שנמכרת היום.
היה פה כידון בחלקי אלומיניום שהיה נוח מאוד – עם הרבה נקודות אחיזה. האירובר – Profile Design T1 Viper בצבע לבן הוא בעל שפע דרגות חופש רבה להתאמה אישית (ניתן להזיז המוטות הלבנים קדימה ואחורה ביחס לכידון וכמובן לכוון את הכריות), והכידון עצמו מתוצרת Pro בדגם HF Synop הוא אירודינמי ונוח לאחיזה במגוון גדול יחסית של נקודות (לעומת הכידון המשופע של המרידה שהיה מעט פחות נוח). הם התישבו על סטם של Forza מדגם Cirrus Pro. גם האוכף היה של פורצה מאותה סדרה, אבל עליו האמת קשה לי לחלק מחמאות.
מעצורים – Tektro מדגם R725 – ממוקמים בנקודות מוסתרות היטב מאחורי המזלג הקדמי ובאיזור הציר המרכזי באחורי. זה לא אבזור נדיר בעולם אופני הטיימטריאל לטובת הסתרה מהרוח והוזלת עלויות. לצערכם יש גם חסכון באיכות העצירה שהם מספקים…
הילוכים – Shimano Ultegra – מערכת מעולה והעברת ההילוכים מזכירה שלא בטוח שחייבים להשקיע באלקטרוני – למרות הנוחות של כמה נקודות העברה גם בכידון וגם באירובר שיש במערכת האלקטרונית, הרי שידיות ההילוכים המסורתיות תפקדו מצוין. הקראנק של Rotor.
כרגיל היו מתאימים פה גלגלי נג”ש עמוקי פרופיל, אבל למבחן הגיע סט שאריות: קדמי קומפניולו זונדה ואחורי קסיריום עלית עם צמיגי בונטרגר Race Lite Hard Case.
ברכיבה
די במקביל לאופניים האלה היו במערכת גם ה Warp המודרניים של מרידה (שמקבילים לדגם ה Dean Fast החדש של רידלי – לא לדגם שבמבחן הזה), והמצאותם של שני הזוגות האלה אפשרה לי לקבל נקודת מבט יחסית ולחוש את ההבדל בחווית הרכיבה בצורה מיידית וקרובה. מדובר בשני אופני טיימטריאל אולם בחווית רכיבה שונה לחלוטין, משמעותית!
ביחס לWarp הרידלי Dean מרגישים כמעט כמו אופני כביש רגילים, רק סופר אירודינמיים ובעלי גיאומטרית טריאתלון ונג”ש. אורך הצינור העליון במידה XS שבחנתי היה 52 ס”מ, שזה בדיוק באמצע בין המרידה לאופני הכביש הרגילים שלי, והציב אותי בתנוחה מאוד נוחה לרכיבה ארוכה על הקרניים. המשקל של השלדה קל יחסית לז’אנר ולעומק פרופילי הקרבון: 1360 גרם במידה מדיום לפי נתוני יצרן, והמשקל הכולל היה 8.7 ק”ג, והאמת- הרגיש פחות.
לעתים ההיגוי והזריזות הם אחד המקומות בהם אופני טיימטריאל מגיעים מה יחסית למגבלות – בגלל מתארי מישור וקו ישר נוטים המתכננים, אולי בצדק לאפיין אותם כך שיקלו על שמירת קו ויריגשו יציבים במיוחד. רכיבה אחת על ה Ridley Dean וכבר מבינים משהו מהיר: אם אתם טריאתלטים ואין לכם ברירה אלא לרכוש זוג אחד, יתכן שאלה האופניים בשבילכם, כיוון שהם יחסית ורסטיליים ונוחים ביחס לאופני טיימטריאל קיצוניים. הם מגיבים מצוין בסיבובים, הם אוהבים שאתם יוצאים מהם לעמידה… אם יש איזשהו רצף בין אופני טיימטריאל קיצוניים שאוהבים רק קו ישר ובמישור לבין אופני כביש רגילים מהז’אנר האירודינמי, ה Dean נמצאים איפשהו במרכזו. מדובר באופני נג”ש שלא מתפשרים על האג’יליתי.
ועדיין מדובר באופני נג”ש לכל דבר ועניין. רכיבה חזקה וארוכה במיוחד, כמעט כל הזמן על האירובר, אל מול רוחות שבירת שרב חזקות, והתנוחה אפשרה לי להתמודד עם הרוח בצורה אופטימלית.
רכון על הכידון, מציץ אל הכביש מהחלק העליון של משקפי השמש, ומתכנס לעבודה רצופה על דופק קבוע כנגד הרוח, וה Ridley Dean הופכים לשותפים מופלאים למאמץ. למרות שאני שוקל רק 66 ק”ג ובד”כ פחות טוב מרוכבים גדולים וחזקים במישורים ובמיוחד ברוחות צד, באותו היום התגלה כי הם מטפלים היטב ברוחות צד ואינם מוסתים בקלות מקו הרכיבה.
קצת Grumpiness
האמת שרוב התלונות נבעו מהציוד ופחות מהשלדה – והן רובן פחות רלבנטיות למי שיקנה באבזור מקורי. דבר אחד כן קשור בשלדה עצמה והוא מוט כיסא אינטרגרלי – מצטער, למרות המראה החלק והאווירודינמי אני פחות אוהב מסיבות פרקטיות: מחייב לחתוך את השלדה, יכול להקשות במכירה. השיטה פה דווקא מאפשרת הוספת ספייסרים בין השלדה לכוסית המחזיקה את האוכף, אולם עדיין – אני מעדיף מוט אוכף מסורתי יותר. עוד פינה – במודל של מוט האוכף שראיתי בחנות היו שלושה ברגים לכיוון מדויק של זווית האוכף, אולם בזה שאני קיבלתי היה רק בורג אחד, מה שהותיר את האוכף לא מפולס וגם נשמעו צקצוקים מהאיזור – כנראה עקב רכיבה על הגבול העליון של כמות הספייסרים שזה יכול לקבל (האופניים במקור של רוכב נמוך ממני).
אני שואל את עצמי האם העדר קוקפיט אינטגרלי ועדכני אמור להכנס לחסרונות או שזה דווקא יתרון – כלומר מצד אחד האינטגרלי תמיד ייראה יותר טוב ויותר אירודינמי מסטם וכידון חיצוניים אולם זה משאיר פחות דרגות חופש לרוכב להתאמות אישיות. עוד לא החלטתי.
אופני המבחן הגיעו עם גיבוב גלגלי שאריות כדי שיהיה עליהם משהו… אם כבר נג”ש אז אתם רוצים גלגלים אירודינמיים עמוקי פרופיל. מעצורי ה Tektro על הקומבינציה של ידיות מעצור בכידון קרניים זה לא מה שמייצר לכם חווית בלימה עילאית, אבל חוסך בעלויות.
סיכום
הקנייה של אופני נג”ש היא בעיני מעט מסובכת יותר מזו של אופני כביש רגילים משום שתמיד מלווה אותם התלבטות האם אלה צריכים להיות זוג האופניים היחיד שלכם כטריאתלטים או זוג שני לאופני כביש רגילים? ההוספה של ה Dean Fast (שכבר אפשר לראות אותם תחת עכוזי הקבוצה המקצוענית הרוכבת עמם – לוטו, וגם הגיע כבר דגם אחד בודד לארץ ממנו) לדגם ה Dean בליין של רידלי תוסיף עוד התלבטות לקונה- איזה סוג של אופני נג”ש כדאי לקנות? האם את הגרסה המודרנית והמעודכנת או את הגרסה הותיקה בעיצוב חלוקי הנחל?
אחד היתרונות הבולטים של ה Dean של רידלי, חוץ מהעיצוב האולטרא ייחודי, הם תחושות הזריזות והתגובתיות שלהם בעליות ובסיבובים. למרות שהם אופני נג”ש קיצוניים המציבים אתכם בתנוחה נמוכה מאוד על האירובר, הם לא מוותרים על חיות.
Ridley Dean הם בחירה טובה לרוכב שמתכוון לרכוש זוג אחד בלבד והחליט כבר שהוא הולך על אופני נג”ש, ובחירה מצוינת אם אתם רוצים אופני נג”ש ורסטיליים יחסית שיתאימו לתחרויות במתארים מגוונים – הכוללים יותר גבעות או אפילו עליות משמעותיות יותר, והיות והאבזור בחבילה החדשה ראוי יותר מזה שהיה במבחן ניתן להניח שבעליהם יהנו יותר ממני גם ממה שעוטף ומסופק מסביב לשלדה המוכחת והותיקה הזו.
צילום: ברק טל, עופר חן, גיאחה
בחן: גיא חלמיש