חברת Rocky Mountain ואני בדיוק באותו גיל. אשכרה נולדנו ביחד. תחשבו על זה לרגע: חברה אשר מתמחה בבניית אופני הרים, וקיימת כבר 33 שנים. ותק שכזה הוא נדיר למדי בעולם אופני ההרים הצעיר (יחסית), ולמצוא חברה שמיומה הראשון מתעסקת אך ורק באופני הרים זה נדיר עוד יותר. החברה, הממוקמת בחופה המערבי של קנדה, מתגאה בקשר האינטימי שלה עם השבילים הטכניים ביותר בעולם, ב North Shore של וונקובר, ומפתחת את שלדותיה המגוונות על ידי ניסוי וטעייה בסינגלים האגדיים של האיזור. חברת Rocky Mountain טוענת שבזכות קשר זה היא מצליחה לפנות לקהל הרוכבים המחפש אופנים בעלי נטייה לצד הטכני של המשוואה, בין אם מדובר באופני XC, שבילים או דאון היל. על אף שייצור האופניים של החברה עבר כבר לפני מספר שנים למזרח, היא עדיין נחשבת בעיני רבים לחברת בוטיק, ועל כן אופניה זוכים למבטי הערכה והערצה בכל פינה ברחבי ישראל. ליטופי אגו מעולם לא הזיקו לאף אחד…
הייצור במזרח גם עזר לחברה להנגיש את שלדות הקרבון שלה לקהל הרחב, וניתן היום למצוא אופניים מסיבי פחמן הנושאים את השם “Rocky Mountain” בסכומים הקרובים יותר לחמישה עשר אלף ₪ מאשר לעשרים אלף ₪, וזוהי, גבירותי ורבותי, זליגת הטכנולוגיה להמונים במלוא הדרתה. כמו רוב החברות הגדולות, גם רוקי מאונטיין נוטשת את סטנדרט גלגלי ה-26″ ושמה דגש על גלגלי 27.5″ וגלגלי 29″, ובשנת 2014 כבר לא נפגוש אופני 26 “מקצועיים” של החברה. קיבלנו למבחן את אופני ה- ELEMENT 950 RSL, אופני המרתון של החברה, בעלי גלגלי ה-29″.
נתונים
מחיר: 19,990 ₪ (לחבר מועדון רוזן-מינץ 17,591 ₪)
משקל: 13.2 ק”ג (כולל חומר בצמיגים, דוושות ומתקן בקבוק)
המשולש הקדמי של השלדה עשוי קרבון, בעוד המשולש האחורי וחוליית הנדנדה של המתלה עשויים מאלומיניום 7005.
על השיכוך: FOX Float 29 CTD 100 מ”מ עם ציר 15מ”מ מלפנים, FOX Float CTD מאחור- עם נעילה משותפת לשני בולמי הזעזועים מן הכידון.
מערכת ההינע מורכבת מחלקים ברמת SLX- שיפטרים, בלמים ומעביר קדמי, עם מעביר אחורי XT (ללא קלאץ’ !!?), וקראנק טריפל RACE FACE Turbine .
סט הגלגלים בנוי מצירים של Wheeltech על חישוקי SUNRingle Inferno 23 (לא, זה לא טיובלס…).
שאר חלקי השליטה הם מבית Rocky Mountain או RACE FACE.
הערה: צמיגי האופניים המקוריים הם קונטיננטל רייס קינג, בגרסת קלינצ’ר (לא טיובלס), אך אנו קיבלנו את האופניים עטויים צמיגי טיובלס. על כן הצמיגים במבחן הם של חברת GEAX עם ה-SAGUARO 2.2 מלפנים וה- AKA 2.1 מאחור.
מבחינת טבלת הנתונים היבשה ראויים לציון זווית הראש (70.6 מעלות), אורך תומכות השרשרת הקצר למדי (445 מ”מ) ובסיס הגלגלים (109.7 למידה מדיום).
מקדם חרמנות
בינוני. כלומר, מדובר באופני קרבון, וככאלו, הם תמיד מסובבים ראשים ברחבי היער, אך הצביעה המעט אנונימית, בשילוב עם הבולם האחורי הקצרצר למראה, לא עושים לי את זה. ההקפדה על הפרטים דווקא כן עושה לי את זה, והכבלים הנעלמים להם אל תוך השלדה, צמתי הצינורות המאסיביים של הקרבון ונגיעות עלי עץ המייפל המציצים להם מדי פעם- כל אלו גורמים לי לרצות לקפוץ על האופניים ולרכוב אל מעמקי היער.
חוליית הנדנדה מקובעת בחלקה העליון לצינור העליון, ומשווה למתלה האחורי מראה קצרצר ותכליתי (מה שנכון בהחלט- מדובר במהלך של 95 מילימטרים). בקיצור- האופניים נראים טוב, אבל סקסיים, לפחות בצביעה הזו (אשר משתנה בדגם 2014), הם לא. 
רייסריות
יתכן ומדובר בבעיה של מיצוב, אך אופני 29″ בעלי מהלך של 100 מ”מ, משווקים, לרוב, כאופני מרתון/קרוס קאנטרי, וככאלו עליהם להיות חדים כתער, קלילים כנוצה ומהירים כרוח. האופניים האלה אינם כאלה: הRocky Mountain ELEMENT 950 קרבון ממלאים אחר חלק מההגדרות הנ”ל בצורה מרשימה, אבל בכל הקשור לרייסריות הם מפספסים, לצערי.
תנוחת הרכיבה דווקא קולעת היטב לדרישות הענף התחרותי- פרושה היטב לפנים, עם כידון רחב במידה (710 מ”מ) ומושב הממוקם היטב מעל לציר המרכזי.
לטובת הרוכב התחרותי גם מוצעת אופציית שליטה במצבי שני המתלים מן הכידון, ובמהלך המבחן נוכחתי לדעת עד כמה היא שימושית, כאשר היא במרחק הזזת אצבע. לידית שלושה מצבים, בהתאמה לבולמי ה-CTD של FOX. מצב Descendפתוח לחלוטין, מצב Trail, המתאים לרוב מצבי הרכיבה, ומצב Climb, אשר נועל את שני בולמי הזעזועים גם יחד.
הידית יעילה מאוד, אך מכוערת להפליא- הן במראה המגודל שלה והן בכמות הכבלים הבלתי נסבלת שהיא מביאה עמה למערכת היחסים עם האופניים. ידית מוקטנת ומשופרת תוצע בשנה הבאה. לצערי, מערכת השליטה מן הכידון הגיעה אלינו עם רגולאז׳ שבור ולא הצליחה יותר לשלוט במנגנון ה-CTD של הבולם הקדמי. על כן השאירה אותו במצבו הפתוח (Descend) למהלך רוב תקופת המבחן. הבולם האחורי המשיך לתפקד כרגיל בעזרת ידית השליטה.
טענותי לגבי מידת הרייסריות של הרוקי מגיעות משני מקומות: סעיף המשקל ויעילות הדיווש המובנית הלוקה בחסר.
אתחיל מהמשקל. 13.2 קילוגרמים לאופני קרבון בעלי 100 מ”מ זה פשוט כבד מדי, בטח ביחס למחיר של כמעט 20,000 שקלים. בתקופה האחרונה נבחנו כאן לא מעט אופני מרתון ששקלו הרבה פחות, במחיר גבוה במעט מזה של הRocky Mountain. בתור חובב עליות, המשקל המיותר הציק לי במיוחד, והוא מורגש בהאצה מהמקום, ביציאה מפניות ובטיפוס בעליות תלולות. האשם העיקרי הוא בגלגלים הכבדים. אמנם הצמיגים איתם הורכבו האופניים שלנו הם לא המקוריים (במקור מגיעים קונטיננטל רייס קינג- לא טיובלס), אך הם מייצגים בהחלט את טעמו של רוכב המרתון הממוצע. יחד עם הרוטורים והקסטה, הגיע משקל שני הגלגלים בשלמותם ל-5.2 קילוגרמים (!!), אשר הורגשו בכל דיווש ודיווש, למעט במישורים ארוכים. 
עניין יעילות הדיווש הלוקה בחסר הוא מורכב מעט יותר. מאז שהומצאו הבולמים ה”חכמים” למיניהם, עושה רושם שמהנדסי מתלים רבים לקחו אתנחתא קלה מן המרדף המייגע אחר מציאת הפתרון לאניגמת יעילות הדיווש אל מול ספיגת הזעזועים המיטבית. המהנדסים יכולים לייצר מתלה רך ונעים, אשר מסתמך מראש על התקנת בולם זעזועים בעל פלטפורמה יציבה, דוגמת ה-CTD שעל ה-ELEMENT שאנו בוחנים כאן.
מתלה הרוקי מאונטיין ELEMENT הוא וריאציה על מתלה ה-FSR של ספשלייזד, עם מיקום שונה של ציר תומכות השרשרת- מעט מעל קו ציר הגלגל האחורי. במתלי ארבע זרועות קלאסיים, כמו זה, מתח השרשרת אינו משפיע על כיווץ הבולם, ועל כן אין (כמעט) השפעה מכנית של הדיווש על תנועת הבולם (בובינג). הרוכב נהנה ממתלה אקטיבי אשר מגיב בקלילות לשינויי פני הקרקע, וזה דבר נהדר. הצד הפחות מוצלח של המשוואה, הוא רגישות יתר של המתלה לתנועות הרוכב מעלה-מטה בעת הדיווש. במקרה של מתלה הרוקי, במצבו הפתוח הוא מתנהג כמו מתקן שעשועים בלונה פארק תל אביב- קופץ מעלה ומטה. חוץ מבעת ירידת סינגל ארוכה ואגרסיבית למדי (אלון שוקף, ה”שחור” בקנדה, חניון רון במיר”ב- To name a few), אין מצב שרוכב בר דעת ירכב עם הבולם האחורי במצב פתוח.
רכיבה עם ידית הכידון במצב Trail, אם כן, היא כורח המציאות. רק מה לעשות שבמקרה שלנו, הידית העדינה נשברה, והפסיקה להשפיע על הבולם הקדמי… מה שנשארים איתו זה אופני “מרתון”, שלא מעודדים תקיפת עליות, לא זריזים בעת האצה מהמקום, ולא מרגישים יעילי דיווש באופן מיוחד. מבחינת הרייסר צר האופקים מדובר בהחלט באכזבה.
Fun Factor
כאן מגיעה ההפתעה הגדולה של המבחן. הרוקי מאונטיין ELEMENT הם בעצם אופני שבילים במסווה של אופני XC !! כמו שציינתי בתחילת הכתבה, החברים ב Rocky Mountain מתגאים בגישה הקלה שלהם לשבילי הרכיבה הטובים והמורכבים בעולם, וה-ELEMENT מרגישים כאילו ייצרו אותם בדיוק לשם כך. לא, לא מדובר פה באופני אנדורו אימתניים, אך הם ירגישו בבית ב-90 אחוזים מהסינגלים המוכרים לנו בישראל.
הם משנים כיוון בזריזות, הודות לבסיס הגלגלים הקצר ולקשיחות הצידית המרשימה (צירים מוגדלים בשני הגלגלים ומיסבי מתלה קוניים), הם מניפים גלגל קדמי בקלילות, הודות לתומכות השרשרת הקצרות (445 מ”מ), וההרמוניה בין שני בולמי הזעזועים היא כמעט מושלמת.
מהלך המתלים הקצר לא מפריע בעת צליחת משטחי סלע או קבוצת מהמורות, והגלגלים הגדולים מחפים במעט על המחסור במילימטרים. המתלה האחורי מתקשח עם הכניסה אל עומק מהלכו, והרוכב לא מרגיש במכה בעת סגירת המתלה. ולמרות הסופרלטיבים, כאשר נוחתים מדרופ- 95 מ”מ של מהלך הם רק 95 מ”מ, והרוקי ידעו לומר לכם מה הם לא אוהבים. למשל, דרופים של מעל מטר לסלופ עדין או לפלאט. מובן ומקובל.
מילה טובה מגיעה לצמיגי ה-GEAX שקיבלנו על אופני המבחן. ה-SAGUAR0 2.2 מלפנים היה התגלות של ממש. רך במידה, אוחז היטב ועמיד עד מאוד. הוא איפשר לי “להשען” עליו עמוק אל תוך הפניות, ולא הרפה מן השביל גם בדרדרות ובפודרה המאפיינות את סוף הקיץ הישראלי. עובי הדופן שלו איפשר לי להוריד את לחץ האוויר עד קרוב ל-20 PSI, ולהרוויח עוד אחיזה ונוחות כאשר נכנסתי לסינגלים המהירים והאגרסיביים יותר. במקביל, ה-SAGURO הוא בעל שורת מרכז מהירה למדי, ונהניתי מאוד לרכוב עימו בדרכים מהירות, ולהרוויח מעט מהתנגדות הגלגול הנמוכה שלו. שאפו ל-GEAX על צמיג נהדר.
צמיג ה-AKA האחורי היה גם הוא מעולה, עם שיניים צפופות בגודל בינוני, אשר הצליחו לאחוז היטב במקומות בעיתיים לדיווש, ועדיין להיות מהירים מספיק בשבילים הרחבים. אהבתי מאוד את הפרוגרסיביות איתה ה-AKA מתחיל לאבד אחיזה בסיבובים מהירים מאוד, עובדה שעוזרת לרוכב להרגיש מתי הוא צריך להעביר עוד משקל לאחור, ולקבל עוד שמץ של אחיזה בפניה.
תראו, אני מבין בשיווק כמו שאני מבין בכדורגל, בערך, אבל טוב היו עושים מפרסמי רוקי מאונטיין, לו היו משווקים את האופניים תחת הכותרת “יש לי רק 100 מ”מ, כי לא הגודל קובע”. מדובר באופני שבילים של ממש, שנכנסים, בעיני, תחת קטגוריית אופני 29″ שבילים 120 מ”מ, הפורחת לה בשלוש השנים האחרונות. FUN, FUN, FUN !!
מכלולים ותמורה למחיר
רוקי מאונטיין יצרו כאן מכונה מורכבת. מצד אחד- שלדת קרבון ו-100 מ”מ, הצועקים “תחרות, עליות, ברבאק!”, ומצד שני, המכלולים הכבדים והבחירה בשלוש פלטות מדברים יותר לקהל הפחות תחרותי או לרוכבי השבילים.
מערכות SLX עם גלגלים פשוטים וכבדים, יחד עם קראנק ברמה בינונית, הם לא מקובלים על הדעת באופניים העולים כמעט 20,000 שקלים. המחיר הגבוה מנסה לקבל צידוק בעזרת משולש הקרבון הקדמי, אך עלותו ויעילותו של הקרבון לא באות לידי ביטוי במשקל האופניים כלל.
מסקנה: עדיף לרוכש ה-ELEMENT 950 לקחת את גרסת האלומיניום הזולה יותר, להשקיע בגלגלים קלים יותר, ולהחליף למערכת בעלת שתי פלטות, כי מי לעזאזל צריך שלוש…או להשקיע עוד עשירייה, וללכת על גרסת התחרות הקלילה (ELEMENT 990), אם כי גם שם יעילות הדיווש תהיה בינונית באופן אינהרנטי, וכנראה שיש אופני תחרויות טובים יותר בשוק במחירים הסטרטוספריים הללו.
בקטנה
יש יבואנים אשר חושבים שעבודת הבוחן היא להתייחס אך ורק לשלדה והתנהגותה, שהרי מה שמייצרת חברת אופניים בימינו היא שלדה, המועמסת בחלקי מדף מחברות ענק אחרות. אך בעיני, על בוחן להתייחס לאופניים כמכלול, מהשלדה, דרך מערכת ההינע ועד הבחירה בגריפים. וכאן יש לי מספר טענות לחלקים שונים באופניים…
הגריפים האנורקטים של רוקי מאונטיין הם סוג של סד עינויים לכפות הידיים, בטח על רקע יכולותיהם הפנטסטיות של האופניים ברכיבת שבילים. להחליף למשהו שמנמן, ומהר. בולמי הזעזועים של פוקס הם רכים, נעימים ונחשבים. ובכל זאת, הם עשו בעיות: רגולטור ידית השליטה נשבר וזו הפסיקה לשלוט בבולם הקדמי. הבולם האחורי פיתח נזילה שגדלה לאורך המבחן, ותיקתוקים החלו לבקוע מאיזור הסטירר/קראון של הבולם הקדמי. יש מקום לשיפור באמינות. זהו. סיימתי להתלונן.
סיכום מבחן
יש זוויות מבט של רוכבים שונים שמחפשים דברים שונים. מי שמחפש אופני מרתון קלאסיים, בגלל שבעיניו אופני 29 עם 100 מ”מ “חייבים לייצג אופני מרתון”, יגיע למסקנה שהרוקי לא סגורים על קהל היעד שלהם, בעיקר בגלל המשקל המוגזם של החבילה, בטח ביחס למחיר. מי שמתיחס לאופנים עצמם, לתחושות שלהם ולחוויה שהם מעבירים, יזהה בהם מכונה שמגשימה את ההבטחה של מותג כמו Rocky Mountain: אופני סינגלים, אבל עם יעילות ויכולת מרתון לעת מצוא.
בתקופה האחרונה נבחנו ב BIKEPANEL הרבה אופניים, ונצפו כמה פרשנויות לגיאומטריה המתאימה למרתון – חלק נטו יותר לשבילים וחלק היו יותר מכונות מישורים. חלק פירשו את מידת ה Medium בצורה מרחיבה – לכיוון ה Large (קנונדייל סקאלפל, ג’יאנט אנת’ם), חלק באמצע (טרק סופרפליי, ניינר RDO) וחלק פירשו אותה בצורה מצמצמת: הספשלייזד אפיק, ה KTM Scarp, וגם האופניים האלה של רוקי מאונטיין: מדיום אמיתי ולא Large בתחפושת, או במילים אחרות: קטן, מהיר, ומגיב!
מנח הגוף פה קדמי יחסית. צינור הראש מתון ונותן לך תחושה שאפשר להנות מכל העולמות – פוזיציית טיים-טריאל חזקה למרתון ותחושה טובה בסיבובים פתוחים (יותר משקל על הגלגל הקדמי), ובמקביל, צפיפות וגודל כללי מצוינים, אשר מאפשרים לרוכב לשים את המשקל במקום הטוב לו ברכיבה טכנית, לקפוץ בקלות וליהנות מהיגוי של אופני שבילים.
ציון לשבח כפול ינתן על גובה הקוקפיט: ממש בניגוד להגבהה המיותרת והלא נוחה של המון זוגות 29 בהם נתקלנו (למעשה כמעט כולם, חוץ מהספשלייזד אפיק), פה הקוקפיט נמוך, בגובה נכון ביחס לגובה המושב ומאוד מרתון סטייל. רוצים גבוה? לכו לדגמי השבילים או תוסיפו ספייסרים, אבל לפחות פה יש לכם את חופש הבחירה…
כתוצאה מכך, עבור הרוכב המחפש אופניים שהם one bike ושלא קופץ ממעל מטר, כל מי שאינו רייסר מובהק אבל גם לא רוכב שבילים אגרסיבי מובהק, יש לאופניים האלה פוטנציאל לתת לו מענה מעולה.
עד פה המחמאות. עכשיו לביקורת: גם אם אתם לא רוכב השבילים שעבורו מהלך מתלה של 100מ”מ הוא turn off (רוצה 120מ”מ), אזי יתכן שהאופנים האלה יפספסו אתכם: שלדה בגיאומטריה מוצלחת עם מתלה מפנק זה טוב, אך עליה להיות קלה בכדי לאפשר, ולו במעט, יכולת תחרותית. בנוסף, מחיר של 20,000 שקלים הוא לא תחרותי מספיק, בשוק בו במחיר גבוה במעט, ניתן לקבל אופניים השוקלים כ 1.5 ק”ג פחות. אם היה לי הממון הייתי הולך על דגם אחד מעלה או על דגם העל (970 או 990), ומרוויח את אחת ממכונות השבילים המושלמות שקיימות בשוק. אך בדגם ה-950 קרבון עסקינן, ובעיני, יש פה פוטנציאל גדול, אך מעט מפוספס שימומש רק אם בבואכם לחנות רוזן ומינץ תחליפו את הגלגלים לסט קל יותר, תנצלו את הנחת חבר המועדון ותשתמשו בכל האפשרויות שלכם כדי להשוות את יחס המשקל\ תמורה \ביצועים לאלו המקובלים בשוק.
צילום אקשן: יוג’ין לויט (רוכב – גיאחה)
צילום דומם: חנוך רדליך
מאת: חנוך רדליך
