מסלול הטור דה פראנס לשנת 2019 נחשף השבוע בפריז בסימן 100 שנים להנהגת החולצה הצהובה של מוביל המירוץ. המהדורה ה-106 של הגראנד טור כוללת מחווה לאדי מרקס, מסלול הררי במיוחד וטענה אחת שנויה במחלוקת.
מאת: אורן ארד
צילום: ASO
מסלול טור דה פראנס- הררי עם 30 עליות מדורגות
מסלול הטור ב-2019 יהיה הררי במיוחד יחסית לשנים אחרונות וכולל 30 עליות מדורגות. המירוץ ייצא ב-6 ליולי מבריסל לסיבוב בבלגיה כולל פגישה עם המוּר-וַאן-גרָרדסבֶרגֵן, עלית האבנים המשולבות האיקונית מהטור של פלנדריה.
כבר בשבוע הראשון הרוכבים יטפסו את ה-פלאנש-דה-בל-פי, הכולל הפעם קילומטר נוסף בדרך עפר בשיפוע של 20% לקו סיום חדש. המירוץ יתקדם דרך מָסִיף סֵנטרַל ההררי בדרכו לפירנאים, שם מחכים לנו 4 ימי טיפוסים כולל שלב בן 117 ק”מ בלבד המסתיים בראש הטוֹרמוּלֶה.
השיא יהיה בארבעת ימי האלפים הכוללים פסגות איקוניות כגון הקול-דה-איזואַרד, קול דה-גַלִיבִיֵיר ונעבור גם בקול-דה-לִיזֵרַן – אשר בגובה 2770 מטרים מעל פני הים, אחד ממעברי ההרים הגבוהים ביותר באירופה.
סה”כ 3460 ק”מ הכוללים 5 סיומות בפסגה, 3 מהם מעל גובה 2000. נג”ש אישי בן 27 ק”מ, נג”ש קבצתי בעל אורך דומה, 6 שלבים מעל 200 ק”מ ושלושה שלבי הרים עצבניים מתחת ל 131 ק”מ. הסיום כרגיל בשאנז-אליזה ב-28 ליולי.
יובל לזכייתו הראשונה של אדי מרקס
מארגני הטור דה פראנס בחרו לציין גם יובל לזכיתו הראשונה במירוץ של גדול רוכבי האופניים בכל הזמנים אדי מרקס הבלגי. המסלול יתחיל בבריסל ויעבור בדרכו בכמה נקודות ציון חשובות בקריירה של ה”קניבל” כולל מעבר במקום בו זכה בראשונה מבין 111 החולצות הצהובות שקיבל בקריירה המדהימה שלו. מרקס, אשר זכה בטור דה פראנס 5 פעמים עמד על הבמה בפריז ביחד עם חבריו הנותרים ממועדון החמש, ברנרד הינו ומיגל אינדורין כאשר ז’אק אנקטיל, היחידי הנוסף שזכה בטור 5 פעמים כבר לא איתנו. מהקהל הביט בהם כריס פרום, זוכה ארבע פעמים בטור והתחיל לחשוב על אימוני הגובה המצפים לו באביב הקרוב כדי שיוכל לעמוד לצד הענקים של הספורט.
זה-שאין-לקרוא-בשמו שזכה או לא זכה 7 פעמים, כמובן לא מוזכר במועדון היוקרתי.
מסלול טור דה פראנס 2019 – תגובות המתמודדים
רוב המתמודדים ששהו באולם בזמן חשיפת המסלול התייחסו בעיקר לכמות וגובה ההרים. “הגובה הרב יהיה גורם מכריע במירוץ” טען כריס פרום, “יהיה עלי להתאים את גופי” הוסיף כשהוא מתכוון למשטר אימוני הגובה שהוא צפוי לעבור כדי להרגיל את גופו לעבודה באויר הדליל של מעל ל-2000 מטרים.
גם טום דומולן התייחס לגובה ההרים אך הוסיף “כמובן, שעוד קילומטרים נגד השעון היו עדיפים, אז זהו לא מסלול אידאלי עבורי, אבל כך היה גם השנה” ועם המקום השני שסיים בפריז השנה נראה שהוא הסתדר לא רע.
התובנות של זוכה הטור גריינט תומס מתייחסות דווקא לריבוי הטיפוסים הבינוניים לאורך המסלול אשר “יצריכו רוכב וקבוצה מגוונים על מנת לנצח”.
ספרינטר העל מרק קאבנדיש אשר סבל מעונה רצופת פציעות ומחלות מקווה לחזור לטור ואולי סוף סוף לעשות לאדי מרקס את הכבוד בזה שידיח אותו מראש רשימת זוכי מירב הסטייג’ים בטור דה פראנס. כל שדרוש לו זה זכיה של 5 שלבים כדי לעבור את הבלגי שניצח 34 שלבים בטור. קאב לא שמח לראות את כמות הטיפוסים שעליו לעבור כדי להגיע לפריז אבל טען ש”יש יותר טיפוסים משהיה ב-2018, אבל השנה זה היה כמעט בלתי אפשרי לספרינטרים להגיע לפריז – רק בגלל האופן שבו שלובו הטיפוסים במסלול, אבל במסלול הזה, אם נעבוד קשה נגיע לפריז”. גם ארנו דמאר, הספרינטר הצרפתי הסיק ש”נקפוץ הרבה בין הפלטה הקטנה לגדולה”.
הוספת עניין למירוץ
ניכר שמארגני המירוץ חושבים כיצד לעשות את הטור יותר מעניין ממה שהוא. אפשר להודות שעבור הקהל הרחב שאינו בקי בניואנסים הדקים, בדמויות ובמאבקים על הכביש, צפייה במירוץ אופניים לא תהיה מרתקת כמו בספורט עם אקשן לא פוסק כגון כדורגל או כדורסל. לכן ביחד עם המסורת העמוקה המושרשת באופניים המארגנים מחפשים דרכים להפוך את הצפייה למעניינת ולא רק ב5 ק”מ האחרונים של שלב הררי.
ב-2018 ראינו ניסיונות מגושמים להוסיף עניין על ידי זינוק מדורג כמו פורמולה 1 שזכה ללעג רב, גם מצד הקהל וגם הרוכבים. היה גם ניסיון לפזר נקודות בונוס זמן לאורך המסלול בתקווה שיעוררו את עניין רוכבי הדירוג הכללי אך גם זה הצליח בצורה מוגבלת מאוד ומעטים תקפו כדי לזכות בהן. אם יש משהו שכן מוכח כמוסיף עניין וכיף לצפיה הרי זה השלבים הקצרים, בני 100-120 ק”מ שבדרך כלל גם כוללים טיפוסים רבים. אלו שלבים משני דירוג ודורשים מהרוכבים לנטוש את הטקטיקות הרגילות של התשה קבוצתית במעלה ההר המכריע.
במסלול שהוצג השבוע ישנם 3 שלבי הרים קצרים, מה שמעיד על המשך המגמה המבורכת. אמנם על מנת לשמור על המסגרת הרגילה של כ-3500 ק”מ ב-21 ימי מרוץ נוספו שלבים רבים מעל 200 ק”מ שנאלץ לסבול. בנוסף, שיטת נקודות הבונוס שופרה והפעם הניקוד ישולב בין ההרים ולא בשלבים שטוחים, בתקווה שזה יעודד יותר התקפות ולא רק לקראת קו הסיום.
מתקפה על הוואטים
מסגרת המאבק להוסיף עניין קרא מנהל הטור דה פראנס כריסטיאן פרוּדוֹן לאסור שימוש במדי וואטים בתוך מהמירוץ. הוא טוען שרכיבה עם מד וואטים אמנם חשובה לצורך אימונים אך רכיבה לפי וואטים במירוץ הופך אותו למשעמם, צפוי ו”מחסל את חוסר הוודאות המהוללת של הספורט”. זוהי אינה טענה חדשה ונשמעו קולות בעבר באותה הרוח – אמנם על ידי מנהלי קבוצות ומעט מאוד רוכבים (בעיקר ותיקים) אך אף פעם לא של מנהל הטור דה פראנס.
מתנגדי השימוש בוואטים טוענים שקבוצות שנשלטות על ידי וואטים מנהלות את המירוץ באופן משעמם. הטענה מכוונת בעיקר לסקיי אשר מתהדרת בשיטות מתקדמות לאימון והשימוש בוואטים לצורך התנהלות במירוץ. אך זו איוולת לחשוב שרק סקיי משתמשים בוואטים. כיום כל הקבוצות וכל הרוכבים ללא יוצא מן הכלל נעזרות במד וואטים לצורך אימון כמו גם לצורך המירוץ. כמו כן הטקטיקות של סקיי אינן חדשות ואינן בלעדיות לקבוצה הבריטית. האם מאז כניסת מדי וואטים לפני כ-20 שנים מירוצים הפכו למשעממים? האם נפסקו ההתקפות כי רוכבים סופרים וואטים? האם כל התקפה שכן יצאה הצליחה כי היתה מחושבת? ברור שלא.
עצרו דקה, הרשמו לניוזלטר שלנו- תוכן האופניים האיכותי אליכם למייל אחת לשבוע בלבד:
בדינמיקת המירוץ אין בכלל את הפריוויליגה לרכוב לפי וואטים כי צריך להגיב לרוכבים אחרים שעושים מהלכים. רוב הרוכבים המקצועיים מודים כיום ששימוש במד וואטים בעת מירוץ הוא מוגבל מאוד. אמנם לפעמים טוב לדעת איפה אתה נמצא, אבל כאשר האקשן מתחיל שוכחים מהכל ומתחרים רק עם הרגליים.
לשמחתנו אין בכוחו או בסמכותו של מנהל הטור דה פראנס לאסור על שימוש במדי וואטים במירוצי אופניים, רק ל-UCI הסמכות הזו ואין סימנים או סיבה שיאסר השימוש בהם. נקווה שמתכנני הטור ירכזו את מאמציהם בשיפור העניין במירוץ על ידי הכלים שברשותם שצויינו בפסקה מעל.
אתם חייבים לנסות את הטלגרם שלנו!