ההשקה של עונת 2017 של סייקלינג אקדמי התקיימה בבית קפה ירושלמי שהיה מעט צר מלהכיל את כל המוזמנים, עם במה מאולתרת שלא אפשרה הצגת יותר מארבעה רוכבים במקביל. היא לא השאירה מקום לספק: בסייקלינג אקדמי יורים גבוה וגם מתכוונים לזה. היינו שם ובבדיקות מיפוי יכולות הספורטאים שנערכו בדירה של סילבן אדמס במחנה האימונים של האקדמי בישראל.
החדשות העיקריות: סגל חדש בפרו קונטיננטל בהובלת רוכב עם נסיון בוורלד טור, הקמת קבוצת פיתוח של ישראלים עד גיל 23, וגיוס מאמן נבחרת אופני ההרים של ישראל, וכמעט כל הנבחרת. מה קורה שם, ומה המשמעות של כל זה?
מאת: גיא חלמיש ויניב שור
שתי קבוצות ב-2017: פרו קונטיננטל ופיתוח
בכניסה לשנה השלישית של הפעילות סייקלינג אקדמי הופכת להיות קבוצת קונטיננטל-פרו. למעבר הזה יש השלכות מרחיקות לכת בכל ההיבטים – עלויות, סגל רוכבים, צוות מקצועי וכמובן ציפיות. הסגל שהוצג הוא שילוב של רוכבים ותיקים יותר ובעלי ניסיון, עם רוכבים צעירים בעלי פוטנציאל. בנוסף בצוות המקצועי צ׳ל קאלסטרום (Kjell Calstrom) – דירקטור ספורטיף שהגיע מ-IAM סייקלינג שהתפרקה בשנה שעברה – מביא אתו ניסיון של קבוצת וורלד-טור לגיטימית.
מאיפה הכסף, אתם שואלים? משני התורמים הגדולים לקבוצה השנה: רוני בראון שממשיך להוביל את הקבוצה, וב-2017 מצרף אליו שחקן חיזוק מאוד משמעותי: איש הנדל”ן הקנדי שעלה לישראל – סילבן אדמס, שהוא לא רק עשיר מאוד, אלא גם רוכב רציני עם אליפות עולם בקבוצות הגיל במאסטרס וכמה תארים גם בוולודרום. לצערם או לשמחתם של מתחרי הקטגוריה שלו באליפויות ישראל, אפשר להעריך שהסלוט יתפס בשנים הקרובות…
סילבן אדמס עלה לישראל לאחרונה, והחליט לעסוק בפילנטרופיה הקשורה לקידום האופניים וישראל: הוא התורם העיקרי להקמת הוולודרום בת”א, מעורב בענייני תשתית לאופניים כתחבורה בגוש דן, ותורם להקמת מרכזי רפואת ספורט עם מכשור מתקדם באוניברסיטת ת”א.
קבוצת פיתוח, קבוצת פרו קונטיננטל, ונבחרת אופני ההרים של ישראל…
עם התקציבים האלה, השנה הקימה האקדמי גם קבוצה שנייה – קבוצת הפיתוח עד גיל 23 שתורכב רק מישראלים וינהל אותה אביעד יזראעל (מאמן נבחרת ישראל באופני הרים) לצד אוסקר גרייר שהוא גם אחד מהדירקטור ספורטיבס בקבוצה הראשית וישלים את הידע והנסיון הנדרשים בניהול מירוצי הכביש. לצד הצוות של הפרו קונטינטל הכוונה היא שקבוצת הפיתוח תתחרה אף היא כקבוצה מקצוענית לכל דבר ועניין בעולם ובארץ. המוביל שלה יהיה עומר גולדשטיין והרוכבים הנוספים הם: איתמר איינהורן, ים פוליאק ועידו בר, כמו כן עוברים לקבוצה רוכבי אופני הרים מובילים: אורי לאונציני, גיא זסלר, גיא ניב וגיא לשם.
ההחלטה של רוכבי הנבחרת שלנו באופני ההרים והמאמן שלהם אביעד יזרעאל מעניינת שכן זה מעלה את השאלה, מה יהיה עם נבחרת ההרים של ישראל?
נוסיף לפה השערה (מלומדת) של BIKEPANEL: אם אדמס לקח את רוכבי ההרים, והקבוצה של שלומי הודיעה שלא ימשיך איתה, לא יהיה מפתיע אם גם חיימי ימצא את דרכו למסגרת של האקדמי. כל הנקודות מובילות לשם, וזו התפתחות שאנחנו משערים שההסתברות שתתרחש גבוהה מתמיד.
טוקיו 2020 של ישראל ב XCO נראית ריקה מתמיד, ובכלל – האם ענף אופני ההרים עליו שם האיגוד את יהבו ב 2016 לא יראה המשכיות? או אולי ההפך – לאחר הסיוע לנגה כורם שהיתה חתומה באקדמי בשנה שעברה, ועם הצטרפות רוכבי השטח האלה, אולי דווקא נראה ב 2017 את הקבוצה השלישית של האקדמי מוקמת: קבוצת אופני ההרים? 
בקבוצת הפרו קונטיננטל 3 ישראלים:
בסגל הבכיר רק שלושה רוכבים מקומיים – גיא שגיב, אביב יחזקאל ורועי גולדשטיין – שלושתם מקבלים הזדמנות אדירה בדמות הסגל המשופר בו הם שותפים אבל חובת ההוכחה עדיין עליהם. בתוך הניסיון הקבוצתי להגיע להישגים משמעותיים אנחנו נמשיך לבחון בזכוכית מגדלת את אותם הישגים שרשומים על שמם של הרוכבים “שלנו”
- Roy Goldstein Isr,
- Aviv Yechezkel Isr
- Guy Sagiv Isr
רוכבים מחו”ל מצטרפים החדשים:
- Zak Dempster Aus,
- Jason Lowndes Aus,
- Jose Manuel Diaz Esp,
- Krists Neilands Ltv,
- Ben Perry Can,
- Hamish Schreurs NZl,
- Dennis Van Winden Ned,
- Tyler Williams USA,
מחו”ל וממשיכים משנה שעברה:
- Guillaume Boivin Can,
- Dan Craven Nam,
- Dan Turek Cze,
- Mikhel Raim Est,
- Luis Lemus Mex,
רן מרגליות וזאק דמפסטר – מ Bora-Argon לאקדמי!
דיברנו עם זאק דמפסטר
אחד הרוכבים הכי מעניינים באקדמי השנה: זאק רכב את ארבעת המהדורות האחרונות של פריז-רובה, וסיים את הוואלטה אספנה ואת הטור-דה-פראנס! רק מיזם כמו אקדמי יכול להביא רוכבים ברמה כזו. באקדמי הוא מקבל קבוצת פרו קונטי להוביל.
למרות הסגל הקצר יחסית של אקדמי, זאק חושב שאפשר לעשות משהו במירוצים הגדולים. לראיה הוא מזכיר קבוצות גדולות שמגיעות לפעמים למירוצים הללו עם מוביל בודד – בדומה לסגל שאקדמי יכולה להעמיד. הוא עצמו מרגיש שלמרות מקום 20 בשנה שעברה בפריז-רובה (!) הוא לא מיצה את הפוטנציאל שלו. את החוויה של פריז רובה הוא מתאר כקשה מאוד. החל ממאה הקילומטרים הראשונים שעוד לפני הפאבה ודרך קטעי הפאבה עצמם. הוא מסביר שהרוכבים מגיעים למירוץ בסוף תקופת קלאסיקות האביב ויש לא מעט רוכבים שזו ההזדמנות האחרונה בשבילם לעשות משהו. התוצאה היא מירוץ קשה מאוד. יש לו לדבריו את המנוע שצריך במירוצים כאלו והוא יכול לעשות יותר. הניצחון של מאתיו היימן בן ה-36 מהווה עבורו השראה ולמעשה הוא מוכן לחתום על ההישגים של מאתיו היימן גם בלי הנצחון הזה.
זאק בן 29 ובשיא הקריירה שלו. כשהוא מסתכל על הרוכבים הצעירים יותר הוא חושב שהם יכולים להתפתח בכיוונים שונים וההחלטה במה להתמקצע יכולה לחכות. לדבריו הדרך עוברת במירוצים החד-יומיים וביכולת להחזיק בקדמת הדבוקה ובבריחות במירוצים הללו. מי שהגיע לזה יכול אחר כך להתפתח לרוכב גראנד-טור לגיטימי למרות הדרישות השונות מהרוכב.
ירושלים, מוסלמים, שואה, ציונות… כסף
בהשקה ובתקשורת של האקדמי בכלל ניכר שיכולות מקצועיות משתלבות עם דיבורים על הצגת ישראל בעולם וקידום הספורט המקומי. כמו שלמדו קבוצות לחץ בישראל והמדינה עצמה – ציונות זו לא מילה גסה, במיוחד כשהיא משתלבת עם הצורך במימון. כל רוכבי האקדמי, גם הזרים, החלו לתת האשטאגים של ישראל, ורואים שהם עוקבים אחרי הנחיות ברורות מהקבוצה בעניין. רן מרגליות מנצח על בניית האתוס של סייקלינג אקדמי באומנות ורותם לעניין סיפורים על ייצוג ישראלי במדינה מוסלמית ביום השואה…
זה חלק מהמאמצים הידועים של הקבוצה, שיתכן שכבר הצליחו – להוסיף לתקציב הפילנטרופי, ולתקציב ספונסרים מסחריים (משקפיים, אופניים וכו’) מימון מהמדינה. זו שאלה מעניינת האם מדינת ישראל צריכה לממן גוף פרטי שעוסק בקידום חסויות מסחריות משום שהוא נושא גם את הדגל הישראלי? גם אם לא חושבים כך אפשר להסכים שהסייקלינג אקדמי, רן מרגליות, בר און ואדמס הם התפתחות מרתקת בענף הישראלי. קבוצה במיצוב ישראלי בטור דה פראנס ובג’ירו תהייה יותר אפקטיבית מהכספים ששפך משרד התיירות על 20 שניות של פרומו ל”ישראל לא מה שחשבת” בשידורי הטור דה פראנס.
רון בראון – הגדיל לעשות ואמר בצורה הכי ברורה: “קבוצת World-Tour ישראלית ?Yes We can”! הנחישות של הצוות המנהל והפטריוטיות הלא מתחבאת שלהם פשוט מדבקות. נראה שגם הרוכבים מרגישים שהם חלק ממשהו שהוא הרבה מעבר לאופנים.
האקדמי בדירה של סילבן אדמס
אז כאמור, אדמס עושה עלייה, רוכש את אחת הדירות היקרות בישראל מול הדולפינריום והים, ובתוכה מייחד קומה לחדר כושר משוכלל, חדר טריינרים, וכמה חדרי אירוח. המקום הושאל לאקדמי ליומיים של בדיקות, פגישות והכנות לקראת 2017. על התזמורת מנצח רן מרגליות – מנהל הקבוצה. רן הוא החולם גבוה ומבצע בפועל – מי שמחבר ומוביל את כל המערכת הזו, תוך שהוא מתמקד בטיוב הקבוצה והגורמים המקצועיים סביבה – על כל המשתמע מכך: הוא נמצא באחד התפקידים הקשים בסביבה, וכל פעולה שלו – הצלחה או טעות, היא פומבית מאוד. כל החלפה או סיום תפקיד של רוכב או חבר סגל הוא נקודת חיכוך, ויש ממנה נפגעים. לא פשוט.
קיבלנו הזמנה לצפות ולהיחשף מעט בבדיקות המתקדמות שנעשו לרוכבים בדירה, במסגרת מחנה האימונים של הקבוצה בישראל. רן מסביר שכל הקבוצה הובאה לארץ כיוון שהרוכבים הופכים לשגרירים של ישראל, וחשוב שיכירו את המקום וירגישו קשר אליו עבור ההמשך.
הבדיקות שעוברים הרוכבים שם ממחישות את המעטפת המקצועית הנדרשת ברמות הגבוהות יותר. יש סביב הקבוצה את כל המקצועות הנדרשים – מקצועני תחרויות כביש, מאמנים, דיאטנית, פסיכולוגית ספורט, ומומחים נוספים מעולם הפיזיולוגיה והאימון שנותנים לקבוצה שירותים כל אחד בתחומו.
מימין כריס ניילנדס, פאולו סלדנה האיש וה PowerWatt, ואביב יחזקאל
מנהל, דירקטור, ורוכב – פגישות אישיות
צ׳ל קאלסטרום (Kjell Calstrom) הדירקטור ספורטיב שהגיע מקבוצת IAM עם נסיון ברמת קבוצות World Tour, ורן מרגליות פגישות אישיות עם הספורטאים, לאחת מהן – עם דניאל טורק הצ’כי, אחד הרוכבים הוותיקים בקבוצה ובעל מעמד מיוחד בזכות תוצאות מעולות שנתן, קיבלנו הזמנה להיכנס.
בפגישה ישבו עם הרוכב, ושמעו ממנו על התחושות שלו, מה הוא מצפה לשפר, מה עובד טוב, מי המאמן האישי שלו (לרוכבים מאמני כושר אישיים עמם הם עובדים ישירות, וכעת עם המעטפת המקצועית המורחבת של הקבוצה יידרש תאום טוב יותר בינם לסייקלינג אקדמי) ועברו על תוכנית המירוצים לשנה הקרובה.
התחושה שקיבלתי היא של הקשבה להעדפות של הרוכב, אך גם של הכוונה. יש מעבר ושיחה על המירוצים שהרוכב מעוניין בהם, במטרה לקבל ממנו פידבק. לאחר איסוף כל הפידבקים והעדפות הרוכבים, ישקללו רן והדירקטור את המידע עם הידע שיש להם לגבי היכולות וההתאמה של כל אחד מהרוכבים ויצרו תוכנית עבודה שנתית סופית לכולם.
במקרה הספציפי הרוכב התלבט עם רן מרגליות וצ׳ל קאלסטרום אם ללכת על מאמן שהוא גם רוכב עלית בקבוצה ידועה – או מאמן אחר שמתרכז בתחום האימון בלבד. רן והדירקטור לא התלהבו מהכיוון של מאמן-רוכב (שיהיה ממוקד בקריירה של עצמו ופחות ברוכב שלהם), אבל עשו רושם שהם נותנים לרוכב להתבשל על הרעיון ואולי לוותר בעצמו…
אחת השאלות שעולות לגבי הניהול בסייקלינג אקדמי האם הוא התפתח והשתפר – תלונות על קריעה מוגזמת של הרוכבים באימונים ועודף מירוצים, ויחס סמכותי מדי חלחלו החוצה מהקבוצה בעבר. השאלה היא האם הניסיון והבגרות של רן מתפתחים בקצב עליית התקציבים של הקבוצה, והאם ידע לא למהר להפעיל סמכות כשזו עוד לא נדרשת. בפגישה בה אנחנו נכחנו לפחות הוא מאותת כיוון בצורת המלצה, אבל נראה היה שיש לו סבלנות לתת לרוכב שלו להגיע למסקנה הזו בעצמו, ואם יגיע למסקנה אחרת – אני מנחש שרק אז יתקל הרוכב בעוד רמה של סמכותיות…
צ׳ל קאלסטרום רן מרגליות ודניאל טורק מדסקסים את לוח המירוצים. כן, השם טור קליפורניה נזרק באוויר…
הבדיקות הפיזיולוגיות
במקביל נערכות בדיקות על הטריינר המיוחד של פאולו סלדנה. פאולו עובד עם סילבאן אדמס הרבה מאוד שנים – הוא היזם והמביל של רשת מרכזי אימון על טריינרים קנדית PowerWatts (זו שגם אלעד פלטין מפעיל ברמת החייל בישראל) – והגורו של אדמס לענייני רכיבה ואימון.
סלדנה: “מה שמיוחד בבדיקה הזו הוא שהרוכב נמדד על האופניים שלו שהוא רגיל אליהם, עם מד הוואטים שלו שהוא מכיר, על רולר מיוחד שמדמה רכיבה אמיתית. זו סימולציה טובה יותר לתנאים בחוץ. הפרוטוקול הספציפי שאנחנו מפעילים כרגע מאפשר לנו להשוות את כל הרוכבים בקבוצה על אותו יחס וואט לקילו שהם מפיקים. כך יש לנו מידע על היכולת שלהם, רמת הכושר שלהם וה VO2max. מודדים חומצה לקטית בדם, תפוקת כח, צריכת חמצן במצבים אירוביים קלים, בינוניים ומאומצים, וכן MaxVO2.
איך עובדת הקורלציה של הבדיקות האלה להצלחה בחיים האמיתיים? בדיקות פיזיולוגיות הן חלק אחד מהפאזל. אימון זה מורכב, הכנות למירוצים מורכבות. יש הרבה דברים שמשפיעים: הגישה המנטלית של הספורטאי, עמידות של מערכת החיסון והיכולת שלהם לדחות מחלות, תזונה ותוספים, המאמן שלהם ומה הם עושים אחרי שהם מתאמנים, ואימוני כח…. אנחנו מנסים להביא גישה רב מימדית לאימון והכנות ולא רק גישה של “תקח את האופניים ותרכב”. הבדיקה הזו היא רק חלק מהמימדים האלה.
התפקיד שלי בקבוצה: Performance Director בקבוצה – אני מנתח את כל הרוכבים, עושה מעקב על כל מה שהם עושים ומסנכרן ובונה תהליך שיתופי של שיחות וייעוץ עם הרוכב והמאמנים האישיים של כל אחד מהרוכבים – כך שאנחנו נוכל ללמוד אחד מהשני ולשפר את ההכנות של הרוכבים.
במקום נכח גם פרופ’ מיקי שיינוביץ ראש המחלקה להנדסה ביו רפואית באוניסברסיטת ת”א – ראש קמפוסים במרכז הספורט באונ’ ת”א. סילבן אדמס תורם לאוניברסיטה מכון למצוינות לספורט שפרופ’ שיינוביץ מועמד להוביל, ובמסגרת הזו נרכש לאחרונה ציוד מיוחד שמאפשר לעשות בדיקות מאוד מתקדמות. המטרה היא לייצר תשתיות דומות למה שהודגם פה גם עבור שחייה, אופניים וריצה באוניברסיטה, ולשפר את הידע שיש בארץ כיצד לתמוך בספורטאים.
פאולו סלדנה, כריס רודילסקי מאמן הקבוצה, והרוכב הלטבי כריס ניילנדס
סכנה לענף האופניים בישראל?
יש פה גם סכנות: הקצנת תופעת הייבוש של הסצינה התחרותית בישראל. כבר בעונה הקודמת המשחק היה כמעט ידוע מראש כאשר כל הרוכבים הטובים בישראל נרכשו לאקדמי – זה לא השאיר מקום רב לקבוצות אחרות לנצח מירוצים. כמה זמן הם יהיו במשחק כזה?
קצירת הבציר שגידלו אחרים בצורה כל כך דרמטית יכולה להשאיר מדבר מאחוריה. אם התחרויות בישראל יהיו מורכבות מקבוצה אחת חזקה, וכל כישרון שעולה אצל אחרים יאסף אליה, אז זה ינטרל מוטיבציה מכל האחרים, ינטרל הזדמנות ללמוד להתחרות במירוצים עם טקטיקה מורכבת ורב מערכתית, ויפריש מוקדם ומהר רוכבים שלא נמצאים היכן שההזדמנויות נמצאות.
האקדמי פרויקט מרשים, עם אנשים איכותיים ותזרים מזומנים. האם זה טוב לענף המקומי? כל עוד עסקנו בקבוצה מקצוענית זה היה חלון ראווה ומטרה. אבל עכשיו האקדמי לוקחים גם את הנוער. הדור הנוכחי גדל בקבוצות הישראליות אבל מה יהיה עם הדור הבא? אין בארץ תחרות היום מלבד ברמת הקדטים… מהיכן יבואו איינהורן וגולדשטיין הבאים בלי מועדונים חזקים?
יותר מכך – דומה אם אכן הכיוון יהיה להשיג כספים ממשרד התיירות, זה הופך את האקדמי למשהו כמעט לאומי וזה כבר נראה כמעט כמו החלפה של האיגוד ברמה המקצועית והשיווקית. החיבור של כל הדברים האלה עלול להוות סדין אדום לאיגוד האופניים, לקבוצות האחרות בארץ, וליצור אפקט שלילי בענף.
באשר לפרו קונטיננטל – רן מרגליות והסייקלינג אקדמי עושים את מה שצריך לעשות – קופצים למים. אבל זה שמישהו קפץ למים והתחיל לשחות עוד לא עושה אותו דג. וכאן טמון האתגר הגדול של 2017: אחרי כל הדיבורים והסגל והכוונות הטובות, צריך להפוך לקבוצת פרו-קונטיננטל לגיטימית. כזו שמקבלת הזמנות למירוצים גדולים ועונה בהישגים וניצחונות במירוצים ראויים.
על פי דיבורים לא רשמיים הקבוצה מדברת על אפשרות של הזמנה למילאן סן-רמו, לטור של פלנדריה (!) ולטור קליפורניה. אלו מירוצי וורלד-טור שקבוצות פרו-קונטינטל מקבלות אליהן הזמנות – הזדמנויות שיכולה להעיף את הקבוצה קדימה או להחזיר אותה למציאות.
מעבר לכך רן מרגליות מודה בכנות שרמת היציבות בשנתיים החולפות לא הייתה מרשימה במיוחד. למעשה יש רק רוכב אחד ששרד את כל התקופה ממש מהתחלה. גם הצוות המקצועי מתחלף שוב השנה. כמובן שיש ציפייה שהשינויים הם לטובה אבל ללא ספק המשך תחלופה ברמה כזו יהווה קושי בהמשך.
לסיכום
הסטארט-אפ של סייקלינג אקדמי נכנס לשנה השלישית והוא כבר לא ילד. רן אומר שהוא לומד שהדרך קשה יותר ממה שהיה נראה בהתחלה, אבל יחד עם זה הם עדיין חושב שהיא אפשרית וממשיכים להצהיר – קבוצה ישראלית בדרג הבכיר של UCI היא המטרה.
הכניסה של מיליארדר בקנה המידה של אדמס להנהלת הקבוצה משנה את חוקי המשחק. מדובר על איש עם חזון שהיה רוכב מצוין בצעירותו והנו רוכב אדיר בקבוצות הגיל שלו גם היום. בר-און, אדמס ומרגליות מציגים מפגש של יכולת כלכלית עם הבנה של האתגר, ולצדם גם ערכים נוספים – עם השילוב הזה אפשר להגיע באמת רחוק.
מאת: גיא חלמיש ויניב שור