הסייקלינג אקדמי ניצחה טור רב יומי בינלאומי, שהשתתפו בו עוד כמה וכמה קבוצות קונטיננטל. גיא גבאי הוא הרוכב הישראלי היחיד שהשתתף במירוץ, והיה לו חלק מרכזי בניצחון הזה. דיברנו איתו ועם רן מרגליות כדי לשמוע על המירוץ וההישג.
“מדובר על 6 סטייג’ים, לאורך של כ 700 קילומטרים, שהחלו בפרולוג של קילומטר אחד (חסר חשיבות מבחינת המירוץ – זה מיועד רק כדי לסדר את הדירוגים והחולצות). אחרי הפרולוג המירוץ עצמו היה בן 5 שלבים הרריים. בתוכם קטע משמעותי בסטייג’ הלפני האחרון שאורכו כ145 ק”מ ואשר הסתיים בעליה מאוד קשה של כ 20 ק”מ, עם שיפועים של בין 4%-7% ממוצע. טור עם הרבה רוחות, והרבה כבישים גרועים של הונגריה…
מבחינת קבוצות – מתחרות שם קבוצות קונטיננטל בעיקר (לא היו קבוצות דרג שני וראשון). היו עוד כמה קבוצות פרו כמו הסייקלינג אקדמי, ובתוכן היו האוקראינים שהם מאוד חזקים, אבל היו גם איטלקיים, הונגרים, והולנדים חזקים שלא במפתיע אהבו את הקטעים המישוריים עם הרוחות.
זה טור UCI לכל דבר מדורג ברמה 2.2 – רמה גבוהה למדי. מגיעים אליו הרבה רוכבים בתור הכנות אחרי אליפויות מדינה ולקראת יעדי המשך.
רוצים עוד כתבות מעניינות על אופניים? אלפים כבר מקבלים למייל:
ביום הראשון בפרולוג הלידר שלנו מיקל ריים – אלוף אסטוניה (ניצח בשבוע שעבר) לקח מקום שני על פחות משנייה הפרש.
ביום הראשון הצלחנו להכנס לבריחה המנצחת של 16 רוכבים – 4 רוכבים מהאקדמי וקבוצת הבריחה יצרו פער של שלוש ומשהו דקות מהדבוקה המרכזית. התחלנו לעשות שם סלקציה, ומיקל וטורק הצליחו להתנתק עם עוד שני רוכבים, ואני וקרייבן נשארנו במה שנשאר מהבריחה – עוד כחמישה רוכבים, ששמרנו עליהם כעשרה ק”מ. מיקל ניצח את הסטייג. טורק הגיע רביעי, קרייבן שמיני ואני תשיעי.
בשאר הימים נתנו לבריחות ללכת עם חברה לא מסוכנים, ושלטנו על הפער מהבריחה. משכנו כל היום מקדימה, ומתי שרצינו נתנו גז וצמצמנו לזמן שרצינו. היו בסוף ספרינטריים שהיה גם לקבוצות שלהם חשוב לסגור והם התחלקו איתנו בעומס של השליטה במירוץ.
בקטע החמישי – עם העליה הארוכה והחשובה, ידענו שאנחנו רוצים לשמור את עמנואל, קריס, טורק ומיקל טריים לתחילת העלייה, אז אני וקרייבין עבדנו מאה ק”מ בערך! זו היתה עבודה של כל היום מקדימה. כל אחד מאיתנו משך איזה 5 עד 15 ק”מ רצוף. נתתי במאה קילומטרים הראשונים את הכל עד העלייה וכך הארבעה האחרים היו טריים בתחילת העלייה בזכות קרייבן ובזכותי.
בנקודה מסוימת ירדתי להביא משהו מהאוטו, ובירידה אחת איזה רוכב המשיך ישר במקום להסתובב – לקח אותי איתו בשישים קמ”ש לתעלת ביוב של איזה מטר… לקח לי כמה דקות וכבר לא הספקתי לחזור לפלטון. עשיתי את העלייה לבד במגבלת זמן שתאפשר לי לזנק ליום האחרון.
ביום האחרון ידענו שזו הזדמנות אחרונה לכולם להשפיע על המירוץ ולכן יהיה קשה. זה סטייג’ קצר עם רוחות, ונכנסנו אליו כך שהרוכב המדורג שני במירוץ – מהקבוצה האוקראינית, נמצא רק 15 שניות ממיקל. האוקראינים התחילו מאוד חזק מהתחלה אבל מיקל ודן הצליחו להשאר מקדימה איתם, אנחנו היינו בפלטון המרכזי והגענו לבודפסט.
מיקל ניצח, ניצחנו את הניצחון הקבוצתי, לקחנו את חולצת מלך העליות. אני הייתי אתמול שביעי אבל בגלל הנפילה ירדתי למקום אחורי בדירוג הסיום.
איך אתה מסביר את הביצועים האלה? מה עבד הפעם טוב יותר? מה קרה?
“אני כבר שנה וחצי בקבוצה ועושים מירוצים ברמה הזו, אולי לא שלטנו כמו במירוץ הזה, אבל החברה ניצחו קצת בארה”ב ובקנדה. הלידר שלנו במצב מאוד טוב, וזה נותן לכולם הרבה דרייב. לי היתה עונה קשה עד עכשיו, אז אני יודע שאני די רחוק מהפוטנציאל שלי כרגע, בגלל שלקחתי מנוחה ארוכה של כמה חודשים אחרי ערד. הגעתי אליו בכושר גבוה מדי. הייתי מוקד מאוד באיטליה, הייתי עם מאמן חדש, ולא שמתי לב שאני שוחק את עצמי. נחתי שלושה חודשים בערך- ממש ברמה של רכיבות מעטות בשבוע באופני הרים.
דיברתי עם רן עם ניקי והמאמן שאני רוצה לחזור הביתה, הם הבינו אותי, ואמרו שאקח את הזמן שלי. נתנו לי יד חופשית, ותכננתי לחזור לעצמי לאמצע העונה. שלושה שבועות לפני אליפות הארץ התחלתי לחזור לעצמי. בחץ הצפון כבר הצלחתי לנצח ובאליפות הגעתי במצב טוב, אבל היינו הרבה רוכבים והסיטואציה התקדמה כפי שהתקדמה. מחר אני טס לתקופה ארוכה לליויניו – אהיה שם בגובה איזה חודש. הקבוצה ממשיכה לטור ברומניה, ואני מכוון יותר לכיוון אוגוסט. מקצועית זה הזמן לנוח קצת ולעשות אימוני איכות בליוויניו. המטרות – להגיע לאליפות העולם השנה – אני מאמין שיש לי כבר ניקוד טוב ואוכל לעשות את זה.
דיברתי עם רן מרגליות, שברור שיכול להיות מרוצה היום:
“החברה עפים – שזה כיף” הוא אומר. ואכן הקבוצה נראית במצב נפלא. לאחר סבב אליפויות המדינות בעולם, האקדמי גרפה כמות מרשימה של חולצות דגלים: יש להם 7 חולצות כאלה! שני אלופי ישראל בכביש ובנג”ש: גיא שגיב ואביב יחזקאל. לובוס מאלובק מסלובקיה ניצח גם בכביש וגם בנג”ש את ה U23. דן קרייבן שכבר ביקר בארץ הוא אלוף נמיביה (שוב…), מיקל ריים באסטוניה, לואיס למוס ממקסיקו. “אלה הכי הרבה חולצות אלוף שיש בדרג המקצועני” אומר לי רן.
הטור של הונגריה – המירוץ הלאומי, הוא מירוץ 2.2 שזה מה שמגדיר לפי ה UCI איזה קבוצות יכולות להשתתף וכמה רוכבים מכל קבוצה(שישה רוכבים בדרג הזה). זה טור שמאפשר לאקדמי להתבלט – הוא לא אחד מהקשים ביותר וגם לא מהקלים.
“הונגריה זה מרוץ שאפשר לשלוט בו. אם בתחילת השנה בחרנו מירוצים מאוד קשוחים כדי לגדל את הרוכבים, הרי שזו הזדמנות להתחרות עם חברה ברמה שלנו שמאפשרת לנו לשלוט קצת. אנחנו חייבים לעשות מיקס של מירוצים שמקרבים אותנו לפרו טור כדי להרגיש את הרמה ולאן צריך להגיע. חלק יהיו מירוצים מאוד קשים ברמה שמעלינו וחלק יהיו מירוצים דומים ברמה, עם קבוצות בתקציב דומה לשלנו. הביצועים שם אל מול הקטגוריה של האקדמי מראים שיש לנו קבוצה איכותית של רוכבים. אנחנו ממוקמים טוב בליגה שלנו. “
אגב, לאקדמי יש שני דירקטור ספורטיף: ניקי סורנסן שנמצא כעת בארה”ב ומתיאו אלג’רי האיטלקי שניהל את המירוץ בהונגריה.
רן על גיא גבאי
“יש לו חלק מאוד גדול בהישג. זה מראה שכשזורקים אותם למים הם מראים את האופי. לגיא יש אופי של לוחם. אופי של רוכב זה הדבר הכי חשוב כי זה משהו שנולדים איתו – אי אפשר ללמד את זה…”.
שאלתי אותו האם הוא מרגיש כעת שנכון שנתנו לו לנוח באמצע העונה – “אין ספר הוראות – במקרה שלו זה הרגיש כמו הדבר הנכון לתת לו לנוח. אין חוקים. אני הולך עם הלב… אנחנו שמים יעדים, אבל עדיין צריך לזכור שזה הענף הכי קשה בעולם. הם חיים חיים די קשוחים: מסכנים את עצמם כל היום. עוברים דברים מאוד לא קלים…. גיא גבאי נפל בשבעים קמש לתעלה, והיה צריך להמשיך ולהוביל את הקבוצה קדימה ביום למחרת… השורה התחתונה היא כמה הם יכולים לעשות את זה לאורך זמן”.
רן מקפיד לא להתלהב רק מהתוצאה – גם הדרך חשובה לו: “גם כשהתוצאות לא מגיעות הרוכבים שלנו באמת רוכבים מהנשמה. זה לפעמים יותר חשוב מהתוצאות כי תוצאות זה משהו חמקמק”.
לצד השמחה על ההישג, הוא מקפיד לאמר – צריך לזכור שמחר לא נזכור את זה בכלל. הוא כבר עם המבט קדימה.
