הפלוטון של הטור דה פראנס עזב את האלפים אחרי שלושה ימים דרמטיים ועשה דרכו דרומה ליום המנוחה בעיר קרקסון. לקראת השבוע האחרון והמכריע בפירנאים נבדוק איפה אנחנו עומדים.
מאת: אורן ארד
צילום: ASO
ימי המעבר בקצרה
שלב 13 – היה יום לספרינטרים ואחרי מסלול מהיר ובעיקר שטוח היה זה פטר סאגן (בורה הנסגרו) שהכניע את אלכסנדר קריסטוף (UAE) ואת ארנו דמאר (גרופאמה FDJ) על קו הסיום.
שלב 14 – הוליד לראשונה בטור דה פראנס הזה יום לבריחה. זה היה יום קשה רצוף בגבעות מתגלגלות אשר הסתיים בעליה המפורסמת למנחת המטוסים של מֶנְדֵה. בעליה ראינו שני קרבות נפרדים בהפרש של כ-20 דקות. במהלך הטיפוס הראשון של קבוצת הבריחה פרץ קדימה עוֹמָר פְרַיילִי הספרדי (אסטנה) והעניק לקבוצתו את הניצחון הראשון בטור הזה. כאשר הגיעו לאותה העליה מועמדי ה-GC התנהל מאבק אשר מבהיר לנו מיום ליום מי הם החזקים בטור דה פראנס. נרחיב על כך בפסקה הבאה…
שלב 15 – היה גם הוא יום לבריחה, אמנם לקח לה זמן להתגבש אבל אחרי ניסיונות רבים ומתישים רק בק”מ ה-40 הפלוטון שיחרר את הרוכבים שהתחרו על הניצחון השלב. קבוצת אסטנה רשמה לזכותה ניצחון שני ברציפות עם מאגנוּס קוֹרט נילסֵן, שגבר על יון איזגירֵה (בחריין מרידה) ועל בוֹקֶה מוֹלֵמָה (טרק סגפרדו) בספרינט מצומצם. רוכבי הדירוג הכללי דיוושו בניחותה לקו כרבע שעה אחרי, כנראה אחרי הסכמה הדדית להפסקת אש.
סקיי ספגו אתמול מכה כאשר ג’יאני מוסקון הושעה מהטור עקב אלימות כלפי רוכב אחר בתחילת שלב 15. השעיית מוסקון, מהמנועים החזקים בסקיי אך לא חף ממקרי אלימות גם בעבר, מורידה את סגל הקבוצה ל-7 רוכבים בלבד כדי לצלוח את הפירנאים ולנסות לנצח את הטור.
הדירוג הכללי
שלישית מוביסטר: מיקל לאנדה, נירו קינטנה ואלחנדרו וולוורדה לא הצליחו להשאיר רושם של מתחרים ממשיים לניצחון ואפילו לא לפודיום. ניתן לפחות לקינטנה את הקרדיט של רוכב גראנד טורים מנוסה שיכול להתבלט בשבוע השלישי, אבל עם פער של קרוב ל4 וחצי דקות למוביל הטור קשה להאמין שיהיה פה מהפך.
רומן בארדה (AG2R) לא מצליח לעמוד בקצב של מתחריו גם בטריטוריה שלו שהיא ההרים הגבוהים. הוא עדיין אגרסיבי, תוקף ויוזם אבל בסופו של יום, ברוב ימי ההרים שעברנו עד כה הוא רק איבד זמן.
אדם ייטס (מיצ’לטון סקוט) הורד רשמית מהגדרת “רוכב ה-GC” של הקבוצה עקב חוסר יכולתו לעמוד בקצב המובילים בהרים. הקבוצה האוסטרלית, שקיוותה להמשיך את המומנטום מהג’ירו (טוב, רוב הג’ירו…), שם אחיו התיאום של אדם – סיימון, עשה חיִיל בדירוג הכללי. אתמול כבר ראינו את אדם נשלח לבריחה כאשר הקבוצה מצהירה שהיא שומרת את המטפס הטוב ביותר שלה מיקל נְייֵבה לחפש ניצחונות בפירנאים.
פרימוס רוגליץ’ וסטיבן קרוייצוויג (לוטו יאמבו) מפתיעים את כולם בכוחם בדירוג הכללי וביצועיהם בהרים הגבוהים. רוגליץ אף הצליח לקחת זמן ממתמודדי ה-GC בשלב 14. נעקוב אם הם מצליחים לשמור על המגמה גם בשבוע השלישי.
טום דומולן (סן-ווב) מסתמן בתור רוכב ה-CG המרכזי והעיקרי שיכול להתמודד כיום עם מכונת סקיי. אחרי תלאות הג’ירו, שם סיים במקום השני, הוא מגיע לטור ועושה בית ספר לכל הרוכבים שהתמקדו רק בטור השנה. בסגנונו השקט והרגוע הוא עומד בכל מה שסקיי מנסים לזרוק עליו ולא מפסיד שניה.
צרות בגן עדן? או שהכל על פי התכנית?
גריינט תומס (סקיי) חזק! חזק מאוד. הוא מחזיק בחולצה הצהובה מאז שתחרות ה-GC התחילה באמת ביום העשירי. מעולם לא ראינו את תומס בכושר כזה, ואיכשהו, עד כה, הוא הצליח להימנע מחוסר המזל שמאפיין אותו בשנים האחרונות. בכל פעם שיש לו שאיפות GC ואיזו שהיא קטסטרופה מזדמנת לדרכו. אכן הוא קצת מזכיר את פרום ב-2012, שלמרות שברור היה לכולם שהוא חזק מבראדלי וויגינס, מנהיג קבוצתו דאז, ויתר על הניצחון בטור בהתאם להחלטת הקבוצה. עם זאת כיום תומס, פרום וסקיי מנסים לשדר מסר ששניהם מיועדים לניצחון באופן שווה. זה בא לביטוי על הכביש כאשר שניהם מנסים ומתקיפים, שניהם מידי פעם מושכים, שניהם לפעמים מתנהגים כמובילים ולפעמים כדומסטיקים. האם אכן שניהם שווי ערך לניצחון מבחינת סקיי? האם המטרה היא לתעתע במתחרים ולגרום להם לסמן את המועמד הלא נכון? (כי אם מטרתם היא לבלבל את כולם אז הם מצליחים לא רע…), האם כל זה חלק מהתכנית? נחיה ונראה. מה שבטוח שאם יש מישהו מביניהם שיודע לכלכל כוחותיו במהלך גראנד טור, וזה שרוב הסיכויים שבשבוע השלישי רק ילך וייתחזק, הוא האחד שניצח כבר שישה גראנד טורים, הוא זה שמנסה לזכות בטור דה פראנס החמישי שלו ובגראנד טור הרביעי שלו ברציפות.
ומה קורה בקטגוריות האחרות?
פטר סאגאן (בורה הנסגרו) מוביל בניקוד בפער של 282 על יריבו הקרוב ביותר אלכסנדר קריסטוף (UAE). לפי החשבון שלי לא נותרו מספיק נקודות לאיסוף בטור הזה כדי להשוות את זה, לכן אלא אם כן יקרה משהו שימנע ממנו לסיים את הטור, אפשר להגיד שהניצחון בקטגורית הניקוד מובטח לו ושיקבל בפעם השישית את החולצה הירוקה בפריז, ובכך ישווה את השיא של אֵריק זָאבֶּל הגרמני ששלט בקטגוריה בסוף שנות התשעים (העליזות).
ג’וליאן אלאפיליפ (קוויק סטפ) מוביל בניקוד ההרים בפער נאה של 22 נקודות מעל יריבו הקרוב ביותר ווארן בארגיל (פורטונאו-סמסיק). אלאפיליפ משגיח היטב על בארגיל בהרים ודואג לשמור את הפער. יהיה מעניין לעקוב אחרי שני אלה בהרים שלקראתנו בשבוע הבא.
החולצה הלבנה עדיין על כתפיו של פייר רוג’ר לה טור (AG2R) כשהמתחרה הקרוב אליו הוא אֵגָן בֵּרנָל (סקיי). לצערי אני לא מזהה כלל תחרות בקטגוריה הזו ונראה שהקולומביאני הצעיר מסקיי כלל לא מתעניין בקטגורית הרוכב הצעיר אלא מתרכז בעבודתו בתור דומסטיק ההרים של סקיי. עם זאת יכול מאוד להיות שעקב העבודה הרבה שצפויה לו בשבוע הבא, החולצה הלבנה תעבור מעצמה אל כתפיו.
Tour de france – הפודיום
- הדירוג הכללי – החולצה הצהובה: גריינט תומס – סקיי
- דירוג הנקודות – החולצה הירוקה: פטר סאגן – בורה הנסגרו
- דירוג ההרים – החולצה המנוקדת: ג’וליאן אלאפיליפ – קוויק סטפ
- הרוכב הצעיר – החולצה הלבנה: פייר רוג’ר לָטוּר – AG2R
- הדירוג הקבוצתי: מוביסטר
Tour de france – הדירוג הכללי אחרי שלב 15
היום: יום מנוחה. מחר: שלב 16 – Carcassonne > Bagnères-de-Luchon
יום הרים ארוך – 218 ק”מ. תחילת היום יחסית שטוח עם כמה גבעות, חלקן מדורגות. בחציו השני של היום טיפוסים ארוכים עם מקטעים תלולים למדי. גם ביום זה צפויה בריחה בעיקר לצורך איסוף ניקוד הרים אך לא בטוח שקבוצות ה-GC יתנו להם להגיע לסיום מפני שלמרות שקו הסיום אינו מעל הפסגה, בהחלט יכולות להיות פה תזוזות בדירוג הכללי.
אחרי הטיפוס האחרון לקול-דה-פורטילו מגיעה צלילה ישירה מטה אל קו הסיום. אם מישהו ינסה לתקוף לקראת הפסגה ולייצר פער, בהחלט ייתכן שישמור עליו עד לקו הסיום. זוהי הזדמנות מעולה לרומן בארדה (AG2R) אשר ידוע במהירות הירידה המסחררת שלו להחזיר קצת זמן. זוהי גם הזדמנות לכריס פרום (סקיי), בעצמו גולש במורדות במהירות עצומה תוך נטילת סיכונים ממשיים כאשר הוא רודף אחרי זמן, להתחיל ולזחול לראש הטבלה.
מאת: אורן ארד
צילום: ASO