כותבים אורחיםאליפות ישראל ברכיבה נגד שעון (נג”ש) חוזרת השנה לכביש החוף, למקטע שבין מחלף עתלית לזה של זיכרון יעקב ותערך בשבת הקרובה. קטע הכביש הזה אירח את אליפות הנג”ש גם בשנים 2003-4 וזו הזדמנות פז לבחון מה השתנה פה במרוצת השנים.
אחרי כמעט אלפיים שנות נראה כי ימות המשיח הגיעו: לא נציג אחד, אלא שני נציגים יש לענף האופניים בקיץ באולימפיאדת ריו ורבים סבורים כי אנחנו בפתחו של עידן חדש. וכשהאולימפיאדה באופק מגיע לו סוף יוני ואתו 2 אליפויות ישראל בכביש ובנג”ש. אחרי 12 שנים חוזרת השנה אליפות ישראל ברכיבה נגד שעון (נג”ש) לכביש החוף – למקטע שבימים כתיקונם אסור לרכיבה אבל יתכן ודווקא שם בשנים 2003-4 נזרעו הזרעים של ריו 2016.
כמיטב המסורת, מאמן האופניים ניצן הנדלר, מהשענים הבולטים והוותיקים בארץ ומהנדס אווירונאוטיקה בהשכלתו, סוקר את ההיסטוריה של אליפויות הנג”ש בעתלית, מנתח את המסלול וממליץ על טקטיקת הרכיבה.
מאת: ניצן הנדלר
צילום: ניצן הנדלר, דני אסקרוב, בועז שחר, איתמר רביד
עתלית 2004 – ריו 2016
נתחיל עם שלומי חיימי, מקצוען אמיתי שבעזרת טונות של כשרון, עבודה קשה ומעטפת תומכת השיג את הכרטיס לריו בקטגוריית אופני ההרים. לא רבים יודעים, אבל בשנת 2004 זכה הנער חיימי באליפות ישראל בנג”ש לנערים – על אופני הטרק 1000 החבוטים שלו גמע שלומי 20 ק”מ במהירות ממוצעת של 40.75 קמ”ש. 4 דקות אחריו הגיע לקו הסיום אביעד יזרעאל, כיום המאמן של שלומי בנבחרת ישראל באופני הרים… השנה הם סגרו מעגל וותיק כשחרשו יחד את הגלובוס במסע אחר הנקודות האולימפיות.
את מקצה העילית נשים של שנת 2003 ניצחה בפער עצום של 4.5 דקות לאה גולדשטיין ובגברים עילית ניצח באותה השנה דניאל הלסטוך עם זמן של 37:28 דק. להלסטוך, אחד הכישרונות הבולטים של אותה התקופה הספיקה מהירות ממוצעת של 45.59 ל-28.6 ק”מ כדי לנצח את מקצה הגברים.
גולדשטיין שהגיעה לתחרות במיוחד מקנדה שרפה את המסלול וקבעה מהירות ממוצעת של 45.38 קמ”ש ל-25 ק”מ, השנייה בטיבה מתוך כלל המשתתפים ושיא מסלול ששורד עד היום. מדהים.
לאה גולדשטיין שורפת את המסלול לשיא מיתולוגי (צילם: בועז שחר)
איך שגלגל מסתובב לו… קברניטי איגוד האופנים של אותן השנים הגו תכנית מהפכנית שמטרתה ייצוג נשי במשחקים האולימפיים באתונה 2004, כאשר לצורך כך הוקמה נבחרת נשים שכללה את לאה גולדשטיין, ניקול פרידמן ועוד אחת…שני בלוך.
פרידמן, ספרינטרית שייצגה לפני כן את נבחרת ארצות הברית במשחקים האולימפיים וגולדשטיין, שקצת קודם לכן הצליחה להתברג במקום ה-15 באליפות העולם בנג”ש, כחברת נבחרת קנדה, עשו עלייה בהליך מזורז, קיבלו את האזרחות הישראלית הנכספת והצטרפו לשני בלוך במסע אחרי הניקוד האולימפי.
שני שכתלמידת תיכון ניצחה את אליפות ישראל לריצות שדה ומאוחר יותר גם את אליפות ישראל בטריאתלון באילת, ביצעה אז קמבק ראשון לטובת הקמפיין האולימפי. כידוע, בסופו של אותו מסע אולימפי, הייתה שני כפסע מהשגת הקריטריון. המטרה לא הושגה אבל הזרעים לריו 2016 נטמנו. גם בשנת 2004 ניצח הלסטוך את מקצה העילית וכסגנו הוכתר צחי בויגן, כיום מאמן קבוצת IGP ומאמנה האישי של שני בלוך.
שני של אותן השנים הצטיינה בטיפוס וברכיבה כאוסית, אבל נג”ש הייתה נקודת התורפה שלה. 12 שנים אחרי ושני היא הרוכבת הישראלית הראשונה באולימפיאדה, כאשר השגת הקריטריון נזקפת במידה רבה ליכולות הנג”ש המשופרות של שני: הניקוד הקריטי של שני בקמפיין הנוכחי נצבר בזכות הנצחון בנג”ש מצדה – ערד ובנג”ש בפינלנד כאשר מי שאימן והכין אותה ביסודיות לתחרויות הללו הוא לא אחר מאשר צחי בויגן… שאפו גדול.
שני בלוך – נציגת ענף הכביש הישראלי לריו 2016.
בשיפור מתמיד?
אמנם אליפות ישראל נערכה בעתלית רק בשנים 2003-4 ורק בחודש ספטמבר אבל במרוצת השנים, בעיקר תודות לליגת הנג”ש עליה השלום, נערכו בעתלית עוד מספר תחרויות. מתוצאות התחרות של שנת 2012 קשה לקבוע בוודאות אם השתפרנו.
לעומת זאת, בשבת בבוקר של ינואר 2013 שררו תנאי רכיבה אופטימליים ואנטון מיכאלוב ניפץ את שיאו של הלסטוך ונכון להיום הוא הישראלי המהיר ביותר על המסלול עם תוצאה של 35:58 ומהירות ממוצעת של 46.6 קמ”ש.
בנשים לעומת זאת, נראה כי שיאה של גולדשטיין משנת 2003 ימשיך להתמודד על תואר הוותק עם שיאה המיתולוגי של אסתר רוט-שחמורוב בריצת 100 מ’ משוכות… יהיה מעניין לראות בשבת לאן מועדות פני דור העתיד.
תוצאות נג”ש עתלית 2003
עתלית – זיכרון – עתלית
מסלול התחרות בעתלית פשוט ביותר, כזה שלא יכול להיות פשוט ממנו: ממחלף עתלית דרומה לאורך הנתיב המערבי של כביש החוף עד למחלף זיכרון (או לפני למקצים הקצרים) וחזרה צפונה לנקודת הזינוק. לא צריך Waze…
ראשון המתחרים יזנק בשעה 07:00 ואחריו כל דקה מוזנק רוכב נוסף. מרחקי הרכיבה נעים בין 10 ל-28 ק”מ בהתאם לקטגוריה.
המסלול בעתלית לאורך כביש החוף מתאפיין במישוריות ואספלט משובח, כיאה לנג”ש. ה”טיפוס” המצטבר לאורך הצלע הוא כ- 50 מטרים, לא באמת טיפוס, אבל בהחלט לא מדובר במישורים המונוטוניים של אורים.
מסלול נג”ש עתלית: 28 ק”מ עם כ 100 מטר של טיפוס מצטבר:
הרוח – המשתנה המרכזי במסלול
משטר הרוחות בתקופה זו של השנה מתאפיין בשונות גדולה מיום ליום כאשר לרוב מדובר במערביות הנושבות מכיוון הים ומתחזקות לאורך היום.
בשבת הקרובה הצפי הוא דווקא לרוח צפון מערבית או צפונית שתתגבר בהדרגה והמשמעות היא כפולה: הראשונה היא שרוכבים שונים יקבלו תנאים שונים, כאשר המרוויחים הם אלו המזנקים מוקדם. המשמעות השנייה היא שהדרך חזרה תארך זמן רב יותר כך שחלוקת הכוחות צריכה להיות בהתאם.
אנטון מיכאלוב, שיאן המסלול ואלוף ישראל בנג”ש בעברו מתאר מסלול מאוד מהיר ומתעתע, כזה שקשה לראות בו רוכבים במרחק של 30 שניות בגלל האופי המהיר. גם אנטון מדגיש את הרוח והשפעתה על חלוקת הכוחות.
לוח הזינוקים. איגוד האופניים בישראל.
בוואט אחיד
הגענו לעיקר! ביצוע נג”ש איכותי מחייב רכיבה סבלנית ומבוקרת תוך כדי שמירה קפדנית על הספק קבוע וסל”ד קבוע. כל שינוי קצב ויציאה מהטווח המומלץ יפגעו בתוצאה הסופית. מבחינה טכנית, רכיבה בעומס וסל”ד אחידים דורשת משחק מתמיד עם ההילוכים כפיצוי על השינויים הסביבתיים, הרוח והטופוגרפיה.
אז כמה ללחוץ? זו אכן שאלת המפתח: התשובה התאורטית פשוטה. צריך לבחור בעצימות המקסימאלית אותה נצליח לשמור בצורה קבועה לאורך כל המסלול. בפרקטיקה, אם בחרנו בעצימות גבוהה מידי, מהר מאד תגיע דעיכה כואבת שתרחיק אותנו ממיצוי הפוטנציאל בצורה ניכרת. לעומת זאת, אם בחרנו בעצימות נמוכה מידי וסיימנו את המירוץ בספרינט מטורף, הרי שגם אז איבדנו זמן יקר אבל הסיכון קטן יותר.
ד”ר אברהם פינקלמן – נג”ש עתלית 2013 (צילום: איתמר רביד)
הדבר דומה לניסיון לחשב באופן מדויק את כמות הדלק אותה נמלא במיכל במרוץ מכוניות: האופטימום הוא לסיים את מיכל הדלק בדיוק על קו הסיום מבלי לסחוב גרם מיותר. המקרה הגרוע הוא להיתקע ללא דלק. זהו בדיוק הבסיס התאורטי לנגטיב ספליט המפורסם בו החלק השני של הרכיבה מהיר מהראשון: כדי למזער סיכונים עדיף להישאר לקראת הסיום עם קצת דלק במיכל ולסחוט את הדוושה בקילומטרים האחרונים למקרה שנותרנו עם עודף גדול מידי.
התרגום המעשי הוא שראשית יש לקבוע הספק ממוצע מקסימאלי לקטע כולו וסל”ד אופטימאלי. אלו יהיו ערכי הדיפולט אליהם נשאף. ברוח גב וירידות או בכל מקום בו רוכבים מהר ללא מאמץ נוריד עד 10 % מההספק ומהסל”ד. ברוח פנים, עליה או כל מקום בו המאמץ הנדרש לשמר את המהירות עולה, נעלה עד 10% בהספק ובסל”ד.
פרוטוקול הרכיבה המומלץ בעתלית לרוכב עם 300 ואט FTP ובהינתן רוח 0. באדיבות אתר bestbikesplit.com
נתוני זמן אמת
אילו נתוני רכיבה יש להציג? השדה המוביל הוא ואטים כמובן ולידו קאדנס. דופק יכול לשמש כחסם עליון שאסור לעבור – סוג של נורה אדומה בלוח המכוונים שלנו. נתון חשוב נוסף הוא הואטים הממוצעים לרכיבה, או אפילו עדיף על כך – ממוצע הואטים המנורמלים. זהו נתון שמראה לנו את התמונה הגדולה, באיזה ואט ממוצע רכבנו עד כה כשהמשמעות המידית היא האם הייתה חריגה מהתכנית ומה לעשות כדי לתקן ולחשב מסלול מחדש. מהירות, מרחק וזמן הם נתונים הרבה פחות חיוניים למרוץ כזה, אין צורך להעמיס מידע. מבין שלושתם הייתי בוחר להציג מרחק בלבד כדי לקבל פרספקטיבה על מה עברנו וכמה עוד נשאר.
ציודים: עיקר ותפל
תנוחת רכיבה נכונה וביצוע איכותי הם העיקר בנג”ש ולמרות זאת יש לנו נטייה להתעסקות מופרזת בציוד. ההמלצות העיקריות לעתלית הן גלגל דיסק מאחור ופרופיל 50-90 מ”מ מקדימה ויחס העברת הילוכים גבוה ורציף ככל הניתן, קריא קסטה אחורית 23-11 ו 53-39 או אפילו 54-42 מקדימה.
האלופים היוצאים מ 2015 – מנצחי אליפות ישראל נג”ש בחסות Ridley – אורים.
אחרית דבר
לתחרות נג”ש חשוב להגיע מתוכננים ולהיצמד ללו”ז מדויק: שעת הגעה, תחילת חימום, התייצבות לזינוק וכו’. שטח הכינוס הוא בחורשת לימור שבכניסה לעתלית ושם, בצל, מומלץ לבצע את החימום על טריינר. הזמן הכי קריטי בתחרות הוא 5 הדקות הראשונות של הרכיבה בהן ישנה נטייה טבעית לרכב בהספקים גבוהים מהמתוכנן ולבזבז משאבי אנרגיה יקרים. סבלנות! בסופו של דבר הכי חשוב זה המיקוד והריכוז שיאפשרו ביצוע מדויק של תכנון אופטימאלי
הכתבה הזו היא גם הזדמנות ראויה לחלוק כבוד אחרון לזכרו של אריק נביאס שהלך לעולמו בנובמבר האחרון. אריק היה בעליה של חנות האופניים המיתולוגית כלנוע שברמת השרון ובאותן שנים שימש גם כיו”ר חטיבת הכביש באיגוד האופניים ועמד מאחורי ארגון תחרויות הנג”ש. פעם, לפני עידן רחוב החשמונאים והחנויות הנוצצות, הפרלמנט של אריק בכלנוע היה מוסד, קפה כסית של הענף, הלפיד שלפני המחנה. במשך שנים כלנוע היה כמעט המקום היחיד בארץ בו יכולת למצוא אופני כביש אמתיים ולקבל שירות בהתאם. במשך שנים, כמעט בסתר, אריק תמך וספינסר את טובי הרוכבים בארץ ביד רחבה ומתוך אהבה אמתית לענף ולאנשים שעושים אותו.
אריק נביאס עם צחי בויגן בנג”ש 2004
בהצלחה לכל המתחרים,
ניצן הנדלר
ניצן הנדלר הוא מאמן אופניים, מהנדס אווירונאוטיקה ואיש הייטק והנדסת אנוש, לא ברור מה כמקצוע ומה כתחביב. רוכב עילית תחרותי מהוותיקים בארץ ושען מומחה. כמאמן אופניים, מתמקד ניצן בכתיבת תכניות אימון מתקדמות המותאמות לנתוני המתאמן ומטרותיו.
ליצירת קשר: nitzanhendler@gmail.com \ פייסבוק