טרק משיקה את האופניים לרוכבי השבילים, עם 140מ"מ ו 36 במזלג מלפנים. היא מהדקת את הבולם (130 מ"מ), מיישרת קו עם הגיאומטריות העדכניות, מוסיפה תא אחסון בצינור התחתון, ושוב משחררת מוצר מאוזן שאי אפשר לטעות כשבוחרים בו. גיאחה הוזמן לאירוע ההשקה מ CTC – טרק ישראל והביא רשמים:
כתב וצילם: גיא חלמיש + צילומי Trek
כנסו גם אל OUTPANEL לטיולים ואקסטרים, וRUNPANEL לריצה!
התקציר – בסרט!
ייעוד וחזון
ג'ון ריילי מנהל תחום אופני ההרים של Trek אומר שאלה האופניים שהכי מתאימים לרוב האנשים. ב Trek רצו לשמור על ה Sweet spot של ה 140מ"מ ולא להיגרר מעלה לנישות מתמחות מדי. לא אנדורו אגרסיבי ולא אופני מרתון לרכיבה טכנית (כמו ה Top Fuel 120 שהושקו לאחרונה). כעת יש ל Trek פתרון כמעט רציף ומפוזר בצורה שווה לאורך סקאלת השיכוך- מהארד טייל ועד לדאונהיל.
תקציר מנכ"ל: החידושים בקצרה
- Longer & Slacker – תוספת מעלה לצינור הכסא ל 75 והורדת מעלה מלפנים ל66.
- תכנון סביב 1X – מאפשר הגדלת מרווח צמיגים (הגיעו עם 2.6) וקשיחות בציר המרכזי.
- העלאה לפוקס 36 מלפנים– תכנון סביב 140 מ"מ ואפשרות לקבל עד 150 מ"מ.
- דרופרים ארוכים יותר- באמצעות קיצור מוט הכיסא (עד 150מ"מ)
- תא אחסון בצינור התחתון- יוריד לכם משקל מהתיק וישים אותו נמוך ונוח.
- All Carbon – יותר לא יהיו משולשים אחוריים מאלומיניום, גם בגרסאות זולות יותר.
- בולם חדש מוקטן- ריספונסיבי למהירויות הגבוהות ועם מספרים לריבאונד.
- חיבור בולם ישירות- לדאונטיוב ללא full floater פינה מקום לקיצור תומכות שרשרת, פישט, וחיזק איזור ציר מרכזי.
דברים שממשיכים:
- 130 מ"מ מאחור– המתלה נשאר בטווח של הדגם הקודם.
- ABP- אותו שילוב צירי מתלה וגלגל ממשיך- לשמר עבודת מתלה בבלימה.
- Knock block – הגנה על השלדה ממכה של הכידון באמצעות הגבלת טווח הסיבוב.
- גיאומטריה משתנה עם צ'יפ מאפשרת תנועה מ 66 ל 66.5 מלפנים- למי שרוצה שינוי עדין.
תא האחסון מתחת למחזיק הבקבוק עם רול כלים בפנים
דברים נוספים
- הוספת מספרים לבולם עבור הריבאונד. נשמע טריוויאלי אבל פוקס התנגדו עד היום. מסתבר שהרבה אנשים רוכבים לא מכוונים טוב וזה חשוב לסייע להם.
- אחריות לכל החיים על כל השלדה, כולל משולש אחורי. בטרק מודעים לכך שהם נתפסים כחברה היחידה שבאמת מכבדת ותומכת בזה, וזה אסטרטגי מבחינתם, וגם מבחינת הלקוחות.
- חיסול "אופני הנשים"– טוויסט שחלק מהיצרנים עשו כדי לנסות להתחזק בסגמנט. אבל במציאות יש פשוט "בני אדם בגבהים שונים ובהעדפות צביעה שונות". כעת הגישה לרוחב כל מוצרי טרק היא לספק את אותו המוצר ברמות צביעה שונות, לתת קונסיסטנטיות בתחושה לרוחב כל המידות.
זו גיאומטרית דגם הקרבון:
יוצא לרכוב
סקרן, וקצת מבואס שלא היו קסדות שטח (הבאתי רק כביש, ואני תמיד עם כפפות חצי שיהיה קל לשלוף ולצלם עם ה Gopro תוך כדי רכיבה, קבלו התנצלותי. אני יודע- אין מחילה…). עליתי על האופניים. לפני המדריך, איטלקי שבנה את הסינגלים האלה. אנחנו בסינגל הראשון שהוא בנה לפני כ 20 שנה הוא מספר. צמוד אליו עיתונאי איטלקי אחר (ממגזין הפרינט האחרון באיטליה) שרוכב ממש יפה, קופץ ועושה מניואלים כל הזמן, אבל בעליות קצת מתפגר…
אני נצמד אליהם בלי בעיה באזורי ה Flow אבל בקטעים המרושעים והגסים יותר, בייחוד היכן שיש אבנים משוחררות הם פחות עושים חשבון ממני. התנאים היו דומים לישראל- אומנם סינגלים זורמים בד"כ, אבל יבשים, פה ושם מטרטרים. מדי פעם זוויות תלולות יותר הזכירו לנו שקק"ל לא פועלת באיטליה.
המורד היה ארוך מאוד, והעליה ארוכה עוד יותר חזרה. הספקנו לעשות שני ראנים כאלה וטיפוס אחד בינהם, וכן רכיבת מישור של כחצי שעה מסוף הסינגל עד למלון.
הבולם שופר, ה ABP בציר ממשיך
בירידות
סיבוב ראשון- ולמרות שאני על מידה M (שהיא 17.5, לעומת M-L שהיא 19.5) ואני גם מרגיש שאני לא מצליח לייצר לחץ מספיק על הגלגל הקדמי. מבטל את הספייסרים ומוריד את הסטם עד לשלדה והמצב משתפר מאוד. מתחיל להרגיש בבית ולחוש את הסיבובים, תוך שאני מדקלם לעצמי את הטיפ של תום בר מסדנת הסיבובים: "פופיק לכיוון הפנייה…"
יש מהירות ושפת גוף אבל בטרולי אני לא סוחב שתי קסדות ומצלם עם כפפות חצי…
למרות שכיוונתי סג נכון עם המכונאי של טרק ערב קודם ברכיבה אחרי שני ראנים הרגשתי צורך להמשיך ולרכך את הפלטפורמה (אני אוהב תחושת ציפה) ולהוריד לחץ אוויר. ככל שהזווית מטה היתה חזקה יותר כך האופניים הסתדרו לי יותר לטעמי והזוויות מלפנים לא הפריעו להיגוי. צריך לזכור שאני בא מ XCO ואני רגיל לזריזות היגוי הרבה יותר מהירה ולכלים קלים שהעברות המשקל בהם מצד לצד הן מיידיות כמעט. הרגשתי את המסיביות שמקנה גם בטחון במקטעים האלה.
טרק פיול EX החדשים: מטפסים מצוין, יורדים מהר
נכנסים לאיזורים הרעים באמת- תלולים, שבורים, קפיצות ושם האופניים זורחים: בזווית הנכונה (והתלולה) מטה, הלחץ על הכידון מסתדר, ובולם ה 36 של פוקס מדהים. האופניים מייצרים ביטחון וקשיחות ואתה לומד להאמין בהם וללכת חזק לתוך המקטעים הטכניים. אתה מפנה אותם לאן שאתה רוצה, אתה שולט, והדיוק והקשיחות מורגשים ומבורכים. שם גם לא תתלונן על צמיגי ה 2.6… (אבל במציאות, למקומות שטוחים יותר כמו בן שמן זה Overshooting רציני כי בפידול משלמים את המחיר).
מתחת למחזיק הבקבוק – תא אחסון ענק לכלים ופנימית
אני רוצה עוד ועוד ראנים עם ה Fuel EX. עוד הזדמנויות לדייק ולהתרגל. אני רוצה להתחבר, להתחיל לקפוץ, לזוז יותר, להטמע בחוויה שלהם אבל אני מרגיש שהטעימה הזו, של שני ראנים בלבד (למרות שארוכים מאוד), לא הספיקה לי.
אחרי העליה השנייה, כשאני כבר חש טוב יותר את האופניים, חשתי שהיה מקום לעוד שחרור של לחץ אוויר מהבולם האחורי כדי לצוף טוב יותר בקטעים המהירים. בכל זאת, הרושם הראשוני הוא ש Trek שחררו פה אופניים מאוד מאוזנים ומאוד מהירים, והגיאומטריה מצוינת.
בעליות
גם פה הגיאומטריה והתפקוד של המתלה מאפשרים לטפס מצוין. 75 המעלות בצינור הכיסא בהחלט אפשרו תנוחת פידול אפקטיבית. לטעמי טרק נגעו פה בדיוק בנקודה הנכונה ובאיזון טוב – בין פידול ומנח הברכיים ביחס לקראנק, לגיאומטריה בכלל ולפיזור המשקל של הרוכב בין הגלגלים.
אל תפסידו תכנים מעולים, הרשמו פה- ניוזלטר, רק אחת לשבוע:
אגב, משיחות בשטח גיליתי שיש קונספט שגוי באנדורו/שבילים הגורס שזווית גבוהה יותר מיצרת בהכרח פידול יותר טוב לעליות. זה נכון עד גבול מסוים: הרי לא כל דגמי XCO והמרתון עוברים לזוויות כיסא של 76 או יותר… יש פה מארג איזונים מכמה כיוונים במנח הרוכב. נכון שזווית קדמית מציבה את הרוכב בפיזור משקל טוב יותר על הגלגלים לטובת עליה, אבל יש עוד היבטים: למשל אחד ההיבטים הוא הפיזיולוגי- ככל שתהיו קדמיים יותר ביחס לקראנק השריר ה4 ראשי יתאמץ יותר בעליה וזה יכול לתפוס מים לעליות קצרות יותר. ככל שתזוזו אחורה – המאמץ יעבור לשרירים האחוריים ולעכוז הגדולים יותר. טרק פגעו בול לטעמי והגיאומטריה משובחת בכל המתארים!
המתלה בעליות לא זז. ניסיתי את הבולם בכל המצבים, והגעתי למסקנה שלא בטוח שצריך להתעסק איתו בכלל. אפילו במצב פתוח לגמרי הוא עדיין מצליח למנוע נדנוד מיותר בדרך למעלה (כאמור אני צריך בדיקה חוזרת עם סג גבוה יותר).
ביקורת
אני לא עף על רעיון צמיגי ה2.6- למדבר ושיא הקיץ זה אחלה, אבל לבן שמן וקנדה בתנאים טובים זה Overshooting רציני. משלמים במהירות גלגול ומשקל מסתובב. למרות זאת- יחסית למידה הבונטרגר XR4שעליהם היו בסדר גמור.
אני יודע שזה לא מקובל בז'אנר המסוקסים, אבל לפעמים צריך מחשבה חיצונית כדי לשפר תחומים מסוימים… אם אתם כבר רוצים אופניים שגם יטפסו, למה לא להוסיף נעילה מלאה במזלג? מבאס לעבור לעמידה על כביש ולהתנדנד מלפנים.
OLYMPUS DIGITAL CAMERA
עוד דבר: עולים על האופניים, ומתחילים לרכוב, כבר על ההתחלה מכה: הבקבוק עף! כשעף הבקבוק השני, כבר הסתבר שהכלוב המקורי שמתיישב שם מעל תא האחסון מחייב הכנסה עם תשומת לב. אם לא דחפתם עד הסוף עם דחיפה נוספת לבסיסו הוא יעוף. עבור מעל שעה וחצי רכיבה תקחו תיק מים ממילא…
ברמת החדשנות אין פה בשורה. תא מטען בשלדה ראינו מזמן בספשלייזד, המבנה הכללי של השלדה ועיגון הבולם החדש (וגם חווית הרכיבה) מזכירים מאוד את הסקוט ג'יניוס ואחרים. זה יישור קו, אבל כשעושים יישור קו בחברה מקצוענית כל כך כמו טרק, עושים אותו כמו שצריך. ועל זה תוספת שכבת האחריות והשירות המובילה בענף האופניים לדעת קוראי בייקפאנל.
Fuel EX – סיכום
סיימתי את חצי היום הזה עם תחושה שאני צריך לבלות הרבה יותר על האופניים האלה, אבל גם עם ביטחון בכך שזה מוצר מאוד בשל ומאוד מוצלח. ה Fuel EX לא יפתיעו אתכם ותדעו מה קורה איתם ולאן אפשר להביא אותם בכל שנייה במורד.
הם עושים הכל בצורה טובה מאוד- גם מטפסים וגם יורדים. הם קשיחים צדית בזכות השינויים באזור הציר המרכזי וה Fox 36, המתלה והזוויות מקלים מאוד בטיפוס והחלק הקדמי מעולה בירידה.
הם עושים את זה בצורה צפויה ונוחה. יש פה יישור קו לגיאומטריה מודרנית מבוצע הייטב. יישום משובח ומדויק של הז'אנר: אופני שבילים מהירים וחזקים למורד, ומסוקסים מספיק לקפוץ גבוה, לחצות אלמנטים קשים, וגם לטפס חזרה למעלה.
