קורס שבילים מתקדם עז הרים

מהו קורס רכיבה טכנית ולמה בכלל צריך את זה?
בעלות של 750 ש"ח בלבד (לשלושה מפגשים בני כ- 5 שעות כל אחד), קורס כזה ילמד אתכם לרכב נכון בשטח ולהתמודד טוב יותר עם האלמנטים הטכניים ברכיבה: סלעים, סיבובים, מדרגות סלע או עליות מדורדרות. הקורס שלקחתי בעבר שידרג אותי בצורה משמעותית כרוכב, והוא זה שלמעשה פתח בפני את עולם הסינגלים שלא הכרתי קודם לכן. מאז התקדמתי הרבה ברכיבה אולם לא לקחתי קורס ריענון. עז הרים מציעה מספר קורסים, החל מ"קורס יסודות הרכיבה" למי שעושה את צעדיו הראשונים ברכיבת שטח, דרך "קורס רכיבת שבילים", קורס רכיבת השטח והסינגלים הבסיסי ועד לקורס ה-All Mountain, המיועד לרוכבים שמחפשים קפיצות, דרופים ומגיעים עם אופניים ארוכי מהלך, מגנים וקסדות Full face. אני נרשמתי דווקא לקורס "רכיבת שבילים מתקדמת", או שבילים מתקדם, המתאים לרוכבים שאוהבים רכיבה טכנית ומאתגרת ברמות הגבוהות ביותר, גם בעליות וגם בירידות, אולם לא מחפשים קפיצות גבוהות ואלמנטים מסוכנים. בניגוד לקורס הקודם שלקחתי, השאיפה שלי הייתה בעיקר להשתפר ולרכב אלגנטי ובטוח יותר באותם סוגי מסלולים שעשיתי עד היום. אחרים שואפים להרחיב את המעטפת ולהיות מסוגלים לרכב רציף במקומות שקודם לכן עצרו והלכו ברגל: להצליח לכבוש את הדרופון שאף פעם לא העזו לרדת, לפצח קו טכני קשה ואם אפשר, לצמצם את כמות הנפילות וההתרסקויות שבדרך/בתהליך הלימודי…

Back to School – למי שרוצה להשתפר ברכיבה

האמת היא שלא חייבים את זה: עם הגדילה של הענף פוגשים היום המון רוכבים שכבר עשו קורס, אבל גם המון כאלה שלא. אפשר כמובן להמשיך ולרכב באותה רמה שאתם נמצאים בה היום. אפשר גם ללמוד תוך כדי תנועה, ולרכב בכל מקום כמו חבריכם תוך כדי אימוץ שפע של שגיאות סגנון וטכניקה שיכולות האופניים יפצו עליהם (בסקי זו התמחות ישראלית ידועה…). בעיני קורס ולימוד איכותי היא הצורה הנכונה לעשות את זה, וגיליתי שאני נהנה יותר מהרכיבה (וגם מהסקי, אגב) אחרי הדרכות שמקדמות אותי לרמה גבוהה יותר. הקורס בנוי מסדרת תחנות שבהן לומדים מרכיבי רכיבה שונים. בכל תחנה מקבלים הסבר פרונטלי, הדגמה של מדריכים, ותרגול של החניכים תוך קבלת תיקונים מהמדריכים. כאמור נפגשים לשלושה מפגשים בני כ- 5 שעות כל אחד ולומדים בהם המון. לפי  גישת עז הרים יש כמה יתרונות ללימוד בקבוצה: יש פאן בחברותא, ופחות לחץ כי הקשב והצפייה מחולקים על מספר אנשים ולא רק עליך. לומדים המון מצפייה על אחרים וטעיותיהם/הצלחותיהם, אפשר לרכוב יחד עם הרייד באדיס שלך, יש מנוחה פיזית ומנטאלית כשאחרים מתרגלים והכי חשוב – הרבה פעמים, ה"אחרים" שמצליחים, הם אלו שדוחפים אותך או נותנים לך אומץ לנסות גם. את הקורס העבירו נמרוד (נימי) כהן, עמי-יעל יהודאי, וסייע להם תום בר, או בכינויו: תום-טריאל. 

ה- Trance X1 של Giant התאימו בול לצרכים שלי בקורס

כל ההתחלות קשות
נפגשנו בבן שמן ב- 7:00 בבוקר לקפה, עוגיות ושיחת פתיחה, ויצאנו תוך חצי שעה לתחנות הלימוד. הראשונה והבסיסית היא עמידת המוצא – העמידה הבסיסית של הרוכב על אופני בכל שטח טכני, המאפשרת תגובה גמישה ומהירה לכל אתגר שיגיע אח"כ. המשכנו משם לעליית מדרגה במהירות איטית – למדנו להצליף מכת פדל קצרה (Pedal kick) ולסנכרן אותה עם משיכת משקל אחורה ואז קדימה – הקץ לדפיקת פדל או קראנק במדרגות סלע! בטיפוס קטעים תלולים ואתגריים (דרדרת, סלעים) – למדנו לבחור קו רכיבה והילוך, ולשמר כוחות לנקודות האתגר הפיזי והמנטלי שעליות כאלה מציבות לנו. בהפסקת החטיף, קיבלנו הרצאת העשרה והדגמה של שימוש נכון במעצורים וכיוון נכון של הידיות שלהם על הכידון. את המפגש הראשון קינחנו בבאמפים – שם תרגלנו שפת גוף של ספיגת הבאמפים בצורה פאסיבית ואקטיבית.

עמי-יעל משגיח על הביצוע שלי

האמת – ההתחלה הייתה לי קשה! מזל שהיו מפגשים נוספים כי הראשון כמעט ושבר אותי: פתאום הבנתי שנעלתי את עצמי לשלושה ימי שישי שבהם אני חוזר לבית הספר. לא מדובר פה ברכיבת כיף עם החבר'ה ולא בטיול מהנה. הקורס מחייב הקשבה, ריכוז ומאמץ לימודי. אחרי חמש שעות של התמודדות, כבר היה לי קשה להתרכז ולבצע נכון. בעצם, היה לי קשה מההתחלה וחוויתי תסכול ורגרסיה!
חלק מהתסכול נבע מכך שיש פער (לפחות אצלי) בין איך שעברתי את האלמנטים הטכניים בשטח עד היום, לבין איך שצריך לעבור אותם. הניסיון לעשות את זה כמו שצריך הוריד בהתחלה את רמת הרכיבה שלי, מאחר ופתאום נכשלתי במקומות שקודם (בעידן הבערות הנעימה שלי) תפסתי אותם כהצלחה. פתאום יש סדר פעולות אחר מאוסף הטעויות שסיגלתי לעצמי תוך מרדף אחרי שותפי לרכיבה. זה לא קל לאמץ את השינוי הזה, במיוחד לרוכב וותיק שחי על ההרגלים האלו כבר שנים. התסכול גדול ואתם מגלים שצריך לחזור אחורה ולתרגל שוב ושוב רמת מכשולים קלה בהרבה ממה שעד היום חשבתם שקטן עליכם. סיימנו את המפגש הראשון מותשים מנטלית, ועם שיעורי בית ותרגול חוזר שכמעט אף אחד לא עשה… (בחזרה לבית ספר או לא?)

המדריכים מתקנים כל אחד בצורה פרטנית (בתמונה: נמרוד וגיא מדסקסים שימוש בידיות הברקס)

המפגש השני – מתחמם
מזל שהיה מפגש שני…הפעם כבר הגעתי מוכן למה שמצפה לי: ידעתי שאני הולך להיות לפחות עד אחת וחצי בצהריים במצב של הקשבה וריכוז. החלטתי לוותר על שינוי אחיזת הברקסים שלי (עם אמה מובילה שתי אצבעות כמו פעם בעידן ה- V-Brake) – המאמץ לתקן את זה כך שאשתמש באצבע בלבד, רק הפריע לי לטפל בדברים אחרים חשובים יותר. המפגש השני גם היה יותר כיף מבחינת החומר הנלמד. רוב התחנות שבו היו בירידה, וירידה זה Fun: לימוד מניואל (Manual): כמו ווילי אבל בלי דיווש. אחד התרגילים החשובים, המגניבים והפוטוגניים ביותר שיש. ירידת מדרגה איטית וירידת מדרגה מהירה (מסתבר שתחת אחורה הכי הרבה שאפשר' אינה הטכניקה המודרנית לעניין הזה…). בחירת קו בירידה והתמודדות עם מורד טכני, דרדרתי וקשה. סיבוב סגור ופניות S בסינגל, ולבסוף והרצאת העשרה: איך לכוון לחץ אוויר נכון בצמיגים?
במפגש השני הכל הצליח לי הרבה יותר טוב, וגם כשטעיתי יכולתי לדמיין בראש את התיקון – צעד ראשון להצלחה. בלילה, אחרי עשרות מניואלים שבהם מושכים את הכידון (לא עם הידיים – אלא עם כל משקל הגוף), וכמה זריקות כידון קדימה בירידות מדרגה מהירות, הרגשתי חמימות נעימה של התכווצות שרירים בגו. בחלומותי, עשיתי עוד איזה מאתיים מניואלים שבהם הפכתי פתאום לאליל דאון היל המרחף מעל השבילים בסלואו מושן אלגנטי (אבל בלי הקעקועים).

אינטרפטציות שונות לפניות S הדוקות בסיבובים סגורים

   

תום-טריאל המדריך מדסקס ירידת מדרגה לפני ביצוע

המפגש השלישי – FUN TIME
המפגש השלישי מתוכנן לשלב את כל האלמנטים הנלמדים בצורה מעט יותר זורמת ומהנה מהמפגשים הראשונים. התחלנו בתרגול עמידה במקום (Track Stand) – אחד הכישורים הנוחים כאשר אתם רוכבים בסינגל ומישהו נתקע לפניכם, או כאשר יש אלמנט מסובך שאתם רוצים להתבונן בו עוד שנייה לפני שמסתערים. אחרי כן עברנו לאחד השיעורים הכי חשובים: סיבוב פתוח – על דרך כורכר, לעיתים במורד, מה שמקשה מאוד על האחיזה. לסיבוב כזה יש הכי הרבה פוטנציאל לגרום לכם להחליק – בדרך כלל עקב אובדן אחיזת הגלגל הקדמי, ולכן רובינו מאיטים מאוד לפניו. עם טכניקה טובה תוכלו לקחת סיבובים כאלה מהר יותר ועם פחות פוטנציאל לפציעות.  
לאחר מכן תרגלנו רכיבה בסוויצ'בקים (פניות של 180 מעלות במדרון תלול – בעלייה ובירידה), שניבנו במיוחד עבור הקורס, וקיבלנו הרצאת העשרה על איך מכוונים את בולמי הזעזועים באופניים שלנו. לבסוף חגגנו על מקטעי רכיבה טכניים ארוכים יותר ותרגלנו תכנון וביצוע קטע עם שלושה דרופונים. את החלק הלימודי והחווייתי חתמנו ברכיבה כייפית בבֶּרְמִים (Berms) – הסיבובים ההדוקים בסינגלים ששיפוליהם החיצוניים מוגבהים.

סיכום
תשמעו, הקורס הזה הוא לא דבר קל. זה יכול לייגע לעמוד 5 שעות, להקשיב, לצפות ולתרגל שוב ושוב. הריכוז שנדרש כדי לתקן טעויות הוא גבוה ומי שסובל מהפרעת קשב ימצא עצמו מתקשה לעקוב (ולכאלה עז הרים מציע גם אופציה של הדרכה אישית מרוכזת). הריכוז וכמות השעות הזו נובעת מכך שעז הרים נותנים בקורס כזה כמות אדירה של מידע וידע, ולא מעט שעות, וחשוב להם לכסות מספיק כך שתקבלו לא רק תמורה מלאה לכספכם, אלא את כל הכלים שהם תופסים כחשובים לרכיבה.

אפשר כמובן להתקנא ביכולת הרכיבה המדהימה של המדריכים, אבל אחרי לימוד ותרגול (וגם התייחסות מפורשת לעניין של נמרוד) מבינים דבר פשוט: רוכבים טכניים מעולים, הם כאלה שחוץ מהכישרון הטבעי שלהם, לוקחים ברצינות את העניין. נמרוד קורא להם "עקשנים". אלה אנשים שלוקחים כל היבט של הרכיבה, או אלמנט על הסינגל, ולא מוותרים עד שהם מבינים ומפצחים אותו. אלה רוכבים שכל רכיבה שלהם היא תרגול אינסופי של מה שהם רוצים להשלים – עד שהם מביאים את הביצוע לשלמות. צריך אופי מיוחד בשביל זה – לא כל אחד יהיה רוכב טכני מדהים, וזה גם לא קורה בן לילה או ביום שאחרי הקורס, אבל קורס כזה יכול להיות ההתחלה שלכם להיות רוכבים טובים בהרבה ממה שאתם היום.

אחרי הקורס לקחתי כמה ימים לתת לכל החומר לשקוע, וחזרתי לזירת הפשע. לבד, קצת חושש, כיוונתי את גלגלי אל עבר שני דרופים רצופים שמעולם לא ניסיתי לנקות. עמדתי, הסתכלתי, חששתי, חשבתי, תכננתי… ואחרי כמה שנים טובות ועשרות פעמים של בחירה כמו נקניק פחדן בצ'יקן ליין, המשכתי לעבר הדרופים הארורים האלו, שתמיד גרמו לכל מי שרכב איתי להיעלם לי בהמשך הסינגל. הבאתי אותה במניואל שלמדתי אך שבועיים קודם לכן, והמשכתי מאושר אל עבר המשך הסינגל. כן כן עשיתי זאת, וזה היה שווה את הכל!

שאלתי את נמרוד כהן, ממקימי עז הרים ו-BikeZone שאלה קשה: למה לדעתך לקוח צריך לבחור ב"עז הרים" דווקא? הרי היום כבר יש הרבה מדריכי רכיבה בשוק… "בניגוד למדריכים שמספקים את עצמם כאישיות שמעבירה הדרכות, בועז (בועז גורן, שותפו של נמרוד בחברה. ג.ח.) ואני בנינו מותג שהוא גדול ממני, מהשם שלי ומההדרכה שלי או ממנו, מהשם שלו ומההדרכה שלו. כיום לעז הרים יש כ-15 מדריכות ומדריכים, מצפון ועד דרום. היא מהווה בית ספר אמיתי ומרכז ידע למגוון גדול של היבטי רכיבה. יש לנו מערכי שיעור כתובים לכל קורס, שני מרכזי הדרכה, ביער בן שמן וביער עופר שבכרמל, בהם מועברים אותם קורסים. תחנות הלימוד והתרגול הן אחרות כמובן, אבל מועבר בהן אותו ידע, אותם נושאים, אותו משך העברה, אותם דגשים. כל מדריך שמגיע לעז הרים עם תעודת מדריך אופניים רשמית מאחד המוסדות, מתחיל את ההכשרה האמיתית והמעשית שלו אצלנו. הוא עובר תהליך ארוך ורציני, עם חונך צמוד, לומד את המערך, עובר את הקורס כחניך, מתחיל ללוות קורסים כמתלמד וכן הלאה. לכן כל מפגש, בכל קורס אצלנו נראה די אותו דבר, לא משנה מי מעביר אותו. יש לנו משובים פנימיים וחיצוניים, מנהל הדרכה – אדם חיות – שאחראי על רמת ההדרכה ומישוב המדריכים, ימי העשרה ורענון ועוד ועוד. נמרוד מעביר פידבק מיידי על ביצוע באמצעות וידאו  את המדריכים אנחנו בוחרים בפינצטה, קודם כל בגלל האישיות שלהם. אותי פחות מעניין שהמדריך יהיה רוכב-על שיכול להעביר את כל הקורס במניואל עם יד אחת… אני מחפש קודם כל אישיות של Giver, של מישהי או מישהו שאוהבים לתת: לתת שירות, לתת ידע, לתת הכלה ותמיכה נפשית בלקוח שמתמודד עם הפחדים שלו. ההדרכה דורשת המון סבלנות, המון אנרגיה והמון אהבה לבני אדם. לא כולם מתאימים לזה וזו התכונה החשובה ביותר בעיני. אם יש לך את זה – כל השאר יהיה בסדר. גם רוכב בינוני, שמתחיל להדריך בעז הרים, יהפוך תוך שנה לרוכב מעולה, מה גם, שלא כולן וכולם מיועדים להדריך בקורסים המתקדמים. בקורס יסודות הרכיבה או בחוג לנשים רוכבות, המדריך צריך יכולות אחרות לגמרי. אה, גם חשוב שהוא או היא יהיו שרוטים במידה סבירה, על מנת שההדרכה או הקורס שלהם יהיו גם מצחיקים ומהנים. בלי Fun ושטויות על הדרך, זו לא חוויה לימודית וזה לא עז הרים. יש לנו המון פעילויות הדרכה שאינן קורסים: קבוצת נשים שרוכבת יחד כל יום שישי, מועדון רכיבה תחרותי באזור הכרמל שמנוהל על ידי יואב מאור, הדרכת נוער מצוקה, פרויקט נוער רוכב בכפר הנוער בן שמן ביחד עם נביעות, חוגי ילדים במגוון סגנונות רכיבה, קבוצת הדאונהיל היחידה בארץ שרשומה באיגוד (נערים ונוער) ועוד. "עז הרים" אחראית על מחנות האימון הטכניים ואימוני הטכניקה של נבחרת ישראל באופני הרים, אנחנו מעבירים את הקורס "מתודיקת הדרכה", כמעט בכל קורסי מדריכי האופניים בארץ (וינגייט, סמינר הקיבוצים, איגוד האופניים, אוהלו, מכללת K ועוד). מה שנקרא, "ההדרכה היא בנשמת אפינו"…אני חושב שכתוצאה מכל אלה, יש הבדל גדול ומהותי בינינו לבין כל אחד אחר שמדריך בארץ"

ועוד כמה תמונות:

עז ראשית: נמרוד כהן – מדגים עליית מדרגה 

תרגול סיבוב "סגור"

תרגול מניואל במדרגות סלע בירידה 

כתב: גיא חלמיש.

צילם: דרור קגן.