“שפיצים” הוא מדור הדעות של BIKEPANEL: כמו חישורי האופניים שלנו, מדי פעם נשחרר פוסטים דקים וחדים. “שפיצים” לא יהיו ארוכים ויסודיים כמו הכתבות שאתם רגילים לקבל מאיתנו, אבל ננסה שהם יהיו בעלי מטען, מעוררי מחשבה, לפעמים מעוררי ויכוח ואי הסכמה (ערכים חשובים בחברה דמוקרטית…) ומעניינים על אופניים.
אתה מרגיש את הרעד בקרקע? רגע, תתרכז חזק, תרגיש: האדמה רועדת בשוק האופניים הישראלי – הוא עובר שינויים משמעותיים בשנים האחרונות. כמו ברוב השינויים הדרמטיים, מי שנהנה מהמצב הקיים הוא זה שיסתגל אחרון, כנראה. חלק מהנהנים הקודמים יגיבו ויסתגלו, אבל יש דברים שקשה להסתגל אליהם: כמו למשל שהלקוח שלך יכול לקנות את המוצרים שמכרת שנים, בחצי מהמחיר שלך.
בראשית היו רוכבי כביש. היו כמה מאות שרכבו להם באיזור המשולש ובמקומות אחרים. לא הרבה שינוי היה עד אמצע שנות ה- 90 או אז החלו אופני ההרים להיכנס לזירה. זה לוקח זמן וכעבור 5 שנים נוספות, בערך, החלה הצמיחה הגדולה של שוק אופני ההרים. תחילת שנות ה- 2000 היו טובות לסוחרים המקומיים, ואחרי שהבום הגדול של אופני ההרים החל להתייצב, הפכו הטריאתלון והאיירונמן למנוע הצמיחה: שוב צמיחה חזקה בתחום הכביש, והפעם מול קהל קיצוני ואובססיבי מתמיד, שמאופיין בכושר קנייה משמעותי יותר ממה שהיה פה קודם. אבל גם זה נגמר. כלומר, לא לחלוטין, אבל הצמיחה הגדולה מאחורינו.
ואז נכנס הגורם החדש לענף: האינטרנט. חוקי המשחק החלו בהדרגה להשתנות. Chain Reactio Cycles CRC), אזור האופניים של Ebay, ואחרים מציעים אפשרויות אינסופיות לקנות ציוד זול יותר מזה שבחנויות הפיזיות. בכתבות קודמות כבר סיפרנו לכם על המותגים החדשים שפונים ישירות לצרכן, לפעמים עם מוצרים טובים יותר משל חברות האופניים המסורתיות. יש עוד כמה שחקנים שמתאימים לישראלי שאוהב דילים. לזה שבמיוחד לא אוהב שדופקים אותו, ושהאינטרנט לצדו.
המותגים הגלובליים:
הסדין האדום של היבואנים המקומיים הם דווקא הישראליים החדשים: חלק מהם הם חברה זריזים ואגרסיביים שהחלו כשהם נהנים מהמשכורת השנייה שלהם (כשכירים רגילים) פותחים בקלות רבה חנויות אינטרנט, מחזיקים מלאי קטן, ומוכרים בשעות אחרי הצהריים את מה שהיבואנים הגדולים בנו במשך שנים – רק בזול יותר ומיבוא מקביל. אגב, אין בכך סתירה לעובדה שהם יכולים לגדול מהר, להפוך לעסקים רציניים ולהביא מותגים משל עצמם – כמו שקרה לחלק מהם.
TargetBike.co.il מתמחה בהבאת מוצרים מ CRC וממקורות אחרים וחוסכת לכם התעסקות ישירה ודמי משלוח. למי שלא יודע, CRC היא גורם דרמטי בשוק האופניים העולמי והיא מייצרת לחץ אדיר על המחירים בכל העולם – לא רק בישראל. העובדה שיש מישהו מקומי שחוסך התעסקות ישירה אתם ועם שחרור מהדואר מוצאת חן בעיני רוכבים לא מעטים. זאת ועוד: טארגטבייק גם מבטיחה להיות הכי זולה ואם מצאתם זול יותר היא תשווה את המחיר ותיתן פיצוי על חצי מהפער.
עוד שני גורמים שעסקו בעבר במגרש המקביל או בתמחור אגרסיבי הם BikeDeal.co.il וגם bikesale.co.il. בייקדיל הגיבה לכתבה וביקשה להדגיש שהיא עסק רציני, והמייבאת לארץ מותגים מוכרים, ושהמעורבים בו עובדים בו במשרה מלאה והמלאים בו מכובדים כמו של כל יבואן רציני. כמו כן שבעת כתיבת הכתבה אין אצלו מלאי מקביל.
הפערים ברורים, גדולים, ונמצאים במרחק כפתור מכתבת המבחן על המשאבה קסדה כפפות אופניים שאתם קוראים. כמובן שיש גורמים שלא אוהבים את התחרות הזו, בלשון המעטה. מידע שאנו מעריכים כאמין הגיע ל- BIKEPANEL ומדווח על איומים באלימות – מרומזת יותר או פחות. זה בד”כ הולך ככה: שיחת טלפון שדורשת להפסיק חלק מהפעילות עם משפטים כגון “אנחנו יודעים להיות בדואים כשצריך”. המשטרה מעורבת.
חושבים שזה הרע מכל? זה עוד כלום! הסינים באים ומי שלא מרגיש את רעידת האדמה של שוק האופניים המקומי מתחת לרגליו הוא כנראה זה שייפול ראשון. את שוק מוצרי תאורת הלילה ב- 300 דולר חיסלה Deal Extreme בישראל כבר מזמן, באדיבות משה לומנס וחבריו. פנסים, נצנצים, כפפות, חולצות רכיבה, מי שלא אכפת לו מאיכות קצה (ולפעמים אפילו בלי לוותר עליה) נהנה כבר היום ממחירים שלא יאומנו, וזו רק ההתחלה.
ספינגו שנסגרה ניסתה לעשות משהו מעניין: לקנות משחקנים טאיוואניים את הסחורה שלהם, לשים עליה את מדבקת ספינגו, ולהתחרות במותגים הגדולים המערביים. היא נסגרה מכל מני סיבות שאני לא מכיר לעומקן, אבל יש חשיבות לניסיון הזה שלה והוא לא האחרון. תמיר אשל הולך בכיוון אף הוא עם VeloDrom. אני מנחש שיבואנים אחרים בישראל ילכו לכיוון הזה ככלי לתת מענה ללחץ המחירים שהם חווים. זה אפשרי, אולם האיום על כך הוא בעובדה שכמו שהם יכולים לקנות מהטאיוואניים את המוצרים שלהם, גם טארגטבייקבייקדילבייקסייל יכולים, וגם אתם כלקוחות פרטיים תוכלו. תעשו את זה או ישירות מול הטאיווניים, או מול גורמים מערביים אחרים שעושים את אותו הדבר ולפעמים יהיו תחרותיים או מעוצבים טוב יותר מאלה הישראליים. האינטרנט הוא כפר גלובלי, ואת אותו המשחק עם קנייה במזרח, מדבקה ועיצוב מערביים, ומכירה ישירות באינטרנט עושים גם אחרים בכל העולם וכולנו יכולים לקנות מהם.
TargetBike מכריזה מה מקור הלגיטימציה שלה מבלי להתבלבל כשהיא מתיחסת לשחקנים הותיקים
הקושי להתמודד, בא לידי ביטוי בניסיונות להקים חנויות אינטרנט ללא יתרון תחרותי בולט: שוונג ופדלים ניסו את התחום וידוע לנו על עוד גורמי אינטרנט בארץ, עם תנועת רוכבי אופניים משמעותית באתריהם שעובדים על זה ברגעים אלה. ההזדמנות של היוזמות האלה הוא במינוף תנועת הרוכבים הקיימת אצלם. הקושי הוא בהבאת משהו חדשני באמת לצורת העבודה: הם קונים סחורה מהיבואן הישראלי, מוכרים אותה באינטרנט ותו לא. לעוד חנות אינטרנט שלא מוצאת מקור חדש לסחורה שלה, במחירי קנייה נמוכים משמעותית, אין יתרון דרמטי (יש יתרון בעלויות לפעמים, בעיקר בעלות הנדל”ן אבל ככל שהיא תגדל גם הוא יתמסמס מעט) על אותו זכיין \ חנות אופניים שרשת האופניים הקרובה לביתכם לא משאירה לו מרווח לנשום מול התחרות החדשה שבאה עליו, גם אם יש לה פורומים או תוכן עם תנועת גולשים משמעותית.
אגב, גם בארה”ב ישנה מלחמת מאסף נגד האינטרנט: השחקנים הגדולים והצומחים במהירות של חיות טרף (Trek ו Specialized) חוסמים את שיווק האופניים שלהם באינטרנט כדי לא לפגוע במשווקים ובחנויות שלהם. הם פוגעים בחווית הקניה ובנוחות של לקוח הקצה, אבל משמרים את בסיס ההכנסה הגדול שלהם. ועדיין, המלחמה שלהם היא מלחמת מאסף. הם מתחילים להישבר, ולנסות לשלב בין מכירות Online לעבודה עם החנויות כנקודות הרכבה ומסירה. נשיא חברת Trek ג’ון בורק הודיע לאחרונה על תוכנית לפיה החנויות יכולו לשלב מסחר אלקטרוני באתריהן, בעוד שהמלאי יהיה בבעלות טרק. רק כאשר תתבצע המכירה ישלח הפריט אל החנות או אל הלקוח ישירות, והעסקה תחשב כעסקה של החנות. המלאי, האחסון, האריזה והמשלוח עולים לטרק, הרווח הולך לחנות. זה כנראה הולך לשפר את הנוחות של הקניה מהם, אבל אפשר להניח שזה לא יוזיל מחירים – כלומר המטרה היא לא לפנק את הלקוח הסופי אלא את המשווקים.
אולי אתם לא יודעים את זה בתור צרכנים, אבל היבואנים והחנויות בישראל נמצאים במצב לא נעים של חשש. התהליך הזה משאיר להם את בעיקר את אלה שצריכים שיעזרו להם בקנייה ובאים לחנות כדי שיסבירו להם איזה אופניים לקנות, ושוק קטן בהרבה. זה לא אומר שמחר בבוקר הם משנים את הרגליהם ומנסים להוריד מחירים, או להתחבר חזק יותר אליכם ואל תרבות האופניים האותנטית שצומחת כאן בקומונות, בסינגלים, ובאתרי התוכן שאתם חשופים אליהם, אבל זה כן אומר שהם מרגישים את הכאב בשורה התחתונה של המכירות שלהם.
חלקם יבין בעתיד שצריך לעשות איזה שהוא שינוי ושמקור הלגיטימציה שלהם יהיה רק שירות מדהים, וחיבור הדוק יותר לקהילה: באמצעות התמיכה בתוכן האופניים המקומי, בתרבות, במירוצים הקטנים והפיראטיים, ובהווית האופניים הישראלית. ההבנה הזו תבוא כנראה רק דרך כאב גדול ומתמשך, אבל מי שיבין ראשון שהאדמה רועדת וצריך שינוי בתפיסה – יקבל את תמיכת (חלק, לא כל…) הלקוחות, גם אם הנצנץ שהוא מוכר עולה עשרה שקלים יותר מההוא שבאינטרנט.
אל החלק השני של הכתבה: צד היבואנים
מאת גיא חלמיש
אהבתם את הכתבה? היה מעניין? תנו לנו תמיכה ב Like ב Facebook (בקישור זה)