אנחנו כבר יודעים איך תראה חופשת האופניים שלכם בעוד שנתיים. לא כל יום מקבלים רוכבי האופניים בישראל תקציב של 45 מיליון ש”ח כדי להקים שביל ועוד בשטח, אז ניצלנו את ההזדמנות ותפסנו את הלל זוסמן מרשות הטבע והגנים והמנהל המיתולגי של השביל לשיחה קצרה, על העבר, הווה, והעתיד של פרויקט הדגל של ענף האופניים בישראל. וחזרנו עם כמה הצהרות מעניינות, ושאיפה אחת גדולה – לראות פה רוכבים מכל העולם חוצים בסערה את המדבר.
מאת: שי יגל
צילום: שי יגל, הלל זוסמן
מזל טוב, שביל ישראל באופניים קיבל סכום מאוד מכובד של 45 מיליון שקל, מקרן שטחים פתוחים. תכלס מה עושים עם כל כך הרבה כסף?
אנחנו שמחים שסוף סוף אחרי כל כך הרבה שנים יש לנו תקציב ארוך טווח ולא נמשיך לחיות מהיד לפה, מה עושים? תקציב כזה זה הרבה עבודה! מתכננים ובונים בזמן מהיר- בשנתיים-שלוש את כל יתר השביל מערד לנווה אטיב. זה לא כולל את המקטעים העירוניים. זה תקציב יפה, נשמע המון אבל סינגלים איכותיים או תשתית רכיבה מותאמת לשביל ישראל באופניים זה לא דבר זול.
הלל זוסמן- שביל ישראל באופניים
שביל ישראל באופניים כבר קיבל משאבים רבים, מישהו יודע כמה אנשים רכבו? איזה מקטעים?
יש לנו מעקב דרך התיירנים ואנשי השטח של הרשות לגבי התנועה על השביל ולגבי התוספת הכלכלית של השביל למרחב הדרומי. אנחנו יודעים להגיד שההכנסה ליישובים ולעוסקים בתיירות אופניים בערבה ובדרום מגיעה לכ20 מיליון שקל. המשאבים היו זניחים ביחס להכנסה ובטח ביחס לפרויקטים התיירותיים אחרים או אפילו שבילים אחרים.
בונים את שביל ישראל באופניים. מימין: שי יגל, על האבנים: ירון דרעי
החלק הדרומי של שביל ישראל באופניים קשוח למדי, ולכן מתאים לקהל מאוד מסוים, יש כוונה לפתוח את השביל לקהלים אחרים בצפון? נגיד משפחות? או רוכבים פחות מנוסים?
כן בהחלט ולשם כך נדרש תקציב גדול יותר. עיקר ההוצאה שלנו עד היום הייתה להנגיש את שביל ישראל באופניים לכמה שיותר רוכבים. בהבנה שלנו לשביל יהיה אופי שונה בחלקי הארץ השונים: באזור הדרום הוא קשוח, עם יותר סינגלים ודורש יותר מיומנות וניסיון. להיות ולרכב במדבר, בדומה לשבילי הליכה מדבריים זה דורש הכנה. ככל שעולים צפונה מקו דביר ולהב השביל יהיה קל יותר, במרכז מקיסריה ללוד הוא יהיה משפחתי ובחלק הצפוני קל יותר ועם פחות סינגלים מאשר בדרום. אנחנו אומרים שמי שיתחיל בצפון יגיע לדרום כבר עם המיומנות הנדרשת, וילמד גם רכיבה לאורך השביל. תמיד הצהרנו שכמה שהשביל יהיה קל יותר לרכיבה הוא יהיה אטרקטיבי יותר. למדנו גם ששביל טוב- הוא טוב לכולם וגם רוכבים מקצועיים יודעים להוציא ממנו אדרנלין.
נראה שיש הרבה עבודה על הקמת השביל ותחזוקה פיזית שלו, אבל מה עם חיבור קהילות לשביל, אירועים על השביל, עיתונות מהארץ ומחו”ל, שיווק ופרסום, הפעלה של מתנדבים קבועים כו’… עכשיו שיש תקציב זה הולך להשתנות?
כרגע לא ברור עוד למה בדיוק מיועד התקציב: האם הוא רק לתשתית הפיזית או גם לדברים החשובים האחרים. כדי לקרב את הקהילה והפרסום הקמנו את האתר ודף הפייסבוק. אירועי התנדבות ומתנדבים הם חלק חשוב בשביל ואנו עורכים את אירועי ההתנדבות, יש לנו מתנדבים בהקמת האתר וכד’. ונשמח לעוד. אני חושב שאולי חסרים לנו יחסי ציבור, אבל כשביל יש לנו קשר טוב מאוד עם הקהילה. בשנתיים האחרונות הגיעו ביוזמת משרד התיירות ויזמים פרטיים הרבה רוכבי “סלב”. יש בהכנה 2 סרטים גדולים אחד של יורוספורט ועוד אחד של רוכבים מקצועיים, על השבילים בארץ, בסוף זה יתן את אותותיו.
אני מאמין שאם הזמן הנתח הזה בשביל יגדל- לפצח את השוק בחו”ל זו שאלת מיליון הדולר. משרד התיירות ויזמים מנסים כל הזמן לפתח את הנוסחה הנכונה. השבוע אני נפגש גם עם התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות לראות איך מקדמים הגעה של עוד תיירים לשביל.
רשות הטבע והגנים לקחה בעלות על שביל ישראל באופניים, דבר שהיא לא עשתה אפילו עם שביל ישראל הרגלי, זה אומר שיש שינוי גישה לגבי היחס של הרשות למטיילים בכלל ולרוכבי אופניים בפרט?
ברור. השינוי הוא תוצאה של הבגרות של הרוכבים והידע שהצטבר עם השנים. בשמורות טבע רואים הרבה פחות ירידה משבילים ופתיחה של קוליסים ע”י אופניים. כשהתחלנו עם השביל, רכיבה של מספר ימים הייתה אירוע חריג. היום זה תופס תאוצה ומשנה גם את סגנון הרכיבה. כל הדיאלוג עם הרוכבים הרבה יותר פתוח וישיר. וגם יש הרבה פקחים רוכבים…
מה האתגר הגדול ביותר של שניצב היום אל מול השביל?
להביא את התיירים לארץ!
מה החזון שלך לגבי השביל? אייך אתה רואה אותו בעוד 10 שנים?
שהוא יהיה וייתן הרבה יותר משביל.