ולאד לוגינוב, זכה לאחרונה באליפות ישראל באופני כביש 2021. בראיון המשך שערכנו עמו, שמענו את סיפור האליפות מפיו, מה היו תגובות הרוכבים, מה הצעדים הבאים עבורו ולמה הזכייה הזאת לא מפתיעה אותנו.
לוגינוב הפך בין לילה, או בין בוקר, לסיפור סינדרלה הישראלי אודות “רקדן הבלט הבריסטה שניצח את טובי רוכבי ISN המקצוענים”. רוכבים המתחרים גם בתחרויות ובגראנד-טורים בינ”ל מהרמה הגבוה ביותר, רוכבים שהושקעו סביבם סכומי עתק ותמיכה של מקצועני אופניים בינ”ל, עמדו על הקו והוא זה שניצח. לא רק זאת- הוא ניצח כרוכב בודד שיצא לבריחה ומתוך הבריחה מה שעוד מכפיל את ההישג.
מי שעקב אחרי ולאד לוגינוב והתוצאות שלו בשנים האחרונות, לרבות אלוף ישראל בוולדרום לפני פחות משנה, בוודאי שלא צריך להיות מופתע. לוגינוב המשיך להתאמן קשה גם השנה, התמקצע עוד יותר ברכיבה, ויישם בהצלחה את הלקחים שלו מאליפות ישראל הקודמת בה סיים רביעי בהפרש של שניות בודדות מהמנצח. כעת לוגינוב מסתכל קדימה לסבב תחרויות אירופאיות כחלק מנבחרת ישראל, ומקווה שיוכל להמשיך להתחרות בתחרויות עולמיות כחלק מקבוצה מקצוענית.
פוקוס על הנג”ש
אז ולאד, מה כללה ההכנה שלך לתקופת אליפות ישראל בכביש ובנג”ש?
לתקופת האליפויות התמקדתי יותר בנג”ש כתחרות מטרה כי רכיבת נג”ש זה סוג מאמץ שיותר מתאים לי ולסוג היכולות שלי. התכוננתי גם לסבב תחרויות של חודש באיטליה בכביש ובוולדרום כחלק מסבב תחרויות של חודש עם הנבחרת בוולדרום ובכביש אליו יוצאת הנבחרת בה אני כלול ומתחילה בימים אלו. זאת תהייה פעם ראשונה שאני אתחרה במשך זמן כה ארוך וזאת הזדמנות מעולה לצבור ניסיון תחרותי בין לאומי וכבוד גדול עבורי לייצג את ישראל על במה בין לאומית ולגרום לכל העולם להבין שאנחנו יכולים להתחרות ברמות העולמיות, והרבה מזה בזכות סטיב מקיוואן, מאמן הנבחרת בוולדרום, שהביא אותנו לרמה בין לאומית.
פייסבוק זה מעפן לזקנים? חדש:
הגיבו על כתבות בטלגרם!
רכיבה בוולודרום היא הבלט הקלאסי של האופניים
עבור רוכב, רכיבה בוולדרום היא מקבילה לבלט קלאסי לרקדן – זה הבסיס להכל. סטיב תמיד אומר את זה, והתוצאות האחרונות מראים לנו שחלק גדול מהרוכבים הטובים בכביש הם אלו שהתחילו בוולדרום: פילפו גאנה, בנג’מין תומאס ועוד. לכביש ממשיך אני להתאמן עם קני ווילסון, המאמן שלי מאז שהתחלתי לרכוב לפני כ-3 שנים והוא היה בתיאום עם סטיב לגבי התכנית אימונים בין הכביש למסלול.
אני רוצה גם להתחרות יותר בנג”ש וסטיב צפוי להביא כמה כשרונות מחו”ל לסבב תחרויות נג”ש בארץ. אני מאוד אוהב רכיבת נג”ש לרבות את ההתאמות של התנוחה, הטכניקה והתנועה. לכן אז אני מעוניין להמשיך להתמקצע בתחום הזה.
ספר על התחרות – איך הרגשת?
מהתחלה היה לחץ על יציאה לבריחה ובסופו של דבר סאנד יצא לבריחת סולו שהחזיקה היטב את רוב התחרות. בערך הקפה לסיום החלטתי לנסות לגשר ויצאתי יחד עם עוד 2 רוכבים לגישור. בכניסה לעליית המים היינו כ20 שניות לפני הפלוטון וכדקה מאחורי סאנד. התחלתי ללחוץ חזק יותר בעלייה ומצאתי את עצמי לבד בגישור. בפנייה ימינה (אחרי עליית המים) סאנד כבר היה בטווח הראייה שלי אז המשכתי ללחוץ כדי לגשר אליו. כשהגעתי אליו רכב השיפוט אמר לי שהפער גדל שוב ל 1:20 דק’, אחרי שהיה דקה, אז חייכתי כי הבנתי שהיה שם ניסיון לצמצם אלינו שלא עבד, ככל הנראה בגלל טקטיקה לא קבוצתית של הפלוטון מאחורינו שלא הצליח לשתף פעולה.
ראיתי שסאנד דיי עייף בגלל המחיר של רכיבה לבד בבריחה כמעט כל המירוץ ועבדנו ביחד כדי לשמור על הפער, עד הספרינט פיניש כ-100 מטר לקו הסיום. ידעתי שהשנה אני צריך ליישם את הלקחים משנה שעברה, בה הובלתי את הדבוקה בעליית המים על קצב מעט חזק מדי ולא היה לי את הכוח לנצח את הספרינט סיום, לכן שמרתי על רגליים מספיק רעננות בעליית המים האחרונה ושלטתי היטב בוואטים שלי. כשהגיע הרגע, כ-100 מטרים לקו הסיום, פשוט נתתי את הכל וידעתי שזה הזמן ללכת עד הסוף – וניצחתי.
מה היו התגובות מרוכבי ISN?
רובם מאוד פירגנו וניגשו אליי לברך אותי. בסופו של דבר גם אני וגם הם עושים את אותה עבודה של לייצג את ישראל בתחרויות בין לאומיות. אם עושים את זה כחלק מקבוצת ISN ואני כחלק מהנבחרת, ככה שאנחנו בתפקידים דומים, גם אם יש פער בין התפקידים.
מה התכניות שלך קדימה?
כרגע אני מתמקד בעיקר בתחרויות באירופה ותחרות המטרה היא אליפות אירופה בוולדרום שתיערך באוקטובר. מבחינת מסגרת אני בעיקר ממתין להתפתחויות. אני מרגיש שעשיתי את העבודה שלי באליפות וכעת הכדור לא בידיים שלי. יש הזדמנויות והצעות ממספר קבוצות אירופאיות, חלקן פנו אליי ולחלקן הגעתי בצורה פרואקטיבית. זה משהו שאצטרך לשקול ולבחון כיצד אוכל להתפתח בכל אחת מהקבוצות האלו, כמה ימי תחרות אוכל לקבל וכו’.
מאז הראיון האחרון שלנו כבר יש לך כמה ספונסרים, איך זה מרגיש?
יש לי כרגע 2 ספונסרים: קפליקס, בית הקפה בו אני עובד מזה כשנתיים, ו-WeTri. קפליקס תמכו בי כלכלית וגם קנו לי ציוד שהייתי צריך ו-WeTri מספקים לי מעטפת לוגיסטית מבחינת יכולת אימונים על טריינרים שם, תיקונים, הכנות והתאמות לאופניים, שזה משהו שאני נדרש אליו כפעמיים בשבוע בגלל ריבוי ההתאמות ושינויי התנוחה בנג”ש ובמסלול.
מה מבין הדיסיפלינות היא האהובה עליך: כביש, נג”ש או וולדרום?
כולם, כי בסוף כולם הם רכיבה על אופניים וזה מה שאני אוהב. היופי הוא שכל אחד מהתחומים נותן “מנוחה” מהאחרים. אני גם אוהב לעבוד בקפה וכרקדן בשביל הגיוון מאופניים, כשאני רוקד לפעמים בכל מיני מקומות שאינם במה כמו אירועים לקבוצות, אז אמנם חסר את הזוהר של הבמה אבל יש גיוון וכשרואים שהם מעריכים את זה ומודים – זה לא סתם, זה ממש כיף להם ונותן להם המון. זה נותן לי המון אנרגיות. לספורט ולחיים.
אני מקווה שהסיפור שלי יכול לתת השראה למישהו ודוגמה לכך שהכל יכול להיות. אני לא סופרמן, אני אנושי וגם אני עייף לפעמים וקשה לי לעשות את הכל ולפעמים לקום בבוקר ולצאת לאימונים אבל בסוף אני מתגבר על זה וגאה שלא ויתרתי. גם מבחינת הגיל לא ויתרתי ולא הקשבתי לאלו שאמרו שאני כבר בגיל מאוחר מדי כדי להיות רוכב עילית אלא הקשבתי לקול הפנימי שבי ועשיתי את מה שרציתי לעשות.
איך תצבור ניסיון תחרותי ברמות הבינ”ל ?
כרוכבים אנחנו מתאמנים בשביל להתחרות עם רוכבים אחרים. המטרה בסוף זה לבצע תחרויות ולבצע אותן היטב. גם אם לא אשיג חוזה אני מתכנן לנסוע לתחרויות בחו”ל. אני גם מבין כרגע שברמה הנוכחית שלי לא בהכרח יעזרו לי עוד אימונים ועוד רכיבות אלא בעיקר תחרויות. התחרויות יתנו לי את הניסיון, הידע וההבנה של מה יש לי ומה חסר לי כדי שאדע במה להתמקד.
גם לאלוף העולם יש כל הזמן מה ללמוד וזו גישה חשובה בעיניי כדי להמשיך להתפתח וללמוד כל יום משהו חדש.
מאת: אדם סימן-טוב
צילום: עופר עברי
