גיא חלמיש
קיבלנו למבחן את ה Panaracer המתאים ביותר למרתוניסטים בישראל: ה Driver Pro PR TLC ויצאנו לבדוק – האם הוא יפתור לנו את תסכולי הצמיגים סוף סוף?
כי צמיגים זו בעיה. כמעט כל רוכב שאני מכיר נמצא בסוג של תהליך חיפוש בתחום הזה, תהליך שלא נגמר. עד שאתה מוצא צמיג שהתחושה שלו טובה, אתה מגלה שהוא עדין מדי וטורף לך את התולעים. מצאת צמיג אוחז לדרדרת הישראלית? אז בתחרות המרתון הבאה שלך אתה מרגיש את מחיר המשקל שלו… הטריידאופים בצמיגים מתסכלים והחיפוש אחרי הגביע הקדוש: צמיג קל, מהיר, עמיד ואוחז הוא תהליך בלתי נגמר. ההבטחה התמונה בצמיג המרתון של פנרייסר (גילוי נאות- מפרסמים באתר) היא גדולה: גם אוחז, גם מהיר? יצאנו לבדוק.
מאת: גיאחה
צילום: עופר עברי, נמרוד כהן, גיאחה
מפרט:
- גודל גלגלים: 27.5 ו 29.
- רוחב צמיגים: .2.2
- משקל: 650 גרם.
- מחיר: 270 ש”ח.
- יבואן: Giant ישראל
למי מיועד המבחן? לרוכבי שילובים – גם מרתון, גם סינגלים!
המבחן הזה מיועד לרוכב שמבלה בשתי קטגוריות בו זמנית: גם רכיבה בסינגלים הישראליים הטיפוסיים מהז’אנר הזורם עד סלעי ותחוח בקיץ (בן שמן \ משגב \ קנדה), וגם רכיבות תחרותיות במרתונים: אליפות ישראל במרתון, אפיק ישראל, וסמרתון. התחרויות האלה יפגישו אותו עם לא מעט דרכי ג’יפים וכורכר, סיבובים פתוחים מסוכנים, וירידות רעות ומהירות, ופה ושם קירות מפרפרי גלגל אחורי.
לטובת העניין אתאר את קילומטרז’ השטח הטיפוסי שלי- אני משתדל להנות הרבה בסינגלים, אבל יוצא גם לאימוני 4*4 מהירים באמצע השבוע על אדמה וכורכר. אני אוהב מרתונים ופה ושם איזה תחרות מזדמנת – אבל אוהב גם לשכוח את הסבל הזה ולחזור לפאן של הסינגלים מהר… אופי השימוש הזה מצריך צמיג ורסטילי במיוחד. באמת כזה שיהיה גם מהיר וגם אוחז ובמיוחד. אחרי שאיבדתי את המקום הראשון לפאנצ’ר מעצבן בתחרות סובב הערבה, אחרי איזה שעתיים וחצי של הובלת בדד מלפנים, נהייה ברור לי עוד יותר – גם צמיג תחרותי חייב שיחזיק מעמד ושלא יעצור אותי להתעסק עם דמויי חסרי חוליות…
תיאור היצרן
Panaracer היא חברה יפנית, ומי שמכיר את התרבות הזו יודע עד כמה הם רציניים בנוגע למלאכתם… המיקוד והמקצוענות היפנית באה לידי ביטוי בחברה הזו בין השאר בכך שהיא עוסקת אך ורק בצמיגי אופניים ומתמקדת בהם, בניגוד לרוב החברות האחרות שיצאו או הגיעו מתחומי תחבורה אחרים. את הצמיג הזה מתאר היצרן כך: “ה Driver הוא צמיג טיובלס בעל דופן מחוזקת, קל ומהיר מאוד. הוא אופטימלי ומשרה בטחון בקטעים יבשים, ומאוד מהיר בישורות ובקטעים פתוחים. הוא בעל קוביות צד גבוהות יחסית שנותנות בטחון בסיבובים”.
על הקרטון הצמוד למוצר מסומנים הקיצורים שמסבירים לא מעט מידע:
- ה PR בשם לא עומד עבור “Public Relations” אלא עבור “Puncture Resistance”
- סימון ה Tubless Compatiable מסומן בטוש שחור ליד סימון Tubeless ריק. מדובר בגרסת הרייסרים לענייני טיובלס ולא בגרסה כבדה ומסיבית מדי.
- ZSG – שעומד עבור Zero Slip Grip.
- סימון ASB – בעבור Anti Snake Bite Chafer
הסימונים האלה מגלמים בתוכם הבטחה לעמידות חזקה, אחד הדברים החשובים בצמיג לתנאים יבשים וקשים. שאר המידע בחלק האחורי של הקרטון הוא ביפנית, אז אקרא את זה מחר…
והתיאור שלנו:
הנפח הכללי של הצמיג הוא מאוזן ועגול, אולם למרות היותו בעל רוחב של “2.2 הוא נראה לעין כמו “2.1. במבט מהיר על הבדלי החתך של האייקון הפופולרי יחסית בקהילת המרתון, לעומת הפנרייסר שבמבחן הזה- רואים די מהר הבדל ברור בגובה אליו מגיעות קוביות הצד בפנרייסר- הן יורדות עמוק יותר לכיוון החישוק אל צד הצמיג, מה שמקנה לו את החתך העגול, והקוביות שם גם גבוהות יותר, מה שיכול לרמז על עדיפות באחיזת הצד.
מצד שני באמצע יש איזור של קוביות נמוכות, וצפופות יחסית שיכולות להעיד על מהירות מעולה בישורות, ועליות מתונות, אבל במבט לא מזויין נשאלת השאלה – האם תהייה מספיק אחיזה בקירות ובעצירה? ואיך הוא יטפל בקטעים סלעיים ובעייתיים? הוא נראה “מהיר מדי” באיזור האמצעי וזה מעלה חשש של אחיזה.
מתחת לקוביות הצפופות האלה במרכז יש “קטע”- מעל לבסיס החלק של הצמיג שמו עוד שכבה קטנה של גומי מחוספס במראה של נייר שיוף שאליו מחובר הפס המרכזי של הקוביות עצמן, כלומר אם במקרה נוגע הבסיס בקרקע, הרי שהוא נוגע בסוג של משטח חיספוס מגומי!
המשקל שלו ביחס למתחרים העיקריים מצוין: 650 גרם זה משקל קליל בהחלט ודומה לקלים ביותר בקטגוריה במפרטים דומים.
האלטרנטיבות – עדיין לא מצאתי לי מנוחה
יש הרבה צמיגים שם בחוץ ומטבע הדברים לא התנסתי בכולם, אבל התנסתי בלא מעט. על כל אופני מבחן מגיעים צמיגים אחרים וגם אם הם לא במרכז המבחן, זו תמיד הזדמנות לבלות כמה שבועות על חוויה אחרת. עד רוב הקילומטרז’ שלי נעשה עם Maxis Ikon על שום הרכות והנעימות המפליגה שלו אבל האחורי נשחק די מהר, והחלקות זנב בסיבובים ועפר הופכות להיות חלק מהכיף ברכיבה… כתוצאה מהיותו עדין יחסית, כשיצאתי לסמרתון הראשון נאלצתי להחליפו ל Ardent Race (או ליתר דיוק- ל Ardent כי לא היה בחנות מלאי עם ה Race… בכלל, מגוון הפריטים האדיר בתחום הזה הוא אתגר לחנויות ולרוכבים). זה האט אותי משמעותית אבל ייצר שקט נפשי.
בהרבה מבחנים מגיעים ה Racing Ralph – צמיג מהיר וטוב בסה”כ, אבל גם פה- מגוון של דגמים, ושונות בין אלה שמגיעים ב OEM עם האופניים מהיצרן לעומת אלה שתקנו מהמדף בארץ – זה מצב מבלבל ובעייתי. החוויה בחלק מהדגמים היא של פאנצ’רים מיידיים בכל פעם שנחתתי מקפיצה קטנה על מצע סלע- הרווחים הגדולים בין הקוביות מאפשרים למצע הבסיס להיפגש ישירות עם הקרקע, והצמיג עדין מדי בד”כ (שוב, בתלות בתת הדגם הספציפי). יש כנראה שיפור בדגמי המדף הנמכרים היום בישראל בזכות עיבוי הבסיס, אבל אם קניתם אותם עם האופניים לא בטוח שתקבלו את הדגם המשופר. והיו עוד רבים שעברו אצלנו- בונטרגר מסדרת Team Issue XR1 שהיו לא רעים במגוון מצבים אבל לא הצטיינו באף אחד מהם, מישלנים שמזכירים מאוד את האייקון בחוויה שלהם שטחנתי לא מעט. לאחרונה היתה לי חוויה חיובית מאוד עם ה Continental XKing 2.2 שסיפק אחיזה מעולה ובמיוחד תחושה טובה ומדורגת בסינגלים בכניסה ויציאה מסיבובים, אולם אני מתייג אותו יותר כצמיג All Round מאשר צמיג מרתון.
מה השורה התחתונה של הפרק הזה אתם שואלים? השורה התחתונה היא שאני לא מסופק! אני רוצה למצוא סוף סוף את הצמיג האחד שיתאים לדרישות הצנועות שלי. מה בסה”כ ביקשתי? שיתאים גם לדרדרת והקיץ הישראלי? שיהיה עמיד? שיהיה מעולה באחיזת צד בסיבובים? שלא יהיה בשרני מדי או איטי כי אני לא במדבר ולא רוכב אנדורו? שלא יהיו פאנצ’רים, אבל במקביל – קליל מספיק בשביל שלא ארגיש כבד בשינויי מהירות? באמת- זה מוצר צריכה בסיסי…
אגב, ברמת התהליך שעברתי, זזתי לאורך השנים משימוש בלחץ אוויר מאוד נמוך שמייצר חוויה שמימית וביטול ויברציות, ללחץ אוויר מעט גבוה יותר. אם פעם היתי מכוון ללחץ של 22-24 PSI, הרי שהיום אני נוטה יותר לכיוון ה 26-28 כדי למנוע קיפולי דופן צד בסיבובים אגרסיביים (איחס!), ולהפחית תקרים, גם על חשבון הרכות והזרימה בקטעים לא נוחים.
מבנה קוביות ייחודי: מאוד שטוח ומחוספס במרכז, ומאוד בולט ומשונן בצדדים. כלומר גם מהיר וגם אוחז? המשיכו לקרוא…
Driver – חווית נהיגה
אין כמו תחרות מטרה חשובה כדי לזקק החלטות ותובנות על ציוד! לקראת אליפות ישראל במרתון היו לי שני סטים של גלגלים. סט אחד – המקורי שעל ה KTM Scarp שלי על בסיס DT Swiss עם מקסיס אייקון, וסט נוסף עם גלגלי מבחן Pacenti מזיו ענפי BikeWay – מולבשים ב Panaracer Driver Pro האלה. שני הסטים היו במשקל דומה (כ 1900 גרם רטוב- כולל קסטה, חומר, וכו’) אבל היה יתרון מסוים במשקל האחורי ל DT Swiss עם האייקון.
כמה רכיבות מקדימות בסינגלים היבשים והקייציים של בן שמן, בתל חדיד הטכני, רווי הסלעים במקטע הראשון, וסיבובים מהירים על אדמה במקטע השני שלו, כבר יצרו אצלי אהדה מקדימה לפנרייסר- הצמיג תפקד טוב ובמבחן ה XC העצבני, על שטח לא פשוט, בסינגל מלא באבנים, סלעים, פוטנציאל להחלקות ושינויי קצב רבים הוא תפקד יפה. החשש מהפס המרכזי שנראה מהיר מדי ולא אוחז נעלם: סט של 10 אינטרוולים עצבנים בהמון כח על 15 שניות בקיר בעייתי בפארק קנדה פתר סופית את הדילמה- האחיזה על האיזור המרכזי מצוינת למרות שהוא נראה מהיר למראה ועם קוביות קטנות וצפופות, כנראה שזה עובד. לכו תדעו- אולי זה נובע מתרומת “נייר השיוף” הייחודי שם בבסיס הקוביות…
הייתי צריך להחליט איזה סט לקחת לאליפות? מדובר בתחרות המטרה שלי והתחרות הראשונה בחיים שאי פעם התאמנתי לקראתה בצורה יחסית מאורגנת עם Today’s Plan. זו תחרות מהסוג שאליה אתה באמת לוקח את הציוד שאתה מאמין שיהיה עדיף עבורך. בסוף, כשהייתי צריך לבחור – הלכתי על ה Panaracer כי זה הצמיג שבאמת הערכתי שיתאים יותר לתנאים המאוד קשים שהיו בתחרות ולאחיזה הנדרשת. הוא קל מספיק למתחרה המרתון, אבל חשוב יותר – בעל אמינות טובה מאוד וסיכוי נמוך יותר להתפנצ’ר. 7 דקות של תיקון פאנצ’ר גומרים לך את התחרות. חשתי בטוח בהרבה עם ה Panaracer Driver Pro.
מימין: אייקון. משמאל: דרייבר.
אחד הלקחים מרכיבת ההכנה בגלבוע היה הצורך בצמיגים אוחזים ברמה גבוהה. כתבתי את זה כאחת ההמלצות לכל הקוראים שלנו, ואכן ראינו בתחרות הזו כמה וכמה התרסקויות ואובדני אחיזה. הפנארייסר הזה הוא פשוט צמיג המרתון האוחז ביותר בסיבובים מחליקים שנתקלתי בו עד היום. קוביות הצד הגבוהות, שיורדות נמוך אל דופן הצמיג, והחתך העגול יחסית שלו- ללא “מדרגה” הנוצרת בסיום איזור הקוביות לכיוון הדופן, מאפשרים תנועה מייטבית ואחיזה בסיבובים.
אם בקיר התלול בהכנה פירפרתי עם האייקון, הפעם אחזתי מצוין. הסינגל היורד חזרה למטה שונה מאוד בחלקיו השונים- הוא מתחיל באיזורים חלקים עם סיבובים הדוקים של קרוב ל 180 מעלות בהתחלה – קלאסיקה להחלקות. בהמשך יש מקטע סלעי עם עפר בגבשושיות גדולות יחסית שלא מעט אנשים איבדו בו אחיזה, ובסוף הירידה יש קטע מהיר עם ישורות מטורפות על אבנים ו baby heads רעים. הרגשתי בטוח במהירויות המטורפות בירידה ולא ריחמתי בכלל על הצמיגים – שם בדיוק צברתי דקה וחצי על הרודף אחרי, וזה היה המרכיב העיקרי שהקנה לי את ניצחון הקטגוריה שלי. זה נבע מבטחון רב וביצוע מעולה של הצמיגים (כמו גם מהבחירה ההיא שדיברתי עליה קודם לכם – לשים רק טיפה יותר אוויר כדי לאפשר לצלוח את הקטעים האלימים האלה עם פחות חשש לחישוקים או מקיפולי צמיג). בתחרות הוא ביצע נפלא – לא היו לי נפילות ואפילו לא כמעט ונפגע.
חסרונות?
לא בטוח שהוא המבצע הטוב ביותר בבוץ. אמנם, יצא לי לבדוק את זה ב Live ביום השני של אפיק ישראל: בעלייה לבית אורן היה מקטע גשום ובוצי. הבוץ אכן הצטבר שם אבל לא ברמה שהוריד אותי להליכה. הסתדרתי. זיו ענפי תאר צבירה עודפת בבן שמן ביחס לצמיגים אחרים לידו. אנחנו בתחילת החורף ונותר לנו עוד לבצע עוד כמה רכיבות כאלה כדי לתת לכם תשובה סופית, אולם יתכן שזו נקודה אחת שבה הוא לא מקבל את הציון המושלם שקיבל בכל שאר המשתנים.
כנ”ל גם ברכיבה בחול ובדרדרת מאוד רפויה: גם למראה הוא נראה צר ממה שהמספר שעליו מרמז, וצמיגים עגלגלים ושמנים יותר יבצעו טוב יותר בדיונות רטובות אחרי הגשם ובמקומות בהם יש עפר משוחרר יחסית. בכל זאת בשיא הקיץ אפשר לרצות יותר אחיזה וקוביות בצמיג, ובעיקר גומי רך יותר, וכן היו כמה תולעים שנכנסו אליו לאורך זמן. יש נקודות שבהם הבסיס של הצמיג קצת קרוב לקרקע. הוא נראה מעט old school יחסית למגמת ההשמנה שעוברת לאחרונה על הצמיגים והחישוקים.
החסרון האחרון שלו שחשתי, כנראה בצורה ישירה עקב העדר הנשיכה בפס המרכזי הוא בתחום העצירה – אני חושב שצריך להיות יותר בשליטה על המהירות כי הדבר הזו לא מקצר מרחקי עצירה כשאתם במצב לא זוויתי, אלא ישר, ממש על החלק המרכזי שלו.
חוות דעת שנייה מזיו ענפי
כדי להסיר ספק מלבי, ולבדוק עם עוד רוכב שאני מעריך- העברתי את הצמיגים לזיו ענפי מ BikeWay – חנות Recycles בבארות יצחק. זיו רוכב המון, מזוהה לגמרי עם תחום המרתון והוא גם גורו גראבל, ומוביל את אחת הקבוצות הדומיננטיות והצומחות ביותר באופני הרים בארץ, שאי אפשר להתעלם מהחולצות הבולטות שלה בנוכחות מסיבית בכל אירוע רכיבה בשנתיים האחרונות.
זיו מספר: עד כה רכבתי עליהם כחמש רכיבות שלוש ביער בן שמן ואחת בדרכים לבנות חומות מגוונות. בתנאים היבשים האחיזה מדהימה ומורגשת כבר בשניה הראשונה גם הקלילות שבהם האופניים מדוושים היא מפתיעה מאד. בסינגלים על סלעים ובפניות וסוויצ׳בקים הרגשתי בטחון גבוה לקחת אותם במהירויות גבוהות מהרגיל שלי על אף הדרדרת הקיצית של ארצנו. גם בשבילים הלבנים מהירות הגלגול, או חוסר ההתנגדות – הורגשה מאד ולרגע היה ונדמה שאני בכושר שיא למרות שזה אך עתה סיימתי את אפיק ישראל (כלומר מתאושש…). בעליות הלבנות המדורדרות לא הרגשתי בעיה והגלגל האחורי נשך את הקרקע ללא בעיה. כשהרכבנו את הצמיג חזרה על הגלגלים של גיאחה, ראינו גם שעובי הדופן שלו נראית מצוין: עבה ויכולה להתאים גם לגינות סלעים החדות שיש בארצנו. האם זה עד רמה של התאמה למדבר הלא סלחני שלנו? זו עדיין שאלה פתוחה – ונבדוק אותה בקרוב. לסיכומו של עניין אני גיליתי צמיג חדש ומרענן לליין הצמיגים שמיובאים לישראל ובהחלט שוקל לרכוש סט כזה לעצמי.
סיכום
כרגע, לתחום המרתון ורכיבת סינגלים לא אגרסיבית כשהקרקע במצב טוב יחסית – הוא צמיג מהיר מאוד ואוחז מצוין. הוא הוריד את צמד האייקונים מהגלגלים הפרטיים שלי כי הוא מספק אחיזה עדיפה בסיבובים על אותו משקל ומהירות גלגול בישורות וקטעים מהירים יחסית – עדיפה. שילוב בין אחיזה למהירות, ובין המשקל לעמידות תפס אותי.
נכון – הוא יותר מהיר מאוחז, במיוחד כשאתם לא בכניסה או יציאה מסיבוב שם נכנסות לפעולה קוביות הצד. בעצירה על קרקע רופפת הוא מגלה חולשה והגומי שלו מעט קשה, מה שמשאיר חווית שיכוך טיפה רייסרית. במבחן הבחירה האותנטית שלי אל מול האלטרנטיבה זה בסוף מה שעבד, ולכן אני ממליץ עליו בחום לחברי הטובים ביותר. זה צמיג מרתון מהיר, מהנסיון במבחן עמיד יחסית, אם כי לא ברמה של צמיג מדבר, והוא מתאים יותר לתקופות בהן הסינגלים טובים, לחים מעט וללא בוץ.
