רוב רוכבי הכביש שאני מדבר איתם, נעולים על אותם צמיגים המתיימרים להיות All Rounder אך מתעלמים שההשלמה לאותה הגדרה היא גם Master of None. בכך הם מבטלים את ההנאה מהרכיבה למרות השקעה עתירה בכל חלק אחר באופניים.
לחצו פה להצטרף לערוץ הווטסאפ של BIKEPANEL!
קבוצה שקטה עם 2-3 הודעות בשבוע ותוכן מעולה:
להשקיע איפה שזה משנה
אז מה הדבר באופניים שהכי משפיע על הרכיבה? שלדה, מערכת הילוכים, גלגלים, צמיגים, ביגוד? ומהי התמורה לכסף הכי גבוהה בתחום? באופן מפתיע, יותר מדי רוכבים משקיעים יותר מדי בדברים שלא חשובים ופחות מדי בדברים שחשובים. לפי GCN, התמורה הגבוהה ביותר לכסף שמשפיעה באופן דרסטי על חווית הרכיבה היא פנימיות לטקס. הסיבות לכך הן משקל, שכידוע משמעותי יותר בסיבוב (גלגל) מאשר במצב סטטי (שלדה) וגמישות.
פנימיות לטקס לא רלוונטיות לרכיבות יום יומיות לרוב הרוכבים מסיבות שונות אך העיקרון רלוונטי גם לצמיגים שהמאפיינים המדידים בהם הם משקל וחיכוך. מבחינת משקל רוב הצמיגים נעים בטווח שבין 250 ל-350 גרם. בנוסף, סדרי הגודל של מחירי הצמיגים נמוכים משמעותית מאשר רכיבי אופניים אחרים, למרות שהם מתכלים, כך שגם רוכב שלא משקיע עשרות אלפי ש”ח באופני קצה יכול לרכוב עם אותם צמיגים שרוכבים עליהם בפרו-טור.
מבחינת חיכוך/התנגדות, מדובר בנושא גדול כשלעצמו ויש אפילו אתר ייעודי לתחום שבאופן לא מפתיע נקרא bicyclerollingresistance. התנגדות נמדדת בוואטים ומשתנה לפי לחץ הצמיג כאשר מדובר על סדרי גודל של כ 10-20 וואטים בהתנגדות גלגול. ככל שהמספר הזה יותר גבוה כך יש לנו יותר התנגדות והצמיג פחות מהיר. התנגדות הגלגול יורדת ככל שנעלה בלחץ האוויר אך אין למהר למסקנה שככל שנרכוב בלחץ גבוה יותר כך נהיה יותר מהירים. הסיבה לכך היא כי כביש אינו משטח סטרילי כמו מסילת ריצה או ולודרום ויש גם משמעות לאנרגיה אנכית. בולודרום אכן לחצי האוויר איתם רוכבים יהיו גבוהים יותר כי המשטח חלק יותר.
מה הישראלים אוהבים? תוצאות הסקר
הרושם שלי מפורומי האופניים בישראל וקבוצות הפייסבוק הייעודיות הוא שה”קונטיננטל ארבע עונות” שולט ללא עוררין וכל פעם שרוכב מתחיל מתעניין איזה צמיג כדאי לו להתקין, מיד קופצים אוהבי הצמיג בהמלצות חמות ונשבעים שזה הצמיג הטוב עלי אדמות. סקר שערכתי בקבוצה תומך חלקית ברושם הזה ו-33% מרוכבי הכביש רוכבים עמו. למי שלא מכיר מדובר בצמיג שמיועד בעיקר לתנאי כביש רטוב ואמור לספק עמידות גבוהה לקילומטרים רבים. משקלו 230 גרם לרוחב 25 והוא מאופיין בתבנית מחורצת שאפשר לזהות מרחוק.
אגב מדובר במשהו שמשפיע על תפיסת הרוכבים בלבד שכן מבחינה פיזיקלית צמיג חלק ללא חריצים אוחז בצורה טובה יותר גם בתנאי גשם. אז למה בכל זאת יצרנים מייצרים צמיגים מחורצים? כי הרוכבים מכירים את עולם הרכב, בו כן יש משמעות לצמיג מחורץ. מה עוד הרגשתי ואוששתי בסקר? שישראלים אוהבים מונופולים גם כשיש להם בחירה. מעל חצי מהרוכבים משתמשים בצמיגי קונטיננטל. האם מדובר בהצלחה של היצרן הגרמני או של היבואן הישראלי?
החדשות הטובות הן שיש יותר מודעות לצמיגים אחרים ממה שציפיתי ובהם גם צמיגים תחרותיים. אז מהם בעצם צמיגים תחרותיים? יש לנו ציר בו בקצה האחד שלו רמת עמידות גבוהה לפנצ’רים ולתנאי מזג האוויר. בצד הזה של הציר יהיו צמיגים כמו קונטיננטל גייטורסקין ואחרים שחלקם נחשבים בלתי חדירים ומאפשרים רכיבה גם בכבישי העיר עמוסי שברי הזכוכית. בצד השני של הציר יהיו צמיגים תחרותיים רכים מאוד שמיועדים לתחרויות כביש ונג”ש.
הרכות שלהם מאפשרת התנגדות גלגול נמוכה אך באה על חשבון עמידות, הן ברכיבה עצמה והן לאורך זמן. צמיגים תחרותיים גם מאפשרים אחיזה גבוהה בפניות וסיבובים ויהיו יותר מהירים מאשר צמיגים קשיחים ועמידים. בקטגוריה הזו נמצאים בונטרגר R, קונטיננטל Grand Prix, פירלי Zero, ויטוריה Corsa ועוד. חלק מהדגמים נמצאים איפשהו באמצע ואמורים להציע פתרון All Rounder לרוכב כביש הממוצע שצריך פתרון לרכיבות שלו לאורך תנאי מזג אוויר משתנים, כבישים לעיתים מלוכלכים, ותחרויות חובבניות.
צמיג כביש Bontrager R3
אז למה כל כך הרבה מתעקשים לסבול סתם?
מזה כמה שנים שאני בוחר לרכוב עם צמיגי כביש תחרותיים בלבד. אחרי כמה רכיבות ראשונות עם צמיגים כאלו על פניות שאני מכיר היטב התחושה הייתה ממכרת. היכולת להשכיב בביטחון את האופניים עם תחושת יציבות היא חלק ברכיבה שאני לא רואה סיבה לוותר עליו. זה לא אומר שכל פנייה אני מנסה לקחת את עצמי לקצה, ממש לא, אלא מדי פעם בפניות שמכירים כל חלק בהן. בנוסף התחושה ברכיבה באופן כללי טובה יותר ומתבטאת ברכות ו”דביקות” לכביש, לעומת צמיגים עמידים וקשיחים שמרגישים שרוכבים “מעל” הכביש.
אני מאוד מתקשה להבין את אלו שמוציאים סכומים גדולים על חלקי קצה שאמורים להביא לחוויית רכיבה נעימה וטובה אך בוחרים בצמיגים קשיחים כדי לא להתפנצ’ר. בסופו של דבר זה לא מאפשר הנאה מתכונות השלדה והגלגלים כפי שהתכוון המשורר. צמיגי ארבע עונות לדוגמה, ששליש מרוכבי הארץ בוחרים לרכוב עמם הם ההפך הגמור ממה שמתאים לרוב רוכבי הכביש המקומיים. מדובר בצמיג שמתאים לתנאי גשם ושלג!
כשאני בא לבחור צמיג כביש אני עורך השוואת התנגדות גלגול. ההבדלים יכולים להיות לא קטנים גם בתוצאות האובייקטיביות וגם בתחושת הרכיבה. כרגע אני רוכב עם צמיג ה Michelin Power Cup שגם מדורג בציון 5 מתוך 5 ב Bicycle Rolling Resistance. האם אני משלם על זה בפנצ’רים? מנסיוני לא בצורה משמעותית בהשוואה לצמיגים אחרים על הציר. אני משתדל להיות ערני מאוד בזמן הרכיבה ולראות כל שבר זכוכית ולכלוך. זה גם מתאפשר יותר ברכיבה בקבוצה קטנה או לבד. גם מבחינת עמידות לאורך זמן לא שמתי לב להבדל משמעותי ובכל מקרה השמש הישראלית מייבשת את כל הצמיגים במידה שווה.
התנגדות גלגול, בוואטים, בלחץ אוויר 100PSI במהירות 29 קמ”ש עם עומס של 40 ק”ג לצמיג. נתונים מאתר Bicyclerollingresistance.com.
התנגדות הגלגול המצוינת נבחנת בתנאי מעבדה מלאים כך שלא בטוח שמה שמצטיין כאן יהיה טוב באותה מידה על האספלט המקורטע בכבישי ישראל. עם זאת צריך לזכור שהפרמטרים המדידים בצורה אובייקטיבית הם משקל והתנגדות גלגול בלבד בעוד כל השאר מורכבים יותר למדידה. התנגדות לפנצ’רים לדוגמה תלויה במגוון רחב של משתנים בהם תרכובת הצמיג, צפיפות התפרים ועוד, לכן ניתן לדרג אותה אך לא למדוד ולהשוות בצורה מוחלטת. מנסיוני, ההבדל בהתנגדות כן מורגש וצמיג קשיח מרגיש הרבה פחות טוב בכל תנאי רכיבה, מה שמבטל יתרונות של שלדה וגלגלים טובים. זו הנקודה העיקרית שחשוב לי להעביר בכתבה.
לסיכום
ישנם רוכבי כביש שלא בהכרח מחפשים את חווית הרכיבה האולטימטיבית, וזה בסדר. רוכבים כאלו יכולים לבחור צמיג לפי העדפותיהם ואם הם מעוניינים להימנע לחלוטין מפנצ’רים אז יש צמיגים שיכולים לעמוד או כמעט לעמוד ביעד השאפתני הזה. אבל הרבה רוכבי כביש בוחרים להשקיע בתחביב הזה זמן, כסף והרבה אנרגיה וזיעה. אין משמעות לגלגלאז’ וקרבונאז’ ברמה גבוהה כשבסוף אנחנו שמים גומי קשיח כמו עץ במגע עם הכביש. יש מקום לבחירה יותר מושכלת, פחות אוטומטית, של צמיגים ויש מקום להתנסות בצמיגים מסוגים שונים. התמורה לכסף שמקבלים מצמיגים תחרותיים, אפילו לרוכב שמחליף פעמיים בשנה צמיגים היא כנראה פרקטית הגבוהה ביותר שאפשר למצוא בתחום.
מאת: אדם סימן טוב
אם אהבת את התוכן שלנו, שתף אותו לקבוצות הווטסאפ והפייסבוק שלך – הנה פה במלבנים האלה: