סלוגן התחרות: “אתגר הכרמל חוזר! מרתון אופני הרים ביער עופר, מרכז מיר”ב – המקום בו הכל החל.” כה אמר נימי עז הרים וגם קיים, כרמל צ’אלנג’ נוסטלגיה שהפכה למציאות! הקמפיין לקראת התחרות התמקד בתחרות העבר שהתקיימה שם (Volvo Challenge לפני שעבר לסובב סדום) והעלה תמונות מהאוב של מתחרים שחלקן מעוררות השראה ורוח חלוציות וחלקן אולי היו צריכות להשאר בזכרון.
כותב: אור דיין
צלם: יואב לביא
גלי וואלך – קדיט מקבוצת מלך העליות, בין היחידות שסיימו את המרוץ מהנשים\בנות
התחרות קיבלה חסות של שימאנו כמו שהיה בעבר, מה שגרם לי לחשוב, מה כבר השתנה מאז? בעיקר קוטר הגלגלים ומודעות גבוהה יותר לסטייל- שניהם דברים מבורכים.
אנג’לו דה-וירולי בחולצת אלוף XCM לשעבר וסטייל איטלקי, הפעם לא שיחזר את ההצלחה
בליץ תקשורתי של השבוע האחרון עורר מעט רדומים מאדישותם, אבל למרות קרבת המסלול למרכז הארץ, 45 דקות מתל אביב וקרבתם של המון רוכבים המתגוררים באזור הכרמל והצפון, כמות המתחרים היתה בינונית. הגיעו כ-250 נרשמים למרוץ – הרבה פחות מהפוטנציאל של אירוע כזה בכרמל, וכמו כל הרוכבים שהיו בשבת אני מקווה שתהיה למרתון הזה המשכיות וצמיחה. לא הכל רק בידי הרוכבים – התארגנות ושיווק מוקדמים יותר של כחודשיים לפני התחרות יסייעו לרוכבים להזכר בזמן. לכך מצטרפת מכה חדשה שנחתה על הענף באחרונה והיא הדרישה לביטוח יקר לפי דרישות חוק הספורט שהפרשנות המשפטית הנוכחית החמירה. דומה שהשנה הולכת להיות קשה בתחום אירועי הרכיבה.
החניה הייתה ברחבה מסודרת וממש קרובה לעמדת הרישום. זו נפתחה בזמן ומנעה תורים ארוכים בתפעול מרשים של נועה לוריא תמיד במקצועיות ואדיבות. היו גם שירותים מסודרים בתוך המרכז ודוכנים רבים באקספו של חברות שונות, כולל דוכן לשתייה ואוכל במחירים סבירים ביותר. על הדשא בצד נפתחה תחרות טכנית קצרה ובכלל היה מתחם מאורגן בצורה מרשימה, כשהבוס הגדול, נימי, מפקח על כל העובדים-חברים ומתנדבים שנרתמו לעניין ועשו עבודה יפה.
המארגנים הציעו 50% הנחה לנשים במסלול האתגרי (זה שלא דורש את כל הבירוקרטיה של ביטוח ובדיקת מאמץ) ובכלל עשו מאמצים די גדולים בפרסום האירוע לקהל הרוכבים.
דרור פקץ’ מפגין כושר טוב ומנצח את המקצה הארוך 30+ (קטגוריית הפרו) בזמן מעולה
המסלול
נתחיל מהסוף: מסלול מעולה לטעמי וגם כנראה לטעמם של שאר המתחרים שכן חיוכים רבים נצפו ברחבת הסיום למרות האורך וקושי המסלול: מרתון ארוך ומלא של 3 הקפות בנות 26 ק”מ עם 600 מטר טיפוס מצטבר!
ברגע האחרון המסלול קוצר מעט, בוטלה עלייה קטנה ושעת הזינוק הוקדמה. קיבלנו מייל בחמישי עם הודעה של הקדמת הזינוק ל7:00 בבוקר בשל קיום טיול של תנועות נוער ביער עופר – הילדים החמודים עודדו אותנו כאשר עברנו במחנה שהקימו באמצע המסלול.
בתוך המסלול שולבו 2 מקטעי סטרבה שונים לחלוטין, אחד מקטע טיפוס בחסות רונלייט יבואנית גרמין, ואחד מקטע אנדורו – ירידה בסינגל “הגולגולת”, סינגל טכני בחסות ווירייד ובייקדיל.
גיא גבאי, כבישון במקצועו בקבוצת סייקלינג אקדמי, מפתיע ומצטיין גם ברכיבת שטח עם 3 פודיומים שונים – 3 כללי ומקום שלישי גם במקטע הטיפוס והאנדורו!
אני חייב לציין לטובה את פרסום הקובץ לפני התחרות (אמנם היו שינויים של הרגע האחרון, אבל אלה לא הורגשו ובעיקר הקלו עלינו מעט) ואת השילוט הפנטסטי. כן, שילוט שאפשר ללמוד ממנו הרבה ומהווה לטעמי את הסטנדרט הרצוי והגבוה. לא זכורה לי אפילו תלונה אחת על התברברות במסלול שתכנן וורן פרייאר, תוצאה של חצים אין ספור, סימון לבן של סיד, סס”לים ואפילו חצים לבנים על הקרקע בפניות מורכבות שנתנו למתחרים באמת להתמקד ברכיבה ופחות בניווט, כל הכבוד.
היו המון ירידות מהירות בדאבלים תלולים וגם שם היה שילוט טוב שמזהיר מפני קטעים מסוכנים. בהחלט נדרשה טכניקה ושליטה טובה באופניים, שכן ירידות ארוכות (אם כי מהנות) ב50-60 קמ”ש עם קצת דרדרת של קיץ שמגיעה עלינו לרעה וחלקים שמכוסים בענפים ועלים יכולים לשלוח אותך over the bars בשניה.
מקטע טכני שזכור לי במיוחד הוא סינגל בעלייה שבו בכל 5-7 מטר יש מסלעה או מדרגה לטפס – קשה אבל אפשרי לרוכב אופני הרים מיומן. התחושה בקרב רבים הייתה דומה: מסלול מאתגר אבל איכותי. וורן כצייר עם מכחול פשוט יצר תמונה נפלאה של זרימה ביער ואחרי כל עלייה קצרה או ארוכה היה מקטע של ירידה או מישור, חלקם מוצלים וחלקם פשוט נותנים לך רגע להתאוורר ולהתייבש לפני הקיק הבא.
העלייה הגדולה.
מהלך המרוץ
התחרות שהייתה בעבר תחרות זוגות, התקיימה הפעם במתכונת של יחידים לפי הקטגוריות באיגוד האופניים, ומוסיפה תוספת נדרשת לעונת המרתונים הדלה יחסית.
בהקפה הראשונה פתיחה חזקה על כביש תלול וקצב גבוה מייצרים הפרדה ודילול בדבוקה המובילה ובעצם נוצרות דבוקות קטנות שממשיכות ביחד. יש כל כך הרבה מקטעים שונים במסלול הארוך ויש הרבה מקומות להפוך את התוצאה או לייצר לחץ על המתחרים. בניגוד למרתונים אחרים שבהם ראינו דבוקת חוד קטנה וסולו ארוך לסיום, פה זה נשבר – חלק פתחו חזק מדי, ואחרים פחות טכניים. אופי המסלול המגוון, בשילוב העדרם של אביב יחזקאל וגיא שגיב השאיר שדה פתוח יותר.
העלייה של הכביש התחלפה בעליית סלאלום קשה בשטח ב2 ההקפות הבאות והוסיפה עניין. באופן כללי התחרות הייתה דורשנית עם כמה שבילים מנערי עצמות והפייסינג האישי היה חשוב. מראה של מתחרים עוצרים דקות ארוכות בשל שרירים תפוסים בהקפה ה2 וה3 היה די נפוץ.
פידינג זון של Shimano מוקם בקצה העלייה, ורועי בר-אל המכונאי הראשי מפנק כל מתחרה באיזוטון עם המתנדבות החמודות.
פידינג זון של Shimano מוקם בקצה העלייה
הדרמה המשמעותית בתחרות העילית הייתה כאשר גיא זסלר התפנצ’ר ואיבד את אליעד דניאל וגיא גבאי אך למרות זאת הצליח לסגור את הפער ולנצח את המרוץ!
בקטגוריית הפרו הרשים דרור פקץ’ בתוצאה שקרובה יותר לרוכבי העילית הצעירים, והצליח לנצח כאשר היחיד שהתקרב אליו בזמנים היה דביר אלמוג הקליל.
בנשים ניצחה סתיו גינת שהובילה מתחילת המירוץ על אלינור ווסנר, שוב שתיהן מסיימות לבד בלי צלע 3 על הפודיום. כנראה בעילית נשים מספר המתחרות המועט נובע מחסרונן של עומר שפירא ורוכבות נבחרת אחרת שמתמקדות ביעדי כביש בתקופה האחרונה.
דבוקת החוד של העילית בהקפה ה-1 בהובלת אליעד דניאל (סיגמא \ אופני BH) שסיים במקום השני
דיברנו עם סתיו גינת המנצחת בעילית נשים (שניצחה גם במרתון סיגמא): “היה אירוע ברמה גבוהה: סימון המסלול, הפיד זון אחרי העלייה הקשה, המסלול שבעיני היה מאוד קשוח אך גם מהנה ומשובח… הובלתי את המירוץ מההתחלה והרגשתי טוב על המסלול. אחרי הגיעה אלינור ווסנר. כל שאר הבנות לא סיימו את המרחק המלא. אני חושבת שלא הרבה רוכבות הגיעו למירוץ בגלל שהוא בסגנון “אפיק” מאתגר וקשוח מבחינת תוואי השטח, המרחק והטכניקה.”
גיא זסלר מנצח המירוץ שנמצא בכושר נפלא מספר לנו על המרוץ בעילית:
“בכל מה שקשור לתחרויות מרתון שכאלה בשבילי זו אף פעם לא תחרות מטרה אלא אימון נפח עצים ואיכותי, אבל הפעם גם מאוד רציתי לנצח. למרות העומס שאני נמצא בו לקראת התחרויות הגדולות באירופה בחודש מאי הרגשתי די טוב בבוקר התחרות. אחרי פתיחה יחסית חזקה למרתון, די מהר נשארנו גיא גבאי, אליעד דניאל ואני בפער קטן מהשאר. אחרי פחות מחצי שעה התפנצ’רתי באחד הסינגלים ואיבדתי את הדבוקה המובילה בטיימינג גרוע שבו הקצב עדיין גבוה. למזלי החור היה קטן ותולעת ובלון הספיקו לתיקון, ואחרי שתי דקות ומשהו חזרתי לרכב. מאותו רגע זו כבר לא רכיבה טקטית של מרתון, זה פשוט לרכב חזק ולתפוס את המובילים כמה שיותר מהר. יש בי חלק שמאוד אוהב את המצבי לחץ האלה בתחרויות, כי דווקא אז אני מצליח להביא את הכושר והריכוז שלי במלואם.
אם הפאנצ’ר לא מספיק אז כעשרים דקות אחרי גיליתי שאין לי ברקס אחורי עקב סלע שקרע לי את כבל הברקס בחלק בו הוא עובר מתחת לשלדה מה שגרם לכל השמן ברקס לנזול החוצה. עם תקלה כזו אין מה לעשות פשוט להמשיך לרכב ולקוות לטוב, הופתעתי לגלות שלמרות המחסור בברקס לא איבדתי זמן רב בקטעים הטכניים אבל זה ללא ספק אילץ אותי ללחוץ חזק כל עלייה.
זיו ענפי מ Recycles BikeWay על ה Niner Rocket הדנדשים שלו שהביאו אותו לניצחון קטגורית 40+ הארוכה
אחרי הקפה וחצי לבד, בכניסה להקפה השלישית תפסתי את גבאי ואליעד ופה הראש חוזר לחשוב קצת טקטית איפה כדאי לחסוך אנרגיה לקראת הסוף ואיך להימנע מזה שתקלת הברקס תגרום לי לאבד אותם שוב? אז בקטע סינגלים הראשון בהקפה לקחתי את ההובלה ורכבתי רגוע, ככה שאני מצד אחד מתאושש מהעבודה לצמצום הפער ובאותו זמן אי אפשר ממש לעקוף אותי.
בעליית התותח נפרדנו אני ואליעד מגבאי ועלייה אחת אחרי לחצתי חזק וכשראיתי שאליעד קצת מתקשה אז הלכתי עם ההתקפה עד הסוף. ההרגשה מאוד מספקת – למרות שכל כך הרבה דברים שהשתבשו בדרך הצלחתי להביא ניצחון ורכיבה חזקה לאורך זמן. אין ספק שהמסלול היה לטעמי יחסית למרתונים: לא מעט סינגלים ולא מעט עליות בקיצור XCM אמיתי. שמחתי גם לזכות בתחרות מלך ההר עם פרס שווה של גארמין 520!
לסיכום, מרוצה מאוד מהתפקוד שלי בתחרות ומקווה שזה מבשר דברים טובים לקראת המשך העונה הזו.”
מישהו שם לב שהיה תותח ורוד במסלול? אז הנה הוא
דיברנו גם עם אלינור ווסנר, מדריכת רכיבה ומתחרה בדאון-היל ואנדורו בארה”ב שחזרה לארץ: “הקרובים אלי או המודרכים שלי יודעים שלא פעם אני אומרת שלתחרות חוקים משלה ולפעמים אין קשר בין האימונים והדרך לתחרות עצמה. הגעתי מוכנה למרכז מירב להתחרות במסלול הארוך בקטגורית עלית של ה-Carmel Challenge הוצאתי את האופניים מוכנים לתחרות ואחרי טיפול. מוציאה את האופנים מהרכב ומגלה שהמתאם של הגלגל האחורי חסר, הגלגל חופשי ואי אפשר להתחרות איתם. בצעד נואש למצוא פתרון ניגשתי לTrek שהציגו בתחרות וברשותם היה צי אופני דמו (למבחן), בתקווה שיוכלו להשאיל לי גלגל. מסתבר שהאופניים שלהם עם טכנולוגיית הבוסט לא מתאימים לשלי, אז הם הציעו שאקח אופני דמו ואתחרה עליהם! אני קופצת על ההצעה והם מתחילים לעבוד, ואני מגיעה לנקודת ההזנקה ממש דקותיים לפני 7 בבוקר ללא חימום ובלי אוויר.
בקטעים הטכניים לאלינור אין בעיה
אני מוזנקת עם כולם ומנסה להתחיל חזק ומבינה שצריכה להאט טיפה, סה״כ זה החימום שלי. מגיעה לסגמנט ״העליה לתותח״ שם התבצעה תחרות מלך ומלכת ההר ומתחילה לעבוד בכל הכח. מרגישה טוב ודוחפת קצב עד למעלה. מעט אחרי העליה מתחילה לי בחילה, ואני תוהה אם זה בגלל העבודה העצימה ומרגישה עוד יותר תחושת גאווה עצמית, הרבה זמן עבר מאז שהבאתי את עצמי למקומות האלו… תוך שההקפה נמשכת אני מתחילה לסבול מכאבים עזים בגב התחתון ומבינה שהאוכף גבוה מדי… עצרתי לכוון את האוכף עוד 4 פעמים במהלך ההקפה השניה היה גבוה, היה נמוך… עד שמצאתי את הנקודה שעובדת עבורי. אני ממשיכה בחיוך, מסיימת הקפה שניה, נכנסת לשלישית (שותה הרבה בין לבין ומזינה את הגוף בעוד ג׳ל), ותחושת הבחילה חוזרת והפעם ממש לא מרפה, פשוט קשה לדווש… אני מאטה משמעותית ומתפללת שההרגשה תחלוף.. חוזרת לקצב עבודה ושוב רואה את סתיו בהישג יד מתחילה להרים קצב בתקווה שהיא לא תראה שאני קרובה כ״כ – כך עד הסיום אשאר טיפונת מאחוריה ואפתח חזק לקראת הסוף… לצערי סתיו הסתובבה ראתה כמה קרובה אני ודחפה קצב…ניסיתי לסגור אבל הגעתי 42 שניות אחריה. כל הכבוד לה על הנחישות.
זכיתי בסגמנט של מלכת ההר בעליה וזכיתי בסגמנט הירידה באנדורו …אני כל פעם נדהמת ומתאהבת מחדש בקהילה שלנו, קהילת הרוכבים.”
צוות שפן גם נהנו מאוד באירוע, פליקס ברון ובנו צוף מבלים שבת אידיאלית
היה מעניין לשמוע מאלינור על תחרויות אנדורו בחו”ל, שהן אמנם טכניות מאוד וזאת החוזקה שלה אבל הן דורשות ממנה גם יכולות אירוביות ועומק של אנדורנס בטיפוסים ארוכים וקשים שהיה חסר לה. לכן היא מתאמנת ומשתתפת בתחרויות ארוכות יותר בארץ כמו זאת בקטגוריית עילית. “נרשמתי גם לאפיק ישראל וכמו כל אתגר שאני עושה אני עושה אותו עד הסוף ולכן ההשקעה גם ברכיבות כביש ושטח ארוכות”.
רייצ’י וולפיש – בסמרתון היא הגיע במיוחד להתנדב ולעזור. הפעם רוכבת!
בסיום מתחם התחרות הציע למשתתפים זולות נעימות בצל, בזמן שהם לוגמים משקה התאששות, למרות שביננו בירה קרה הרבה יותר טעימה… מי שנשאר לו כוח יכול היה להשתתף בתחרות קצרה על הדשא שסומנה בסס”ל כשכל השאר מקשיבים לנימי מלהג על המייק ומחליפים מור”קים מהמסלול.
ציון לשבח מגיע למארגנים שדאגו ביחד עם שופטי האיגוד להוציא תוצאות בזמן, להריץ את טקס הפודיומים מהר וגם להעלות את התוצאות לאתר באותו יום, מקווה שזה ימשיך ככה בתחרויות הבאות.
תוצאות עיקריות:
עילית גברים 19+
1. גיא זסלר טימישגב
2. אליעד דניאל ECO TEAM
3. גיא גבאי CYCLING ACADEMY TEAM
עילית נשים 19+
1. סתיו גינת CCC
2. אלינור וסנר רוכבי אשכולות
ג’וניורס בנים
1. יובל בן משה TACC
2. שהם תורג’מן TEAM 500 WATT
3. קרן וולפין TEAM 500 WATT
קדטיות
1. גלי וואלך מלך העליות
ארוך 19+
1. אהוד אמיתי בשביל האופניים בגליל
2. אור דיין WCR
3. גיא בר HD-TREK
ארוך 30+
1. דרור פקץ’ HD-TREK
2. דביר אלמוג CCC
3. דוד רזניק CYCK
ארוך 40+
1. זיו ענפי Bikeway
2. שביט כוכבי TEAM 500 WATT
3. אמנון ישראלי X-Team אס”א טכניון
ארוך 50+
1. עמוס גרי CCC
2. זהר גלילי HD-TREK
3. רונן שיריזלי רוכבי אשכולות
החתום מטה…אור דיין
כותב: אור דיין
צלם: יואב לביא
תנו ברישום לניזולטר הטוב בעולם בעברית, על אופניים, כל שלוש כתבות בלבד: