על Trek אפשר להגיד אמירה קטגורית: כחברה היא קניה בטוחה. זה כמעט מאפין שלה בכל המוצרים ובכל הקטגוריות. אתה נכנס לטרק, ויודע שיהיה גב חזק ורחב מאחוריך לכל מקרה שירות ואחריות, עם פריסת חנויות ארצית מרשימה, ופנייה ישירות אל הפוני של המיינסטרים. המשמעות של המיצוב הזה הוא גם סוג של שמרנות והליכה על בטוח, לטוב ולרע.
דווקא בשל כך, הטרק היו האופניים הכי מפתיעים במבחן עבור חלק מהבוחנים מאחר והאופי שלהם היה כל כך בולט ושונה מכל השלישיה שלצידם. אם אמרו לכם פעם ש”כל האופניים אותו דבר, רק צריך לבחור לפי הצבע” הרי שבאים הטרק X Caliber האלה ומוכיחים שזו שטות מוחלטת. הם כל כך שונים שכל רוכב מתחיל אפילו ירגיש בזה מייד בסיבוב בחניה. מה שמאפיין אותם לעומת שלושת הזוגות האחרים זה גיאומטריה שמספקת הרבה יותר בטחון ותחושת מסילה. התנוחה מרגישה אחרת לחלוטין: פחות זקופה, על צינור עליון הרבה יותר ארוך שמציב את הרוכב יותר נמוך. התחושה היא שמרכז הכובד נמוך באופן כללי וזה מדביק אותך לסיבובים. נוחות גבוהה. לצד כבדות ועייפות בהיבטים הדינמיים. גיאומטרית ה G2גם מציבה את הרוכב במיקום אחורי יחסית והגלגל הקדמי נמצא אי שם מלפנים.
הפרקים הקודמים:
1. 4 עד 4000 – מבחן אופניים על תקציב! למה אפשר לצפות?
2. מבחן אופניים “4 עד 4000” פרק א’ – KTM Ultra fun 29
3. “4 עד 4000” – הכירו את ה Bergamont Revoke 4.4
סקסאפיל ומראה
נימי: הלוק של הטרק סולידי מדי לטעמי. בעוד מעצבי ה KTM למשל ניסו לייצר מוצר חי, שובב עם אופי משלו, דומה שכל מה שעניין את מעצבי טרק הוא לעצב אופני כניסה מאלומיניום שנראים כמו טרק יקרים. בזה הם הצליחו ללא ספק. פרופילי צינורות השלדה, תומכות כיסא דקיקות, צינור עליון ותחתון בעובי משתנה, סכמת צביעה בגווני שחור אדום אפור, הכל מזכיר את דגמי העל מקרבון של החברה. יש הקפדה על נגיעות באנודייז אדום כמו צירי הגלגל של בונטרגרת וידית השחרור המהיר לכסא. הנקודה המבדלת אותם היא חיווט פנימי של כבל המעביר הקדמי – טאצ’ נחמד ויוקרתי. מעל הברגמונט בלוק ובסקסיות ומתחת ל KTM ולקנונדייל.
גיאחה: כמו שאנחנו רגילים לראות בטרק, העיצוב שמרני. יש לי תחושה שהנחיית מנהלי המוצר למעצבים שם היא לעצב מוצרים שיהוו “קנייה בטוחה”. כאלה שאי אפשר לטעות בהם, ושקהל גדול ומגוון במיוחד של רוכבים יוכל לרכוש אותם בלי סיכון נתפש בקנייה. זו חברה רגועה, בוגרת, שאמירה ביקורתית עליה תתייחס לעיצובים האלה כחסרי מעוף או משעממים. אין פה וואו, אולם בהחלט יש פה אופניים יפים עם נגיעות קטנות של בלינג, ברמת מחיר שאנחנו כמעט ולא מצפים לראות בה בלינג. זה זוג האופניים היחיד עם העברת כבל (אחד) בתוך הצינור העליון למראה נקי יותר. צירי הגלגלים, הספייסרים וחבק השחרור המהיר במוט הכסא צבועים באלומיניום צבעוני anodized שנותן לו בלינג של אופניים יקרים יותר מהתמחור האמיתי. כמו אצל נימי – הם יותר עושים לי את זה מהברגמונט ופחות מה KTM והקנונדייל.
Fun Factor
נימי: זהו הדגם הקטן ביותר במבחן (יש מדיום 17.5 וגם 18.5). עם זאת, ביחד עם הברגמונט תנוחת הרכיבה מרווחת ופרושה יחסית לפנים אך בטרק יש שימוש בסטם קצר יותר להשגת אותה המטרה. הגיאומטריה היחודית של טרק מבטיחה יציבות בירידות תלולות כשהמהירות עולה. במהירויות איטיות יותר בשבילים טכניים ההיגוי היה איטי יותר ביחס לברגמונט ול KTM, גם בשל הצמיג הקדמי הרחב: 2.2. האחורי בטרק זהה אך ברוחב 2.0. בעיני זה פחות מצא חן ואיבד קצת מהחדות והתגובתיות של האופניים בסינגלים פתלתלים. מזלג הסאנטור XCR (שנמצא גם בקנונדייל) הוא הטוב שבחבורה באופן מורגש, אם כי שיכוך מהירות ההחזרה (Rebound) שלו היה איטי מדי. הטרק יחמיאו לרוכב מתחיל שעושה את צעדיו הראשונים ברכיבה טכנית כי הם מתונים, יציבים. רוכב פרוע יותר שמחפש אופניים ברי הפלקה (Flickable) ייהנה מהם פחות.
גיאחה: אחרי מעבר הדוק מה Bergamont לטרק באותה רכיבה, מקבלים הוכחה מיידית עד כמה אופניים שונים מרגישים אחרת זה מזה. הגיאומטריה של הטרק שונה לחלוטין והחוויה שהם מספקים היא פשוט מקרה קיצון הופכי מזה של ה Bergamont: מדובר באופניים עם יציבות כיוונית ניכרת. הם הכי ארוכים במבחן: צינור ראש (אפקטיבי) באורך 60 ס”מ, ובסיס הגלגלים של 111.6 ס”מ הוא ארוך משמעותית מהאחרים, ואכן הם פשוט רוצים להמשיך ישר. לשם השוואה: בקנונדייל בסיס הגלגלים הוא 108.8 ובברגמונט העצבניים 107.2. הטבלה במקרה הזה לא משקרת: הבדלים של שניים ושלושה ס”מ הם דרמטיים, והתחושה המתקבלת ב Trek היא של אופניים שאינם אוהבים איזורים צפופים, אבל בקשתות רחבות הם ירגישו על מסילה. יש פה תחושת 29 קלאסית יותר, האמת – מעט מסורבלת.
הטרק הצטיינו והיו טובים יותר מהזוגות האחרים במבחן בהיבט ספיגת זעזועי השביל. הצינורות דקים יחסית ונקודת המפגש של המשולש האחורי עם המשולש הקדמי צרה (זה מאוד שונה מהגישה בקנונדייל למשל) מסייעים לרכך את הרכיבה. ההארדטייל הזה הוא הכי מעודן ונעים לאורך זמן. התוצאה ביחד עם תחושת היציבות שהם מקנים היא שבתנאים קשים יותר של ריבוי אבנים או סלעים על השביל, הם יקנו אפשרות למהירות גבוהה יותר. כמו העיצוב כך גם בהתנהגות השביל: יש בהם משהו שהוא יותר “מתורבת”, “רגוע”, ו”בוגר”, אבל fun טיפה חסר.
תחושת מהירות וחדוות דיווש
נימי: הטרק כמו טרק, הם הראשונים בחבורה שהייתי יוצא איתם למרתון (נגיד בארי שתי הקפות) בהחלפת צמיג קדמי לצר יותר. הקוקפיט מרווח. ההיגוי יציב, המזלג שניתן לנעול ושלדה שמשלבת בצורה טובה במיוחד בין נוחות (תומכות כיסא צרות מול מוט כיסא בקוטר 27.2) לקשיחות.
גיאחה: שוב, מעבר מה Bergamont ומה KTM מטיח מייד בתחושה את ההבדל של 350 הגרמים המשמעותיים במשקל הגלגלים. התחושה בטרק היא פחות קלילה. הצמיגים אוחזים מאוד, ומשככים בפני עצמם, אבל בעלי מהירות גלגול פחותה ובעלי אותו אפקט ג’יירו חזק שחנוך דיבר עליו בהקשר ל KTM ומונע אפשרות לשינויי כיוון ומהירות חדים. התחושה היא של אופניים גדולים יותר ממידתם האמיתית. בירידות מהירות מאוד וארוכות מהסוג שבהרי ירושלים למשל הם דווקא יצטיינו ויתנו לכם בטחון כי האחיזה טובה, שיכוך המהמורות עדיף, וההיגוי רגוע וקל יותר לשליטה, אבל במקומות תזזיתיים מעדת ה XC העצבני -פחות. מה שמאוד אהבתי בהם זו התנוחה הארוכה והקוקפיט הנמוך. זה קשור בהעדפה האישית שלי לצורת המנח הזו על האופניים – כמו כבישון, אני יושב נמוך, וזה מעודד עבודה עקבית ויעילה לאורך זמן. קלאסי למרתון. בשורה התחתונה תחושת המהירות שהם נתנו לי היתה נמוכה יותר בגלגל הצמיגים בעיקר והכבדות במקומות צפופים.
מכלולים
נימי: המזלג הטוב במבחן (שאוכלס פה ובקנונדייל), אבל בקטנה בסה”כ אלו דגמי כניסה פשוטים של סאנטור, כמעט ללא כיוונונים שישפיעו על הביצועים וההרגשה, אך עם נעילה. גלגל הבונטרגר האחורי יצא מאיזון אחרי מקטע דאונהיל ראשון בסינגל הכחול. הצמיג הקדמי אגרסיבי מהאחורי – זה טוב לייצור רכיבה בטוחה (הוא יאבד אחיזה אחרי האחורי – תכונה רצויה). כידון נוח ברוחב 700 מ”מ. תמורה למחיר ( 3,700 שקלים) – טובה אבל אתה משלם על השם “טרק” אפילו שלא בטוח שהשלדה טובה יותר משל המתחרים. יש להם מכלולים זהים, או נחותים לעומת ה KTM.
גיאחה: הבולם הקדמי שיכך טוב ועבד הייטב. זה משפר משמעותית את חווית הרכיבה לעומת האחרים. גם ההילוכים תפקדו מצוין, הגיבו מהר ונתנו תחושה של איכות אחת מעלה, גם בהעברת הפלטה הקדמית, הבעייתית בד”כ ברמות המחיר הנמוכות יותר. למול מעצורי ה Tektro של הברגמונט, ה Shimano המקורי פה סיפק רמת עצירה ותחושה טובה בהרבה למרות שבטרק הדיסקים הם 160 בשני הגלגלים, ובברגמונט 180 בקדמי – טריק בולט לעין שמקל על המוכרים בחנות, אבל מההתנסות ברור לחלוטין שהגודל במקרה הזה ממש לא קובע. הצמיגים אוחזים מאוד ומוסיפים רמת שיכוך שלא תמצאו רוכב הארדטייל שאינו זקוק לה, אם כי מהירות הגלגול שלהם איטית והגלגלים באופן כללי כבדים למדי.
סיכום
ה Trek היו אופניים מאוד שונים מכל האחרים במבחן. אלה האופניים שאם היינו יכולים לעשות מבחן עיוור, בלי לדעת על מה אנחנו רוכבים, היינו מזהים מייד, ובקלות. גיאומטרית ה G2 היתה מורגשת פה, הרבה יותר מבדגמי השיכוך הכפול שבחנו בעבר. טרק מציבים את הרוכב יותר מאחור, מאריכים את הטופ טיוב ובסיס הגלגלים.
על הטרק היינו ממליצים לשני סוגים של רוכבים: מצד אחד לרוכבים שמרגישים פחות בטוחים על האופניים בד”כ והיציבות והבטחון שהם מקנים זה בדיוק ההבדל הנחוץ להם, ומצד שני לרוכבי מרתון שרוצים להתפתח בכיוון רכיבת שבילי 4*4 למרחקים מעט יותר ארוכים – התנוחה הארוכה, והחלק הקדמי הכי נמוך במבחן, והנוחות מתישבים בול לרוכבים כאלה, אולם היינו ממליצים להם לעבור לצמיגי 2.0 מהירים יותר.
מאת: נמרוד כהן וגיא חלמיש
הצטרפו להזמנה הקבוצתית של מנצחי תחרות עיצוב חליפות הרכיבה של BIKEPANEL
אל תחכו. הרישום להזמנת חליפות הרכיבה היפות בארץ נסגר בסוף ינואר! כנסו בהקדם, השאירו פרטים ונזמין גם עבורכם!
