אנחנו ממשיכים בקיץ של השקות אופני כביש אווירודינמיים. אחרי ששיתפנו אליכם כבר את כל התמונות מהאופניים האלה, הפעם נתרכז במבחן עצמו- והשורה התחתונה: זו הצעת האופניים האווירודינמיים שהיא מהבולטות ואולי הכי משתלמת לקונה שבחנתי עד היום. אבל הסיבה שאני הייתי ממש שמח לבלות עליהם בכבישים כמה שיותר היא הגיאומטריה המאוד ייחודית שלהם, אולי פורצת דרך אפילו.
מדובר בדגם הנקרא “ליסה” (Lisse) כשם חיבה בהטיה נשית לאוסטרית חטובה. ספציפית נכנסו למבחן ה LISSE MASTER 2018 שמחירם: 18,900 ש”ח.
אלה אופני הכביש האווירודינמיים של אופני KTM (את ה KTM כביש לעליות ראינו עם הסראם האלחוטי- הנה הסרט והכתבה). הם הגיעו עם דיסקים כמובן, אולטגרה אלקטרונית Di2, גלגלי אלומיניום DT Swiss 1600 Spline ששוקלים 1723 גרם (22מ”מ רוחב חיצוני, 32מ”מ עומק), והמשקל הכולל של האופניים 8.2 קילו, שזה מצוין ביחס למחיר. אווירודינמיים עם דיסקים שוקלים יותר אצל כל המותגים אבל פה מקבלים במשקל הזה את האולטגרה Di2 וההבדל הכמעט יחיד באבזור מהיקרים יותר הוא בגלגלים ובקוקפיטים האינטגרליים.
עיצוב וסקסאפיל
רוב התגובות שקיבלתי היו של Wow. הקטע הזה של השחור עם נגיעות הכתום מכניס אגרסיביות ועוצמה לעיצוב. ללא ספק זה משדר מהירות וקרביות. הסילואט הוא די קלאסי בתחום אופני הכביש האווירודינמיים: כמעט כולם מגיעים לתצורת תומכות אוכף נמוכות, צינור התחתון רחב וסלופינג ברמות כאלה או אחרות. מה שמייחד פה את העיצוב הוא האגן הרחב במיוחד- נקודת מפגש תומכות האוכף עם צינור הכיסא שנועד לשחרר לחצי אוויר במפגש הבעייתי.
מאפיין בולט נוסף הוא סטם מאוד מאסיבי, שראוי לדבר עליו בנפרד כי הוא מהותי במוצר הזה. עיצובית הוא מסיט את המבט אל קדמת האופניים ומייצר שם מרכז עניין בולט.
בצד הביקורת אומר- המאסיביות בקוקפיט (סטם וכידון) אינה אלגנטית כמו בקוקפיטים האינטגרליים שראיתי בטרק מדון, בקנונדייל סיסטם סיקס וברידלי נואה פאסט– כולם ביצעו מאמץ משמעותי להקטין את שטח החזית ודווקא לדקק את החלק הזה כדי לשפר אווירודינמיות. פחות אהבתי גם את השימוש במדבקות- השלדה צבועה שחור מט ועליה ועל הסטם שילבו מדבקות שמיצרות שונות מבריקה. צביעה ברמה גבוהה עולה הרבה יותר ומרגישה יוקרתית יותר מהמדבקות. אבל חכו- עוד נגיע לעניין המחיר הכולל, ורק אז תשפטו…
הסטם והכידון- גישה שונה מהמתחרים
הסטם הזה לקח לא מעט מהאנרגיה הפיתוחית והייצורית של אופני KTM והם מאוד גאים בו: הוא מאפשר להם להציע גישה אווירודינמית המסתירה את הכבלים כמעט לגמרי, ועדיין להשתמש בכידונים מהמדף! במקרה הזה מקבלים איכות טופ: Ritchey קרבון איכותי מאוד. הסטם אווירודינמי ועגלגל, מחביא את הברגים לחלוטין בצורה מאוד חכמה. העובדה שזה לא One Piece מאפשרת לרוכב להנות מאינסוף אפשרויות בחירה של כידונים היה וירצה להחליף (לא שכדאי- זה באמת כידון קרבון מצוין ונוח). אגב, גישה דומה רק בלי הסתרת כבלים היתה גם בסקוט Foil.
ספייסרים מיוחדים לקביעת זווית
אופני KTM לא חושבים בצורה קונבנציונלית וממציאים דברים מקוריים- הם גיבשו פה קונספט חכם מאוד לקביעת זווית הסטם- במקום להשתמש רק בספייסרים רגילים וסטם בזווית אחת, כל זוג מגיע מראש עם 4 ספייסרים מיוחדים שקובעים את זווית הסטם. זה חכם כי זה מגדיל בעוד דרגת גמישות את התאמת האופניים לרוכב- מבלי להכריח אותו לקנות סטם אחר…
תוסיפו לזה את העובדה שהכידון הוא סטנדרטי ותקבלו חופש מלא לכוון את זווית הכידון והידיות להתאמה אישית- וגם מערכת שהיא זולה בהרבה מהמערכות האינטגרליות. הצד הפחות טוב של כל יתרונות הקוקפיט הללו הוא שכל החזית הזו נראית פחות אווירודינמית מהסטם-כידון המשולב והייעודי של המתחרים.
גיאומטריה ייחודית באופני כביש
ליסה של אופני KTM היא לא רק אוסטרית חטובה, יש לה מידות אחרות לגמרי מהדוגמניות האחרות על המסלול:
תומכות השרשרת ארוכות יחסית (410 מ”מ- כמו בטרק ובסקוט), ובסיס הגלגלים אימתני ממש- 999 מ”מ- כס”מ מעל לכל האחרים בממוצע. הסטאק גבוה אבל פה השונות בין השחקנים אינה דרמטית וממילא רוב הרוכבים בישראל מוסיפים כמות ספייסרים גדולה.
ברכיבה איך זה מרגיש? יציבות כיוונית ותחושת מסילה בכל ביצוע במהירות גבוהה. נינוחות, נוחות ורוגע במהירויות הרגילות. הגיאומטריה החדשה הזו של אופני KTM לכביש פשוט מעולה וגרמה לי לרכוב מהר יותר בספרינטים- כי בתוך הטירוף והמאמץ האופניים שמרו על מגע יציב עם הקרקע. הם מרגישים בטוחים במיוחד בירידות מהירות והשכבות בסיבובים כי השילוב של הדיסקים עם בסיס הגלגלים ואורך התומכות מייצר שליטה ויציבות.
ריץ ארוך עם סטם קצר
שונות דרמטית ביחס לאופציות האחרות הוא הריץ’ הארוך (402 מ”מ באופני המבחן)- כלומר 15מ”מ ומעלה יותר מרוב השחקנים האחרים. עם סטם של 10ס”מ קיבלתי “ריץ אפקטיבי” (מרחק לידיות ההילוכים/ Hoods) דומה למה שאני מקבל עם סטם 11ס”מ באופניים האחרים.
ההשפעה של אורך הסטם היא על ההיגוי, ובמקרה הזה, היות ויש לאופניים בסיס גלגלים ארוך ותומכות ארוכות המייצרות יציבות- את איזון ההיגוי (תוספת תגובתיות וזריזות) משיגים באמצעות סטם מעט קצר יותר. כדי לאזן את כל ההבדלים האלה גם צריך זווית צינור כיסא תלולה מהרגיל של 76- וגם זה שם אותם במקום דומה יותר לתנוחה האווירודינמית של אופני נג”ש.
פרשנות ומשמעות: מה שעשו פה ב KTM כביש האלה, הוא למעשה לקחת את הטרנד הכי חשוב בעולם אופני ההרים היום ולאמץ אותו אל אופני הכביש, וזה עובד מדהים:
מאריכים את האופניים ומרוויחים תחושת של “על מסילה”
באמצעות ריץ ארוך וסטם קצר יותר- שומרים על היגוי חי וזריז (בשטח מתלווים לזה עוד כמה התאמות שמשפיעות על ההיגוי וזווית התקיפה של אלמנטים)
מגדילים את זווית צינור הכיסא
בעולם הכביש השמרני לפעמים טוב שנכנסת חברה שמגיעה מאופני ההרים בעיקר, ומכניסה חשיבה מקורית, וסוף סוף מביאה שינוי. יהיה מעניין מאוד לראות אם אופני KTM יתחילו פה מגמה חדשה.
חבילת אבזור ומשקל מרשימה ל 18,900 ש”ח
היחס בין מחיר כזה למשקל של 8.2 ק”ג (“רטוב”: עם פדלים ושני מחזיקי בקבוק, כלומר 7.8 ק”ג בלעדיהם) בדיסקים הוא מהטובים שנתקלתי בהם. ויש פה Di2 אלקטרוני, כידון ומוט אוכף מהרמות הגבוהות של הקרבון של ריצ’י, וגלגלים לא רעים.
נפרט מעט על הגלגלים: ביחס לרמתם ומחירם בנפרד הם הפתיעו לטובה. גלגלי אלומיניום DT Swiss 1600 Spline ששוקלים 1723 גרם (22מ”מ רוחב חיצוני, 32מ”מ עומק) עם נאבות 350. הם היו נוחים וקשיחים בדיוק במידה. אין בעיה להשקיע הון תועפות בגלגלים שישקלו איזה 300 גרם פחות אבל במקרה הזה אני לא בטוח שזה הגיוני מאחר והתפקוד שלהם היה מאוד מוצלח. יחד עם זאת, ללא ספק השקעה של 10,000 ש”ח בגלגלי איירו קצה- תביא אתכם למהירויות גבוהות יותר. אלה עובדות החיים- הרבה כסף מוסיף מהירות…
כל האיזונים באופניים האלה, עם המשקל, האבזורים המשלימים- הם מדויקים ונכונים. שאפו למנהלי המוצר של אופני KTM ועל התמחור בישראל- על הרכבת חבילה אטרקטיבית ונכונה שפוגעת בדיוק בתקציבים ובצרכים של רוב רוכבי הכביש. צריך להיות מאוד קיצוני כדי לשים הפרש של כ 17,000 ש”ח מהאופניים האלה ל 35,500 לרמת האבזור הגבוהה של הליס (LISSE PRESTIGE)- רק בשביל 600 גרם פחות, שחלקם בגלגלים וחלקם במערכות הסראם רד. אצל רוב המתחרים היום, כדי להוציא רמת משקל ואבזור כזו תשלמו הרבה הרבה יותר.
נקודת ביקורת פה היא על העדר ידית לציר הגלגלים. מדובר בצירי 12 שגם ככה דורשים הברגה איטית להחלפת פאנצ’ר ופה אין להם ידית וחייבים מפתח אלן. עוד דבר שהפריע פה הוא דסקית מתכת קטנה שהכניסו בין הציר לדרופאאוט, שאם אתם לא מודעים לקיומה שם היא תיפול.
הפתעה גם בצמיגים
בחירת הצמיגים שהיתה פה אינה שגרתית ביחס לשוק אבל כבר למדתי על אופני KTM שהם עושים את זה בהרבה דגמים- מספקים את האופניים עם צמיגים תחרותיים וקלים. זו הגרסה התחרותית של הקונטיננטל 4000SII המעולה.
הקדמי Continental GP Attack ב 23מ”מ מתוך תפיסת אווירודינמיות שגורסת שהצר יותר מתאים לחזית והאחורי Continental GP Force ב 25מ”מ- לטובת נוחות ואחיזה. יש גם תוספת עמידות בגומי לאחורי. טווח השימושים שלהם הוא בעיקר באזורי ה Race עם נגיעה ב Timetrail.
לשניהם יש תוספת של Vectran™ שהוא ההגנה של קונטי לפנצ’רים, ואכן לא היה אחד כזה כל המבחן (ואני רוכב בשוליים- רחוק מהצהוב איפה שהכי מלוכלך…). את האחיזה ומהירות הגלגול מספק חומר שהם מכנים BlackChili שכמובן לטענתם יש לו יתרונות בולטים. ואכן- לחווית הרכיבה התלוותה תחושה מעולה מהצמיגים.
הם נחשבים דומים ל Conti 4000Sii שכן הם עשויים מאותם חומרים אבל זו גרסה דקה יותר, קלה ותחרותית יותר (וכנראה חשופה יותר לתקרים), אז לא מפתיעה תחושת הרכיבה המעולה שסיפקו. הגומי של הקונטיננטל האלה היה רך וסיפק רחיפה נעימה במיוחד. גם המשקלים שלהם נמוכים מאוד וחבל שאינם מצוינים בעמוד המוצר בקונטיננטל (אבל תחקיר עיתונאי מעמיק גילה: 175 ו 182 גרם- תחרותי…). במקביל אומר שה23 נתן לי תחושת בטחון נמוכה יותר בסיבובים והייתי מעדיף 25 מלפנים.
סיכום
מדובר בחבילה המשתלמת ביותר שנתקלתי בה בזמן האחרון באופני כביש: שילוב מעולה של מחיר, עם אבזור מדויק ואיכותי מאוד, שמביא את האופניים למשקל טוב (יחסית לדיסקים ואולטגרה אלקטרונית).
הגיאומטריה שלהם היא הברקה שלא ראיתי כבר שנים בעולם הכביש השמרני- הם אימצו את ה Long & Slack מאופני ההרים ויצרו אופניים שיגרמו לכם לרכוב משוחרר ורגוע יותר גם בירידות מהירות ובסיבובים, ולבצע הרבה יותר טוב בספרינטים. את ההתאמה באופניים האלה צריך לעשות עם סטם קצר יותר מהרגיל- כדי לקבל את חווית הרכיבה הנכונה. הנוחות הזו של אופניים שהגיאומטריה שלהם מוצלחת כל כך, ממש הורגשה ברכיבות ארוכות עם עייפות פחותה והנאה מהרכיבה.
ל אופני KTM בישראל יש שני להיטי מכירות עיקריים: להיט אופני ההרים (מרתון וXCO)- הScarp והם עושים חייל גם באופניים חשמליים. אני מוכן להתנבא שעם המחיר, המשקל, והאבזור הזה, ה KTM Lisse יהיו רב מכר של גם בכביש הישראלי.
גיא חלמיש
