כל מי שלא גר מתחת לאדמה שמע כבר על גראבל – אותו שילוב נהדר שבין מהירות וכושר של רכיבת כביש עם חוויות ואתגרים של שטח.
מאת: שי יגל
מנצל הזדמנויות
אופני גראבל (Gravel) הם וריאציה על אופני סייקלוקרוס המותאמת לרכיבות ארוכות על דרכי עפר. את הרומן שלי עם הגראבל התחלתי לא מזמן. לא בטוח מה עצר אותי עד עכשיו, אבל כבר זמן רב אני משתעשע ברעיון של לרכוב גראבל מדברי- כנראה שלפחד המשתק מהתגובה של אשתי למראה זוג אופניים (נוסף!) נכנס הביתה היה חלק משמעותי בעיכוב.. ניצלתי רגע של חוסר תשומת לב, בזמן שהיא היתה בסוף חודש תשיעי, בקושי זזה ובטח שלא מזהה אופניים חדשים, כדי למצוא לעצמי זוג אופני גראבל משומשים אך נהדרים.
בתור חובב פלדה ידוע כמובן שהם אופני פלדה בדיוק לפי הספר- כאלו שנולדו לסבול עליהם. צמיגי 32 שכאשר מנפחים אותם כמו שצריך הם מוודאים שלא תהיה אף אבן שלא ארגיש. אז התחדשתי ב Kona Rove משומשים ויצאתי לבדוק על מה המהומה.
שביל מורדור והמגדל המסנוור ברקע
קצת על האופניים
בכל זאת- מה זה שווה לרכב בלי לקשקש קצת על ציוד? כאמור מדובר באופני כרומלי ספרטניים למדי, אבל גם קשוחים, עם מעט חלקים שעלולים להיהרס. ברקסים מכניים, מערכת הילוכים SRAM Rival שלא הכרתי לפני, אבל עד עכשיו עושה אחלה עבודה.
הדגם החדש (לא זה שאצלי) מגיע עם גלגלי 27.5 שהופכים לאט לאט להיות הסטנדרט בגראבל, כיוון שהם מאפשרים לשים צמיגים רחבים יותר ואיתם משמרים את חווית הקוטר הגדול יותר, עם מעט יותר שיכוך. בכלל יש הרגשה שהענף בארץ זז קצת מלהיות בעיקר כביש עם קצת שטח רך (כמו בחו"ל), ללהיות בעיקר שטח רך עם קצת שטח לא רך.
לי יש את הדגם הישן עם גלגלי 700, עם צמיגי 32, טיובלס כמובן. האופניים חסרות שיכוך ועם אחיזה מוגבלת בגלל רוחב הצמיג. היכולת לשחק עם לחצי האוויר ובמידת הצורך לרכב עם לחץ אוויר נמוך מ 20-18 היא חובה. עם פנימית זה יגמר בפנצ׳ר מסנייק ביט ממש מהר. ללא ספק היום שבו אחליף לצמיגים רחבים יותר מתקרב במהירות. כדי להנות משבילי המדבר באופן אופטימלי עדיף ללכת על משהו רחב יותר, אפילו לכיוון ה2 אינצ׳, עם עדיפות לקוביות נאות שיתנו אחיזה ויאפשרו לפדל בצורה טובה בעליות מעט טכניות ומדורדרות. למי שלא סגור על מה רציתי להגיד פה, אז נעשה את זה פשוט: צריך צמיגים טובים.
כרומולי משקשק עצמות
גראבל מדברי?
בדרך כל כלל שחושבים על גראבל הדבר הראשון שעולה לראש אלו רכיבות לאורך השדות של אזור השרון או דרכי יער לבנות ביערות קק״ל, ומי שבכלל מפליג עם הדימיון יראה בדימיונו את דירטי קנזה והמישורים הלא נגמרים של ארצות הברית שם הגראבל הפך להיות סוג של דת. פחות אנשים רואים את בעיני רוחם את האופני הריג׳יד מעוקלי הכידון חוצים את שבילי המדבר, המדבר נתפס כמקום קשוח עם שבילים שלא ממש מתאימים לצמיגים רזים ורכיבה מהירה.
האמת זה נכון, המדבר הוא באמת מקום קשוח ולא כל השבילים בו מתאימים לרכיבת גראבל מדברי, וגם אלו שכן ידרשו מהרוכב ריכוז גבוה, ואולי גם איזה חוליית גב c-2 c-3 להחלפה. אבל מעבר לזה מדובר בכיף גדול. כבר ברכיבה הראשונה שלי מסיבה שעד עכשיו אני לא לגמרי מבין בחרתי לעלות אל רכס משורה המוכר מסנגלי הלוויה האבטיח ושאר ירקות, טעות. חזרתי מפורק ברמה שהידים לא הפסיקו לרעוד לי במשך שלושה ימים. אולי קצת נשברתי ברוחי אך לא בנפשי, ומיד יצאתי שוב לשטח, הפעם במסלול מעט רגוע יותר. שילבתי קצת כביש עם ציר הנפט המפנק יחסית, ואז ברגע אחד של חוסר מודעות פניתי אל הר ערקוב, כאילו זיכרון נמחק, אמ׳לק – כעבור שעה מצאתי את עצמי בתחנת הדלק של עבדת עם זעזוע מוח קל, הרגשה של פוסט חקירת טילטולים בשב״כ לא עזבה אותי יומיים. מסתבר שגם חובב סבל כמוני לומד בסוף ואחרי עוד כמה רכיבות זהירות קצת יותר התחברתי לקסם. רכיבה מהירה, אל עבר האופק הפכה להיות הדבר שאני עושה הכי הרבה.
קבלו מסלולי גראבל מדברי – אז רגע לפני שאתם יורדים למדבר, בואו ונחסוך לכם את החלק של זעזוע המוח ונעבור ישר לכיף. קבלו כמה מסלולים קשוחים בהחלט, אבל במידה. ברובם ירדתי מהאופניים לפחות פעם אחת, בכל זאת מדבר, אבל בכולם היה כיף.
גראבל מדברי בשביל ישראל באופנים והר מחיה
סינגלים דאבלים ואפילו קצת כביש (השם ישמור).
מסלול נהדר שמתחיל בפירוק איטי על בסיס הסינגל של שביל ישראל באופניים משדה בוקר דרומה. אמנם מדובר בסינגל רגוע מבחינה טכנית אבל גינות הסלעים הקטנות פה ושם בהחלט מורגשות. אני מציע להתחיל ברכיבה עם לחץ אוויר נמוך יחסית בחלק הזה כדי לאפשר מעט שיכוך. בדיוק כשאתם כבר מפורקים מספיק, סמוך לחאן שיירות, ננטוש את הסינגל לטובת הקטע הספורטיבי של היום. זה הזמן לנפח צמיגים- חצייה של כביש 40 ודרך לבנה שהיא חלומו של של כל גרבליסט מצוי אל פסגת הר מחייה. טיסה בגובה נמוך עם נוף נהדר ורוח פנים מעט מדכדכת.
מטיסה אופקית עוברים לטיסה אנכית: קטע כביש קצר ומאוד מהיר בירידה מבסיס רמון לכיוון בית השאנטי (מדדתי 65 קמ״ש). סמוך בית השאנטי חוברים אל ציר הנפט ואיתו אל נחל הבשור. מפה יש מגוון אפשרויות חזרה לנקודת ההתחלה כיד הדמיון הטובה עליכם- אני חזרתי דרך ערוץ המטווחים הידוע גם כשביל הטרסות. 25 ק״מ מהירים, קלאסי למי שמגיע ליומיים ומחפש רכיבה לא ארוכה ליום הראשון.
שביל מורדור ונחל זלזל
מכירים את תחנת הכוח הסולארית באשלים? נו המגדל הזה שזוהר בצורה מוגזמת ומסנוור אתכם בערך מבאר שבע דרומה… המגדל הזה זכה בכינוי הלא מפתיע ״העין של מורדור״ ומובילים אליו וממנו כמה שבילי גראבל מצוינים, גם אם מעט קשוחים. את הסיבוב הפעם נתחיל בחוות נחל בוקר, מי שרוצה לתת עוד כמה ק״מ יכול להתחיל במדרשת שדה בוקר או בתחנת הדלק שליד קיבוץ שדה בוקר. מתחילים בעליה בסינגל לכיוון רכס משורה, כן זה שאמרתי שזה לא רעיון טוב לעלות אליו, אז עולים אליו, אבל במקום להמשיך בדרך הסינגלים הידועה פונים דווקא צפונה אל מרחב הגראבל שנמשך עד צומת טללים מצד אחד ותחנת הכוח הסולארית מהצד השני. רצים על דאבל ברמת זרימה משתנה, לפרקים הוא מושלם ומהיר אבל פה ושם יש כמה ירידות תלולות ומדורגות שאני עובר אותן בהליכה, אבל בסה״כ מדובר ברכיבה זורמת ומהירה ממש עד לתחנת הכוח. מפה נתחיל במסע חזרה, דאבלים ברמות משתנות עד לירידה אל ערוץ נחל זלזל, מפה השביל מעט קשוח יותר עד לחזרה לראש הסינגל אותו עלינו בתחילת היום. אזהרת מסע: הירידה בסינגל מעט מפרקת. מסלול של עשרים ק״מ שמתאים למי שקצר בזמן, אבל מושלם לשילוב עם המסלול הבא…
בשור זלזל (סובב רכס משורה)
מסלול גראבל מדברי קלאסי, שאפשר לחבר ולשלב עם אין ספור אפשרויות, במיוחד בסופי שבוע כאשר שטחי האש סגורים. הפעם יוצאים מחוות נחל בוקר ואפשר גם להתחיל במדרשת שדה בוקר או בקיבוץ שדה בוקר.
ציר הנפט יקח אותנו עד לנחל הבשור בדיוק בחלק שהוא שובר מערבה. כאשר רוכבים לתוך הבשור יש חובה מוסרית לעצור לחטיף בעץ השיטה הגדול- אל דאגה אתם תזהו אותו בקלות. הדאבל מסומן בסימון שבילים אדום ככה שקל יחסית לעקוב אחריו למרות שכל אמצעי ניווט יסגור לכם את הפינה.
למרגלות סינגל הללויה נעזוב את הבשור אל עבר נחל זלזל, בתחילת הנחל יש חווה חקלאית עתיקה וגב עונתי, כמה קטעים קצרצרים שדורשים ירידה מאופניים אבל לא משהו דרמטי. כמה דקות ואתם שוב על האוכף, שימו לב שאחרי החווה החקלאית יש קטע מעט מבלבל מבחינת ניווט, הרבה שבילים שמגיעים אל מישור אחד, ודווקא השביל שלנו הוא לא הכי ברור מביניהם, היצמדו להקלטה יהיה בסדר.
מכאן רכיבה במגמת עליה מעל ערוצו של נחל זלזל, והיינו התחברנו למסלול הקודם, יורקים קצת דם ומקללים בעליות עד לראש הסינגל, יורקים עוד דם ומקללים בירידה, ואתם למטה, כמה פידולים וזהו.
