יוסי לוין הוא ממייסדי BIKEPANEL והוא בשבילנו גם מקור השראה, חוכמה, הרגעה, חזון, מוטיבציה, וחום אנושי. ביחד עם מקס צ'פרק הם "ניסנס אינדסטריז" והם משיקים משהו מאוד ייחודי, מוקפד, ומייצר ריספקט ברמה עולמית, שיוצא מפה – מואדי ניסנס בחיפה, ומחדש משהו בעולמות האופנה האורבנית, האופניים, והסטייל. יש לנו הכבוד והשמחה לתת לו להציג ולספר על הפרויקט במילותיו שלו:
איך נשמעת נמייה שואגת? הסיפור שמאחורי ניסנאס אינדסטריז
אני לא אכנס לכל הסיפור של איך אני ומקס יצרנו את ניסנאס אינדסטריז כי זה סיפור ארוך מדי, אלא אשתדל להתרכז במה מניע אותנו ואיך אנחנו חושבים, מייצרים ומשווקים את ניסנאס. לדעתי הבלתי קובעת זה פשוט יותר מעניין.
רק בשביל הרקע ובקצרה- מה אנחנו
ניסנאס אינדסטריז היא סדנת ייצור של ציוד לקומיוטינג מעץ ומעור. אנחנו מייצרים כנפיים מעץ לאופניים, תיקי אופניים ושליחים מעור בשילוב עץ ותיקים לנשיאת לאייפדים, מחברות ומה שצריך לקומיוטינג, לימודים או טיול בעיר. עם השנים שילבנו עבודה עם הקהילה בוואדי ניסנאס ולימדנו נוער ערבי ויהודי לא מעט על הקשר שבין אופניים, קומיוטינג לעשייה חברתית. מתחנו את הגבול שבין עשייה כעמותה ועשייה עסקית עם מטרות חברתיות. המוצרים שלנו נוצרו עם מחשבה מובילה אחת שהיא שאיפה למצוינות חסרת פשרות והיא עסקית לחלוטין. בתוך כך היה חשוב לנו שיעבור מסר חברתי אמיתי עם ערך מקומי (ומסתבר שגם אוניברסלי) דרך השפה העיצובית של המוצר, כמו כן גם אחוזים מהרווח של ניסנאס מועברים לפעילות שכונתית בוואדי. כך אנחנו פועלים היום ושואפים להתמיד ולהמשיך בכך גם בעתיד.
[vimeo]http://vimeo.com/60125530[/vimeo]
על תהליך היצירה
כשאני ומקס נפגשים על מנת להתחיל בייצור פריטים לקומיוטינג אנחנו משתדלים לתקשר עם עולם תרבותי שלם, זה ששלנו בשכונה בוואדי ניסנאס, זה שמסביבנו בארץ וזה שבעולם. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שיש איזשהו מרקם תרבותי שמחבר את עולם האופניים. זו נקודה חשובה גם פרקטית\ייצורית אבל גם שיווקית. אני מדמיין את המרקם הזה ממש בצורה פיסית, כאילו שיש סוג של דייסה שמחברת את כל עולם התרבות שבתוכו חי עולם האופניים. דוגמאות לזה יש בכל מקום: מאוכפים של ברוקס, אופנות אופניים כמו פיקסים וסינגל ספידים, ובתרבויות מרוצים וטכנולוגיות חדישות. זו תובנה ראשונית שחשובה לנו מכמה סיבות והיא נותנת לנו איזו שהיא הבנה של מה המקום שלנו בכל זה. ואולי יותר חשוב איך לייצר בצורה הכי נכונה לנו, מוצרים חדשים בתוך אותו מרקם.
טוב מילים בשמים, למה אני מתכוון: קודם כל אין דבר כזה נכון או לא נכון כשאתה רוצה לקום בוקר אחד ולייצר מוצר אופניים (או מוצר כלשהו בכלל, בעצם). השאלה היא האם ייצרת משהו שנותן ערך מוסף לאותה דייסה שתיארתי למעלה? האם ייצרת משהו שמתקשר עם עולם תרבות קיים? האם אתה נותן לו כבוד ראוי והאם אתה מוסיף עליו משהו שווה ערך?
אם זה נשמע מעט אקדמי אז זה נכון, זה באמת קצת ככה. אני מתייחס למוצרים שלנו קצת כמו כתיבה, ולעולם התוכן של תרבות האופניים כמו ספרייה עמוסה ועתיקה שיש לכבד אותה אבל גם להוסיף לה. כי הרי בספריה הזו יושבים זה לצד זה האופניים של אדי מרקס כששבר את שיא השעה, חישוקי עץ של אופניים מתחילת המאה הקודמת, אבל גם אופני דאון היל של קארפיאל, תיקים של ביילי ומשקפי אוקלי M פריים. זו ספרייה עמוסה ומרתקת שרצינו לצרף לה את קצת מהעשייה שלנו, אמנם מתוך צניעות אבל גם מתוך כבוד ורצון די גדול להוסיף משהו שווה ערך. לא רצינו לכתוב רומן זול, אלא פרק משמעותי יותר עם משמעות מקומית ועולמית שיש לה גם ערך חברתי בצידה.
כיווננו את המוצרים שלנו בצורה כזו שהם מראים (כך אנחנו חושבים) למידה ממוצרים רבים ומגוונים שבאו לפנינו ובכך אנחנו נתנו את הדעת לא מעט על איך לגשת לייצור, לשיווק ולמסר של המוצרים הסופיים, מתוך כבוד ורצון להוסיף מוצרים איכותים מאד למה שבא לפנינו.
למה מוצרי קומיוטינג? למה לא שלדות?
אנחנו מאז ומתמיד התעניינו במוצרים לקומיוטינג ולא בציוד תחרותי למרות שגם מקס וגם אני מגיעים מרקע תחרותי. זה לא מתוך החלטה שעולם הפרפורמנס לא מעניין אותנו, הוא דווקא כן אבל מבחינתנו ציוד לקומיוטינג יש לו כמה יתרונות בולטים:
- שנינו מעריכים מבחינה אידיאולוגית את עניין הקומיוטינג, בין אם על אופניים או תחבורה ציבורית.
- תרבות הקומיוטינג העולמית היא משהו שגם גדל וגם מגדל אישיות משל עצמו מעבר לאופניים וכך קהל היעד שלנו גדל.
- זה מאפשר שימוש בחומרים יומיומיים ונפוצים שלא כמו צינורות בוטיק מאיטליה או קרבון יקר.
- קומיוטינג מתקשר עם הרבה עולמות תוכן אחרים שפרפורמנס קצת מפספס, קרי אופנה, אורבניות, אקטיביזם וכו'.
[vimeo]http://vimeo.com/56909298[/vimeo]
אז זה נכון שיש לנו יכולת לייצור שלדות ושייצרנו כמה שכיום מתנייעות להם על רחובות בוסטון, פלורידה וניו יורק, ת"א וכרכור! ואכן נכון הדבר שאנחנו כבר לא מייצרים אותם. אולי כדאי לתת את הדעת על למה אנחנו לא מייצרים שלדות ולמה לא נייצר אותם בעתיד אלא רק לחברים או לעצמנו או אולי לתערוכות ופאן. יש כאן עניין עמוק של בחירה שהיא לרוב פיננסית אבל לא רק:
ייצור שלדות קאסטום זה אמנות. מי שמצטיין בזה מכל הבחינות יעסוק בזה מתוך איזו שהיא תשוקה לעניין ומוצריו הסופיים יהיו המשך ישיר לשמו הטוב ויכולתו של האמן. זה לא ממש שונה מבונה סירות או צורף או כל אמנות אחרת שהמוצר הסופי הוא אמנות שימושית. למרות שהתחלתנו שם ויש לנו כבוד כמעט אינסופי לעיסוק בזה החלטנו להשאיר את בניית השלדות לעצמנו והחלטנו שעיסוקנו המרכזי יישאר בציוד קומיוטינג ולא בשלדות אופני קומיוטינג. הסיבה העיקרית היא שרצינו לייצר מוצר שיש לו יותר פוטנציאל להתאים לקומיוטר בין אם הוא רוכב אופניים או נוסע בסאבוואי, רכבת או הולך רגל. זו אמירה. רצינו להיות יותר מיצרני אופניים ולהיות בית יצירה לציוד לאנשים מתניידים והציוד יהיה לרוב בלתי יקר להחריד אבל עדיין מצוין ברמה כשזו שיישאר עם המשתמש לכל חייו. על כן החלטנו להתרכז בתיקים, בפנדרים, וציוד לכתיבה או הקלדה ליום עבודה או נסיעה. זה שחרר אותנו לייצר ציוד מחומרים מקומיים שהם עץ פורניר ממוחזר ועור איכותי וייחודי. הכול מפה בארץ והכל משאיר את מלאכת הייצור 100% מקומי וזו הייתה הכוונה.
למה קיקסטארטר?
קיקסטארטר, למי שלא מכיר זה אתר אינטרנט שמאפשר ליזמים להעלות פרויקט אל האתר, להציגו ולהסבירו, ולקהל והקהילות החברתיות להשקיע בפרויקט כדי לאפשר את הקמתו. ההשקעות האלה לעיתים באות כנגד קבלת המוצר לאחר שיסתיים פיתוחו ופעמים רבות, למרבה הפלא הן פשוט תמיכה והצבעת אימון ביזמים תוך השארת שיקול הדעת לאלה כיצד להכיר תודה לקהילה שעזרה להם. קיקסטארטר הפך בתוך שנים ספורות לתופעה עולמית מרתקת שמייצרת דמוקרטיזציה של הון הסיכון, ומקור למימון פרויקטים יצירתיים במיוחד שהיה קשה מאוד לממן בדרכים המסורתיות. בדרך לשם קיקסטארטר בגלל היותו סנן מדויק לחוכמת ההמונים גם נותן אינדיקציה אדירה לרלבנטיות והחדשנות של המוצרים והפרויקטים המושקים דרכו.
למה קיקסטארטר זו שאלה מאד טובה שהתחבטנו איתה לא מעט. המחשבה היתה שמאחר והעבודה שלנו תמיד היתה שילוב של עבודה קהילתית עם עבודת ייצור ברמה הכי גבוהה, רצינו להוציא את המוצר לקהל הרחב, ממש ככה, למימון הקהל העולמי עצמו איתו רצינו לתקשר. ייצרנו פלטפורמה שמאפשרת לאדם בכל מקום לראות את המוצרים, פחות או יותר מקרוב דרך הסרט הקצר ותמונות המוצרים, מתוך אמונה שהאסתטיקה והסיפור מאחורי המוצר ייצרו חיבור אמיתי בין לקוחות בעולם והמוצר עצמו.
מאד חשוב לנו הקהל המקומי
למי שחשב שתרבות של מוצרים כאלו מדלגים על הקהל שלנו בארץ , מסתבר שטעה. כמות התומכים הישראלים עבר את הציפיות שלנו ולמרות שעדיין הוא חלק יותר קטן מלקוחותינו הבינלאומיים אנחנו רואים גדילה מבטיחה וחדה כאן. המודעות לאיכות המוצר, לקניה אחת שהיא לכל החיים, לציוד קומיוטינג, לסטייל שהוא פרקטי וייחודי לשימוש יומיומי, נמצא בעליה חדה. מבחינתי לונדון זה פה, ממש ככה. לפחות לטעמי, אם היינו משרטטים קווים לדמותו של לקוח ניסנאס הארצישראלי היה מתקבל בחורה\אדם שחושב רחוק טווח, מעריך מסורת, עשיה מקומית, עשיה חברתית, קיימות, וסטייל. אדם שהייתי שותה איתו\ה כמה בירות וזה נחמד לדעת.
הנה הפרויקט – אתם מוזמנים להצטרף, לקנות מהמוצרים שהם כרגע זמינים רק דרך הפרויקט. זו הזדמנות להיות ראשוניים קצת, ולדעתי להיות חלק ממשהו ייחודי: http://kck.st/13cE7w2
התגובה של קהל הלקוחות והתקשורת
לפחות עד כה היתה מחבקת ומעניינת ביותר. ולא מעט אמצעי תקשורת מהגדולים בעולם האופניים סיקרו את המוצר והתלהבו. צוות הרתכים של IF קנו כמה תיקים, חנויות ענק פרסמו אותו ואפילו כמה מעובדי חברת כרום (תיקי קומיוטינג מדהימים) קנו לעצמם תיק. זה מעודד בהחלט.
אנחנו גם לומדים הרבה על קהל הלקוחות שלנו תוך כדי התהליך והעובדה שאנחנו מוכרים תיקים ולא פנדרים בעולם אומר לא מעט על צרכי השוק ורצונותיו מול רצונותינו (דווקא רצינו לייצר יותר פנדרים…). זה תהליך מרתק שיוצר חיבור כמעט אינטימי עם לקוחות ששולחים שאלות על הזמן על מנת לדעת יותר ואפילו קיבלנו בקשה מלקוח יפני שנחתום את שמנו על התיק כדי שיוכל להראות לכל חבריו את התיק האישי שלו מוואדי ניסנאס בחיפה.
על התכנון והייצור עצמו
רצינו לייצר מוצרים שהם לא רק ייחודיים (למרות שהם אכן ייחודיים) אלא מאד שמישים. אחרי שנים של ייצור כנפיים עם חריטות לייזר ושיווקם ממש בכל העולם רצינו לשלב את הצלחתנו בזה עם ייצור מקומי שכרגע הוא בעור. מצאנו שיטות מותאמות לנו לחבר את שני צורות הייצור השונות בעץ ובעור וקיבלנו מוצר סופי שהוא יפיפה אבל גם יותר מסך חלקיו. התיקים קשיחים יותר, עמידים יותר וכמובן יפים וייחודיים יותר.
לבסוף למה הנמייה שואגת?
טוב, ניסנאס בערבית היא נמייה. הרעיון היה לייצר מותג שמראה את המוצרים שלנו כיותר מסך החברות שלי ושל מקס והסדנא והכלים והאידיאליזם הצרוף שלנו. בנינו תכנית שיווקית שתיתן לנמייה לשאוג: יצרנו קשר עם כמה מהחנויות הגדולות בעולם וביקשנו את רשותם להיות בדפי הפייסבוק שלהם, אפילו ברוקס האגדתיים פרסמו אותנו בדף שלהם (ללא בקשה שלנו…)
אתרים ומובילי דעה בכל מקום קיבלו אימיילים מנומסים שנוסחו באנגלית עם חוצפה ישראלית שמסרו להם שניסנאס אנידסטריז מעוניינים שהם יהיו שגרירי המוצר שלהם וכך היה. כמה צלמים, מעצבים, אנשי אופניים ושאר כאלו בכל העולם הצטרפו לקבוצת פייסבוק קטנה וסגורה בה מתנהל דיון על איך מפיצים את יומרות המוצר הקטן השואג לעולם. זה תהליך מרתק ומעניין שעד כה מניב פרות (התהליך גם קשה, מתסכל, מלמד ובונה)
מה עכשיו?
בסוף הקיקסטארטר אנחנו נתחיל במלאכת ייצור המוצרים מהפרויקט, והמשך עבודה אינטנסיבית על גדילה, הגעה לקהלים חדשים, עיצובים חדשים וביסוס קהל אוהד בארץ ובעולם. כמו כן נראה לי שאחרי הקיקסטארטר הזה נצא ליומיים שינה רצופה! הלאה ומעלה.
צילום: מקס צ'פרק, nisnascycles.com
מאת: יוסי לוין
בואו לבקר אותנו בעמוד הקיקסטארטר של הפרויקט: http://kck.st/13cE7w2
