הסמרתון הראשון יצא לדרך היום. העז (הרים) והגמל (מסמר) הרימו לנו פה חתיכת חוויה מהסרטים! סלחו לי חברים, אני אחרי קצת יותר מידי בירות ו80 ק”מ ברגליים, מקווה שאצליח לייצר פה סיכום ליומו הראשון של הסמרתון…
איזה כיף לנו שבמרחק שעות בודדות ביותר ניתן לקפוץ “לארץ אחרת” עם נוף, מזג אויר ואנרגיות שונות לחלוטין ממה שמציעה לנו צפון הארץ ומרכזה. מדבר.
על פעילות האופניים של קיבוץ סמר כבר רובכם שמעתם. אם לא, רק אספר בקצרה שחבורה עליזה של רוכבים מהקיבוץ פתחה לפני כמה שנים “ענף” חדש בקיבוץ- “תיירות אופניים”. הענף החל להתמקצע ולבצע מקטעים מתוך פרוייקט שביל ישראל באופניים שעבר באזורו וכן להציע אירוח והדרכה של קבוצות רוכבים בשבילי האזור.
אוטוטו מעלה קטורה. מורידים דופק, מרגיעים. זה לא הולך להיות קליל…
יצא לי לרדת עם חברים לחופשה כזו מספר פעמים. השבילים, הצוות, האוכל, חדרי האירוח והקסם המדברי מהווים עבורי מודל לחופשת אופניים מושלמת שאיננה נופלת מחוויות דומות שעברתי במספר יעדים בחו”ל.
אז בין פריצת מקטע שביל מדברי חדש לבין אירוח עוד קבוצת רוכבים אסירת תודה ומלאת חוויות, ישבו וחשבו להם המקומיים איך אפשר עוד לפנק את הרוכבים בציון. יחד עם עוד אחד- נימי כהן שכבר מזמן היה צריך לקבל פרס ישראל על הנחלת תרבות אופניים בדגש על בניית קונספט והרמה של אירועי האופניים היותר מוצלחים ומיוחדים בארצנו. שני השחקנים האלה (גילוי נאות: חברים שלנו, מפרסמים, ופאנליסטים בבייקפאנל…) החליטו להרים מרתון זוגות דו יומי!
ירון דרעי ונמרוד כהן – הוזה האירוע והאקזקיוטיב פרודיוסר
הנרשמים יכלו לבחור בין מקצה ארוך או בינוני. למה לא ארוך וקצר? כי 78 ק”מ של רכיבת מדבר אינטנסיבית ביום הראשון ו33ק”מ בשני לא יכולים להקרא “קצר” בשום דרך שהיא. לרוכבים הרציניים שבאו לדחוף חזק, המסלול הארוך והעבה מתגלגל ל 126 ק”מ ביום הראשון ו67 ק”מ ביום השני. הם יכלו גם לבחור בין לינה באוהלים בכפר התחרות המפנק או להתפנק באמת בחדרי אירוח של ממש…
מיד כששמעתי על האירוע היה לי ברור שאני נרשם. איך אפשר לוותר על הזדמנות כזו? עוד הזדמנות לבדוק את הקנונדייל סקלפל החדשים שלי במקום הטבעי שלהם. עבודה, תינוק מתוק עם חיי לילה סוערים, החורף שפקד אותנו בשבועות האחרונים ועוד שאר תירוצים גרמו לי להגיע לאירוע בכושר גופני מביך ביותר. לא די בזה וגם הצלחתי לגרור חבר חזק ממני כשותף. היה לי ברור שאם אני כבר הולך לחרחר אחרי שותף באירוע הזה, אני מעדיף שזה יהיה חבר טוב. למשימה נגרר מקס צ’פרק שלא זכה לרכוב איתי לפני כהכנה משותפת לאירוע. “זה מה יש חבר…”.
הימים לפני האירוע התאפיינו בהתרגשות וציפייה שרק התגברה בין מייל למייל שקיבלנו מהמארגנים שהרעיפו עלינו ים של טיפים ומידע חשוב לקראת האירוע.
עמרי זרח מ BIKEPANEL מתראיין בצילומי הסמרתון… הסרט בקרוב.
היי דרמה!
יצאנו לדרך מהכרמל בחמישי בבוקר. לקחנו את הדרך ברגוע, עצרנו לבירה וסנדוויץ משובח ב”כנעניה” של שדה בוקר ואחר הצהריים הגענו עייפים ומשועשעים לקיבוץ סמר.
אין על המקום הזה! ההרגשה דומה להגעה לכפר נידח בארץ אחרת רק שהשפה השלטת פה היא עברית. טרקטורים וורודים, חבילות חציר פזורות בכל מקום, מגרש ענק של ערימות ג’אנק שנאסף במשך שנים, ספסלים שנבנו מטיט ושאריות חריסה צבעוניות, אנשים מחייכים עם עיניים אדומות, הגברים עם רסטות וזיפים והנשים יפות ומסבירות פנים. כולם נחמדים ונעימים. גן עדן! כשהגענו למתחם התחרות חיכה לנו מטע זיתים מדברי שהוסב לטובת האירוע. החבר’ה ארגנו מתחם מדוגם ביותר שקלע בול הן לצרכי הרוכבים וההפקה והן לאופי המקום.
מתחם האוהלים
אחרי הרשמה זריזה, מיקמנו את האוהלים שלנו, הרכבנו את האופניים ויצאנו לסובב קצת רגליים בשבילי האזור. הכל פחות או יותר עובד, אפשר להתקלח ולהתפנק על בירה במתחם הזולה של האירוע. הערב הגיע ואחרי ארוחת ערב מפנקת קיבלנו תדריך הומוריסטי אך מוקפד ומקצועי מנימי כהן. עוד קצת בירות וצחוקים ויאללה למיטה.
בודקים את הבירה מתוצרת מקומית (טובה!)
שעת הזינוק הוקדמה לשש וחצי כי התחזית הבטיחה (וגם קיימה) יום חם מאוד עם 30 מעלות בצל. יצאנו שני המקצים, הארוך והביוני לדרך. אחרי כ20 ק”מ במישור מדומה התחלנו להכנס לעומק המדבר. טיפסנו את מעלה קטורה התלול והיפה. דיוושנו לכיוון נאות סמדר ומשם נכנסנו לשביל חדש יחסית המוביל לחולות כיסוי ועל קו המצוק השביל מתפתל מעל מעלה יתרו על ראש מעלה שחרות. ללא ספק זה אחד השבילים היפים ומיוחדים בארץ!
שם התבצעה ההתפצלות של המסלול הארוך והבינוני. המסלול שלנו ירד את מעלה שחרות, ואחרי זרימה בנחלים הגיע בסמוך לקיבוץ יטבתה עד הסיום בסמר. המסלול הארוך המשיך מראש מעלה שחרות לנחל זוגן, בקעת עובדה, באר מלחן, הר ברך וירידה במעלה סיירים. משם בכוחות אחרונים במישור עד לסיום בקיבוץ סמר.
הארגון היה מצוין. הסימון, המרשלים האדיבים, הצוות בנקודות ההאכלה ובנוסף השבילים המעולים, המדבר והאוירה הכללית בין הרוכבים עשו את היום הארוך והקשה לכזה שמסיימים אותו מותשים ומאושרים.
קפיצה לברכת מים קרים במתחם הזולה, בירה, אוכל, עוד בירה ועוד אוכל ויאללה להזרק על המזרנים תוך קשקושים עם החבר’ה והתעפצויות על המזרן.
נזרקים בערב לפני התחרות, אחרי התחרות עצמה, בערב של אחרי המירוץ הראשון, אחרי המירוץ השני. בקיצור נזרקים. נקרעים ברכיבה ונזרקים…
גיאחה מוסיף מעט על המסלול הארוך
אני שחוט. רכבתי 127 ק”מ במדבר בקצב של 18.8 קמ”ש ממוצע, עם שותף חזק בטירוף שרק האטתי אותו, ואני שחוט!
המון זמן רציתי להגיע לסמר, והתחרות הזו היא אחלה הזדמנות להגיע בלי צורך לדאוג לקבוצה, חברים, ארגונים וכו’: מודיעים לך שיש תחרות וכל מה שאתה צריך לבוא זה למצוא בן זוג אחד, ולבוא. אחרי שנחתה עלי התקלה שמנעה ממני הצטרפות לכרמליטים בסיבוב שלהם לא יכולתי לתת להזדמנות הזו להתפספס.
מעלה קטורה האייקוני. אחרי שראינו כל כך הרבה תמונות אי אפשר להמשיך ולא להגיע…
תחרות זוגות מחיבת כאמור למצוא בן זוג, והיה לי מזל ובתחרות סובב ערבה לפני זמן קצר פגשתי את המנצח – ים רז, בן הערבה, שמתאמן ל HLC ונמצא בכושר מעולה. סגרנו על סמר.
אחת הפעמים היחידות במירוץ שיצא לי לצלם אותו מלפנים ולא מאחור…
המטרה העיקרית של המון חברה שבאו לפה הפעם היתה סוף סוף לרכוב קצת מרחקים – אנחנו אחרי חורף קשה, וכולם מרגישים שאין להם מספיק קילומטרים ברגליים. אחרי שלא רכבתי יותר מ 4 שעות כל החורף פחות או יותר, החלטתי בכל זאת ללכת על המסלול הארוך, ולקוות שהנסיון ושליטה בקצב יאפשרו לי לסיים אותו בכבוד. ידעתי מראש שהחל מהשעה הרביעית – אני הולך לסבול. והיו לי רק קצת פחות משלוש שעות כאלה להוכיח לעצמי שצדקתי… היתה לי עוד מטרה: להרגיש את ה KTM Scarp החדשים שקניתי. לכבוד המאורע סרתי לחנות האופניים והחלפתי את צמד האייקונים העדינים (20 דקות במדבר הזה והייתי נתקע…) בקרוסמרק 2.1 מאחור וארדנט מלפנים – בעלי דופן עבה ועמידה. אם חששתי בהתחלה מהארדנט המאסיבי (לא היה דגם הרייס בחנות) אזי הרכיבה גרמה לחשש להתבדות – סמרתון הוא מירוץ של סינגלים מדבריים, והאחיזה והשקט הנפשי היחסי שהיו לי אל מול הברוטליות של הקרקע הזו היו במקום.
והיתה גם דיונה אחת!
המסלול – מדהים ברובו. הסינגלים בסמר הם באמת ברמה ייחודית: רואים פה המון ניקוי מלא של הסינגל מאבנים קטנות, מקומות עם ברמים מדויקים, מדרכות ניקוז, וקירות אבן תומכים. ירון דרעי שהקים את “סמר בייק הוטל”, יזם את האירוע הזה, ומבלה ימים ארוכים במדבר בבניית הסינגלים האלה תחת הכובע של “סמר תשתיות”, בונה סינגלים שיחזיקו מעמד לעד. ירון הגיע למסקנה שכדי להפחית תחזוקה לאחר ההקמה, הוא מעדיף לבנות בניית מופת. בצורה כזו הוא תופס שתי ציפורים באבחת רסטה אחת: גם רוכבים מאושרים וגם סינגל שלא צריך לחזור ולבנות אותו מחדש בכל גשם מדברי.
סינגל על המצוק – בנוף מדהים אל הערבה
אז בילינו מלא מלא קילומטרים בסינגלים מושלמים, בסרפנטינות מדהימות, בנופים של צוקים ואפילו בדיונה אחת. יש לאמר את האמת – היו גם קטעים משמימים פה ושם: הרכיבה בבקעת עובדה במגמת עלייה מתונה וארוכה, לימדה אותנו דשדש בנוף משעמם מהי. גם הקטעים בנחלים הזכירו לנו דשדוש בדשדש פה ושם, אבל בגדול – זה בהחלט ביחס מצוין בין איכות אדירה לבין קטעי הקישור האלה. אי אפשר שלא לעוף על מעלה קטורה, על הסינגל מנאות סמדר עד חולות כסוי שהוא אדיר. על הסינגל שהולך לאורך המצוק עד שחרות, ועל הירידה המהממת במעלה סיירים שהוא דרמטי ומרשים, על הנחלים הצמודים אליו כולל מצוקים מדהימים בקניון נחל עתק.
מתחרים, אבל גם עוצרים להינות מהנוף…
כל המקומות המהממים האלה הם ההסבר למרחק הגדול מהממוצע של המסלול הארוך ביום הראשון בסמרתון – אין דרך להביא את הרוכבים ולקצר לאיזור ה 100 ק”מ המקובלים, כי זה מדבר, והמארגנים לקחו החלטה לא לוותר על הפנינים. הרוכבים בשנה הבאה צריכים לבוא מוכנים מנטלית – רכיבה של 127 ק”מ במדבר על כ 1500 מטרים מצטברים, ובתוכה קטעים קשים וארוכים נגד רוח, דשדש, והמון המון סינגלים מטריפים שגורמים לכל שריר בגוף שלכם לעבוד – היא לא קלה, והיא מעבר למה שרובינו רגילים אליו.
חוזרים לפינות הזולה, מקבלים בירה קרה רצח (אחח… זה כל כך במקום!), יש את אלה שנכנסו לבריכת הקרח, והאחרים הלכו ישר אל החומוס או הפסטה. אחה”צ- מסז’ מפנק ומשחרר וארוחת ערב. החיים הטובים בסמר!
פודיומים מהיום הראשון
סמרתון ארוך:
גברים:
1- ליאור זהבי ורז יעקבסון מטרק משמר העמק
2 – עודד אלגרבלי וניב עמוס מ-CCC
3 – עופר רובין ורז דנא מעז הרים
מאסטרס:
1 – גל צחור ואילן אידלסון מ-CCC
2 – גלי רונן וגיא באומל מטרק משמר העמק / ישראל
3 – גיא חלמיש וים רז – BIKEPANEL
גרנד מאסטרס:
1 – עמוס גרי ורמי זמיר מ-CCC
2 – אילן דביר ואלדד מירון מ-Team BikeWay
3 – דורון דיקסטרו ושי שבתאי
מעורב:
1 – עומר שפירא ונדב לוגסי מ-CCC והם גם מנצחי המסלול
נשים:
1 – גלי אברג’יל ועידית שוב מ-CCC
סמרתון בינוני:
גברים:
1 – אנריקה שטרמר (TNT) ורומן צ’פרק
2 – עמרי זרח ומקס צ’פרק – MT546/Nisnas Industries
3 – אולג צ’רנישוב ומוטי עשור
מאסטרס:
1 – אייל חברוני וברק מטלון מ-IGP
2 – עופר פלדמן ואדי רייזין (מתןבסתר)
3 – יריב קדם וארנון בן אבי מטרק משמר העמק
גרנד מאסטרס:
1 – שימעון ביטון ודוד בן עזרא
מעורב:
1 – הדס וייס ודורון מסורי מ-CCC
2 – טלי הברפלד ושגיא אונגר “חורכי הנחל”
נשים:
1 – אודליה וודיסלבסקי ורייצ’י וולפיש מ-CCC
ברכות לכל הסמרתוניסטים!
צילם: גיאחה
מאת: עמרי זרח וגיאחה (גילוי נאות, עמרי הוזמן ע”י המארגנים לסקר את האירוע לאתר בייקפאנל)
