מי צריך קריטריום? מרוץ חבל מודיעין – שוהם כמשל

יניב שור22 במאי 2016

בשבת האחרונה התקיים באזור התעשיה הצפוני של שוהם מרוץ חבל מודיעין – שוהם: קריטריום בארגון של TACC ובהשתתפות כ-200 רוכבים.

מאת: יניב שור. בהשתתפות אור דיין ואלון וולף.
צילום: יניב שור

יש בעונת המירוצים של האיגוד מספר מועט של קריטריומים, חלקם משולבים במירוצי שלבים (ערד למשל) וחלקם עצמאיים. משהו באנרגיה של מירוץ סיבובי על מסלול קצר שונה מאוד ממרוצי כביש אחרים, ובצידו גם יתרונות לקהל שיכול לראות את הרוכבים הרבה פעמים. בישראל מחוסרת התנאים מרוצים כאלה עשויים להיות אפילו יותר רלוונטיים כי הם דורשים ארגון מינימלי ויכולים להתחיל בשעות שפויות יותר.

בצד המירוץ התקיים ארוע הצדעה לרוכבים ותיקים ותערוכת אופנים הישר ממוזיאון האופנים של אלון וולף. המסלול: הקפות של 3.7 ק"מ ו 50 מטרים טיפוס

רוכבים שפוקדים את איזור התעשיה הצפוני של שוהם במסגרת אימונים מכירים היטב את ההקפה הקלאסית, שכוללת לופ אחד לאורך המפעל של אוסם ועוד אחד מסביב לטבע. עם התפתחות איזור התעשיה אפשר כבר לרכב לופים של מעל חמישה קילומטרים במקום אבל לרוע המזל ההתפתחות מביאה איתה גם הרבה יותר משאיות וצריך להיות עירניים.

המסלול עקב אחרי ההקפה הקלאסית עם תוספת קטנה של כמה מאות מטרים ופרסה בכיכר שבקצה. החזרה לנקודת הזינוק עם עוד לופ קצר ליד מאוסם ודרך החנות של סאקוני. אורכו 3.7 קילומטרים וכ-50 מטר טיפוס להקפה. 27 הקפות עשו העילית והג'וניורס – מה שמסתכם למירוץ לא קל של כ-100 קילומטרים מישורייים, טכניים ואגרסביים בחום והלחות של הצהריים (זינוק ב-11:00) – לא פיקניק!

הזינוק והסיום נקבעו ליד תחנת פז בכניסה לאיזור התעשיה, קטע מישורי עם מגמת ירידה קלה. היציאה מהסיבוב האחרון הינה רק 200 מטרים מהסיום, מה שמותיר מקום רק לספרינט קצר ומגדיל את החשיבות למיקום בכניסה לסיבוב.

זינוק עילית מתחנת הדלק

כמה מאות מטרים מהזינוק סיבוב שמאלה ואחריו עליה קלה לאורך המרכז הלוגיסטי של טבע. נקודה מצוינת להתקפה והפעלת לחץ על הפלטון:

אחרי הלופ מסביב לטבע כניסה לקטע קצר ובסיומו כיכר עם סיבוב פרסה – הנקודה הטכנית ביותר במסלול, מחייבת האטה משמעותית.

סיבוב ימינה מכניס את הרוכבים לירידה מהירה ובסיומה סיבוב נוסף ימינה – הסיבוב המסוכן ביותר במסלול. מי שמשכיב אותו בלי לאבד מהירות נכנס עם יתרון קטן ללופ בצמוד לאוסם.

הרכיבה לאורך אוסם מובילה ללופ נוסף: שלוש פניות שמאלה משלימות מרובע של כקילומטר ולאחריו פנייה ימינה ו-200 מטר לקו הסיום.

מרוץ העילית

כמה הקפות גישוש בתחלת מקצה העילית ובסופן – בריחה של גיא גבאי (סייקלינג אקדמי) על העליה שמאחורי טבע. מאחוריו בנסיון גישור עידן רג'ואן (TACC) שבסופו של דבר הגיע אליו, והשניים מהוים את הבריחה הראשונה של המרוץ. גיא לוחץ מקדימה ועידן במאמץ לנטרל אותו תורם פחות בראש המרוץ.

עידן מצליח לשבת על גיא עוד כמה הקפות אך בסופן יורד חזרה לפלטון. TACC נכנסים לעבודה והפלטון שנתן לבריחה כמה סיבובים סוגר בהדרגה את הפער.

גיא גבאי חופר עוד סיבוב לבד אבל בקצה העליה של טבע הוא כבר על הקצה והפלטון סוגר. בהגעה לנקודת הזינוק, 11 הקפות לסיום, הפלטון כבר כמעט סוגר את הפער על גיא גבאי אבל האקדמי מתקיפים שוב, הפעם עם זוהר הדרי (בתמונה מימין):

זוהר מייצר פער קטן ויובל בן מרדכי (TACC) מצליח לגשר אליו. עבודה משותפת של הקפה מייצרת פער משמעותי מהפלטון שבלי העבודה של אקדמי ו-TACC מתקשה לסגור.

יובל וזוהר שרכבו עד לפני חודשיים ביחד ב-TACC עובדים בראש המרוץ וברור שאם לא יקרה משהו חריג המנצח יהיה אחד מהם.

בחצי השני של ההקפה האחרונה זוהר הדרי לא משאיר מקום להפתעות בספרינט ומתקיף את יובל בכניסה ללופ שליד אוסם. ביציאה מהסיבוב 200 מטרים לסיום זה רק זוהר, עם נצחון ראשון בארץ מאז שעבר לסייקלינג אקדמי. יובל בן מרדכי מגיע שני – שאפו! פודיום ראשון שלו בעילית כשמלפניו ואחריו מגיעים 2 נערים שחיים ומתאמנים כרוכבים מקצועיים, זהו ביטוי לכושר הנפלא שהוא נמצא בו.

הפלטון שנמצא בפיגור של כדקה נכנס לספרינט סיום בעיקר על המיקום בקטגוריית ג'וניורס. גיא שגיב בחולצת אלוף ישראל (אקדמי) מקדים את יובל בן משה (TACC) וגיא וינברג (TACC) וקוטף את המקום השלישי על הפודיום.

אלוף ישראל גיא שגיב לפני שלישיית הג'וניורס של TACC. ישיבה בפלטון וספרינט בסוף הספיקו לו למקום שלישי בפודיום

ג'וניורס

קטגוריית הג'וניורס הסתיימה בשליטה של TACC (הקבוצה המקומית) כפי שניתן לראות מתמונת הפודיום, הישג יפה מאוד ל-TACC אבל בהמשך לעוד הישגים בחודשים האחרונים מציב סימן שאלה קטן על בסיס הרוכבים בקטגוריה הסופר חשובה הזאת. בגיל הזה מתבשלים הכשרונות שבעוד 4-5 שנים יצלחו את הצבא ויהוו את פוטנציאל הרוכבים העיקרי בעילית.

מעבר לזה, השלישייה הזו ישבה די בנוחות בתוך פלטון עילית, עידן רג'ואן הגיע שלישי וגם עבד בבריחה עם גיא גבאי בחצי הראשון של המירוץ יובל וגיא שהגיע ראשון ושני הצליחו להוציא כמה התקפות (שלא הצליחו) בהקפה האחרונה – או שהנערים הללו סופר חזקים או שקטגוריית העילית לא ממש מאתגרת אותם.

פרו, עילית נשים וחוויה אישית (אור דיין)

התחריתי בקטגורייה זאת וככל שהעונה מתקדמת אני מבין יותר ויותר (דרך הרגליים) כמה היא קשה ואיזה רוכבים חזקים יש בה. החשודים הרגילים בקטגוריה הובילו מקדימה וגם נצחו בסופו של דבר, צחי בויגן IGP, המאמן שנמצא כרגע בכושר נפלא מנצח בספרינט מתוך קבוצת חוד איכותית. זאת לאחר נפילה לא נעימה בתחילת המרוץ בפניית הפרסה בכיכר. הרגע הזה היה לטעמי הרגע היפה ביותר במרוצים האחרונים, כל הפלוטון מיד הוריד קצב ו2 מחברי קבוצתו המתינו על מנת להשיב אותו לפלוטון. מחווה ספורטיבית קולקטיבית שכזאת לאחד הפייבוריטים בקטגוריה היא אחת הסיבות שאני כל כך אוהב את הספורט הזה!

המרוץ כולו היה אינטנסיבי והפלוטון פשוט לא נתן לבריחה לצאת כמעט חצי מרוץ. היו המון נסיונות שגרמו לדילולים משמעותיים בפלוטון, וכשאחת יצאה היא כללה 2 רוכבים שלא היוו סיכון למובילים. בפועל בהקפה האחרונה נשארו מקדימה אחרי התקפות רבות- צחי בויגן (IGP), ויקטור קיטייב (מאמן דינאמו, גם הוא רוכב טכני וחזק, באיגודן הגיע 2), אלון להרר (WCR) ואנדריי ימפולסקי שמסיים רביעי.

בנשים- עומר שפירא הפייטרית הצליחה להחזיק עד ההקפה האחרונה עם פלוטון הגברים. גם עידית שוב ואסתר מייזלס הרשימו כאשר האחרונה סבלה מפאנצ'ר ופרשה מהתחרות, וכך השאירה את המקום ה3 לסתיו גינת שהשלימה סוויפ של 3 בנות מקבוצת CCC. זה גם היה מרוץ ראשון שכל הבנות חזרו לקבוצתיהן ולא התחרו במדי הנבחרת, בקרוב אליפות ישראל ותהיה מלחמה רצינית ומעניינת על החולצה בזינוק נפרד מהגברים.

המסלול קצת ארוך מדי לקריטריום לטעמי – שעה וחצי ועוד הקפה היו מספיקים ומייצרים כנראה מרוץ שונה, יותר אינטנסיבי ויותר מעניין. אהבתי את הזינוק המאוחר שהאיר לנו פנים הרוכבים ואיפשר לקום בשעה סבירה בשבת! האקספו בתוך תחנת הדלק היה

נהניתי מאוד מהמרוץ ובגלל שהיה לי ארוך מדי הפסקתי לאחר 54 ק"מ… וברצינות, באחת הכיכרות בהשכבת האופניים שמעתי קול פיצוץ מתכתי, שפיץ בגלגל האחורי נשבר ונאלצתי לפרוש אחרי שהגלגל קיבל שמינית משמעותית. כשהתגלגלתי לקו הסיום גיליתי שאני לא היחיד וחברי יריב הלל סבל מאותה תקלה, יש מרוצים ויש מרוצים אבל פה היה טכני ואין ספק שהיינו אגרסיביים מאוד וגרמנו גם לאופניים לעבוד קשה.

יוסי פוקר מתחרה ותיק בחר להתחרות על אופנים טנדם (באישור האיגוד כמובן) עם שותף חזק ומעורר השראה- עמי רביב, השניים הפגינו תיאום מושלם בעמידה בעליות ואף החזיקו עם הפלוטון יותר מחצי מרוץ כאשר מספר רוכבים נהנים ממנוע הדיזל שלהם. בכלל כל העניין היה מפגן של כוח רצון ואופטימיות.

על אירוע ההצדעה והמוזיאון \ אלון וולף מהמוזיאון

לפני מספר שבועות פנה אלי ירון דור, מנכ״ל איגוד האופניים, וסיפר לי על האירוע. הוא ביקש שאציג אופניים ומוצגים ממחלקת האלופים של המוזיאון. כמובן שהסכמתי והתחלתי להכין את המוצגים ואופני האלופים: את אופני הברטין של יצחק בן דויד והנרי אוחיון, את הצ׳ינלי של ראובן כינורי, הביאנקי של עמוס לוי ושל סטיבן ברנשטיין, את אופני הנג"ש של אשר רדנסקי, אופניו של אלברט בוזגלו, אופניו של האלוף הצרפתי ג׳ק אסקלסן וכמובן את אופני הפינרלו של ברלה יוגב. אומנם האופניים נמצאים בתצוגה אבל צריך לתחזק ולשמר, בייחוד לפני שמוציאים אותם לתצוגה – זה אומר ניקיון של כל הזוגות, שימון שרשראות וחלקים נעים. החלפת כבלים וצמיגים באופניים של עמוס לוי. שימון של השפיצים והחלקים שעלולים להחליד. ניפוח אויר. החלפת סרטי ליפוף ועוד. בנוסף צריך להוריד מהתליה על הקירות ולהעמיס על עגלת האופניים.

לתצוגה הבאתי גם חולצות אליפות של ראובן כינורי, דני זית, אלברט בוזגלו, עופר גל ועוד. בנוסף קסדות מעור של פעם ונעליים מהדור הקודם שהסנדלר הוסיף שני פסי עור לתפוס את הפדל. ליד כל זוג הנחתי שלט ואת התעודות /גביעים של הרוכבים.

הרוכבים הוותיקים התחילו להגיע לאזור התצוגה. אני ישר מזהה אותם לפי החיוך על הפנים והמנופים /שיפטרים של פעם על האופניים הוותיקים. את חלקם אני מכיר מאירועים קודמים ובכל פעם הם מתלהבים מחדש ומתחילים להעלות זיכרונות. את את הרוכבים שאני לא מזהה אני שואל באיזה מועדון רכבו? ומייד מקבל את כל ההיסטוריה שלהם. מאחורי כל החיוכים והנשיקות, למרות שעברו המון שנים, עדיין אני מרגיש את היריבות הסמויה בין המועדונים!

SAMSUNG CSC

בתחילת האירוע אני פוגש את משפחתו של שלום קדוש. היכרות קצרה עם הבנים והנכדים ומיד הם מספרים לי על שלום, כמה היה קשור לענף ועל העשייה המרובה שלו. אז מגיע שלב השאלה הרלוונטית לבעל המוזיאון – האם נשארו אופניים או גביעים ומזכרות שהם מעוניינים להשאיל למוזיאון? "אם רק היינו יודעים שיהיה פעם מוזיאון…" הם אומרים. "את האופניים השארנו בדירה הקודמת ועם כל הבגדים, הגביעים וכו'. פשוט לא ידענו מה לעשות עם זה". לא נורא אני מעודד אותם אולי עוד תמצאו משהו בעתיד.

הרוכב הבא שאני פוגש הוא עופר גל – שהיה אלוף ישראל נוער מהפועל נצרת עילית. הוא מראה לי בהתלהבות את אופני הגזל הוותיקים ששיפץ (שייצרו לו בהולנד בנעוריו במיוחד למידותיו). עוד ועוד רוכבים ותיקים מגיעים כל אחד מביא את הזוג האהוב שלו, מצוחצח ומוכן לרכיבת הזיכרון. באופן ספונטני מתחילים הצילומים של חבורות חבורות לפי מועדונים. הרוכבים נרשמים אצל יעל מהאיגוד, רוכבי העבר מוזמנים לזינוק להקפת הזיכרון לזכר דוד קדוש, ואפילו שהרכיבה היא לא תחרותית וסמלית מדובר באלופי ורוכבי העבר – רוכבים שהתחרותיות היא בנשמה שלהם. הם מצטופפים על קו הזינוק דרוכים ומתרגשים כמו רוכבים צעירים. משפחת קדוש מזניקה את מקצה הוותיקים. הם מסיימים את ההקפה בקלות ומתחיל הטקס של הצגת המועדונים.

אלי סמוכה ושוקי קופטיקו קוראים לנציגי המועדונים וקבוצות קטנות של רוכבי עבר עולים לצילום משותף, קבלת תעודות וכל אחד מספר בכמה מילים: מיהו, היכן רכב מה הישגיו, ומה הוא עושה היום. ברכות למשתתפים על ידי יו״ר האיגוד יוני ירום והמנכ"ל ירון דור, ובסיום הפתעה: קוראים לי לבמה ומעניקים לי מגן הוקרה על תרומתי לענף האופניים! אני מוכרח לאמר שהפתיעו אותי! זה לא מובן מאליו ואני שמח שמעריכים את פועלי ואת המוזיאון.