Giant כותבת בעמוד המוצר של ה-Trance 2 במבחן זה: “היו מוכנים לכל תוואי מסלול, טיפוסים קשוחים, ירידות סוערות, מסעות ארוכים. אלה אופני השבילים שישגשגו בכל תנאי”. יצאתי לבדוק האם ה-Trance 2, אופני השבילים של Giant, עומדים בהגדרה הכה מחייבת הזו.
לטעמי זה משפט די בעייתי – הרי אם היה זוג אופניים שהיה מסוגל לצלוח את הקייפ אפיק בקצב מסחרר ובמקביל לרדת את המסלול השחור בפארק הדאונהיל של Chatel אז אפשר היה ל”סגור את הבסטה” ולכולנו היה את אותו זוג אופניים. אוקיי… אוקיי… אז נכון שהנחתי פה ציניות אבל יתכן שהמחשבה הזו עברה לחלקכם בראש כשנזרק לאוויר העולם תאור האופניים: לרכוב הכל”. ועדיין – הקטגוריה הזו של אופני השבילים מנסה לעשות בדיוק את זה – לאפשר רכיבות טיוליות ארוכות יחסית (אבל לא בקצב מרתון תחרותי), וגם רכיבות טכניות (אבל לא ברמה של אנדורו אגרסיבי). מתוך הגדרת הייעוד הזו מקבלים שימושיות מגוונת במיוחד, ולצדה מעט פשרות, מה שהופך את הקטגוריה לחשובה במיוחד עבור טווח גדול של רוכבים.
מאת: מאור רביב
צילם: יוג’ין לויט
מנוי חינם למגזין האופניים הטוב בישראל פה: https://goo.gl/4tGh4F
אופני השבילים של ג’יאנט
הTrance 2 של Giant יושבים ע”פ החברה במשבצת של אופני שבילים. מה זה אופני שבילים? אין לזה בדיוק הגדרה מדויקת, אבל אם הייתי חייב, הייתי אומר שאלה אופניים שמתאימים לרוכבים שאוהבים קצת יותר אתגרים טכניים מרוכבי XC/מרתון אך עדיין לא יוותרו על איזה קטע דיווש ארוך או עלייה. מנגד הם לא מגיעים לגבולות הטכניים הקשוחים של האנדורו/אול מאונטיין. אופני השבילים הם בעצם אופני ה All rounder שמתאימים לרוב קהילת רוכבי השטח. לTrance יש גם אח גדול ויקר יותר בשם Trance Advanced כשבעצם מדובר באותם אופניים אך בשלדת קרבון ואבזור יוקרתי יותר.
- דגם: Giant Trance 2
- גלגלים: 27.5\650b
- מהלך מתלים: 140 מ”מ מאחור/ 150 מ״מ מלפנים
- משקל: 13.9 ק”ג
- מחיר : 13,400 ש”ח
- יבואן : Giant ישראל
הבא את הפופקורן לפה (למי שלא לחץ Play למעלה):
שילדה וסקסאפיל
למרות שלא כתוב Giant בצדדי הדאונטיוב, אי אפשר להתבלבל לגבי העיצוב וקל לדעת בדיוק של איזו חברה האופניים האלו. ה-Trance ממשיכים עם אותו קו עיצובי וייחודי שיש ל-Giant עם כמה עדכונים מודרניים. זו שלדת אלומיניום מלאה, למעט הרוקר של הבולם האחורי העשוי כולו מקרבון. קיבלתי למבחן את השלדה בצבעי ירוק-BIKEPANEL שנראים סולידיים אל מול הצביעה הצהובה זרחנית הנוספת שקיימת לTrance. באופן כללי כניסה לכל חנות Giant מגלה את רמת העיצובים המעולה שיש לחברה הזו, והצביעות שלה הן תמיד פשוט חגיגה לעיניים. 
הTrance מעודכנים בכל הסטנדרטיים העדכניים, כמו חיווט פנימי לכל כבלי האופניים, כולל מוט האוכף המתכוונן וציר אחורי בתקן Boost 12×148. השלדה מצוידת בגומיות ייעודיות לחיווט הפנימי, כדי לצמצם רעשים שנוצרים מכך וכן גומי על תומכות השרשרת כדי למנוע פציעה של הצביעה מהצלפות השרשרת על המשולש האחורי. המשולש האחורי הוא בעל מרווח רחב מאוד המאפשר לכם לשים צמיגים עם רוחב חתך של עד 2.6.
מידת השלדה השלדה בתחילת המבחן הייתה סמול (S). על פי טבלת הגיאומטריה של ג’יאנט, מידה סמול מתאימה לטווח גובה של 1.65-1.73 מטרים. גובהי הוא 1.7 מטרים ואני בדיוק במרכז טווח המידה. אך בהמשך שיניתי את מידה השלדה למדיום שעל כך אפרט בהמשך.
גיאומטריה ומתלה – נקודות עיקריות:
- זווית ראש 67 מעלות.
- אורך תומכות שרשרת 435 מ”מ.
- Reach של 404 מ”מ במידה סמול, 435 מ”מ במדיום.
- בסיס גלגלים ברוחב של 1129 מ”מ במידה סמול, 1160 מ”מ במדיום.
- טופ-טיוב של 580 מ”מ במידה סמול, 610 מ”מ במדיום.
רוב מידות הגיאומטריה הינן סטנדרטיות לאופני שבילים אך בסיס הגלגלים מעט קצר לטעמי. באופן אישי אני מעדיף Reach ובסיס גלגלים ארוכים יותר להגדלת היציבות על חשבון התזזיתיות וכנראה שכאן מצפה לי חוויה אחרת מה Default שאני רגיל אליו. הגישה הקצרה הולכת ונעלמת מהעולם, והגישה הארוכה עם הסטם הקצר הולכת ומשתלטת.
המאסטרו של Giant הוא מתלה כפול חוליות ותיק בשוק ומיושם באופן ייחודי רק ב-Giant. בגרסה הנוכחית Giant עדכנו את הרוקר המתחבר לחלקו העליון של הבולם לקרבון בכדי להוסיף קשיחות והורדת משקל. לדברי Giant המאסטרו הוא מתלה המתמקד בשלושה עקרונות עבודה: יעילות דיווש, יכולת עקיבה גבוהה למהמורות קטנות וגדולות, ומתלה אקטיבי תחת בלימה. בהמשך נדבר על המימוש של ההבטחה הזו.
מכלולים ואבזור
הבולמים ב-Trance 2 מתוצרת פוקס: המזלג מדגם 34 Rhythm עם דאמפר ה-Grip המגיע בסדרת ה-Performance המהלך 150 מ”מ והרוחב Boost 110 מ”מ. דאמפר ה-Grip הוא הדמפר הפשוט מבית פוקס הנותן שליטה על ה-Low Speed Compression ממצב פתוח לחלוטין עד למצב של נעילה מוחלטת של המזלג וכמובן שליטה על ה-Rebound. ה-Rhythm הינו מזלג המגיע רק כ-OEM. הבולם האחורי מדגם Float ברמת Performance והוא מגיע עם תא אוויר מוגדל המכונה EVOL (סטנדרט שרץ כשנתיים בבולמי פוקס. בגדול שינוי של לחץ האוויר בתא הזה יכול להפוך את הבולם לפרוגרסיבי או לינארי. אני מעדיף פרוגרסיבי).
סט הגלגלים מתוצרת Giant. החישוקים מדגם XC1 והנאבות מדגם Giant Performance. על הגלגלים הורכבו סט צמיגי Nobby nic של שוולאבה אשר מנסים לתת יחס שווה בין אחיזה לגלגול.
מערכת ההנעה הינה מערכת 11 הילוכים של שימנו מדגם SLX שיצאה לשוק השנה. המערכת כוללת: קראנק, גלגל שיניים בעל 32 שיניים, שרשרת, שיפטר, מעביר וקסטה. הקסטה ביחס של 11-42 שיניים, והייתי שמח לקסטה עם טווח של 11-46 שיש לשימאנו, שתכסה יותר טוב את טווח המהירויות.
גם הבלמים מתוצרת שימנו בדגם M615 הפשוט עם רוטורים בקוטר 180 מ”מ. כוח העצירה של הבלמים האלה חלש והיו מספר פעמים בזמן הרכיבה שהייתי זקוק ליותר. אני ממליץ לשדרג את הבלמים במעמד הקנייה ואולי אפילו לרמת SLX של 2017 אשר נותנים ביצועים טובים במחיר נמוך.
מוט האוכף המתכוונן מתוצרת Giant, בעל אורך מהלך של 100 מ”מ וקוטר של 30.9 מ”מ. בשלדות ממידה מדיום ומעלה המהלך עולה ל-125 ו-150 מ”מ. ידית ההפעלה שלו היא לא מהנוחות שיצא לי להשתמש. מי שמרגיש שהשלט אינו נוח עבורו, יכול לקנות מוצרי אפטר-מארקט המשדרגים אותו לשלט בצורה של שיפטר הילוכים. בתצורת 1X יש מקום על הכידון משמאל.
כל הקוקפיט הוא מתוצרת Giant: כידון אלומניום ברוחב של 730 מ”מ – הכידון היה צר לי מדי ולכן החלפתי אותו לכידון רחב יותר. נכון יותר לטעמי לתת כידון רחב, ולאפשר לקונה לקצר כידון לפי העדפתו במקום להחליף. הסטם באורך 60 מ”מ וגריפים דקים ונוחים.
המפגש הראשון (והשני)
את האופניים אספתי מסניף Giant נתניה. החבר’ה שם נתנו שירות מקצועי וענו על כל השאלות שלי.
בישיבה הראשונה על האוכף הרגשתי שהשלדה במידה הנכונה, אך האופניים קצרים וצפופים למרות המספרים בטבלת הגאומטריה והסטם הארוך יחסית. עוד היבט אבזורי התגלה באורך מהלך מוט האוכף המתכוונן: כדי להגיע לגובה אוכף מלא ונכון לדיווש, צריך היה להוציא את בסיס ה”דרופר” די הרבה מהצינור – כלומר כשאני במקטע טכני ההורדה שלו תהייה בערך רק לחצי מגובה מוט האוכף הכולל. אורך צינור מוט הכיסא במידה Small פשוט קצר מדי למוט עם אורך מהלך של 125 מ”מ ומעלה. החבר’ה בחנות של Giant הסבירו לי שמי שאוהב שלדות ארוכות יותר ומרגיש שהוא ״בין לבין״ במידות השלדה, יכול לקחת אופניים במידה אחת גדולה יותר מבלי לפגוע בנוחות. בגלל שאני בדיוק באמצע הטווח למידה שלי וגם כי רציתי להבין יותר את המטרה שאליה תוכננו ה-Trance החלטתי להישאר במידה שלי.
אחרי ביצוע המבחן כשבועיים עם השלדה במידה הקטנה, חזרתי אל סניף Giant והוחלט להאריך את המבחן לתקופה נוספת עם שלדה במידה מדיום. בישיבה ראשונה ההרגשה “הביתית” התחילה לחזור אל מול התחושה הקצרה במידה סמול (שעל פי Giant היא המידה הנכונה לגובה שלי). בסט-אפ המקורי, מידת המדיום הייתה ארוכה בשבילי ומצאתי את עצמי רוכן קדימה יתר על המידה. לאחר מניפולציה של סטם קצרצר באורך 30 מ”מ וכידון ברוחב 760 מ”מ, השוותי את אורך ה-Reach למידה סמול מה שהיה מתאים לי יותר לנוחות.
אם אורך הReach נשאר זהה, למה לעשות את השינוי? הסיבה היא שכאשר הטופ טיוב ארוך יותר ככה נגזר שהFront-center של השלדה ארוך יותר וכן בסיס הגלגלים. בנוסף, טופ טיוב ארוך מגדיל את מרחב התנועה מעל האופניים וכאשר משודך סטם קצר לחבילה ההיגוי נעשה זריז יותר. יתרון נוסף לשלדה במידה מדיום הוא תוספת מוט האוכף המתכוונן באורך מהלך של 125 מ”מ מה שמאפשר להוריד יותר את מוט האוכף לשיפור מרחב התזוזה מעל האופניים.
טיפוס ודיווש – כיף בטכני
אחת המטרות של אופני שבילים כמו ה-Trance היא לספק נוחות ויעילות בדיווש משום שזה חלק מטווח העבודה שלהם. ה-Reach הקצר של ה-Trance שם אותי בפוזיציית גוף זקופה יחסית לדיווש מה שהפך טיפוסים טכניים למהנים. האופניים הגיבו מהר למשיכות כידון ושינויי מיקום מרכז מסת הגוף כדי לעקוף מכשולים ואלמנטים כמו סלעים, חריצים ושורשים. מנגד, לא מצאתי את ה-Trance כמכונה לגמיעת מרחקים או עליות לא טכניות, משום שלכך הייתי מעדיף למקם את הגוף בפוזיציה מעט קדמית, ואת הגאומטריה – ארוכה יותר.
מתלה המאסטרו נתן עקיבה מצוינת לקרקע במהלך דיווש וטיפוס וכן יעילותו הייתה מורגשת. כמו כמעט כל מתלה שקיים, במצב בולמים פתוח לגמרי הוא לא חף מבובינג לחלוטין אך הספיקה הזזה של ידית הבלם האחורי למצב אמצעי והבובינג נעלם לחלוטין. במצב האמצע עדיין יש אפשרות לספיגת מהמורות אולם הוא נוקשה יותר ממצב פתוח לחלוטין.
ירידות – תזזיתיות אל מול יציבות
לקח לי זמן לפצח את ה-Trance משום שמדובר באופני שבילים עם מהלכי מתלים שלא מביישים אופני אול מאונטיין אגרסיביים יותר. בכל זאת, עולם אופני השבילים עשה סיבוב חד לגלגלי 29 אינץ’ בעוד ש-Giant נשארו עם גלגלי 27.5 לקטגוריה. לכן, כדי להבין טוב יותר את הנשמה שבמכונה, החלטתי שקשת הסינגלים שבהם אבחן את ה-Trance תתרכז במרכז הארץ ועד הסינגלים התלולים שבצפון. ה-Trance אוהבים סינגלים זורמים ומהירים, כאלה עם אלמנטים שאפשר להשתעשע עליהם שייקחו את האופניים לאוויר.
כשזה נוגע לסינגלים טכניים ה-Trance יודעים להתמודד טוב מאוד עם קטעים צפופים ואטיים בשל בסיס הגלגלים הקצר. כשזה מגיע לקטעים טכניים מהירים ותלולים ה-Trance נוטים להשתולל בחוסר יציבות כמו סוס ברודיאו אמריקאי, גם לאחר הגדלת בסיס הגלגלים במידה הגדולה יותר אם כי שם הורגשה מעט יותר יציבות. לכן היכולות הטכניות שלכם צריכות לבוא יותר לביטוי. מהלכי המתלה הארוכים מעדנים מעט את ההתנהגות הזו כשסלעים רוצים לזעזע את האופניים אך אינם יכולים לשפר את היציבות במהירות גבוהה. חבל שאין גם אופציה לטראנס 29.
הגיאומטריה הקצרה לא משאירה לרוכב הרבה מרחב תנועה מעל האופניים (במידה סמול וגם במדיום). כל הטיה קטנה של הגוף מוציאה את האופניים מאיזון מה שהופך לכיף גדול אם יודעים איך להשתלט עליהם. מצאתי את עצמי מחפש במהלך הרכיבה מהמורות וסלעים שיעזרו להקפיץ את האופניים מצד לצד על הסינגל.
בסיבובים פתוחים ומהירים ה-Trance נטו קצת לאבד שליטה ולהחליק (אולי שילוב גם של הצמיגים והדרדרת) מה שהפך סיבובים למעט כיף, אך גם לדורשי יותר תשומת לב לאלה שאוהבים לשמר מהירות בסיבובים. עם הזמן הצלחתי למצוא את ה-Sweet point שבו האופניים פונים מהר ללא החלקה. בברמים ה-Trance פונים כמו אופני Dirt זריזים ורק משמרים על המהירות. 
סיכום:
ה-Trance 2 של Giant הם אופני שבילים עם מהלכי מתלה ארוכים לקטגוריה שאוהבים לזוז מהר מצד לצד. עם גאומטריה קצרה ה-Trance אוהבים אלמנטים קטנים וסינגלים זורמים כדי לשמר ולהנות מהמהירות. אם אתם רוצים להיכנס לדברים טכניים יותר ה-Trance יוכלו לעמוד במשימה אך קחו בחשבון שלא תוכלו לעשות זאת במהירות והיציבות של אופני אנדורו. לטעמי אחת מנקודות החוזקה של ה-Trance הוא הסיבובים שהופכים למהנים בשל בסיס הגלגלים הקצר. במקביל אותו יתרון הוא החיסרון שלהם עבור רוכבים שהגלגל הטבעי עבורם הוא 29 (ולא 27.5) ומחפשים אופניים באותה קטגוריה אבל עם יותר יציבות. ה-Trance 2 מתאימים לרוכב שרוצה זוג אופני שבילים לא יקרים, שיתאימו לרכיבה טכנית באזורים צפופים.
מאת: מאור רביב
צילם: יוג’ין לויט
לכל כתבות ומבחני אופני Giant לחצו פה!
