האירוע שחותם את עונת הקרוס קאנטרי הגיע: אליפות העולם באופני הרים. סוף שבוע משוגע של תחרויות XC, שליחים ודאון היל, עם הרוכבים הטובים שבאים לקבוע: מי ילבש את חולצת הקשת בעונה הקרובה?

מאת: יואב גריבי

השנה אליפות העולם חוזרת לקיירנס, אוסטרליה, כאשר הפעם האחרונה שהיא התקיימה כאן היתה ב-1996. מאז האליפות התקיימה פעם נוספת בבירת אוסטרליה קאנברה (כן כן, זו לא סידני) ב-2009. קצת היסטוריה: 2009 היתה הזכיה הראשונה של נינו שורטר באליפות העולם בקטגורית העילית, ומאז הוא נהיה בלתי ניתן לעצירה.

ובחזרה לזמננו: המסלול הוא מסלול אליפות אמיתי: הוא קשה, טכני ורובו עובר בתוך ג’ונגל אוסטרלי, עם דרדרת ואבק שמסתירים מתחתיהם סלעים עצבניים, שלא מתרגשים מצמיגי הטיוביולר 2.0 של המתחרים. מזג האויר חם, ומאד לח בג’ונגל עקב הקרבה לים. בקיצור, קל לא יהיה היום. הפעם הרוכבים והרוכבות לובשים את מדי נבחרת המדינה שלהם, ולא את מדי קבוצות, למרות שחברי הקבוצות המקצועיים נתמכים ע”י הקבוצות שלהם במשך השבוע. רק ביום התחרות אנשי הסגל של הנבחרת יספקו תמיכה טכנית לרוכבים.

נשים

ברשותכם, נחזור שוב אל העבר: אלו הן אלופות העולם הקודמות של ארבעת השנים האחרונות:

  • 2016 – אניקה לנווד (דנמרק)
  • 2015 – פאולין פראנד פרוו (צרפת)
  • 2014 – קתרין פנדרל (קנדה)
  • 2013 – ג’ולי בריסט (צרפת)

כמובן שהשנה, כל העיניים צופות אל עבר יאנה בלומוינה, שכבשה את הסבב העולמי בסערה עם 3 ניצחונות מתוך 6 תחרויות. רוכבות נוספות שמומלץ לשים לב אליהן- יולנדה נף, שרכבה מצוין וניצחה בתחרות האחרונה של סבב ה-UCI, ואוהבת מאד ירידות טכניות וקשות, אשר יש אותן בשפע במסלול הזה. רוכבת נוספת שהייתי שם עליה את הכסף היא פאולין פראנד פרוו, שזכתה ב-2015 בשלוש אליפויות עולם: הרים, כביש וסייקלוקרוס, והשנה נראה שהיא מתחילה לחזור לעצמה.

הנשים מוזנקות ל6 הקפות, ועוד Start loop, כדי לפרוס מעט את השדה, ולמנוע פקקים ככל הניתן. בזינוק נשמעת שריקה חזקה – צ’ו צ’ו! הרכבת השוויצרית יוצאת לדרך: יולנדה נף, לינדה אינדרגנד וקתרין סטרנימן דוהרות מקדימה, אחריהן קרוניות המייפל הקנדיות: אמילי באטי וקתרין פנדרל, כאשר את הקרון המיועד לאופניים מאכלסות אנני לאסט ואירנה קלנטייבה. כל הנוסעים מתפלאים: “איפה יאנה בלומוינה?” אז מסתבר שבמהלך האימונים על המסלול, בלומוינה התרסקה בדרופ הגדול נחבלה ופגעה גם בראשה. היא מצליחה לרכב 2 הקפות ופורשת, מאוכזבת קשות. לא נורא יאנה, תמיד יש את השנה הבאה.

הדרופ שחיסל לבלומוינה את התחרות:

צ’ו צ’ו! הרכבת השוויצריות רומסת ודוחפת את המסלול, כאשר הקטר שלה (יולנדה נף) פותחת פער רציני בירידות, כמו שרק היא יודעת. באחת הירידות אינדרנגד מתרסקת חזק במסלול, נפצעת ופורשת מהתחרות. את מקומה בשרשרת הקרונות לוקחת בשמחה אנני לסט הבריטית שמנצלת את העליונות הטכנית שלה בשביל לצמצמם את הפער. תוך 20 דקות מהזינוק 2 שחקניות מרכזיות יצאו מהמשחק. כבר ציינו שהמסלול הזה חסר רחמים?

אחריהן קבוצת הרדיפה מלאת כוכבות- פנדרל, באטי, גאן-ריטה, בנקו, פאולין פראנד פרוו וקלנטייבה. כל התחרות הזאת עוברת בקצב מטורף, הרוכבות כולן רוכבות באמוק. כולן מנצלות את הפרישה של בלומוינה. לאחר סגירת הפער לנף, שפת הגוף של לאסט לא נראית טוב: הכתפיים מתחילות להישמט, הקצב קצת יורד, ומהג’ונגל מגיחות 2 חיות טרף מסוכנות: פרוו וקלנטייבה, 2 אלופות עולם לשעבר, שיודעות מה צריך לעשות כדי לעמוד על המדרגה העליונה בפודיום, והשתיים מסמנות לעצמן את הקורבן הבא שלהן.

חצי הקפה עוברת ולאסט נבלעת בבטנה של החיה: עכשיו פרוו רודפת קשה אחרי נף, אבל הפער שנוצר (40 שניות) לא יסגר בקלות ב-3 ההקפות שנותרו. ואם כבר בסגירת חורים גדולים עסקינן – עכשיו פרוו צריכה לסגור חור נוסף שנפער, הפעם בצמיג שלה. פנצ’ר הוא תופעה די נפוצה על המסלול הזה, והפעם שמה של פרוו עלה בגורל. לצערה, את המקום השני היא מפנה לקלנטייבה ולאסט, ובכך מאבדת את הפודיום.

 

אומרים שדברים רעים באים בזוגות: תוך 40 דקות מהזינוק שתי רוכבות פרשו וכעת שתי מתמודדות עיקריות כבר הספיקו להתפנצ’ר: פרוו ולנגווד. החלפת גלגל מהירה של מכונאי נברחת צרפת (למזלה של פרוו, הפנ’צר אירע ממש על יד אזור הסיוע הטכני) והיא בחזרה במירוץ במקום ה-5.

אומרים גם שלכל דבר רע, יש פן חיובי, ולכן דברים טובים גם הם באים בזוגות: הזדמנות לשיפור המקום צצה לה לפתע, באחת הירידות הטכניות: התרסקות של וולשוובזסקה, במקום הרביעי, והופ! פרוו חוזרת לרדוף אחר הפודיום הנכסף. נוסיף על כך פנצ’ר של קלנטייבה, ופרוו עופקת אותה וחוזרת לפודיום. זה לא נגמר עד שזה לא נגמר!
את הפער לנף (2:10 דקות) היא לתצליח לסגור, אבל מה לגבי מקום שני? בסוף ההקפה החמישית (מתוך שש) מפרידות בין 2 המדרגות הנמוכות יותר של הפודיום כ- 58 שניות, אך ההקפה נגמרת ללא תקלות טכניות לאף אחת מהרוכבות. יולנדה נף מנצחת, אחרי 3 מדליות זהב בקטגורית ה-U23 ועוד 3 שנים ללא מדליה כלל בקטגורית העילית, לראשונה בקריירה שלה באליפות העולם לנשים עילית. ברכות!

תוצאות:

  1. Jolanda Neff: 01:27:17
  2. Annie Last: +00:02:23
  3. Paulin Ferrand Prevot: +00:03:04

יולנדה נף, אחרי עונה שהתחילה חלש יחסית, מסיימת אותה חזק מאד עם ניצחון בתחרות האחרונה בסבב ה-UCI ואליפות עולם, שמזכה אותה בחולצת הקשת לעונת 2018. אנני לאסט עושה היסטוריה כבריטית הראשונה שזוכה במדליה באליפות עולם האופני הרים. פאולין פראנד פרוו מסיימת עונת קאמבק, ואני מאמין שנוכל לראות ממנה ביצועים מעניינים בעונה הבאה.

A post shared by SRAM MTB (@srammtb) on

 

גברים

אלו הם אלופי העולם בארבעת השנים האחרונות:

  • 2016 – נינו שורטר 
  • 2015 – נינו שורטר
  • 2014 – ג’וליאן אבסלון
  • 2013 – נינו שורטר

כן… אף אחד לא מופתע מהנתונים האלה. נינו מוכיח כבר כמה עונות שמאד קשה לנצח אותו, אך העונה הזאת הייתה שונה מעט: העונה הוא הוכיח לעולם שאף אחד לא יכול לנצח אותו. בכלל. ניצחון מוחץ, תחרות אחר תחרות. החל מהאולימפיאדה בשנה שעברה, הקייפ אפיק, סבב ה-UCI. נינו חווה עונה מושלמת, אך נותר לו רק תפוח אחרון לקטוף: אליפות העולם.

אליפות העולם היא אירוע שכולם תמיד נותנים בו את כל מה שיש להם. הכל. אם הם היו יכולים הם היו נותנים גם את סבתא שלהם, אבל זה כבר סחר בבני אדם, וזה לא חוקי. ה-Start loop נגמר כל כך מהר (תוך שתי דקות וחצי), הקצב שמוכתב הוא פשוט מטורף שאין אפילו מוביל, רק דבוקה ענקית של רוכבים.

לסינגל נכנס ראשון ירוסלב קולהאבי, עם שיירת רוכבים ענקית אחריו. מכת גז ומהלהק משתחררים ארבעה: קולהבי, אבנסיני, מארוט, ונינו מרכיבים הלהק המוביל, ופותחים פער של 10 שניות.

בכניסה לג’ונגל בהקפה השניה, קולהאבי מחליט לקפוץ מהשיחים ולהכיש את חבריו לקבוצה בעליה. נינו היחיד שמתחמק מהמכה, אבל שאר הרוכבים נפגעים ולא עומדים בקצב. כעת נותרים להם שניים: הענק והחזק. מעין שידור חוזר של אליפות העולם של 2016 ו-2 האולימפיאדות הקודמות. נינו וקולהבי, אחד על אחד, רוכבים מהירים, טכניים וחזקים מאד. כמובן ש-5 הקפות לסיום, אין לדעת מי יקלע לפנצ’ר, התרסקות או תקלה טכנית.

A post shared by Jaroslav Kulhavy (@jaroslavkulhavy) on

בהקפה השלישית השניים מורידים קצב והרודפים מתחילים לסגור פערים – החבורה העליזה (זאת שקולהבי תקף בחוסר רחמים לפני הקפה) חוזרת, אך הפעם עם תומס ליצ’ר השוויצרי במקום מקסים מארוט. נינו כנראה מבסוט שיש איתו עוד שוויצרי, כי זה לא מפריע לו שהוא רוכב עם עוד 3 אנשים! באליפות העולם! באירוע כזה הייתי מצפה ממנו לפוצץ את השטח כמה שיותר מוקדם, ברמה שלא משאירה גוויות אפילו, ולפתוח פער מספיק גדול שלא יסגר גם אם תקרה לו תקלה טכנית כלשהי. עד עכשיו כל העונה הוא העדיף לפוצץ את ההתחלה, ולתת למישהו בודד להצטרף אליו עד שנמאס לו והוא מתקיף ומנצח.

קולהבי סובל מהמאמץ של ארבעת ההקפות האחרונות ומתדרדר אחורה, בפער שהולך וגדל. אך קולהבי לא זכה פעמיים בקייפ אפיק בלי היכולת לגשר על פערים, ובמישורים הוא מנצל את מנוע הדיזל הגדול שלו ותופס את שני השוויצרים המובילים בכניסה להקפה החמישית. אפשר לראות שליצ’ר סובל, וכנראה לא יצליח להחזיק את הקצב עד לקו הסיום. כדי למנוע מצב כזה, הוא תוקף בכל עליה אפשרית, רק כדי שהקצב יכתב על ידו.

הקפה אחרונה, והשלושה עדיין ביחד. ככל הנראה נינו יתקיף במיקום אסטרטגי ויקח את הכתר. אנחנו לא רגילים לראות אותו במקום השלישי בהקפה האחרונה. בדרך כלל הוא נוהג כבר לרכב לבד, בלי להסתכן בספרינט סיום  מול מתחרה אחר. אבל קחו בחשבון, אנחנו מדברים על נינו שורטר כאן! לא סתם הבחור ניצח בכל התחרויות בהן השתתף השנה. שימו לב למהלכים הבאים: נינו עוקף את ליצ’ר באחד הסיבובים הרחבים, ומתקמם במקום השני, איפה שהוא אוהב להיות. המהלך הבא: נינו מוצא סדק קטנטן בשריון של קולהבי, ומנצל את ההזמדנות- רגע קטן של חוסר תשומת לב, ונינו עוקף את קולהבי בקו הפנימי של סיבוב בעליה. אחרי שעבר את קולהבי, הוא מדליק מבערים ופותח פער של 5 שניות על שותפיו למרוץ. הוא לא עוצר ולוחץ בצורה מטורפת כקילומטר וחצי, עם כל מכת פדל הפער גדל וגדל, ולשניים אין מענה. נינו מנצח את אליפות העולם של שנת 2017, שזהו ניצחון שלישי ברצף בשבילו, ונכנס לספרי ההיסטוריה בתור הרוכב היחיד שניצח 6 פעמים את אליפויות עולם. וכך קוראים יקרים, באה לסיומה עונה מושלמת.

תוצאות:

  1. Nino Schurter: 01:27:44
  2. Jaroslav Kulhavy: +00:00:07
  3. Thomas Litcher: +00:00:15

 

*אנקדוטה מעניינת: ב-96′ ניצח פה תומאס פרישניכט השוויצרי, שכיום הוא מנהל קבוצת סקוט סראם ונבחרת שוויץ.

 

ישראלים

השנה הנבחרת מנתה כשישה רוכבים מהקטגוריות הצעירות: ארבעה רוכבי נוער, ושני רוכבי U23. שלומי חיימי מושבת לאחר התרסקות קשה ופציעה, ובקטגוריות הנשים אין לנו ייצוג כלל. אגב, אפילו מדינות כמו סינגפור או תאילנד שלחו רוכבים ורוכבות להתחרות באליפות הזו. אלו מדינות שאין להם ייצוג כלל בתחרויות הסבב, אבל לאליפות העולם הן שולחות רוכבים. מה נסגר איתנו? יש לנו תשתית, איגוד, ועדיין הייצוג שלנו קטן ומצומצם מהבציר של השנים הקרובות. הצד האופטימי: נקווה שההשקעה הרבה שיש כעת בנוער תתן פירות בהמשך, וגם שישה שמבלים באליפות יקרה כ”כ (נסיעות לאוסטרליה) זה בכל זאת הרבה.
לאחר סגירת הכתבה פנה אלינו גורם מעורה ומסר שחלק מהמימון לנסיעה הגיע שוב מההורים, ו
תחרות הקריטריון עבור האליפות הזו נקבע בחו”ל- כך שההזדמנות להשגת קריטריון אינה שווה לכל הרוכבים הישראליים שלא כולם יכולים להגיע לתחרויות בחו”ל במועד ובעלויות פרטיות.

נוער

בקטגוריה השתתפו תומר זלצמן, גיל-לי גונן, להב דוידזון ועומר קצמן. תומר, הרוכב המנוסה יותר בחבורה ובשנתו השנייה בקטגוריה מסיים במיקום ה-12 המצוין, לאחר התחלה רעועה, בה נעצר ע”י התרסקויות של רוכבים שהיו לפניו, הוא מצליח להתייצב ולעקוף 27 רוכבים בשתי ההקפות האחרונות של המירוץ.

שאלנו את תומר, שסיים חמישי באליפות אירופה השנה, לגבי התחרות: “הייתה לי פתיחה גרועה, כשבמקום לשפר עמדות התדרדרתי אחורה בגלל הפרעות חיצוניות (התרסקויות של רוכבים אחרים שחוסמות את הדרך. י.ג.) וגם כי לא הרגשתי במיטבי. כל שתי ההקפות הראשונות סבלתי מהמיקום הגרוע ולא יכולתי לרכב בקצב שלי. שתי הקפות לסיום הרגשתי יותר טוב והתחלתי לעקוף הרבה חבר’ה בזמן קצר. לצערי זה היה מאוחר מידי לתוצאה טובה יותר. חוץ מזה שאני לא הכי מרוצה מהתוצאה היה אירוע מדהים ומסלול פצצה ונהנתי מכל רגע עליו ?”

BP: מסלול פצצתי? זה אחד המסלולים הכי משוגעים שראיתי. תומר: “חחח מסלול קשוח, כמו שצריך!” כנראה הכיש אותו משהו שם ביער.

נבחרת ישראל באופני הרים באליפות העולם באוסטרליה. צילום: איגוד האופניים

נבחרת ישראל באופני הרים באליפות העולם באוסטרליה. צילום: איגוד האופניים

תוצאות:

  • קאמרון רייט (אוסטרליה): 01:07:56
  • תומר זלצמן: 00:02:26+
  • גיל-לי גונן: 00:06:01+
  • להב דוידסון: 00:06:54+
  • עומר קצמן: 00:08:18+

כל הרוכבים סיימו את המרחק המלא.

U23

בקטגוריה השתתפו גיא לשם וגיא זסלר. שניהם כבר רוכבים יחסית מנוסים, שעברו תחרויות סבב וזוהי לא שנתם הראשונה בקטגוריה. תוצאות:

  1. סאם גייז (ניו זילנד): 01:17:46+
  2. גיא לשם: 00:07:51+
  3. גיא זסלר: 00:10:54+

אלו הן תוצאות סולידיות, שכבר התרגלנו לראות מהרוכבים הישראלים בקטגוריה הזו. גיא זסלר מסיים את שנתו האחרונה בקטגוריה, ויעלה בשנה הבאה לקטגורית העילית. כמו שזה נראה, יהיה קשה לרוכב האקדמי לפרוץ קדימה, אחרי שראינו את הקצב המסחרר שמכתיבים בקטגוריה הבכירה בספורט.

מה, כבר נגמר?

העונה עוד לא נגמרה, וישנן תחרויות רבות נוספות, אבל הסבב הוכרע, אליפות העולם תמה, ולנו, הצופים, נשאר רק לחכות לחודש מרץ 18, לתחילתו של הסבב הבא.

נתראה בשבילים!

מאת: יואב גריבי