סוף סוף שמתי את הידיים שלי על אחת ממכונות הכיף החשמליות! אופני קיוב עם 24 ק”ג של פאן, עם שלדה שמנמנה, מתלים נדיבים, ומנוע בריון של בוש. מומנט של 70Nm והספק של 250W בטוח יעשו לי טוב על הלב. “אתה צריך עזרה להעמיס לאוטו?” שואל בנדיבות בעל החנות בשפרעם. “לא זה בסדר יש לי מנשא, אבל תודה!”
והנה זה בא… ההנפה הראשונה אל מתקן הסאריס האחורי שלי, 24 ק”ג הם לא מעט, ומיד אחר כך הנסיעה הביתה מלווה במעט חששות עם שני זוגות כבדים על המנשא, בכבישים המפותלים של הגליל. כמו תמיד אצלי, זה סיפור מורכב, היו לי זמנים טובים וטובים פחות עם האופניים האלה. מה שבטוח – יצאתי עם תובנות חזקות לגבי הז’אנר.
כתב: חן גרומן
צילום: איילת גרומן, חן גרומן
אופני קיוב סטריאו: כרטיס ביקור
- דגם: 2018 Cube Stereo hybrid 160 Race 500 27.5
- מידע כללי: אול מאונטיין, אלומיניום, מנוע Bosch cx, סוללה powerpack 500
- משקל: 23.8 במידה לארג’
- מחיר: 25,000 ש”ח
דיו סוס! (סע כבר חמור עצל)
בהתרגשות רבה כיוונתי, התאמתי, הברקתי. החלטתי לנצל הזדמנות ובמקום נסיעה בבוקר מהבית לאזור הקריות, לרכב על החשמליים. הדרך היא בגדול יציאה דרך יער משגב, אל נחל חילזון, והלאה לשדות במישורי מפרץ חיפה. 26 ק”מ שהתארכו ל31 בגלל שעשועי בוקר ביער משגב. אני מתעורר על עצמי ברצף של סינגלים מהירים ומפנקים. וואו איזה כיף. כמה כוח. תכף נצא מהיער ונגמור את המישורים האלה בחצי שעה ויאללה למקלחת.
והנה נזרקתי מהיער אל נחל חילזון המישורי, ואני מוצא את עצמי דוחף אופניים כבדים, ללא עזרה, והמד נתקע על 27 קמ”ש. מדי פעם מאט בגלל סיבוב או מעבר נחל ובום, מכת כוח מהמנוע. אבל ברגע שעוברים מהירות של 25 קמ”ש, אין עזרה ואין חברים. למנוע יש מגבלה שמפסיקה את פעולתו. בפועל נשאר לי לסגור את המישורים עם אופניים ששוקלים 24 ק”ג אבל לא רק, המנוע עצמו ללא עזרה מהווה אינרציה סיבובית אדירה. זאת אומרת שקשה לסובב אותו, כמו גלגל תנופה באופני ספינינג. אם תמצאו דרך להתגבר על המגבלה, יופי לכם. אם לא, תזכרו את מה שאמרתי, אופניים חשמליים לא מתאימים למישורים ארוכים. אלה היו בפירוש רגעים שבהם התגעגעתי לאופניים שלי.
אל ההר – משנים את כללי המשחק
כעבור יומיים ביקשתי לעצמי פיצוי הולם על חוויית המישורים המאכזבת. קמתי מוקדם עם החלטה להוציא מהחשמלוק הזה את כל מה שהוא יכול לתת לי. לא חוזרים הביתה לפני שהסוללה נגמרת. היער הפרטי שלי במשגב מספק הפרש גבהים מכובד ומגוון סינגלים טכניים ומעניינים. בדרך כלל אני נוהג לרדת בסינגלים ולטפס חזרה בדרך נוף או בדרך אחרת מתונה יחסית. רכיבה אופיינית היא ארבעה או חמישה מחזורים כאלה עד שמתעייפים והביתה. אבל הבוקר הזה הוא סיפור חדש… הבוקר לא עולים בדרך הנוף המתונה, הפעם הישרתי מבט אל העליות התלולות ביותר, אלה שאף אחד לא חושב בכלל לטפס בהן. שיפוע ממוצע של 10% לצבירת גובה של 150 מטרים, בשביל עם אבנים חופשיות, לא מהווה בעיה.
עליות שבהן הייתי מבלה בהילוך כוח, עם הראש באדמה, ומסובב פדל אחרי פדל בקצב צב ובדופק מירבי, פתאום נגמרות מהר. והמד מראה 13 קמ”ש! ומבלי לשים לב עברו להן 5 דקות, והנה אני שוב בכניסה לסינגל הבא. בחשבון החדש הזה, יוצא שאני מבלה הרבה יותר זמן בירידות, בדיוק איפה שהלב שלי רוצה להיות. נפתח בפניי עולם חדש של אפשרויות – עליות ודרכים שנמנעתי מהן במשך שנים, פתאום נהיו חלק מהמסלול הקבוע ואפילו אפשר להנות מהן. לעקוף בעלייה באופן ציני רוכבי עילית צנומים ממועדון טימשגב, נהיה דבר שבשגרה. אני גיבור על, אני חזק ומהיר, אני מספיק להגיע להמון שבילים בתוך הרכיבה וממש נהנה, הכל בזכות קופסת כוח שחורה בין הרגליים שלי. שלא תטעו, מדובר ברכיבה מאומצת של ממש, העליות התלולות מחייבות לפדל חזק ומהר, הן פשוט נמשכות פחות זמן מהטיפוס המוכר בדרך נוף.
זאת חוויה אדירה, אין ספק שאופניים חשמליים הם אופניים שמתאימים לרכיבת פארקים, וכמה שיותר תלול כך היתרון מתעצם.
אופני קיוב הרפתקאות
הסקטור השלישי שמעניין לאפיין בו את החשמלוק הוא הרפתקאות ו-xc. בסינגל xc מתגלגל, או טיול הררי. במקרה הזה יצאתי להכיר את סינגל אחיהוד. סינגל קק”ל גבעי וסלעי, שיפועים משתנים וסינגל צפוף מרובה מכשולים וסיבובים. כאן אני חווה כוח זמין לא פרופוציונאלי למהירות שהשביל מאפשר, זה אומר שכאן אני באמת לא מתאמץ כי תמיד אני בעודף של מהירות. אחרי שעה רצופה של רכיבה מהירה בסינגל הצפוף אני בקושי מרגיש את המאמץ ברגליים, אבל אני בהחלט מרגיש עייפות בפלג הגוף העליון ואפילו בכפות הידיים. בגלל המהירות הרכיבה טכנית כל הזמן, גם בעליה.
ההרגשה של לא להתאמץ ברגליים הייתה לי מוזרה, קצת לא מספקת, זאת פשוט רכיבה אחרת. אם רוצים להרגיש את הכאב ברגליים חייבים עליות משמעותיות כמו שיש בדרך כלל בפארקים. נוספים פה היבטים אחרים ומורגשים במיוחד כמו מעבר מכשול במהירות גבוהה, וטכניקת סיבובים בעלייה. למה מורגשים? עקב שילוב המהירות הגבוהה יחד עם בעיית קראנק נמוך. למיטב הבנתי זה אופייני במיוחד לדגמים המורכבים עם מנוע בוש. זרועות הקראנק הקצרות (165 מ”מ) נועדו להתגבר בדיוק על הבעיה אך היא עדיין מורגשת, ומחייבת מאמץ בתזמון הפידול, ולפעמים בגלל התזמון מאבדים מהירות בסיבובים בעלייה.
בייקפאנל גם בטלגרם – הציצו בזה פה!
אז מצד אחד יש לנו את היתרונות של האפשרויות המורחבות בxc, המהירות, האימון הטכני המודגש, מצד שני מאבדים פה את מרכיב האימון, ואת העוקץ שבמאבק ראש בראש נגד הסלעים בעלייה. אני מגיע למסקנה שבסינגל מהסוג הזה יהנה במיוחד רוכב חובבן עם כושר מוגבל, בזכות האפשרות להשלים טיול ארוך וקשה ובקצב מהיר. רוכב חזק שרוצה להתפוצץ בהקפת xc וכושר בסינגלים, ייהנה יותר על אופניים רגילים.
מנוע עזר בוש- תעודת זהות
הספק מירבי 250W, מומנט מירבי 75Nm, סוללת powerpack500 בעלת קיבולת של 500Wh (וואט-שעה, יחידת אנרגיה בדומה לקוט”ש המופיע בחשבון החשמל שלכם), ובמשקל של 2.6 ק”ג. באתר בוש מצהירים על אורך חיים של 500 עד 600 טעינות.
ארבעה מצבי עזר בשלט מדגם “פוריון”: eco, tour, e-mtb, turbo ועוד מצב walk שמסייע קלות בדחיפת האופניים בעלייה. השלט הבסיסי ובעל התצוגה הברורה והנוחה, מציג מהירות, מרחק, מצב סוללה ואת מצב העזר. שני כפתורים גדולים של +/- משמשים לברירה בין המצבים.
הסוללה מגיעה עם מטען ייעודי, על גבי הסוללה עצמה נורות שמציגות את מצב הטעינה. שמחתי לגלות שהסוללה נטענת ממש מהר – פחות מ4 שעות לטעינה מלאה!
עיקרון הפעולה הוא כזה: יש פה מנוע עם מערכת בקרה אשר מודדת סל”ד ע”י חיישן בגלגל וחיישן בתוך המנוע, ובנוסף מודדת מומנט בקראנק (כלומר כמה כוח הרוכב מפעיל בזמן הפידול). בהתאם לכמה מהר וכמה חזק מפדלים, הבקר קובע את עוצמת העזרה מהמנוע. זיהיתי שבקרת הסל”ד יותר משמעותית מבקרת המומנט, כלומר כדי לקבל כמה שיותר עזרה מהמנוע צריך להיות בהילוך קל יחסית ולסובב רגליים מהר. זה נכון במיוחד כשרוצים כוח זמין לקראת טיפוס מכשול.
בתוך התיבה השחורה יש תמסורת גלגלי שיניים מאחר וציר המנוע מסתובב הרבה יותר מהר מאשר הרגליים שלנו. הקראנק מחובר לגלגל שיניים גדול (גיר) שמשולב לגלגל שיניים קטן (פיניון) בציר המנוע. לזה קוראים תמסורת הפחתה, זוהי תמסורת שמפחיתה מהירות סיבוב ובתמורה מעבירה מומנט יותר גדול. בקיצור, המנוע “מרגיש” כמה הספק מפיקות הרגליים של הרוכב, ובהתאם מוסיף הספק משלו.
מאחר ולמנוע יש מערכת בקרה שמכתיבה לו מתי להיכנס לפעולה ובאיזו עוצמה, אפשר להגיד שיש לו ממש התנהגות ואופי, ולפעמים אפילו רצונות משלו. נוצרת כאן ממש סוג של תורת המשחקים ביני ובין המנוע. הנה כמה דוגמאות:
- “תפדל קצת ואני תכף אצטרף” הוא אומר לי… אפשר להגיד שהמנוע מגיב במיוחד לסל”ד יותר מאשר לכוח הפידול, לכן כדי לגרום לו להגיב מהר בהגעה למכשול כדאי להכין הילוך נמוך. בהחלט לא נעים לאבד את המומנטום בגלל הילוך כבד, ומעט בשונה מאופניים רגילים, יש מצבים בהם קשה לפצות עם כוח ברגליים.
- ראש קטן במישורים – מאחר והמנוע מפסיק לסייע במהירות של 25 קמ”ש, ולדחוף את האופניים האלה ללא סיוע קשה מאוד… מצאתי את עצמי יושב הרבה במהירות של 23-24 קמ”ש (אם הוא לא מתאמץ למה שאני אתאמץ?)
- תלול או מתון? תמיד תלול! העזרה המשמעותית בעליות גרמה לי לבחור בעליות התלולות ביותר, דווקא באלה שלא יכולתי לטפס בעצמי באופניים רגילים. זה מקצר את הדרך למעלה ומאפשר לנצל בהנאה את היכולת החדשה.
- ספירה לאחור – לגבי ניהול אנרגיה בסוללה, הרגשתי פיספוס לחזור הביתה עם סוללה טעונה חלקית, השאיפה תמיד – לחזור בדיוק רגע לפני שהסוללה נגמרת. אבל כמו בחיים, אם מפספסים את התזמון המדויק, העונש כבד והעלייה הביתה כואבת מתמיד (זה עונשו של חטא החמדנות).
אבזור הסטריאו במבחן
הסטריאו מגיעים באבזור בסיסי שברובו נותן מענה טוב מאוד. מזלג יארי הבסיסי של רוקשוקס, ובולם אחורי פוקס ברמת פרפורמנס, ברקסים כפולי פיסטונים של מגורה, קוקפיט תוצרת קיוב כולל אוכף נוח מאוד מדגם EXC, ודרופר מקורי עם מהלך של 150 מ”מ שעבד בצורה סבירה. מערכת שימנו 1×11 עם קסטה 11-42 ותחום יחסי העברה שבמקרה אחר היה לוקה בחסר, כאן זה מרגיש מצוין ולא הורגש שום חוסר. מעביר XT ושיפטר SLX.
העין מיד נתפסת על הצ’יינרינג הקטן והמיוחד של רייספייס, 11 שיניים בלבד כדי להתאים למנוע הבוש, זה מדגים היטב את הכבדות שבהנעת ציר המנוע ע”י הפידול, ואפילו עם גלג”ש של 11 שיניים לא קל בכלל לסובב רגליים בלי עזרה של המנוע. כאמור זרועות הקראנק קצרות באורך של 165 מ”מ, בחירה הגיונית בהתחשב בכך שציר הקראנק נמוך וגורם להתקלויות עם מכשולים הבולטים מהקרקע.
הגלגלים הם roduc 35 רחבים ומותאמים לצמיגי פלוס, לצערי השפיצים בגלגל האחורי השתחררו כמעט אחרי כל רכיבה והגלגל נעשה גמיש בצורה לא סבירה. אחרי הידוק השפיצים המצב משתפר אבל מבחינתי הגלגל הזה הוא בחירה לא מוצלחת, מאחר ואופניים חשמליים מייצרים עומס גדול מאוד על הגלגל, גם כי הרכיבה על חשמלי מאוד אינטנסיבית וגם כי המומנט עליו גדול מהרגיל (המומנט שהרגליים שלי מייצרות + 75Nm מהמנוע). הצמיגים של שוולבה עשו עבודה מצוינת והרגשתי שהם מספקים אחיזה מעולה, במיוחד כאשר הם מנופחים בלחץ יחסית גבוה.
שילדה
קיוב מסווגים את הדגם הזה לרכיבת אול-מאונטיין ובהתאם לכך הגיאומטריה טובה וקולעת לקטגוריה באופן מסורתי. בעיניי העיצוב של השילדה מיושן ולא נראה כמו 2018 אבל על זה אפשר להתווכח וזה גם לא הדבר הכי חשוב. הצביעה מצד שני יפה מאוד בעיניי.
השילדה עצמה חזקה ושקטה, עם מתלה רך וליניארי. המשקל הכבד בהחלט מורגש כשמנסים לשחק עם האופניים בתרגילי חניה ובדיבלולים על השביל. מצד שני כשרוכבים בסינגלים ודורסים מכשולים האופניים לא הרגישו כבדים בכלל, כנראה גם בזכות המהירות והכוח הזמין.
הצינורות מעוצבים בהידרופורמינג והחתך בהם משתנה בצורה בולטת לעין, ריתוכים חלקים ונקיים בצמתים הבולטים בשילדה. חלקי המתלה בשרניים וזה כולל גם את הברגים והצירים, והשילדה הרגישה קשיחה למרות שקשה לומר בגלל הגלגל האחורי שזייף מעט. הצינור התחתון מעובה כדי להתאים למנוע וכדי לקבל את הסוללה.
הסוללה החזקה בסדרה מדגם Powerpack 500, נצמדת לתקע החשמלי הקבוע בשילדה, ומתיישבת בתוך כלוב מחוזק בצינור התחתון, הסוללה נתפסת בקליק וניתן לשחררה ע”י המפתח המקורי. אציין שברכיבה מטלטלת במיוחד שמעתי רעשים שנשמעו כמו טלטול הסוללה ונקישות שלה בתוך התפס. אם האופניים היו שלי הייתי מדביק חתיכת פנימית על הדופן התחתונה של הסוללה. שימו לב, על השילדה מסומן במדבקה שיש לנקות את האזור במטלית רטובה בלבד, ולא בזרם מים כדי לא להרטיב ולהזיק למחבר החשמלי. הסוללה גדולה מאוד ואתם כבר מבינים שאין מקום לבקבוק בשילדה אז רוכבים עם תיק, לפחות הרוח תפצה על כך.
לסיכום: חשבון חשמל- איפה משלמים?
כמו שאמרתי… זה מורכב. אני אישית מרגיש שהייתי שמח להחזיק זוג כזה בנוסף לאופניים קלילים וזריזים, אבל לא כזוג יחיד. האופניים החשמליים הביאו אותי לפסגות של הנאה שאי אפשר להשיג באופניים אחרים, ומצד שני הייתה חסרה לי עצימות האימון הפיזית הגבוהה ברכיבות.
מה שמאוד ברור לי מהמבחן, זה שכדי ליהנות מאופניים כאלה צריך לקחת אותם לשטח שיש בו שיפועים וצבירת גובה משמעותיים, במילים אחרות פארקים. בהתאם לכך אם הייתי קונה אופניים חשמליים הם בהחלט היו אופניים אגרסיביים וארוכי מהלך כמו אלה שבמבחן. בנוסף כדאי מאוד שיהיו שותפים שגם רוכבים על חשמלי, אחרת רוכבים לבד או שמתפשרים על רכיבה איטית.
הסטריאו הם אופניים טובים, עם יתרונות בולטים כמו שילדה חזקה ומפנקת, עם אבזור חשמלי מהרמה הגבוהה שכולל סוללה ומנוע חזקים. מבחינת חסרונות לטעמי הגלגלים לא חזקים מספיק יחסית למחיר הדי גבוה, אני ממליץ לשדרג אותם, במיוחד לרוכבים כבדים כמוני.
הסטריאו יהיו בחירה טובה לרוכב שרוצה להיכנס לעולם החשמלי בצורה טובה, ובלי להגיע לרמות המאוד יקרות.
