הפציעה האיומה של כריס פרום בדופינה לפני כשבועיים שיבשה את תכניות קבוצתו אינאוס (לשעבר סקיי) לטור דה פראנס שיתחיל בבריסל ב 6 ביולי. אך בעוד לדייב בריילספורד נותרו שני מתמודדים משמעותיים לניצחון המירוץ, גם שאר הקבוצות בפלוטון מושפעות מהעדרותו של הפייבוריט הבולט ביותר ועושות גם הם חישובי מסלול מחודשים.
כריס פרום (אינאוס) תכנן לנצח את הטור דה פראנס הזה. הוא יודע מעולה איך עושים את זה, הוא עשה את זה כבר ארבע פעמים. רוכב הגראנד טורים המעוטר ביותר כיום נראה מעולה בתחילת יוני ונראה שהעניינים היו בשליטה מלאה שלו ושל קבוצתו בקריטריום דה דופינה. נהוג להתייחס למירוץ בן שמונת השלבים הזה כאל מעין חזרה גנרלית להצגה הגדולה של יולי.
עדי ראיה מספרים שפרום איבד שליטה על האופניים בזמן רכיבת האימון המקדימה לשלב הנג”ש. זה קרה במהירות גבוהה של כ-60 קמ”ש, בעת שקינח את אפו, משב רוח פתאומי הסיט את אופני הנג”ש ושילח את פרום להתנגשות ישירה עם קיר בית. הפציעות חמורות ביותר וכוללות שבר פתוח בירך, שברים בצלעות, במרפק, בצוואר ובאגן ואיבוד דם משמעותי. פרום הוטס לבית חולים שם עבר ניתוח ממושך לתיקון השברים אשר דווח כמוצלח ועכשיו עליו להיכנס לתהליך שיקום ארוך מאוד. העונה שלו נגמרה.
כולנו מקווים שהוא יצליח להשתקם ולחזור לשיאו, למרות שלא זכור לנו רוכב על שבאמת חזר לשיאו אחרי כזו פציעה. המקרה הכי קרוב הוא זה של ג’וסֶבָּה בילוֹקִי, אשר היה רוכב דירוג כללי מרכזי בשנות האלפיים. בילוקי נפצע באופן דומה בטור של 2003 כאשר איבד צמיג תוך כדי ירידה מהירה (ושילח את לאנס ארמסטרונג לחתוך את הסרפנטינה דרך השדה). בילוקי השתקם וחזר לאוכף אבל מעולם לא חזר לכושרו ויכולתיו לפני התאונה.
תומס/ברנל
אינאוס לא נשארו הפעם נטולי מזור כפי שקרה להם לפני הג׳ירו השנה, בו המועמד שלהם לדירוג הכללי אגן ברנל נפצע כמה ימים לפני הזינוק והשאיר את אינאוס לזנק לגראנד טור הראשון תחת שמם החדש ללא מועמד בדירוג הכללי.
בטור יש להם עדיין את זוכה הטור מהשנה שעברה גריינט תומס, ואליו מצטרף גם ברנל אחרי שהחלים מפציעתו. מצב שבו יש לקבוצה שני רוכבים בעלי סיכויי ממשי לזכות בטור דה פראנס אחרי שאיבדה את הראשי הוא יוצא דופן אפילו עבור בריילספורד אבל כנראה שזה מה שמקבלים כשיש לך מספיק משאבים גם לטפח את הכוכבים המעוטרים שלך ובאותו הזמן לטפח את הדור הבא של מנצחי הטורים.
לא הצלחנו לראות מהו כושרו האמיתי של תומס בטור של שוויץ, היות וגם הוא נטש את המירוץ אחרי מפגש עם האספלט. כאשר זה קרה נראה שנעשתה החלטה מהירה לא לקחת כל סיכונים שישפיעו על יולי ואפילו אם הפציעה, כפי שהתבֿררה, היא קלה למדי, הרוכב הוולשי פונה לבית חולים. מי שנשאר מאחוריו הוא ברנל הצעיר אשר ניצח את הטור השוויצרי לכאורה ללא מאמצים מיוחדים. כעת תישאל השאלה מי חזק יותר בין שניהם, ומי יוביל את הטור? ברנל מצהיר שאין לו שום ענייני אגו, הוא צעיר ויש לו הרבה טורים בעתידו, עם זאת רומז בעדינות ש”אם G (תומס) יהיה חזק ממני אני אעזור לו” יש להניח שנראה התנהלות דומה לזו של שנה שעברה בה גם פרום וגם תומאס עבדו כמובילים עד שהיה ברור שתומס חזק יותר.
מתלוצץ עם רופאיו (צילום: קבוצת אינאוס)
מירוץ פתוח
ההיעדרויות השנה הן לא רק של פרום- גם זוכה המקום השני בשנה השעברה טום דומולן (סאן-ווב) ייעדר עקב פציעה בג’ירו.
לו היה מזנק השנה היה ניצב פרום רמה אחת מעל לשאר שדה המתמודדים וכל תכניותיהם היו סובבים איך מתנהלים סביב הטקטיקות של אינאוס. יש להניח שאינאוס עדיין תהיה דומיננטית עבור תומס וברנל, ותאכוף את סמכותה כרגיל בעזרת צוות הרוכבים האימתני שמרכיב את סגל הטור שלהם השנה. אבל עדיין זה לא אותו דבר בלי דמותו הגרמית והשפופה של פרום המדווש בקאדנס גבוה ברכבת של אינאוס. תומס ניצח טור אחד, ברנל חזק ביותר אבל עדיין מבחינת מתמודדים רבים אחרים לתואר המירוץ פתאום פתוח יותר. לכן יש לצפות שקבוצות אחרות ינסו לקחת יותר אחריות על הקצב, על מרדפים ועל שליטה על המירוץ.
רק פעם בשבוע וממש מעניין! הניוזלטר של בייקפאנל:
טור דה פראנס 2019- מתחרי הדירוג הכללי
רוכבים כגון אדם ייטס (מיצ’לטון סקוט) יעקוב פוגלסנג (אסטנה) ונירו קינטנה (מוסיבטר) מוקפים בקבוצות חזקות ביותר שבהחלט יכולות לקחת יותר מהמושכות. גם ריגוברטו אורן (EF Educatiob), טיבו פינו (גרופמה FDJ) ורומן בארדה (AG2R) יכולים למצוא השראה. ככל שהמירוץ יתפתח יתכנו מהלכים מעניינים אם כי לקבוצותיהם של אורן, פינו ובארדה חסרה הדומיננטיות הנדרשת לשמור עליהם לאורך הטור ואת זה הם יצטרכו לעשות לבדם.
אנחנו נעקוב גם אחרי מעלליו של ריצ’י פורט (טרק סגפרדו) ונחזיק לו אצבעות שיצליח להגיע לשלב העשירי – אליו לא הצליח להגיע בשתי המהדורות האחרונות עקב פציעות. פורט שמר על פרופיל נמוך מתחילת העונה אך השיג תוצאות סולידיות. נשמח לגלות שאחרי כל הנאחס עדיין גלום בטזמני פוטנציאל GC בגראנד טור.
קבוצת בחריין מרידה מגיעה השנה מאחורי אלוף העולם בנג”ש רוהאן דניס, ולא מאחורי זוכה הטור מ-2014 וינצ’נזו ניבאלי אשר על פי הצהרותיו מגיע לטור ללא שאיפות GC. דניס, אשר לא מסתיר את שאיפותיו להתקדם ממתמחה נג”ש לרוכב דירוג כללי ינסה להתבלט גם בהרים בעוד ניבאלי עלול בהחלט לגלות שללא הדומיננטיות של פרום תיפתח לו בכל זאת אפשרות להוציא משהו יותר משמעותי מהטור השנה אחרי שלא הצליח לנצח את הג’ירו.
הטור השנה יזנק בקרוב- ביום שבת ה-6 ליולי. המסלול השנה יהיה הררי במיוחד יחסית לשנים אחרונות וכולל 30 עליות מדורגות. המירוץ מזנק מבריסל לסיבוב בבלגיה כולל פגישה עם המוּר-וַאן-גרָרדסבֶרגֵן, עלית האבנים המשולבות האיקונית מהטור של פלנדריה.
כבר בשבוע הראשון הרוכבים יטפסו את ה-פלאנש-דה-בל-פי, הכולל הפעם קילומטר נוסף בדרך עפר בשיפוע של 20% לקו סיום חדש. המירוץ יתקדם דרך איזור המָסִיף סֵנטרַל ההררי בדרכו לפירנאים, שם מחכים לנו 4 ימי טיפוסים כולל שלב בן 117 ק”מ בלבד המסתיים בראש הטוֹרמוּלֶה.
השיא יהיה בארבעת ימי האלפים הכוללים פסגות איקוניות כגון הקול-דה-איזואַרד, קול דה-גַלִיבִיֵיר ונעבור גם בקול-דה-לִיזֵרַן – אשר בגובה 2770 מטרים מעל פני הים, זוהי אחת מהדרכים הסלולות הגבוהות באירופה. (ידיד המערכת יותם קאופמן מוסר: ה-cime de la bonnette בגובה 2802 מ’ גבוה ממנו. ויש דרכים סלולות בספרד ובאוסטריה שאפילו יותר גבוהות אבל זה ללא מוצא. האיזרן הוא הקול (מעבר הרים) הסלול גבוה ביותר באירופה).
סה”כ 3460 ק”מ הכוללים 5 סיומות בפסגה, 3 מהם מעל גובה 2000. נג”ש אישי בן 27 ק”מ, נג”ש קבצתי בעל אורך דומה, 6 שלבים מעל 200 ק”מ ושלושה שלבי הרים עצבניים מתחת ל 131 ק”מ. הסיום כרגיל בשאנז-אליזה ב-28 ליולי.
