“לא הייתי משנה כלום”. כך מסכם לאנס ארמסטרונג את החלק השני והאחרון של LANCE – הסרט הדוקומנטרי של ESPN אשר מסכם את סיפורו של רוכב האופניים המפורסם בעולם כפי שלראשונה מסופר גם מפיו של מושא הסרט בכבודו ובעצמו. האם למדנו משהו חדש? האם אנחנו מבינים יותר טוב? האם אנחנו סולחים? ספויילר: לא, אולי ולא.
מאת: אורן ארד
שבע שנים אבודות
אודה ואתוודה – בעיני לאנס היה גדול רוכבי הגראנד טורים אי פעם. כיום כבר ידוע שהוא לא לקח שום דבר שלא לקחו שאר הפלוטון בתקופה האפלה הזו של מרוצי האופניים. בנוסף, משפרי ביצועים לבד לא מביאים אותך לנצח את הטור דה פראנס – לא פעם אחת ולא שבע פעמים. ניצחון גראנד טור היא משימה מורכבת הקשורה לתכנון והכנה, לאסטרטגיה קבוצתית, תזמון וטקטיקה על הכביש, הבנה עמוקה של המסלול והכרות עם המתחרים, ניהול אנרגיה לאורך המירוץ, לא מעט מזל, וכן, צריך גם להיות חזק. בעיני רבים, ואני ביניהם, לאנס ניצח את הטורים האלו בין אם זה רשום בספרים ובין אם לא.
לזייף כדי לנצח
את הסיפור אנחנו כבר מכירים. והסרט, על כל שלוש וחצי שעותיו, לא מוסיף המון פרטים חדשים חוץ מסיפור נעוריו של לאנס שאני פחות הכרתי. החלק הראשון מספר על הנער לאנס ארמסטרונג, בן לאמא שהרתה אותו בגיל 16, נפרדה מאביו הביולוגי האלים כשהיה תינוק והתחתנה עם גבר אחר, שגם הוא לא קל עם הנער (למרות שהעניק לו את השם ארמסטרונג – שלאנס מאוד אוהב). הוא היה יהיר וסופר תחרותי מגיל צעיר אבל לא הסתדר עם משחקי הכדור הנפוצים בארה”ב ולכן מצא את מקומו בבריכת השחיה שם הצטיין. משם עבר לטריאתלון ונהג לזייף את גילו כדי להיכנס לתחרויות בוגרים. יוצרי הסרט לא משאירים לנו המון אופצית מה לחשוב – הילד, בעידודה של אימו, לא רואה בעייה לזייף כדי לנצח. מהטריאתלון המשיך לאופניים עם קבוצת מוטורולה המפורסמת, איתה זכה באליפות העולם וקיבל את חולצת הקשת כבר בגיל 22. “באיזה גיל לקחת בפעם הראשונה משפרי ביצועים?” שואלת אותו המראיינת. “21” עונה לאנס.
לא מתחרט – לאנס ארמסטרונג
חגיגת ה-EPO
לאנס לא המציא את הדופינג. הוא נכנס לזה כשהבין שזה מה שכולם באירופה עושים. לא הייתה לו כלל דילמה אם לחזור הביתה נקי או להשתתף בחגיגת ה-EPO. הוא בא לאירופה כדי לנצח, ואיתו כל חבריו לקבוצה כפי שמספרים בעצמם במהלך הדוקו: ג’ורג’ הינקאפי, ג’ונת’ן וֹויטרס, פלויד לאנדיס, טיילר המילטון וכל שאר הח’ברה של טים מוטורולה.
לכל אורך הסרט מקפידים לתת לנו את האספקטים השונים והסותרים לכאורה של הסיפור במנות שוות. כן, מדובר באדם שלא בוחל ברמייה כדי לנצח והרס חיי אנשים שעמדו בדרכו או האשימו אותו בדופינג אפילו ברמיזה. באותה המידה, כן, מדובר בספורטאי-על אשר תמיד היה כמה רמות מעל כולם וההישגים הספורטיבים המדהימים שהשיג באים בזמן שכולם לוקחים את אותם החומרים בדיוק. ולצד לאנס הספורטאי הסרט לא פוסח גם על פעילותו הציבורית הענפה ותרומתו הגדולה בתחום המודעות וחקר הסרטן.
צמידים צהובים
היה זה סיפור ההחלמה המופלאה שלו מהסרטן שהפריד אותו מהשאר. למרות שהיה כבר רוכב מוערך באירופה כשחלה, הוא היה אנונימי לחלוטין באמריקה, שם מירוצי אופניים היו ספורט איזוטרי. שלב 4 של סרטן אשכים, עם גרורות ענק בריאות ובמוח זה לא משהו שיוצאים ממנו בד”כ. אבל לאנס יצא, והחליט לנסות להרים איזו רכיבת אופניים קהילתית להעלאת המודעות למחלה, מה שהתפתח בסופו של דבר ל-Livestrong. ארמסטרונג, בעזרת הפופולאריות העצומה שלו מינף את החלמתו המופלאה לטובת פעילות ציבורית חסרת תקדים לטובת חקר מחלת הסרטן והמודעות אליה. עמותת Livestrong שינתה לעד את יחס החברה למחלה הזו, ולאנס הפך לסמל של אומץ, נחישות ותקווה עבור מיליונים ובצדק – הרי את הסרטן הוא כן ניצח בלי לרמות.
כשחזר להתחרות בעונת 1998 הוא התחיל גרוע ואפילו שקל פרישה סופית מהספורט, אבל סיים בהרגשה טובה ואופטימית אחרי (בין השאר) ניצחון בטור של לוקסנבורג, ומקום רביעי בוואלטה. לעונת 1999, הוא נכנס עם המנטליות התחרותית ללא פשרות שלו שלא רואה אף אחד ממטר – הקילר אינסטינקט שאיפיין אותו מגיל צעיר. “אני לא מבין מה פתאום המתחרים לוחצים ידיים וחברותיים אחד לשני” אומר לאנס למראיינת בהתייחס לאווירה בפלוטון בימים אלו,”תלבשו קצת שנאה” הוא מטיף בהלצה.
וההמשך, כידוע, זה היסטוריה – שבע הניצחונות, הפרישה, החזרה, פיצוץ הפרשה, ההשעייה, אופרה וינפרי וכו’.
כנות
יוצרי הסרט מלווים את לאנס לאורך כשנה, מהרגע שהגיע לפשרה בתביעה המשפטית האחרונה שעוד נותרה לו, והגדולה מכולם. תיק ה”מלשין” של פלויד לאנדיס בו נאלץ להתמודד מול תביעה של 100 מיליון דולר מול שירות הדואר האמריקני אשר היה כידוע נותן החסות הראשי לקבוצתו האייקונית. התביעה סוכמה בתשלום של 5 מיליון דולר בלבד אשר השאירה את לאנס נקי וחופשי מחובות. אדם חדש כמעט ופנוי לחשבון נפש, והוא מספר את סיפורו באופן ישיר וגלוי.
האם ניתן להגיד שהוא מדבר בכנות? האם ניתן להאמין למילה שאדם עם היסטוריה כזו יגיד? נשאיר את זה לצופה להחליט בעצמו. לאנס מספר כמעט הכל ולא מתחמק מאף שאלה. כששואלים אותו למה עשית (דברים איומים ונוראים) למישהו חף מפשע כזה או אחר? הוא עונה בפשטות – שהשקר יצא משליטה. הגודל של השם שלו, הפעילות הציבורית של ליבסטרונג ומה שהוא יפסיד אם יודה בדופינג לא איפשר לו לרדת מהעץ. וכן – הייתי בן זונה. וכן – עשיתי דברים בלתי נסלחים. ותמיד עם מבט ישיר וללא רמז של רגש.
בקאמבק שקבר אותו
לא פייר?
הנקודה היחידה שבה נכנע לרגשותיו ולא הצליח לכבוש את הבכי היתה כשדיבר על חברו הטוב ויריבו המושבע יאן אולריך. אולריך הגרמני, אשר היה שני לארמסטרונג ברוב הטורים שניצח, נפל גם הוא מגדולתו כאשר הואשם בשימוש באותם החומרים כמו כולם. הוא היה היחידי, כך לאנס מספר, שחשש ממנו על הכביש והעריך אותו עמוקות ובין השניים נוצר קשר חברות אמיץ. אולריך סבל ממשבר רציני בשנים האחרונות שהיה קשור לאלימות משפחתית, מעצר וטיפול פסיכיאטרי. ארמסטרונג נסע אליו לגרמניה לבקר ולתמוך ברגעים הקשים. “למה הגרמנים מאדירים את אריק זאבל, מזמינים אותו לטלויזיה, מעלים אותו לפודיום וקוברים את יאן אולריך?” שואל לאנס. “למה האיטלקים מאדירים את איוַון בּאסו וקוברים את מרקו פנטאני?” (תרתי משמע) הוא מסיים ושואל “ולמה פה באמריקה מעריכים את ג׳ורג׳ הינקאפי ואותי משמיצים?”. כל השמות הללו, כמובן, הואשמו והודו בשימוש בחומרים משפרי ביצועים.
לאנס – השורה התחתונה
לאנס לא בא לעשות חשבון נפש, ולא בא להתנצל בפני אף אחד. הוא רוצה לבוא בטענות על טיפול לא מידתי בין כל הרוכבים של התקופה. והדמעה שהזיל על אולריך? היא דמעה שהזיל בעצם על עצמו. במשפט המסכם של הסרט הוא נשאל אם היה עושה משהו אחרת. “לא הייתי משנה כלום” הוא אומר. “אם הייתי מודה כמו כולם, או אם בכלל לא הייתי נתפס אז לא הייתי איפה שאני נמצא עכשיו.” ומוסיף “I needed a nuclear meltdown” – “הייתי זקוק לאסון גרעיני”. וזה המפתח להבנת התופעה כולה. לאנס ארמסטרונג עשה הכל כדי לא להודות ולא לגמור את הסיפור בשקט. הוא היה חייב את הפיצוץ, אפילו חזר ב-2009 מפרישה כנגד כל היגיון, כאילו כדי לתת לעולם הזדמנות נוספת לפוצץ את הבלון המנופח הזה שלא התפוצץ בסיבוב הראשון. הוא היה חייב את הפיצוץ. ולנו נותר להגיד תודה לאנס, שלקחת את הספורט הזה אותנו – האוהדים – בפיצוץ הזה שהספורט היה כל כך זקוק לו.
אז לשאלה האם למדנו משהו חדש? לא המון. האם לאנס היה בן זונה? כן! האם הוא מצטער על כך? לא המון. האם הוא עשה גם טוב בעולם? בהחלט כן. האם הוא הרוכב גראנד טורים הגדול מכולם? פאק יס!!!
בסרט ניתן לצפות בשירות ESPN Player למנויים בלבד. מי שלא מנוי ולא מעוניין להיות, יכול להירשם לשבוע ניסיון ללא תשלום, לצפות בסרט ולהחליט לאחר מכן האם להמשיך בשירות.
אולי תתעניינו גם בכתבות הבאות:
- יובל כרמי על סמים בריצה (1/3): האם יש בישראל רצים עם חומרים אסורים?
- סמים בריצה (2/3): מה עושה איגוד האתלטיקה? ראיון עם המנכ”ל גל לב-רן
- סמים בריצה (3/3): הסוכנות הלאומית למניעת סימום- ראיון עם המנכ”ל ד”ר דניאל הרשטיין
