Cycplus Mini Pump Cube (מיני קיוב) היא משאבה אלקטרונית במשקל של 97 גרם, הנכנסת בקלות לכל כיס או תיק אוכף. האם היא הולכת לשנות לגמרי את הצורה בה ננפח גלגלים ולזרוק לפח את המשאבות הידניות ובלוני הגז?
המשאבה, נמכרת ישירות על ידי Cycplus-Israel, שיש לה גם מחשבוני רכיבה וטריינר, מופעלת באמצעות סוללה נטענת מובנית הניתנת לטעינה תוך 20 דקות. לטענת היצרן באתר כאשר הסוללה מלאה, היא אמורה להספיק לנפח צמיג 700*25C ל- 80PSI פעמיים.אני חסיד גדול מאוד של משאבות, לא מתחבר לבלוני ניפוח, מבחינתי צמיג מפונצ’ר הוא לא סיפולוקס. לאורך שנות הרכיבה שלי ניסיתי המון משאבות, כאלו שיושבות בכיס האחורי של החולצה, כאלו שמתלבשות על השילדה, כאלו שיושבות בתיק וכו’. במקביל היו ברשותי גם מספר רב של משאבות נטענות, האחרונה שבהן המשאבה הנטענת של שיאומי שמשקלה נושק ל-500 גרם. לאחר כשלושה חודשים עם המיני קיוב, אני יכול להגיד בוודאות שמדובר במוצר מחולל שינוי.
לאתר היבואן לחצו פה – קוד 11% הנחה לקוראים: bikepanel11 (שימו לב בקופון – אותיות קטנות בלבד)
מיני קיוב, נתונים טכניים:
בקופסא נמצאים: המשאבה, כיסוי סיליקון תואם, ראש מתכת להחלפה לניפוח בשיטת שרדר (וראש פלסטיק נוסף), וכבל טעינה USB typeC.
הערך העיקרי שאני מחפש במשאבות הוא גודל קטן ושימושיות הרב פעמית לעומת בלונים. אבל במשאבות הידניות קיים סרבול מובנה: הן שוקלות כמעט כמו הקיוב, מסורבלות ובולטות מהכיסים מאחור, או מכערות את השלדה היפה והנקייה אם התקנתם אותן עליה. ככל שהמשאבה קטנה יותר היא תפיק עוצמה פחותה בניפוח ותגרור עייפות גדולה יותר בניפוח. הגעה ללחצים גבוהים קשה יותר משמעותית במשאבה קטנה לעומת משאבה גדולה.
גם לבלונים יש בעיות: לא כולם מסתדרים איתם, בד”כ בגלל ראשי ניפוח לא מוצלחים שלא מפרידים טוב בין ההברגה לתחילת הניפוח. הם מתקררים ומלחיצים חלק מהרוכבים מעצם היותם מבוססי גז בלחץ גבוה במיכל אלומיניום. בנוסף זה מוצר שמייצר זבל בהגדרה אחרי השימוש, וגם בשדות תעופה לא כיף לנסות להעביר אותם בטיול האופניים לחו”ל. עוד גרוע בבלון: זה תמיד בלון אחד לניפוח אחד ואנחנו לא מכירים הרבה אנשים שסוחבים שניים איתם. לא הסתדר? לא תפס הטיובלס או התפקשש הניפוח? חבל… יש כדור אחד בלבד במחסנית הזו.
הצטרפו לקבוצה השקטה של בייקפאנל בווטסאפ:
איך מנפחים עם הקיוב?
לצד כפתור ההפעלה ישנה נורת לד עם חיווי לגבי מצב הסוללה: ירוק – טעון, צהוב – הסוללה במחציתה, ואדום שאומר שיש לטעון את המשאבה. בכל הנוגע להפעלת המשאבה, ההפעלה היא אינטואיטיבית וקלה מאוד: מספיקה לחיצה על כפתור ההפעלה והמשאבה מנפחת. ניפוח עם המשאבה בשטח הוא קל מאוד ואינו דורש מאמץ או הכשרה מיוחדת, המשאבה עובדת באופן יעיל וזריז וללא בריחת אוויר.
בהפעלה הראשונית של המיני קיוב הופתעתי מעצמת הניפוח של המשאבה. בניסיונותיי הצלחתי למלא 4 צמיגים של אופני הרים 29′ ללחץ של 17PSI והסוללה נותרה מלאה. במסגרת הניסיונות הצלחתי גם לנפח צמיג רכב. באתר היצרן מוצהר על ניפוח שני צמיגי כביש ללחץ של 80PSI ללא טעינה.
בבדיקתי גיליתי כי ניתן לנפח עד ללחץ של 78-79 PSI. הבדיקה שלי נערכה לגבי צמיג גראבל עם נפח גדול משל צמיג כביש (700*35). זמן הניפוח ארך כשתי דקות והמשאבה הספיקה לנפח 2 צמיגים כאלו ואפילו נשארה מעט סוללה.
תלונות? ברור שיש:
המשאבה רועשת יחסית למשאבות נטענות אחרות (לדוגמא, שיאומי), אולם לא רעש בלתי נסבל. חסרון נוסף של הקיוב, הוא שהיא אינה מגיעה עם צינורית ניפוח וראש הניפוח נמצא בתחתית הקובייה, דבר שעלול להקשות לעיתים על הצמדת פיית הניפוח לונטיל. קרוב לוודאי שבגלגלים קטני קוטר הדבר יורגש ביתר שאת. כמו כן אין מד לחץ.
מה אהבתי במיני קיוב?
אם אתם רוכבי כביש, ניפוח של שני פנצ’רים בטעינה אחת מאפשר יותר מהבלון היחיד שרוב האנשים לוקחים איתם לרכיבה. מבחינת משקל- המשקל של שני בלונים וראש הניפוח כנראה דומה למשקל המשאבה (97 גרם מוצהר), והמחיר לא הרבה יותר מהגז כשסופרים גם את הראש וגם את הבלונים. קלות השימוש לעומת בלונים גם היא בעיני עדיפה.
אז מה בעצם הגליק הגדול כאן, הרי משאבות חשמליות נטענות יש לא מהיום, אולם הרוב המוחלט שלהן מיועד לשימוש ביתי והן כבדות מכדי להכניס אותן לתיק לרכיבה. זה מוצר נייד שמתאים לנשיאה לרכיבה ומבחינתי מדובר על יחס משקל / נוחות / תועלת – מהגבוהים ביותר.
הקיוב כל כך יעילה ונוחה שאני משתמש גם בבית לפני יציאה לרכיבה והיא מחליפה את משאבת הרגל הביתית והמשאבה של שיאומי בהן השתמשתי בבית עד כה. מדובר במוצר מעוצב לעילא המביא בשורה ופתרון אמיתיים לרוכבים שמחפשים, נוחות יעילות ומשקל קל, ויתרון חמוד נוסף: בכל פעם שניפחתי עם המשאבה לצד רוכבים אחרים – רמת ההתעניינות הייתה בשמיים.
החסרונות
אין מד לחץ ומנחשים מתי הגעתם ללחץ הדרוש
רועשת
אין צינורית ניפוח
מחיר
היתרונות
קטנה וקלה
נוחות
טעינה מהירה
יעילות ניפוח
מאת: עדו גולצקי רוכב. אחרי למעלה מעשרים שנה על האוכף – בעיקר כואב התחת. בחיים לבלר, על האופניים חאפר. חובב אופניים, ציוד וגאדג’טים.
אם אהבת את התוכן שלנו, שתף אותו לקבוצות הווטסאפ והפייסבוק שלך – הנה פה במלבנים האלה:
