טיול אופניים זו חוויה מדהימה, במיוחד כשמדובר בטיול באזור חדש ולא מוכר. לחוויה זו יש היבטים ספורטיביים, משפחתיים וקולינריים. הפעם יצאתי לטיול שבראש וראשונה החוויה הייתה תרבותית ומוזיקלית.
אין ספק שכל המוזיקה המערבית מושרשת במוזיקת קלאסית, במיוחד במוזיקת הבארוק שהתפתחה במהלך המאה ה-17 והגיעה לשיאה במחצית הראשונה של המאה ה-18. יודעי דבר יקשרו את מוזיקת הבארוק למלחין הגדול יוהאן סבסטיאן באך. אותו מלחין גאון שגם מאתיים שבעים שנים לאחר מותו ממשיך לרגש ולהשפיע על מוזיקאים ועל מאזינים כאחד. אז איך קשורה ההרצאה על תולדות המוזיקה לכתבה בנושא האופניים? תיכף תבינו.
אני חסיד מושבע של יצירותיו של באך. מזה שנים חלמתי לשלב את אהבתי אל האיש והיצירה לאהבתי לאופניים, ולצאת למסע אופניים בחבל ארץ בו בילה באך את מרבית חייו – תורינגיה, שבגרמניה המזרחית. הרי אין דרך טובה יותר ללמוד את המשמעויות הנסתרות של היצירה מאשר לשקוע בתוך הנופים והסביבה העירונית שאפפה את המחבר. לבסוף החלטתי שהגיע הזמן לממש את החלום, אבל רגע לפני שהתחלתי בתכנון עצמי של המסלול, החלטתי לבדוק בגוגל אם מישהו כבר חשב על מסלול דומה, ויכול לחסוך לי זמן תכנון. לתדהמתי גיליתי אתר בשם Bach by bike, שהוא בעצם חברה המארגנת טיולים בדיוק לפי המתכונת עליה חשבתי.
בעיר היפה נאומבורג
באך על אופניים
החברה נוסדה על ידי שתי מוזיקאיות קלאסיות, שמאוחדות גם על ידי האהבה לאופניים וגם על ידי האהבה למוזיקה. הן מתכננות ומקיימות טיולים שלרוב מתוזמנים לאירועים מוזיקליים – כגון פסטיבל הבאך בתורינגיה, ומסלולם עובר בין ערים וכפרים שבהם גדל ועבד יוהאן סבסטיאן באך. נשמע כמו חלום שהתגשם, אבל הטיול מיועד בכל זאת לאוהבי באך בראש ובראשונה, ולאו דווקא למטיילי אופניים מנוסים, אליהם אני משייך את עצמי. הטיול בנוי על קונספט של העברת מזוודות ממקום למקום עם מרחקי רכיבה יומיים קצרים יחסית. גם המרחק הכללי יחסית צנוע. אבל מעבר למספר הקילומטרים היומיים, יש את המימד הנוסף, הרבה תוכן תרבותי ומוזיקלי שלא נגיש אחרת. לפחות כך שכנעתי את עצמי, ושלחתי את טופס ההרשמה ללא חרטות.
בית הבאך באייזנך, עיר הולדתו.
אז מה מקבלים חוץ מפרלוד של באך
החלטתי להירשם למסלול הארוך ביותר, שאורכו המוצהר הוא 300 ק”מ, והאמיתי כ-280. המסלול מתחיל במקום הולדתו של באך, העיירה אייזנך. עובר דרך רוב המקומות בהם עבד והתגורר, ומסתיים בעיר לייפציג, שבה חי באך במשך 27 שנים האחרונות של חייו ובה כתב ככל הנראה את רוב יצירותיו החשובות. המסע מסתיים בדיוק בזמן פסטיבל באך השנתי של האזור. החבילה של טיול האופניים, כוללת גם ביקור בקונצרטים החשובים של הפסטיבל המתרחש בלייפציג עצמה וגם בכפרים מסביב לעיר.
גאורג הנגן עוגב, מנגן באך על עוגב היסטורי
החבילה אגב לא זולה בכלל, אבל מקבלים עבורו תמורה נאה. עבור מחיר של 2290 יורו (תצטרכו להוסיף עוד 215 בשביל להיות לבד בחדר), אתם מקבלים לא רק בתי מלון והעברת המזוודות, אלא גם ליווי צמוד של שני מדריכים, חלק מהארוחות, כרטיסים לשלל הקונצרטים והמוזיאונים וגם המון חוויות שלא ניתן לשים עליהן תג מחיר. למשל, הרצאה פרטית של נגן עוגב, שמדגים את טענותיו על ידי נגינה על עוגב שעוד זוכר את ידיו של האומן באך או ביקור בקריפטה של כנסיה, שבימים כתיקונם סגורה למבקרים. אגב, באתר רשום שקבוצות חייבות להיות בנות 15 עד 25 משתתפים, ואם יירשמו פחות מ-15, החברה משאירה לעצמה זכות לבטל את הטיול. בפועל היינו רק 5 משתתפים – וכמובן הוא לא בוטל – ממש טיול VIP.
ספריה בכפר אוהרדרוף בה באך למד. אולי אחד הספרים עדיין מחביא הערות בכתב ידו.
בתי המלון – בעבר היו לי חוויות סבירות מינוס עם בתי מלון שהוזמנו על ידי חברות המארגנות טיולי אופניים. הם היו בסיסיים עד כדי מביכים, וכל מה שדיבר בזכותם, הוא מקום לשמירת אופניים ולרוב הקרבה למסלול הרכיבה. לא כך הפעם, כל בתי המלון היו ברמה טובה, כולל אחד שהיה בין הבתי המלון הטובים שביקרתי בהם. כולם היו או בעלי חשיבות היסטורית, או ממוקמים ממש קרוב לאתרי באך חשובים.
קולינריה – את ארוחת הבוקר כמובן אכלנו בבית המלון. בערב יצאנו לארוחות ערב במסעדה, שלרוב לא היו כלולות במחיר החבילה והיה ברור שהמדריכים משקיעים מאמץ בשביל להגיע למקומות מעניינים, שיספקו גם חוויה קולינרית. בצהריים בדרך כלל עשינו פיקניק בפארק או במיקום מעניין כלשהו, עם אוכל שהובא על ידי אחד המדריכים ברכב ליווי. האוכל המקומי הוא אוכל גרמני טיפוסי: נקניקיות משלל הסוגים, סלט תפוחי אדמה והרבה בירה, כמובן. הכי אותנטי שיש. לאלו שחושקים בדיאטה פחות עשירה בנקניקיות, יש באזור גם מידה מסוימת של חדירה של הקולינריה העולמית. למרות שזה יותר מאפיין את הערים הגדולות.
הרכיבה – רוב הזמן רכבנו לאורך מסלול מסומן חוצה גרמניה, שנקרא D4, אשר חלקים ממנו נקראים “מסלול הבאך”. לפי דברי אחד המדריכים, למייסדות החברה “Bach by bike” מגיע קרדיט לא מבוטל על פיתוח תשתיות האופניים באזור. כך או אחרת, תשתית זו היא מפותחת דייה. המסלול מסומן היטב ועובר בצורה בטוחה ומהנה בשבילים ייעודיים, ברחובות שקטים של עיירות וכפרים, ורק לעיתים נדירות בכבישים, בהם נאלצנו לחלוק את האספלט עם מכוניות. נהגים גרמניים נראים לרוב מתחשבים ברוכבים, ושומרים על מרחק נאות. המסלול בהחלט מתאים לכל רמות הרוכבים, כולל משפחות עם ילדים. קיימת אפשרות לשכור אופניים חשמליים, ובמקרה שלי רוב הקבוצה ניצלה אותה. למרות ההתחשמלות של שאר חברי הקבוצה, והיותי על אופניים רגילים, אני לא הרגשתי לחץ. המחושמלים המתינו לי בסבלנות בראש כל גבעה. כבונוס נחמד לאוהבי העניין – רבים מהשבילים מוקפים בעצי פרי והרוכבים מוזמנים לטעום מפירות בשלים בטבע.
שדות חיטה של תורינגיה. יש גם כרמים ושדות תירס.
לייפציג
בעיר לייפציג נמצאת נקודת הסיום של המסלול שלנו. מאז שביקרתי בה לאחרונה לפני 8 שנים, העיר עברה מהפכה של ממש. אמנם לא אמסטרדם, אבל לייפציג היא בהחלט עיר ידידותית לאופניים. פארקים ירוקים מגיעים כמעט עד המרכז, שבילי אופניים נסללו בשני הכיוונים לאורך כמעט כל רחוב, ומרכז העיר נמצא בשליטה מלאה של רוכבים והולכי רגל. העיר משלבת היסטוריה עשירה ומעניינת עם חיי עיר צעירים ותוססים, לא לחינם קוראים לה הברלין החדשה. עובדות אלה היוו הפתעה בשבילי. הרי האזור כולו היה חלק של גרמניה המזרחית הסוציאליסטית, ה-DDR, שתמיד נתפס בעיני כחבל ארץ מדוכדך, עם אוכלוסיה שנוטה להתנגד לשינויים “מערביים” (כגון טרנדים בתכנון העירוני, כולל העדפה לאופניים) ולהתייחס בחשדנות למבקרים מבחוץ. המציאות הייתה שונה בתכלית, בכל מקום שבו ביקרנו מצאנו סביבה נוחה למחיה ואנשים ידידותיים ומקבלי פנים.
המסלול שלנו כמובן נבחר בקפידה, כך שביקרנו ברוב המקומות בהם התגורר באך, החזיק במשרה או ביקר בהיותו יועץ לבניית עוגבים. מקומות כגון אייזנך, אורדרוף, גותה, ויימאר, ארפור, וידראו ולייפציג כמובן. אבל אוהבי התרבות והעתיקות ימצאו באיזור לא מעט מוקדי עניין מעבר לקשר למלחין הדגול. מייסד הנצרות הפרוטסטנטית מרטין לותר, המשוררים והמחברים גתה ושילר, המלחין שוץ ורבים אחרים נולדו ועבדו באזור. האזור גם מלא בכנסיות וארמונות משלל תקופות היסטוריות. אחת שנטמעה הכי חזק בזכרוני היא הקתדרלה בעיר נאומבורג, לא רחוק מלייפציג. הפסלים שבה נוצרו על ידי האומן, ששמו לא שרד עד ימינו וידוע רק בכינויו “האומן מנאומבורג”. פסלים אלה, של אנשי העיר שתרמו כספים לבניית הקתדרלה, הם אחת הפנינים הפחות ידועות של התרבות המערבית.
עצירה לגלידה בעיר התיירותית ארפורט
סיכום
אחרי שחזרתי מהטיול, חשבתי לעצמי, חייבים להיות עוד טיולים הסובבים סביב נושא מסוים ולא כמו שכולנו מכירים – נטו אופניים. אחרי הכל, לא רק אוהבי באך חולקים את התחביב שלהם עם האהבה לשני הגלגלים. מה עם אוהבי יין? אוהבי אוכל גורמה, הן בצד הצריכה והן בצד ההכנה? מה עם אוהבי היסטוריה למיניהם? ניסיתי לחפש טיולי אופניים מסוגים דומים, ומסתבר שאין הרבה. הבנות של “Bach by bike” עלו כאן על משהו, שעדיין לא הפך לשוק מפותח ועדיין מחכה לגילוי ומיצוי. אם אתם מכירים טיולי אופניים הסובבים סביב אהבה אחרת, נשמח לשמוע ולראות.
מאת: דימה רובינשטיין
