עוד רגע נפתח שביל רכיבה חדש בממלכת המדבר – סינגל בור חמת. שי יגל קפץ לביקור בחצר האחורית של הבית ובדק מה נולד על אדמת המדבר.
תארו לכם שאתם תיירים שבאים לישראל. מלאים במחשבות על מיטב אתרי ישראל – להתרגש בירושלים, לבלות בתל אביב ולהשתזף באילת. אבל אז היו לוקחים אתכם לטיול בפתח תקווה. טיול מושקע עם מדריכים נהדרים, אפילו קצת טעימות אוכל בשילוב תצפית מרשימה מראש אחד בנייני המשרדים אל תל אביב וחוף הים הנהדר שלה. אז זה בדיוק מה שהיה לי בסינגל בור חמת החדש שליד מצפה רמון. בניית הסינגל טרם הושלמה באופן רשמי, לכן תצטרכו להתאפק עוד קצת לפני שתוכלו לנסוע שעתיים ולרכוב בפתח תקווה של המדבר.
פה אנחנו רוצים לרכוב (מכתש רמון)
רגע לפני פתח תקווה יש גם כמה דברים ממש טובים
הסינגל מתחיל סמוך למצפה הכוכבים של מצפה רמון והדבר הראשון שראיתי שהתחלתי לרכוב, זה שהסינגל נבנה ביד. כן כן ממש, מגרפה וכל זה. אחרי שכבר התרגלנו שבנייה במדבר היא אמנם מכנית בעזרת מיקרו באגר, אבל עדיין באגר, כיף לראות סינגל שבונים ביד. אין מה לעשות זה פשוט יוצא יותר טוב, והרבה יותר מדברי. הסינגל צר יותר בחירת הקווים טבעית יותר, הבניה מדויקת, והנראות של השביל פוגעת בנוף הרבה פחות. הדבר השני שהרגשתי מיד הוא הבחירה בקווים טבעיים, שעובדים עם הטופוגרפיה של המרחב ולא כופים על השטח קווים מאולצים בעזרת בניה אגרסיבית.
מהבחינה הזו כמעט מדובר בשביל כמעט רטרו שמתכתב עם ימי תחילת הרכיבה במדבר. הדבר השלישי הוא הבניה המדויקת של הברמים שלא רק שהם מושקעים, ממוקמים היטב ויפים הם גם ממש יעילים. למרות תנאי הפתיחה הלא קלים מבחינת תוואי השטח, יש כמה קטעי זרימה מהנים המאפשרים לרוכב טכני לתפוס קצת מהירות. לא נותר אלא להוריד את הכובע בפני יוני אדלר ודן דורון. מלבד כמה קטעים באמת קטנים שבהם היה נראה שמד השיפועים עבד קצת יותר מדי, הצליחו לבנות שביל מודרני, זורם שעדיין מרגיש לגמרי מדברי.
קצת מכתש בכל זאת יש פה (תצפית מסינגל בור חמת אל מערב מכתש רמון)
אם הכל כל טוב איך יכול להיות שזה לא טוב בכלל?
אחרי שהתרגשתי מהבניה האיכותית, זה הזמן לדיסקליימר רציני – זה פחות או יותר הדבר היחיד שיש פה, וגם הוא לא מצליח לחפות על התוואי המשעמם והנוף המדכדך. מלבד כמה תצפיות זריזות אל עבר המכתש, שאפשר לקבל טובות מהן בעשרות מקומות אחרים לאורך המצוק בלי לסובב פדאל אחת או פשוט ברכיבה על שביל ישראל באופניים. כל שאר השביל בנוף משעמם בצורה בלתי רגילה. חלקו האחרון של השביל מגדיל לעשות ועובר כמעט צמוד לכביש 171 (כביש צומת הרוחות להר חריף). כשהנוף שמולך כולל את יב״א (בסיס חיל האוויר עם מלא אנטנות) ואת הרכיבה מלווים קולות ירי בלתי פוסקים מהמטווחים של בה״ד אחד.
אולי יש פה איזו קריצה לתיירים מחו״ל שמתרגשים מחיילים יורים, אחרת אני באמת לא מבין. לקחו את מכתש רמון ודאגו שרוכבים לא יראו אותו או אפילו ירגישו אותו ליותר מכמה דקות. לקחו בוני שבילים שיודעים לעשות אחלה דברים והגדירו להם שביל בלי אף אבן ועם מקסימום 5% שיפוע. מישהו חשב שיכול לצאת מזה מוצר של סינגלים שיעלה רוכבי אופניים בתל אביב לנסיעה של שעתיים. להשתעמם אפשר גם בסינגלים במרכז, לא צריך לנסוע כל כך רחוק. פתח תקווה במקום ירושלים ותל אביב כבר אמרתי?
כך נראה רוב השביל
תוואי אטרקטיבי + בוני שבילים טובים + נוף מדהים = סינגל מעולה
סינגלים מהסוג הזה אינם גזירה משמים, אם רק מבינים שאף אחד לא בא למצפה רמון בגלל בור מים מהתקופה הישראלית או בגלל כמה כרמים חביבים. התיירים באים למצפה רמון בגלל מכתש רמון. רוכבי אופניים שבוחרים לעלות על האוטו ולנסוע, הם תיירים. כמו שהם לא באים לסינגל רחמים ליד ערד, הם גם לא יבואו לפה ובצדק. זה לא שיש בעיה לעשות שבילי אופניים בתוך המכתש, בדיוק כמו שעשו שבילים נהדרים בתוך בקעת תמנע שמושכים רוכבים רבים. בדיוק כמו שעשו בהרי אילת מעל קוטרה ויהל, אפשר היה לעשות גם במכתש רמון. לב המכתש מלא שבילי הליכה, דרכי עפר לנסיעה ואפילו כביש סללו שם, אז שביל אופניים אי אפשר? לא רק שאפשר, הוא גם יכול להיות אחד השבילים היפים ואטרקטיבים ביותר בארץ. ההצלחה של סינגל תמנע, סינגל ערד – ים המלח, סינגל יהל – קטורה ודומים להם, נובעת מזה שלקחו תוואי אטרקטיבי, בוני שבילים מוכשרים ונוף מדברי מרהיב וחיברו אותם יחד. זה לא היה עובד בלי שלושת המרכיבים האלו, ובסינגל בור חמת לקחו רק את בוניי השבילים וזה באמת לא עובד.
סיכום
מכתש רמון בדומה לפארק תמנע, הוא ממש פארק לאומי. קצת כמו אלו שיש בארצות הברית רק יותר קטן. נקודות העניין שבפארק הזה והייחוד שלו נמצאים בתוכו ולא מעליו, במיוחד אם הם גם לא צופים עליו. שם גם נמצאים מירב מסלולי הטיולים הפופולריים, שם נמצא חאן בארות, פארק צבעי הרמון וכו׳. בדיוק כמו בתמנע שם גם צריכים להיות מסלולי הרכיבה, ברמת סהרונים, בשיפולי הר ארדון, באזור הנקרות ולאורך דרך הבשמים. כבר היום יש סינגלים במכתש אבל התעקשות השאירה אותם באזור מצומצם של המחצבות המשוקמות בשולי פארק צבעי הרמון ושוב לא במרכזו של המכתש. בשילוב עם בניה ותכנון לא מספיק מדויקים הפכו אותם לכמעט לא רלוונטים. בשורה התחתונה אני חוזר שוב לבסיס של רכיבת אופניים תיירותית, היא חייבת להיות במקומות הכי יפים והכי מעניינים. רוכבי אופניים הם תיירים שלא צריכים ולא רוצים להתפשר על הסינגלים בחופשת הרכיבה שלהם.
