כשאני מספר לאנשים שכלי התחבורה העיקרי שלי הוא אופניים, הם תוהים וטוענים שני דברים; הראשון הוא “הייתי מת להגיע לעבודה עם אופניים, אבל בישראל חם מדי, ואני לא רוצה להגיע מזיע”‘ והטענה השנייה החוזרת היא: “לא מגיעים מהר מספיק לכל מקום עם אופניים”.
האמת? שתי הטענות לא ממש נכונות. בפוסט הקצר הזה, אני אנסה להסביר איך צריך להתמודד עם אופניים, איך צריך להתלבש, ואיזה כלים וציוד הכרחיים כדי לגמור את היום, ומה צריך על האופניים.
הצטרפו לניוזלטר – פעם בשבוע בלבד עם תכנים מעולים מהפאנל:
המסלול
אני רוצה להתחיל דווקא עם נושא המרחק. מצד אחד, אתם מאוד אוהבים לשתף בפייסבוק איך אתם עשיתם בדיוק 70 קילומטרים בשטח בחמש שעות, או סתם מטיילים בכיף עם מסלול של עשרות קילומטרים בגלבוע או מקומות אחרים, אבל פתאום רכיבה של 13 קילומטר לעובד ההיי-טק שגר ברעננה ועובד ברמת-החייל, נראית בלתי אפשרית (ויש לי חבר שנסע קבוע מהוד השרון לרמת-גן, לא נסיעה קצרה במיוחד). אז נתחיל בסוגיית המרחק: כלי הרכב שלכם עולה לכם כסף ועושה אתכם שמנים, כלי הרכב שלי חוסך לי כסף ושורף שומן. אין שום סיבה שתצטרכו לנסוע כל שבוע עם האופניים על הרכב עד לביר אל-מכסור, כדי לעשות שבילים בשטח, כשאתם יכולים לעשות את זה כל בוקר בדרך לעבודה.
רק מילה: אני עצמאי; אני עובד מהבית בתל-אביב, מרכז את הפגישות שיש לי ביומיים בשבוע שבהם יש לי בין 4-5 פגישות (לפעמים יותר) ואני מתכנן מראש את המסלול שלי. כלומר, אם יש לי פגישה בגבעתיים, אני בונה לי את הפגישות על המסלול בדרך ומסדר אותן בצורה הזו. בימי חמישי, בהם אני מלמד ברמת השרון אחרי הצהרים, אני דואג לסדר לי פגישות “על-הדרך” בצורה קבועה. אבל אני חריג; רוב האנשים נוסעים לעבודה בבוקר וחוזרים בערב. המדריך הזה יעזור לשתי הקבוצות בצורה שווה.
אני מדווש לא מעט, אני מעריך שבאיזור ה100 קילומטר בשבוע טוב ו50 בשבוע פחות טוב. רוב הנסיעות שלי הן עדיין יותר מהירות מאשר להגיע ברכב (בפקקים). כלומר, נסיעה של שעה מתל-אביב לרמת השרון בפקקים של יום חמישי אחרי הצהרים עדיין תחסוך לי זמן.
CC-BY-SA-NC by carltonreid
הדבר הראשון והכי חשוב זה לתכנן את המסלול. שירות המפות של גוגל נותן אפשרויות נהדרות (אם בוחרים הולך רגל), אבל הוא לא אופטימאלי כי הוא לא מתחשב בשאלת העליות והירידות; חלופות כמו Waze לא ממש עוזרות, כי הן מושכות אותך לכבישים ראשיים בהם הסיכוי שלך לחיות דומים לסיכוי שלא תזיע בכלל. אז מה עושים? מסתכלים על המפות ולומדים את השטח.
אם אתם גרים בתל-אביב, אגב, פארק הירקון הוא ממש אוטוסטרדה עם שבילי אופניים מצוינים, שממשיכים גם מחוץ לתל-אביב; אם אתם צריכים להגיע לבת-ים או הרצליה, אז בתיאוריה, שביל אופניים נמתח לאורך כל הטיילת. כלומר, צריך לתכנן את הנסיעות טוב, להכיר ולבדוק מה מסוכן יותר ומה פחות.
אחרי שתכננו את המסלול, צריך להתחיל לתכנן את עצמכם.
הבגדים
בגדים הם נושא רגיש מאוד לרוכבי אופניים, ואני חייב לומר שאני מבין עד גבול מסוים. כלומר, מבחינתי, ביגוד רכיבה צריך לענות על שני צרכים: לא להסריח לי את התיק ולא לתפוס יותר מדי מקום בו. כל השאר מיותר, הנחת המוצא היא שאני אזיע, והנחת המוצא היא שלא משנה מה, זה יקרה. לכן, חולצות מנדפות, חולצות מיוחדות, בהירות וכדומה זה נחמד, אבל מה שחשוב הוא שלא יהיה קר מדי או חם מדי. אני נוהג פשוט לרכב עם חולצות Compression, שהן חולצות לחץ שמאפשרות נידוף זיעה וגם שמירה על הגוף בטמפרטורה נכונה ומכנסיים קצרים.
אפשר למצוא חולצות זולות יחסית בחנויות הבגדים בארץ, או באיביי ב10$ בערך. לגבי מכנסיים, אם אין לכם בעיה עם הגבריות שלכם, אפשר לרכב עם טייטס, אז גם תוכלו למצוא דברים באיזור ה15$.
מה שיותר חשוב הוא איך אתם מסתדרים עם הביגוד אחר כך; כלומר, אף אחד לא מצפה שתרכבו עם בגדי עבודה, במיוחד לא אם יש לכם פגישות עם אנשים. לכן, גם הביגוד שאתם לובשים במהלך היום צריך להיות כזה שניתן לאחסן בקלות ולא שוקל הרבה. כלומר: ג’ינס הוא כבד ולא נח לסחיבה, מכנסי פלנל דקים לא. כך גם עם חולצות: אם הנורמה בעבודה מאפשרת לכם לעבוד עם טי-שירט או חולצת פולו, כדאי לשקול לעשות זאת. אם לא, אז חולצות מכופתרות מכותנה דקה מאוד הן החלופה שלכם.
תיק
התיק הוא כנראה הרכיב החשוב ביותר שתצטרכו לתכנן, כי הוא צריך להכיל שני אלמנטים: למנוע את הSBS (תסמונת הגב המזיע) ולאחסן את כל החפצים. במקרה שלי, אני מסתובב עם הCrumpler Jackpack, שיש בו מקום למחשב הנייד שלי, מטען, בגדים חלופיים ושאר עניינים. אבל: צריך לקחת בחשבון שלתיק גב יש משמעות על כמה שתזיעו. לכן, כדאי לשקול לקחת תיק צד, שיש בו מקום למחשב, בגדים וכדומה. תיקי צד של Crumpler כמו הMeat Smuggler יכולים לעשות את העבודה, כיוון שהם גם אטומים וגם עמידים לזעזועים.
אבל, יש גם אפשרות אחרת: תיקי משא לאופניים; אם אין לכם בעיה להעמיס יותר על הסבל האחורי (או להתקין בכלל סבל אחורי), אתם יכולים לרכוש זוג תיקים לסבל האחורי בפחות ממאה שקלים, ובצד אחד להכניס את התיק עם המחשב, ובצד השני את הבגדים מקופלים יפה. הבעיה? אם מדובר על תיק זוגי לסבל, זה פוגע ביכולת לנעול את האופניים, וגם מאוד גניב.
האפשרות השניה היא לקנות תיק דו-שימושי, עמיד למים, שתוכלו לקחת עמכם. תיק כזה אפשר למצוא באיביי באיזור ה150 ש”ח, אבל הוא גם פחות מכוער. כשרוכבים, הכלל הוא חשוב: כמה שפחות משקל על הגוף ועל האופניים, כך הנסיעה קלה יותר. לכן, אם אתם מוכנים להזיע בגב מעט, ולהפטר מהסבל והתיקים העודפים, יהיה לכם יותר קל. אם לא מדובר על טיול של חודש בשביל ישראל, באמת שלא בטוח למה אתם צריכים להסחב עם כל כך הרבה תיקים.
יהונתן והתיק הנבחר
נעליים
כאן השאלה היא איזון בין כיעור לבין פרקטיקה. יש יתרונות רבים לרכיבה “מחוברת” (של נעלי SPD שמתחברות לפדלים). אני אישית רכשתי נעלי SPD פשוטות ורגילות בפחות מ500 ש”ח, והיתרון העיקרי בהן הוא שאפשר גם ללכת איתן, ולא רק לרכב; הן גם לא מכוערות במיוחד, כך שאם אני הולך עם מכנסיים אפורים וחולצה מכופתרת, זה עוד סביל. הכלל הוא פשוט: לא כולם יכולים לבוא בנעלי ספורט לעבודה, ולהסתובב עם עוד זוג נעליים בתיק זה לא ממש נחמד. לכן, צריך תמיד למצוא את האיזון.
אם אתם היפסטרים, או סטייליסטים שממש חשוב להם להיות בשפיץ של הקוליות של קומיוטרים, ואולי גם להשאר עם אותם הנעליים כל היום, אפשר לשקול הוצאה יפה של איזה 150 פאונד בריטיים על הquoc pham. גרביים, לעומת זאת, חייבים להחליף.
לחצו להצטרף לערוץ הווצאפ של BIKEPANEL:
איך להכין את הגוף?
ובכן, אחרי שהצטיידנו בלא מעט ציוד ובגדים, צריך להבין מה צריך לעשות. הדבר הראשון והכי חשוב הוא לזכור שצריך להתקלח לפני הרכיבה, גם אם אין אפשרות להתקלח אחרי. מקלחת טובה עם סבון אנטי-בקטריאלי באיזורים המזיעים ימנעו ריח לא נעים גם אם תזיעו; אחרי המקלחת צריך לבחור דיאודורנט טוב. אני יודע שאני בעייתי וכנראה מקצר את החיים שלי, אבל צריך לבחור אנטי-פרספירנט (ולשמור גם עוד אחד בתיק), כזה שמונע זיעה, לא רק מעלים את הריח: אלומיניום הוא החבר שלכם.
אחרי המקלחת, מומלץ מאוד לפדר את הגוף בטלק (אפילו שיש כאלה שטוענים שהוא מסרטן). אני, אישית, משתמש בטלק המיוחד של Anti Monkey Butt. אחרי שפיזרתי את זה על כל הגוף, הוא יספח חלק ניכר מהזיעה (זה מומלץ גם אם אתם סתם מזיעים).
אם כבר ביקרתם באתר של Anti Monkey Butt, אז מומלץ לקחת גם את מגבוני הספארי שלהם. אני מזמין אחת לשנה חבילה גדולה שכוללת כמה עשרות מגבונים וחבילת טלק אחת, וזה מספיק לי. אם אתם מתעקשים לקנות בארץ משהו, זה יהיה קשה כיוון שאין עדיין בחנויות, למרות שיש חברה ישראלית שמפתחת מוצרים דומים, ומשווקת היום רק למגזר המוסדי (צבא וכד’ בכמויות גדולות בלבד). המגבונים שלהם ענקיים, ולהסתובב סתם עם חבילת מגבונים לחים זו אופציה נחמדה, אבל לא מספיקה (אני מציע שתקראו את הביקורת בBike Hacks) בכל מקרה, אם אתם קצת קצרים בכסף, יש גם מגבונים בחצי גודל בישראל, שעולים שבריר מהעלות של המגבונים של AMB, כמו המגבונים של סנו. אכן יש הבדל משמעותי במחיר, אבל עדיין לא מצאתי בישראל מגבונים גדולים מספיק שיאפשרו לי להתנגב אחרי רכיבה ארוכה.
ההבדל העיקרי בין AMB לבין מגבונים רגילים הוא שמגבונים רגילים לא ממש בריאים לניגוב הפנים ושהם לא מספיק גדולים. אני משתמש במגבונים כשאני מגיע ליעד; כלומר, אני נכנס לתא שירותים, מתפשט, מנגב את עצמי במגבון אחד שמספיק בדרך כלל למקלחת שטח, שם דיאודורנט ומתלבש בבגדים חדשים. כאן התיק מאוד חשוב; כלומר, בתיק צריך מקום גם למגבונים, גם לבגדים החלופיים, וגם תא מספיק מבודד כדי לא להסריח את שאר הדברים בתיק. האפשרות האחת היא לקנות שקיות Ziplock גדולות מספיק שיבודדו. האפשרות השניה? להתמודד ולהזיע פחות.
קצת חלופות
אם יש לכם מקום לאחסן בעבודה ציוד, ואם יש לכם מקלחון, אז חלק ממה שאני אומר כאן הוא ממש מיותר; כלומר, תוכלו להגיע פעם בשבוע לעבודה עם רכב, להשאיר בעבודה ביגוד לכל השבוע, ובשאר השבוע להגיע לעבודה אפילו בלי תיק, ולהתקלח.
אפשרות אחרת, אם אתם יוממים שנוסעים כל יום לאותו המקום, היא לעשות מנוי על חדר כושר בקרבת העבודה. כלומר, כן, המטרה של הנסיעה על אופניים היא להמנע מחדר כושר ולחסוך, אבל כאן אפשר לנצל את המקלחות שלו.
מתי זה ממש מיותר? אם אתם עובדים ממש קרוב לבית, במרחק של 2-3 קילומטר, אז אני לא רואה סיבה אחרת לא לנסוע כבר עם הבגדים הנכונים. נסיעה של עשר דקות לא תהרוג אף אחד, אבל מצד שני גם לא תעשה לכם בריאות.
מאת: יונתן קלינגר
יהונתן קלינגר, עורך דין העוסק בתחום הטכנולוגיה; רוכב על אופניים ככלי רכב עיקרי. מלמד באוניברסיטת תל-אביב ובמכללת בית-ברל קורסים על הממשק בין טכנולוגיה, פוליטיקה, חברה ומדע. בניגוד לנושאים שברומו של עולם שהוא מתמחה בהם, יכתוב בבייקפאנל על קומיוטינג רק מהזווית המעשית והפונקציונאלית ביותר (ואולי גם מעוד כמה זוויות נוספות…)
יש לכם עוד טיפים? הכניסו בתגובות לכתבה, ושתפו בפייסבוק!