חוצה גולן הוא מסע אופני הרים רכוב מצפון רמת הגולן לדרומה. זהו טיול שכל רוכב אופניים חייב לעצמו לפחות פעם אחת בחיים. לרכוב את הגולן כולו, דרך הגיאוגרפיה הייחודית, לטפס אל תצפיות מהתלים המפורסמים, וללמוד ולהזכר במה שהיה פה ביום כיפור זו חוויה ישראלית חשובה.
טיול רב שכבות
כשאנחנו רוכבים, הרכיבה היא רק אמצעי אחד לעבור חוויה כלשהי דרך המקום. בהתאם לכושר ההסתכלות שלכם, ולמטענים שצברתם, כך מורכבות החוויה שתחוו, אופיה ועושרה. הנוכחות שלנו ביחד על אותו המסלול, באותו היום היא רק מקור לאשליה של מסע דומה. פיזית אנחנו רוכבים בשיירת רוכבים משותפת, אבל המחשבות, ההיסטוריה האישית, מטען הידע, הרגשות והפרשנויות של כל אחד במקום הזה שונים לחלוטין זה מזה. עבור כל אחד ואחד שהיה שם במסע “חוצה גולן מס’ 33” היה זה אירוע אחר לגמרי, גם אם מחשבוני הרכיבה הציגו מספרים דומים. חלק פשוט מרגישים את המאמץ הפיזי ונהנים מהנופים. עבורי כל רכיבה ברמת הגולן נושאת עמה שוב ושוב מטען אישי של יחס אמביוולנטי למקום.
לחצו להצטרפות לקב’ השקטה של בייקפאנל:
“הכל כלול” בחוצה גולן ה-33
חוצה גולן הוא מסע טיולי בן יומיים במתכונת “הכל כלול” שקיים בגלגולים שונים בישראל כבר מעל 30 שנה. מוביל אותו ניסן מרדכי (Quicklink הדרכות וטיולי אופניים) המתמחה באזור וממשיך במה שהחל איקי רהט. ניסן הוא אדם חם שהתחבר באופן אישי לכל אחד ואחד במסע הזה ונתן שירות קשוב ואכפתי. בשיחה איתו הוא סיפר לי שהוא החליט לעצור השנה את הרישום למסע ב 100 רוכבים בלבד, מה שאומר שמספר המקומות מוגבל ולהערכתי בשנה הבאה, אם לא תגדל כמות הרוכבים שיוחלט לאפשר, תהייה משמעות רבה למהירות ההחלטה והרישום.
המתכונת של “חוצה גולן” היא רכיבה מנקודה לנקודה ביומיים של רכיבה. היום הראשון הוא הארוך והקשה מהשניים (כ 60 ק”מ), והיום השני הוא במגמת מישור וירידה בעיקר והוא מהיר וקל יותר עם שתי אפשרויות לבחירה – האחת עם 40 ק״מ רכיבה והשניה עם 60. תוספת קושי השנה הגיע בדמות חמסין ביום הראשון.
הרוכבים ישנים ביישוב קשת באוהלי גלאמפינג, וניתן לשדרג גם לחדרים בבית הארחה. בנוסף ניתן להגיע לרכיבה חד יומית או להגיע ללא לינה לרכיבות בשני הימים. בכל האופציות המחירים להתרשמותי מאוד הוגנים. היות והטיול הוא מנקודה לנקודה- מיער אודם צפון לקשת במרכז הרמה ומקשת לקצה הדרומי של הרמה, יש היבט לוגיסטי של הקפצות הנהגים מסיום הרכיבה אל הרכבים (ביום הראשון) או הפוך מהסיום אחרי הנחת הרכבים להתחלת הרכיבה (ביום השני).
זהו טיול, זו לא תחרות. לאורך הדרך יש הפסקות, תחנות הזנה ומים וארוחת צהריים ואף שובצו הדרכות מרתקות של מדריכת טיולים על הסביבה בהפסקות.
עולה שוב לרמת הגולן
הגעתי לטיול הזה מתוך רצון לרכוב הפעם שטח ברמת הגולן (בד”כ אני מגיע לפה לרכיבת כביש למבוא חמה, לעליה לחרמון או לשלושת העליות מהכנרת שסקרתי בוידאו הזה). היות והוא נחת בדיוק על אירוע של הכותבים בפאנלים גם הוא ברמה”ג, לא הצטרפתי בצורה מלאה אלא רק לרכיבה ביום הראשון.
בנימה אישית, בכל פעם מחדש היציאה לרמת הגולן מלווה אצלי ביחס אמביוולנטי: שירתתי פה בצבא ולא סבלתי להיות שם אפילו דקה. סבלתי מהזמן המבוזבז, מהמטלות הצבאיות, מהריח, מרוב האנשים ומהאוכל. למעט המפרום הטוניסאי הטעים שהיה מכין טבח החטיבה כפיצוי למי שנשאר שבת. בשעת הזריחה בעודי נוסע לחוצה גולן, עלתה השמש בדיוק מאחורי תל פארס – התל הגדול שסימן את האזור של חטיבה 7, והציפה בי את זכרונות נסיעות השביזות הארוכות של יום ראשון לבסיס. אז נחזור לפתיחת הכתבה: מה שאתם רואים בנופי הגולן אינו מה שאני רואה כשאני רוכב שם. מזלם של כל אלה שבאו למסע חוצה הגולן הזה, שאין להם את המטען הזה עימם בביקורים פה. מי שהגיע לחוצה גולן 2023 לראשונה, יצבור זכרונות חיוביים: רק מסע אופניים, חופש מעולה, חוויה נהדרת, מעניינת ומופקת לכבודם.
פרגון מיוחד ומרגש
התכנסנו בין 7-8 בבוקר ביער אודם היפה, לקפה, תה ועוגות של בוקר ושם פגשתי את ניסן לראשונה. הוא מצביע בגאווה על הבן שלו עם חולצת “בשביל האופניים בגליל”. ניסן היה שם בקבוצה המיתולוגית של הגליל העליון בהובלת עידו סירקין, שנסגרה לאחר פרשת חץ הצפון והוא מספר לי על כך בנוסטלגיה ועצב ברור. בתדריך ניסן הסביר את מה שכבר נשלח קודם לכן בווטסאפ לכל הנרשמים על המסלול, תחנות העצירה, ונקודה חשובה שאני אישית פספסתי: עוצרים להפסקה ארוכה ומצמצת פערי רוכבים במאגר בנטל ויוצאים ממנו רק בדבוקה אחת.
הגיעו לכאן רוכבים מכל הארץ, כשהכי דרומי הגיע מיטבתה. כולם יודעים שזו ההזדמנות האחרונה לרכוב בנוף הירוק לפני שהאווירה הצהובה והצחיחה של הקיץ תגבר על הכל.
לפתע, רוכבת בשם אילנה ברקוביץ מקבוצת רוכבים שהגיעה ביחד למסע, מבקשת להצטרף לדוברים בפתיחה: “אני רוכבת כ-10 שנים, ולא נתקלתי באדם כמו ניסן” היא אומרת. מסתבר שהקבוצה שלהם, שנקראת “רוכבים ביחד בצפון” כוללת רוכבי אופניים חשמליים, אופניים אקוסטיים וגם אופני יד (“משולשים”), שרצו להצטרף לאירוע. היא מספרת לכולם בתדריך: “עם סבלנות ורצינות, ניסן לקח קבוצה עם משולשים (אופני נכים) שרצו להצטרף לאירוע ועשה הכל כדי שיוכלו להגיע. כולל סיור מקדים במסלול עבורם, תכנון מעקפים מתאימים ופתיחת שערים… זה נדיר, לא נתקלנו בכזה, והשתתפנו בהרבה אירועים מאורגנים”. שאפו לניסן, זה סוג ההתייחסות לאנשים של הפקות שעושות חיבור שהוא הרבה מעבר לחיבור לקוח-ספק לקהילת הרוכבים.
“רוכבי אופניים בצפון”: ברוך ומויש ב”משולשים”, אילנה וניסן במרכז (צילם: שלומי אקרמן)
אבות ובנים
יצאנו לדרך. השיטה בחוצה גולן היא של מסע מתגלגל שבו כולם מקבלים את קבצי הניווט, ורוכבים עצמאית ובקצב שלהם לאורכו. כל אחד רוכב בקצב שלו ומגיע עצמאית לתחנות בדרך.
היו שני זוגות של אבא ובן במסע הזה. גל מפתח תקווה מספר לי שהוא עשה את האירוע הזה בדור הקודם שלו איזה פעמיים לפני כ15 שנה, אז זה החל באלרום והמשיך עד הכנרת. הפעם הוא אומר שהבין שזו מבין ההזדמנויות האחרונות שהוא עוד יצליח לרכוב עם הבן שלו ביחד (אחרי כן הילד יתחזק ברמה שתשאיר אותו מאחור). היה להם מצוין ומאוד מאתגר. הוא ציין לטובה את היום השני שהיה קל משמעותית, והביא סיום קליל יותר ליום המאתגר הקודם ושילוב נכון וכייפי. האתגר נבע מכך שהם לא היו רגילים לעליות של היום הראשון והתאמנו רק שלושה אימונים קצרים ושטוחים יותר לפני המסע באזור המרכז.
אני יוצא עם החברה הראשונים ברכיבה ודי מהר מתקבע בקצב לצד אבא ובן מאבן יהודה. הילד בן 14 רוכב בצורה ממש מרשימה. הוא מפגין כישורים ושרירים של נער שרוכב הרבה: מקפיץ bunny hops באלגנטיות ועולה בעליות עם ווילי מדי פעם. “אתה רוכב בקבוצה?” אני שואל והוא עונה עם חוש הומור מוצלח: “כן, בקבוצה של Youtube…”.
אבא ובן ברכיבה משותפת בחוצה גולן: רעיון מעולה!
הכוונה באמצעות קבצים ושילוט
אין אופנוע מוביל אבל הרוכבים קיבלו קבצי ניווט והמסלול סומן לאורך כל הדרך בשילוט. “אתה רוכב בקצב שלך, כל אחד נהנה בקצב שלו. הארגון עצמו היה אחלה, וייב טוב, הלינה היתה טובה מאוד. אנחנו לקחנו את הגלמפינג, וזה היה אחלה. ממש טוב. אוכל טוב וארגון טוב” אומר גל מפתח תקווה.
ההתחלה ביער אודם יפהפיה. היער הזה באמת אחד המוצלחים, עם עצי אלון וחורש עשיר. מטפסים שם לא מעט אל החלק הגבוה שלו בשבילי הנוף הפנימיים ויוצאים מדי פעם לתצפיות מרשימות אל החרמון. פה ושם ישנן חציות כבישים או רכיבה קצרה על כביש צדדי יותר או פחות ולאחר מכן כניסה מהירה חזרה אל השטח. בחציית כבישים יש מישהו שמוודא שהחציה אפשרית. אל העצירה הראשונה מעל עמק הבכא הגעתנו אחרי כ 17 ק”מ מהזינוק.
מלחמת יום כיפור נוכחת
הרכיבה ברמת הגולן מעלה אצלי לא רק את הזכרונות הצבאיים הפרטיים שלי אלא גם את אלה הישראליים הקולקטיביים. מסע חוצה גולן הביא מדריכת טיולים שהעבירה תכנים וסיפרה על הקרב הזוועתי שהתרחש שם והעבירה עוד הדרכות לאורך המסע: ערך מוסף חשוב ומענין. נטע-לי מספרת על כך שרמת הגולן הסורית ממשיכה מרחק אדיר מזרחה (הישראלית היא רק 9% משטח הבשן). היא ממשיכה לסקור את הטראומה הגדולה של מדינת ישראל, שכמעט וחדלה להתקיים בגלל אותה הנהגה יהירה שלא שמעה לאזהרות בשער.
לו רק היו יודעים הסורים שאחרי הטנקים הבודדים, והגיבורים המעטים שעצרו אותם (ביחס של כאחד לשמונה לטובת הסורים) אין יותר צבא ישראלי והם יכולים היו לשטוף את ישראל עם כוחותיהם פנימה, ולהכריע את האוכלוסייה בבטן חסרת ההגנה של ישראל, היה נגמר הסיפור.
למזלנו הסורים לא האמינו שזה יתכן, ואחרי קצת פחות מארבעה ימים עקובים מדם במלחמות טנקים מטווח קצר בעמק הבכא- פתחה מישורית המאפשרת חדירה לישראל, הם חזרו אחורה ונסוגו מעמק הבכא.
גם לי היתה קונספציה
בשם הגילוי העיתונאי הנאות אספר על פשלה אישית שלי- גם לי היתה קונספציה שגויה מול העיניים: אחרי שעצרתי בתחנת ההזנה הראשונה חשבתי שהשנייה תדמה לה במרחק ובזמן ההפרש מהקודמת. חשבתי שהיא תחכה לנו לבד בשטח באופן קל לזיהוי אחרי כשעה וחצי של רכיבה מעמק הבכא. אבל הפסקת הצהריים הייתה קרובה מאוד לתחנה הקודמת ובמקום עם עוד הרבה מכוניות ואנשים, וכך ולא זיהיתי את העובדה שאני חולף על פניה וממשיך ברכיבה בניגוד להוראות האירוע. רק כשהגעתי לרכס הבשנית כבר לא נותר הרבה לסיום, אז המשכתי עצמאית לעוד 14 ק”מ מהירים אל קשת ולסיום עם פחות מים מהמומלץ. להבא אקרא טוב יותר את ההנחיות ואנסה להפנים.
בתור טיפ להפקה לשיפור, אומר שבעיני אם מאפשרים לרכוב רכיבה עצמאית כל אחד בקצב שלו צריך לאכלס מראש ולאורך כל היום את 3 תחנות המים והאוכל במקביל כך שלא ניתן לעבור נקודה בה אמורה להיות תחנה והיא עוד לא שם כמו שקרה לי. אבל אדגיש שהטעות היתה שלי, אני רוכב רצוף ובקצב שונה מהפרופיל של הרוכבים במסע הזה שפגשו את כל התחנות וקיבלו תפעול מצוין.
עוד אשוב גם לחלק הדרומי!
אני עוד חייב לעצמי יומיים מלאים באירוע הזה, כולל הלינה באוהלי הגלאמפינג ועם התחברות מלאה עוד יותר למסע הזה ולאנשים- אולי זה יסייע למול זכרונות השביזות שלי מהצבא ויחליפם בתחליפים חיוביים יותר. הצצה קצרה ברכיבה חד יומית בהחלט יצרה לי רצון לחזור ולהשתלב בחוויה המלאה ולחוות גם את החלק הדרומי:
זה אירוע מושלם לרוכבי הרים שמעוניינים לחוות מסע ארוך ומשמעותי ברמת הגולן המיוחדת. להרגיש אותה ממש ברכיבה לכל אורכה מצפונה ועד דרומה זה אחרת לגמרי מביקורים בנקודות שונות עם רכב. המעטפת הלוגיסטית, הדרכות התוכן, החברותה וההפקה עוטפים אתכם בחוויה נהדרת, במיוחד לרוכבים טיוליים כמו המון רוכבים חדשים שהצטרפו לענף מאז הקורונה באמצעות החשמליים, או כאלה שרק באמצעות החשמלי יכולים לראשונה לכסות כאלה רכיבות ארוכות יומיים רצופים. אבל גם אם אתם על אופניים רגילים (“אקוסטיים”), כדאי לכם מאוד לשים לב ל”חוצה גולן”. היו בקשב להודעות הראשונות על תחילת הרישום בשנה הבאה, כי הכמות המוגבלת תמלא את האירוע במהירות ורק מי שיקדים יתפוס מקום!
מאת: גיא חלמיש