כותבים אורחים“הייייי מה אתה עושההה??!” צרחה עלי מאחורה רוכבת ה IGP כ400 מטרים לפני קו הסיום בספרינט המטורף שהתחולל שם. לפני שקלטתי מה עשיתי ישר זיהיתי את הקול שלה. אריאל אגרון השתתף במקצה התחרותי ומביא רשמים מאירוע ענק ומוצלח: דור אלון סובב כנרת.
מאת: אריאל אגרון
צילום ווידאו: גיא חלמיש
היא רכבה איתנו בדבוקה המובילה מתחילת הזינוק בצומת צמח. הבחורה היחידה שנשארה צמודה לדבוקת החוד שהתפצלה משאר רוכבי רמה 2 ולא עזבה אותה לרגע. היא הביאה פייט לאורך כל המסלול ועשתה עבודת חילוף נפלאה עם שאר החברים שלה לובשי החולצות הכתומות, ששלטו הסתבר לי אחרי זה גם במקצה העילית ורמה 1, קבוצה אדירה.
הכותב וחברים
סובב כנרת- תחרות הכביש השנייה שלי
דור אלון הקפת הכנרת 2019 היתה אחת מהתחרוית הראשונות שלי בכביש, ובהתאם, רכבתי כמו טריאתלט אידיוט רוב הזמן לבד ומקדימה. הם לעומתי עבדו חכם ויפה במהלך כל הדרך. דיברו אחד עם השני, התחלפו, תקפו כשצריך ונחו. לי זה היה נראה כאילו הם להקת אווזים מגובשת שנודדת ליבשת אחרת והתמזל מזלי פשוט למצוא את עצמי במשך שעה וחצי במסלול שלהם.
לחצו על התמונה למנוי בטלגרם!
עם הצעקה שלה לקח לי רבע שניה להבין, עשיתי לה הרגע מה שעושים לי כל הזמן בכבישי גוש דן רוכבי אופנוע ומוניות בזמן השליחויות שלי – זיגזגתי בלי בושה ימינה ושמאלה ופשוט חתכתי אותה. צעקתי “סליחהה!!” וישר התיישרתי לקו אחד. לא עברו אפילו 3 שניות, פתאום זימזום מחריש אוזניים של דבוקת עשרות רוכבים התגבר מאחוריי יותר ויותר ופשוט בלע אותי כאשר אותה רוכבת ביחד עם הדבוקה המובילה שלנו פלוס עוד דבוקה של כ 20 בנות נבחרת ישראל דהרה קדימה לקו הפיניש, השיגה אותי כאילו לוקחת אותי ביחד איתה, שמה אותי לחצי שניה במרכז של סופת הטורנדו הזאת, לועסת אותי ואז יורקת החוצה משאירה מאחור בזמן שהיא ממשיכה לשעוט קדימה.
כל הסצנה הזאת נמשכה בערך 2 דקות, לא יותר, אולי אפילו פחות, אבל אני אזכור אותה כסרט אקשן שלם כנראה לכל החיים. יש אירועים בחיים שפשוט נצרבים בזיכרון.
דור אלון סובב כנרת
מתערבבים לי בצורה הזויה שתי הרגשות סותרות: לקיחה כמובן מאליו שלמשך בוקר שלם סגרו בשביל קבוצת משוגעים את כל כביש 90 של סובב כנרת. והערכה מלאת הכרת תודה על זה. כי הרי מצד אחד, אנחנו רוכבי אופניים, כלומר אנחנו הפתרון השפוי והנכון לתחבורה התקועה, לבריאות הציבור, לזיהום האוויר, ברור שמגיע לנו, ולמה בכלל רק פעם בשנה?
מצד שני, לעומת עלויות של אירועים ותחרויות אחרות (ההרשמה לסובב עלתה כ150ש”ח) ביחד עם המבצע הלוגיסטי המטורף של סגירת כביש מרכזי כל כך, ועוד ביום שבת – קשה שלא להעריך את מארגני האירוע, המשטרה וכל מי שהיה מעורב בצוות ההפקה של יום שבת נפלא ויוצא דופן שכזה.
אני סאקר של אירועים ומרוצים והייתי בהרבה טריאתלונים ומרוצים (בריצה ואופניים) השנה. מכל אלה רק סובב טורקי ת”א וריצת הלילה בת”א עלו לי פחות מדמי הרישום של סובב כנרת (מזל, כי כבר התרוששתי). לסיכום, יחסית לעלות של סובב כנרת, קיבלנו תמורה פזדץ.
ההיית או חלמתי חלום?
“הכנרת, איזה כיף פתאום לראות אותה באמצע החיים”, אומר לי גיאחה (עורך בייקפאנל) תושב השרון בשגרה. “אולי פעם בעתיד יהיה פה טוב בישראל, והכנרת תהפוך לנכס ציבורי נגיש ופתוח לכולם בחינם. בזמנים האוטופיים האלה יעשו סביבה טיילת שלמה רצופה לחלוטין, עם מסלול אופניים לצד מסלולי הליכה וריצה, ונוכל לרכוב סביבה גם באמצע השבוע. בעתיד הזה נוכל להיכנס לכל החופים האלה שנחטפו על ידי אינטרסנטים, קיבוצים ויישובים, שאיכשהו הצליחו לנכס אותה לכיסם הפרטי, והם יחזרו לציבור כולו. בחלום הזה הם גם יהיו מזמינים, האוכלוסיה בהם נעימה ומתחשבת, ולא יהיה בהם רעש ולכלוך”.
קצת כח פוליטי, החלפת הנציגים בכאלה שאכפת להם מהציבור ו Common sense וזה יקרה…להשלמת המרחק המקורי של ההקפה (60.5 ק”מ), גיא אגב, עשה Takeoff על הקפת הכנרת עם כ 130 ק”מ ו 2300 מ’ מצטבר. אני חזרתי לת”א על אופניים. ניסיתי לאחות לב שבור עם זיעה. אתם יודעים איך זה.
הכל היה ספורטיבי ונעים חוץ מ…
תקרית אחת לא ספורטיבית ולא נעימה בעליל נרשמה במקצה של רמה 1 כאשר רוכב אחד (שמו שמור במערכת) תקע יד לרוכב אחר (שמו שמור במערכת שלנו ושל כמה סוכנויות דוגמנות) וכמעט הפיל אותו. ביניהם כמעט פרצה תגרה, ואני מנסה כאן לתאר את המצב באופן פוליטיקלי קורקט כמו כתב מקצועי… אתם יכולים להוסיף את התבלינים בפרשנות הפרטית שלכם. התגרה גלשה אחרי זה גם לפסים אישיים ולהתקוטטות ברשתות החברתיות. מקווה שתהיה סולחה. אבל זהו, לפי מה שאני יודע זה היה המאורע הבעייתי היחיד.
מרגש לראות ילדים קטנים מדוושים
משפחות רוכבות להנאתן. קטנטנים רוכבים לצד אחיהם הגדולים וההורים שלהם. כולם נהנים כל כך מההזדמנות שנפלה עליהם לרכב לצד עוד מאות ואלפי ילדים וילדות שכמוהם יצאו מהמחשב ומהסמאטרפונים שלהם לרכב על אופניים בטבע כל כך פסטורלי וכפרי. אין לנו בת”א נופים כאלה, או ילדים כאלה. (סתם, יש. הם פשוט יוצאים רק פעמיים בשנה).
היו אפילו רוכבי פיקסי שהגיעו מת”א בשביל לסובב רגליים בלי הפסקה לאורך כל ה60 ק”מ של סובב כנרת. אחד מהם הוא שחר ‘פחריטו’ נוה, האיש והגרביים. ממה הכי נהנית שאלתי אותו על המדשאות של טקס הסיום? “זה אירוע של פעם בשנה. אז איך אפשר לפספס? להגיע לעליה שאחרי טבריה ולדחוף הכי הרבה שאפשר בלי אפשרות להחליף הילוכים ולנסות לעשות את זה הכי מהר. הכי מוזר אבל זה שלא חילקו בירה בסוף..” הוא ענה.
סובב כנרת – חוויה משפחתית אדירה
סאנה על הקפה ופופוב רגוע
ואיך לך כל מה שקורה פה?” שאלתי את סאנה מבילעין בעלת דוכן הקפה במתחם האקספו. היא ענתה שאבא שלה רוכב משוגע על אופניים אז היא מכירה את כל זה מהבית. היא בעצמה רכבה 12 ק”מ בעבר ונהנתה מכל רגע. הפעם היא שמחה על ההזדמנות לתדלק בקפה אלפי משוגעים נוספים כמו אבא שלה. קפה אגב, שבעיניי, רבע שעה אחרי 60 ק”מ במהירות של כמעט 40 קמ”ש, היה אחד הטעימים והמספקים ששתיתי בחיי. פאק יו קפה טורקי, תארגנו לנו גם מקצה תחרותי בסובב הבא שלכם. עד אז, קפה בילעין שולט.
במקצה העממי, שיצא כשעה אחרי התחרותי, רכב סרגיי פופוב וסיפר לי שהיה רגוע, שקט ובעיקר מאורגן מאוד. חוויה מדהימה הוא הוסיף. ארגון מקצועי ומושקע מאוד, חניות מסודרות ורחבות, עמדות מים והטקס בסוף, הכל בדיוק כמו שצריך. בעיניו אירועים כאלו מעלים מודעות לספורט בארץ, והוא אמר לי שהוא שמח לראות שמלא אנשים באים עם כל מני סוגי אופניים מפשוטים ועד “פוזאיסטים”, העיקר שכולם רוכבים יחד. כל הכבוד למארגני האירוע וגם לאיגוד על תוספת ההזנקה התחרותית.
דור אלון סובב כנרת- חוויה נפלאה
זו היתה רכיבה יוצאת דופן ואני הופך אותה מעכשיו למסורת. למדתי שזו השנה ה-42 שבה זה קורה (אני חולה על המספר הזה. והמבין יבין) ואני מאחל לעצמי עוד לפחות 42 פעמים שזה יקרה ביחד איתי. קיבלתי החלטה לחזור לפה עכשיו כל שנה. ולהוסיף לריטריטים של מדיטציה בכנרת במרכז לויפאסנה שם בקיבוץ דגניה ב’ גם ריטריטים של רכיבה על אופניים.
אחרי כל האירוע ניגשתי לאותה רוכבת IGP לבקש מחילה. מסתבר שזו מורן נווה, (מקום 4 כללי נשים, 1 בקטגוריה) שחזרה לרכב אחרי זמן מה ופשוט שרפה את הכנרת, קטפה 15 QOM (!) בדרך, והראתה לכולן ולכולם מה זה לחזור ובגדול. ביקשתי ממנה סליחה על עוונותיי כרוכב טרוריסט ולא אחראי שחתך אותה בצורה לא ג’נטלמנית וחסרת בושה לקראת קו הסיום. היא קיבלה את התנצלותי ועכשיו אנחנו אפילו חברים בפייסבוק. אני מוריד בפנייך את קסדתי ומבטיח להתנהג טוב יותר בפעם הבאה.
הכל עוד חדש לי, וצר עדיין עולמי כעולמה של נמלה בתחום הזה של רכיבת כביש ומשחקי פלטון. אבל הבאתי עבודה כמה שיכולתי. לעומת תחרויות אחרות אני יכול להגיד שלא שמרתי כוחות לסוף והבאתי את המקסימום ועל כך אני שמח, כי אין תירוצים. בדשא של האקספו, בטקס הסיום, עם כל הדיבורים ושיתוף החוויות פיספסתי את השם שלי בקריאה לפודיום למקום שני בקטגוריית הגיל. אבל פאק איט, לפחות קיבלתי מדליית השתתפות, ואני חלק מקבוצה קטנה ואיכותית של אלפי רוכבים שקמה מוקדם, ונסעה לסמן עיגול אדום, מי בסטרבה, מי בראש, מסביב לאגם הכל כך יפה והמיוחד הזה. כפרעלייך כנרת!! ההיית או חלמתי חלום?
מאת: אריאל אגרון
שליח על אופניים ב GreenWay ומורה לחליל צד ביום, טרוריסט וטכנו-אופטימיסט בלילה
אוהבים את התוכן שלנו? הצטרפו לניוזלטר השבועי!
תוצאות רשמיות
עילית גברים (זמן מנצח 1:27:30, מהירות ממוצעת 41.48 קמ”ש)
- רועי ויינברג, IGP
- אלון יוגב, TACC
- יפתח שושני, TeaMisgav
עילית נשים (זמן מנצחת 1:28:02, מהירות ממוצעת 41.23 קמ”ש)
- רוני פישמן, נבחרת ישראל (IGP)
- עומר שפירא, נבחרת ישראל (Canyon-Sram)
- נעמה נוימן , נבחרת ישראל (TeaMisgav)
רמה 1 גברים (זמן מנצח 1:27:34, מהירות ממוצעת 41.45 קמ”ש)
- יובל דולין, IGP
- תום יצחקי, IGP
- צחי בויגן, IGP
רמה 2 גברים (זמן מנצח 1:31:55, מהירות ממוצעת 39.49 קמ”ש)
- טים סט
- פבריס מרטין (TACC ת”א)
- ברק טל
בדירוג הקבוצתי לקחה, איך לא, קבוצת IGP.