בעבר כבר פרסמתי כאן כתבה על רכיבות משפחתיות באירופה, אבל זה היה ביקום אחר, הרחק לפני הקורונה. האם הטיול שווה את הסיכון ואת ההתעסקות? האם המציאות בשטח שונה? האם למדתי משהו חדש על טיולים מהסוג הזה, לאו דווקא בהקשר של המגפה? אלה השאלות שהעסיקו אותי בטיול הנוכחי לדנובה ושעליהן אנסה לענות, וגם לחלוק חוויות מהטיול, כמובן.
תעופה בעת קורונה
ראשית, אי אפשר שלא להתייחס לשאלה המרכזית: האם כדאי בכלל לטוס כרגע לטיסת טיול? כל אחד עושה את השיקולים שלו, הן מבחינת הסיכונים, והן מבחינת הטרחה. להלן השיקולים שלי: אנשים מחוסנים לא מסכנים את עצמם באופן מהותי כשהם טסים למדינה שרמת התחלואה שם דומה לזו שבארץ, ואם מבצעים את כל הנהלים הדרושים בדרך חזרה אז גם לא מסכנים את הסובבים. ענף התיירות באירופה התאים את עצמו לתקופה, וכמעט כל הזמנה ניתן לבטל כמעט עד הרגע האחרון. אם יש צורך להיכנס לבידוד בחזרה – לא נורא, למזלי אני יכול לעבוד מהבית. יש קצת טרחה נוספת, כגון בדיקות שיש לבצע לפני טיסת החזור וטפסים שיש למלא, אבל יחסית לכמות הסידורים שיש גם ככה לקראת טיסת טיול, זה לא מוסיף המון. ולבסוף, יש לשקול את כל זה מול האפשרות שהמגפה הזאת תישאר איתנו עוד תקופה לא מבוטלת. אמנם קורונה שינתה את הגישה שלנו להרבה היבטים של החיים, ואמנם רבים מאיתנו גילו שאפשר לטייל גם בארץ אבל חבל לוותר על נופים אחרים. לכן החלטנו לטוס.
כשרוכבים לאורך הדנובה, אי אפשר שלא לשים לב לשני בניינים הנמצאים כל אחד על גבעה גבוהה משלו, במרחק של כמה עשרות קילומטרים האחד מהשני, אך אשר בבירור מאוחדים על ידי מוח אחד, ספק גאוני, ספק מטורף. אכן, שני הבניינים, האחד שמזכיר את הפנתאון הרומי והשני את הפרתנון האתונאי, הם פרי של דמיונו הקדחתני של לודוויג הראשון, מלך בוואריה. שני המקומות בהחלט שווים את הטיול במעלה הגבעה. באחד מהם תמצאו פסל של איש שהיה מועמד לתפקיד נשיא ישראל – האם תצליחו לנחש במי מדובר?
ולהאלה – שם המקדש דמוי הפרתנון. ולהאלה הוא כידוע שם של משכן האלים הנורדיים.
המציאות בשטח
ענף תיירות האופניים, ותחום הרכיבה באופן כללי, נמצאים בעליה מרשימה בגרמניה מאז תחילת המגפה. למרות ההגבלות, פגשנו המוני רוכבים, חלקם עושים את שביל הדנובה כמונו, אחרים משתתפים בטיולים מצומצמים יותר, של יום אחד. בתי המלון פתוחים וגם מלאים, המצב עם המסעדות יותר מאתגר, אבל על כך בהמשך. כמובן שבתי מלון דורשים אישור התחסנות (את שלנו הישראלי קיבלו בכל מקום) ויש צורך במסכה בכל מקום סגור, וגם משהו נוסף שאין בארץ – בכל מסעדה יש להשאיר את הפרטים שלכם בטופס מיוחד, למען יצירת קשר במקרה של גילוי הידבקות. וכמובן יש צורך לבצע בדיקה באחד ממרכזי הבדיקות – חינם, על חשבון ממשלת בוואריה. זהו זה. רוב היום אפשר לרכב על האופניים, להנות מהטבע, עיירות קסומות וכפרים רדומים, ולשכוח שיש קורונה בעולם.
ראינו הרבה מאוד שטחי חקלאות, שהריח המתקתק הנידף מהם מצביע על דישון אורגני. בעיקר תירס וסלק, אבל גם לא מעט חיטה, ענבים, כרוב, תפוחי אדמה ועצי פרי – תפוח ואגס לרוב. לא מעט פטל שחור מתוק-חמוץ שנתלה מעל שבילי האופניים – המקומיים מסתכלים בכמיהה על התיירים האוספים פטל לצידי הכביש, אבל אנחנו רגילים לכך, לא מתרגשים.
כרם בווארי – לא להתבלבל עם קרם בוואריה.
נהלי קורונה
טיסה בעת קורונה מזכירה את המועדון, שהכניסה אליו היא בחינם, אבל יש לשלם מיליון דולר ביציאה. כאמור, היציאה מהארץ והטיול עצמו לא מאתגרים במיוחד: יש למלא הצהרת נוסע ביציאה, לשים מסכה בכל מקום, ולהראות תעודת חיסון כשמבקשים (רצוי להדפיס אותה). בחזרה העניין מסתבך. יש לבצע בדיקת קורונה (PCR) בתוך 72 שעות מההמראה בחזרה (יש מרכזי בדיקה בכל עיר גרמנית, שעושים את הבדיקות בחינם, כולל לתיירים), יש למלא הצהרת נוסע נכנס, יש לשלם על בדיקת קורונה בנתב”ג ולבצעה לאחר הנחיתה, ואחרי כל זה – יש להיכנס לבידוד בחזור (שאמנם אפשר לקצר אותו לשבוע בעזרת בדיקה נוספת).
הקטע שבין מנזר הוולטנבורג לעיירה קלהיים אינו מומלץ לרכיבה – הוא עובר בשטח הררי לאורך כביש סואן. למזלנו, החלופה המוצעת היא מעבורת שיוצאת משערי המנזר לכיוון העיירה ועוברת באחד האזורים היפים של הדנובה – The Danube Gorge. פספסנו את המעבורת בדקה, אז המתקנו את ההמתנה לזאת שאחריה על ידי ארוחה במסעדה של המנזר, כולל בירה מפורסמת שמבשלים במקום. השייט על הנהר סיפק את הקינוח – נופים מדהימים המלווים בהסברים דרך מערכת כריזה של הספינה.
כעת אנסה לחלוק תובנות קצת יותר כלליות לגבי טיולים מסוג זה – במסגרת דו שיח עם עצמי מלפני שנתיים וחצי.
בירה קרה אחרי 75 ק”מ רכיבה
מסגרת כללית של טיול
בכתבה הקודמת דיברתי על אפשרויות שונות לארגון טיולי רכיבה: האם נעזרים בחברה שדואגת לכל הצרכים שלכם או מארגנים לבד? האם עושים מסלול מעגלי, מסלול מנקודה לנקודה, או מסלול בצורת כוכב, בו בוחרים בסיס בנקודה מסוימת, ותמיד חוזרים אליו בסיום יום הרכיבה? האם מביאים אופניים מהבית או שוכרים במקום? האם לנים בקמפינג או בבתי מלון, ואם מדובר בבתי מלון, האם מעדיפים את העצירות לעשות בערים גדולות – או בעיירות שקטות? כמעט כל שילוב כאן עובד. האופציה שבה בחרתי בשלב זה היא של טיול בארגון עצמי מלא, מנקודה לנקודה, עם השכרת האופניים במקום, לינה בבתי מלון ברמה של 3 כוכבים לרוב, ושילוב של טבע והנאה מהרכיבה עם הכרת ארץ הטיול על ידי ביקור באתרים היסטוריים ומוזיאונים מעניינים. מצאתי שעוזר מאוד לטוס לעיר שממוקמת במרחק נסיעת רכבת נוחה מנקודות ההתחלה והסיום של הטיול, ולשכור בה את האופניים. כך בדיוק עשינו: שכרנו אופניים במינכן, עלינו איתם לרכבת לאוֺלם, משם רכבנו לפסאו שעל הגבול עם אוסטריה, ואז חזרנו למינכן ברכבת. יש כמובן לוודא שיש רכבת מתאימה, שניתן להעלות עליה אופניים, ואם יש צורך – להזמין גם מקום לאופניים. בעל חברת ההשכרה היה מאוד שירותי, האופניים היו במצב מצוין והתאימו טוב למסלול, ומי שחפץ להביא אוכף ו/או פדלים משלו – מוזמן לעשות כך. הערה לגבי הרכבות בגרמניה: לרוב הן מתפקדות טוב, אבל מדי פעם יש שיבושים ואף שביתות, לכן רצוי להתקין את האפליקציה של הרכבת – חפשו אותה באתר bahn.de – ולהתעדכן (אפשר גם דרכה לקנות כרטיסי נסיעה).
ברכבת בחזרה למינכן הכרנו זוג רוכבים, שניהם בגיל פנסיה, שרכבו בכל העולם כמעט – אפילו הגיעו עד יפן הרחוקה עם האופניים שלהם. האחד נשבר ועבר לאופניים חשמליות, השני ממשיך לפדל בהנעה ביומכנית טהורה. באופן כללי, ראינו המון רוכבים על אופניים חשמליות, רובם מבוגרים עד מאוד. הצעתי לחברים החדשים לפנות אלי אם יחליטו להוסיף את ישראל למפת הטיולים שלהם.
טירה מתקופת הרנסנס בעיירה בשם נויבורג אן דר דונאו – נויבורג על הדנובה.
מזג אויר באיזור הדנובה
מזג האוויר באזור המדובר בקיץ הוא נעים לרוב, אבל יש גם מכות חום, וגם ימים גשומים, ויש להיערך בהתאם, גם מבחינת הציוד שמביאים מהבית, וגם מבחינת תכנון יום הרכיבה. לי עזר מאוד השימוש בגרסת הפרימיום של התוכנה Komoot, שנותנת מידע מפורט לגבי מזג האוויר לאורך מסלול הרכיבה, בזמן שמתוכנן לרכיבה.
השמיים האירו לנו פנים בטיול זה, תרתי משמע. היומיים הראשונים היו די חמים, ביום השלישי החום נשבר, והתחיל גשם די חזק, שתפס אותנו לקראת סוף היום, באמצע הרכיבה ביער חשוך, בשבילי עפר לא הכי חלקים. אבל מאותו רגע ואילך היה קריר ונעים, בלי שמש יוקדת וגם בלי גשם או רוח – פשוט מושלם.
העננות סיפקה תאורה ורקע מושלמים לנופים שאותם חווינו.
ניווט על הדנובה
שאלה שמעסיקה אותי הרבה בטיולים היא איך לא ללכת לאיבוד. שאלה נוספת כשמדובר בטיול עם המשפחה היא איך לא למצוא את עצמך על כביש מהיר, מזגזג בין מכוניות. המסלול לאורך הדנובה מסומן ברובו המוחלט על ידי סימון ירוק על רקע לבן, כאשר כל פיצול דרך מסומן על ידי שלט קטן עם ציור של אופניים וחץ, וכל צומת דרכים קצת יותר חשובה מסומנת בשלט המראה כיוון ומרחק לערים הקרובות. בפעמים המעטות שטעינו בדרך זה קרה בגלל שפיספנו אחד מהשלטים האלה. לפעמים יש שיפוצים או שינויים זמניים אחרים במסלול, ולרוב גם אלה מסומנים, אבל לא תמיד באותה דרך, לכן חשוב להיות ערניים, וגם לדעת ששם המסלול לאורך הדנובה הוא Donauradweg, אז אם ראיתם שלט עם המילה הזאת – הוא שם בשבילכם. בנוסף לשילוט, אני ממליץ בחום על חוברות של החברה Bike line, שלא רק מפרטות בצורה מלאה את המסלול, אלא גם מציעות מידע שימושי לגבי בתי מלון ועסקים לאורך המסלול, וגם רקע היסטורי מעניין לגבי האזור. ואם לא די בכך, הגדרתי את המסלול גם באפליקציית ה-Komoot והטענתי על מחשב אופניים של גארמין. אז האם רכבתי תוך כדי שאני מנווט על ידי הסתכלות על השילוט בדרך, על המפה הפרוסה על תיק הכידון, ועל מחשב האופניים, אתם שואלים? בדיוק כך. אבל ברצינות, כדאי שיהיה גיבוי, ורצוי גם יכולת התמצאות מינימלית. גם כשהלכנו לאיבוד, תמיד ידענו לאיזה כיוון של המצפן עלינו לרכב בשביל להצטרף מחדש למסלול, ודרכי עפר וכבישי צד יש בשפע.
אחד הדברים המדליקים בטיולי אופניים הם השותפים המקריים לדרך, אנשים שמהירות ממוצעת שלהם בערך שווה לשלכם, ואתם נפגשים איתם שוב ושוב במשך היום, או אפילו מספר ימים. את הזוג הצעיר הזה פגשנו פעם ראשונה ביום השישי של הטיול, כשהם עומדים לצד הדרך ומסתכלים על המפה. עקפנו אותם והמשכנו במעקף מבלבל משהו – הייתה סיבה לעצירה שלהם – אז איכשהו הם עקפו אותנו, ופעם הבאה שנפגשנו הייתה כשהם עצרו בצד להוציא משהו מהתיק. כך זה נמשך במשך היום. לא ראינו אותם בבית מלון בערב, אבל למחרת, קצת אחרי שיצאנו לרכיבה, שוב פגשנו אותם, ועוד הרבה פעמים במשך היום האחרון הזה.
שלט טיפוסי לרוכבי אופניים. נקודה מוקפת בעיגול ליד שם העיר מצביעה שהמרחק הוא עד מרכז העיר.
אוכל באיזור הדנובה
ונקנח בדיון על האוכל. כמובן, שומרי כשרות יתקשו למצוא אוכל כשר במהלך טיול בבוואריה הכפרית. לשומרי כשרות לייט, אלה שרק נמנעים ממאכלים כגון חזיר ופירות ים הייתי ממליץ להימנע ממסעדות של מטבח בווארי, המבוסס בעיקרו על החזיר, ולהעדיף במקום מסעדות אסיאתיות יווניות ואיטלקיות מעולות שיש מהן בשפע באזור. אמנם לא מעט מהמסעדות שאמורות להיות פתוחות לפי גוגל מאפס היו סגורות בפועל, אבל היה גם מספיק פתוחות, והעסקים של אלה משגשגים – הרבה פעמים נאלצנו להמתין עד שיתפנה שולחן.
יש כמובן גם סופרמרקטים לאורך כל המסלול, כולל רשתות מוזלות כגון אלדי, לידל ונטו, וניתן לקנות מצרכים ולהכין אוכל עצמאית – במיוחד מי שממילא עושה קמפינג. יש לשים לב לכך שרוב מוחלט של המסעדות נסגרות בין 2 ל-5 אחרי הצהריים, ושכל החנויות (אבל לא המסעדות) סגורות בימי ראשון.
פיקניק בצד הדרך, עם פירות שנקנו בעיירה הקודמת בה עברנו.
בייקפאנל בטלגרם, לחצו פה לראות את זה!
קישורים שימושיים:
- נהלי קורונה בגרמניה: https://www.auswaertiges-amt.de/en/coronavirus/2317268
- נהלי כניסה וציאה מישראל בעת קורונה: https://corona.health.gov.il/directives/air-travel-covid19-green/#by-air
- השכרת אופניים במינכן: https://www.bikebringer.de/general-information.html
- מסלול שלנו באתר של Komoot – https://www.komoot.com/tour/161337543
- אתר מאוד שימושי לרוכים לאורך הדנובה, כולל המלצות של בתי מלון כמעט בכל עיירה: https://www.danube-cycle-path.com/ – שימו לב, במקומות כמו גרמניה אין חשיבות רבה לבתי מלון “ידידותיים לרוכבים”. בסך הכל הם מספקים מקום לאחסן את האופניים, בדרך כלל אפשר גם להסתדר בלי, כל עוד יש מנעול ושרשרת טובים. מה שכן חשוב זה המרחק של הבית מלון מהמסלול, והנגישות שלו.
- [6] ספרים של Bikeline באתר של אמזון: https://www.amazon.com/Travel-Bikeline-Books/s?rh=n%3A27%2Cp_27%3ABikeline
מאת: דימה רובינשטיין
