איך זה נראה כשחבורת רוכבים מובחרת יוצאת באמצע שקע חורפי לחופשת רכיבה באילת שטופת השמש. בניצוחם המוקפד של “רוכבי אילת” ומצויד באורבאה חשמליים משובחים בצבעי השקיעה האילתית, עופר עברי רכב, צילם ונהנה מהחוויה הכי קרובה לסקי שאפשר.
פלאשבק דרומי
אי שם בשנת 2010 הוקם לראשונה בערבה ‘סמר בייק הוטל’. קונספט מנצח של חופשה לרוכבי אופניים אתגריים המאגד בתוכו עיקרון אחד פשוט: “תבואו תרכבו. אנחנו נדאג לכל היתר”. הרעיון הזה צלח מספר שנים אבל פסק מלפעול זה מכבר. כמעט 12 שנים אחר כך, יזיד זועבי, מדריך אופניים מקצועי ובונה שבילים מקומי חשב שהגיע הזמן להחיות את הרעיון.
לאחר מספר לא מועט של ניסיונות כושלים וחומות של התנגדות, קבל יזיד רוח גבית מ”אמין אופניים”, חנות אילתית ותיקה ומקצועית. ביחד עם “חוות הגמלים” שמפיקה אירועים בעלי אופי לוגיסטי מדברי מורכב ושיתוף של רשת מלונות דן, לקחו את העניין צעד אחד קדימה והפיחו חיים ברעיון.
ארץ השמש הנצחית
גשם זלעפות פרי יצירתה של הסופה כרמל ליווה אותי מהמרכז. אני מפלס את דרכי בין השלוליות ופוגש את עומר ואור בכביש 6. התרגשות ראשונה: כיוון שבמרחק שעתיים וחצי נסיעה דרומה ו-2 כוסות קפה מחכה לנו ארץ השמש הנצחית.
מגיעים לקיבוץ יטבתה ב-11:00 בבוקר. פוגשים את החברים שאיתם נבלה את היומיים הקרובים. חיבוקים, נשיקות וחיוכים מכל עבר נותנים את התחושה כי ‘רע זה לא הולך להיות’. התקבצו להם כאן רוכבות ורוכבים מכל הסגנונות: אלופי קרוס קאנטרי, מדליסטים אולימפיים, להטוטני גרביטי ומדריכי רכיבה מובילי דעה. כולם עולים על בגדי רכיבה ומתכוננים לעלות על הג’יפ שייקח אותנו כ-20 דקות נסיעה לנקודת יציאה על כביש 40.
מחממים מנועים
בשלב הזה כל רוכב מקבל אופניים במידה שלו עם פדל לפי הזמנה. מדובר בחשמלוק משובח וסקסי בצבע אדום שקיעה, כיאה לחיה מדברית. ירון דרעי, בן קיבוץ סמר, מהוגי סמר בייק הוטל והסמרתון, מקבץ אותנו במעגל ומרביץ בנו דרשה ראשונה שכוללת כמה הסברים על מה שמצפה בליווי כללי בטיחות ויוצאים לדרך.
טעמם המתוק של הסינגלים המופלאים בערבה והרי אילת ניכר כבר במטרים הראשונים. שיפועים חדים, מעברי נחל טכניים ומרתקים וסוויצ’בקים שלא נגמרים. לזה בדיוק חיכינו.
גם העליות עוברות חלק בגרון הודות לעזרה האדיבה של מנוע הBosch באורביאה השועטים. נופי הפרא של הערבה מתגלים אלינו ככל שאנו מטפסים. הרי מואב ממש שם ממול ואנחנו בעננים. מאז שרכבתי באזור בפעם האחרונה נוספו לא מעט שבילים חדשים.
אפשר ממש להרגיש את ההשקעה בתשתיות. מישהו כאן הרים את הכפפה ונתן זריקה רצינית של עידוד לתיירות הרכיבה המקומית. אחד הסינגלים שאתם ממש רוצים להגיע אליו נמצא בקטע הזה מיהל לקטורה. Flow Trail במושגים מקצועיים, שעל תכנונו ובנייתו אחראי לא אחר מאשר ירון דרעי. זהו מקטע דאונהיל אירופאי משובח, מתובל בסוויצ’ים מדויקים שכאילו נבנו עם מחוגה. תוך 3 דקות אנחנו למטה וחושבים לעצמנו WOW, מה זה היה עכשיו?!
אתנחתא מדברית בעזרת המארגנים
כחלק מהשירות והחוויה, בדרך כלל באמצעו של יום ואחרי כך וכך קילומטרים מגיעה האתנחתא המדברית של היום. תומר מצוות ‘רוכבי המדבר’ מגיח מג’יפ ההקפצות שהמתין לנו בצל ושולף בירות קפואות מצידנית הענק שבחלק האחורי. יש גם עוגיות ותה חם למי שמעדיף. למה? למה מגיע לנו כל הטוב הזה?
מבושמים קלות ודשנים אנחנו עולים שוב על הכלים וממשיכים לדווש בהנאה. השמש כבר מתחילה לשקוע ועננים נדירים מעלינו נוסכים אווירה מדהימה של חופש על הרי אילת האדומים ממילא. מה עוד אפשר לבקש?
בחזרה לכפר הרוכבים
זהו, הסתיים לו יום הרכיבה הראשון. הגענו חזרה לרכבים ביטבתה. הצוות הלוגיסטי כבר מעמיס את האופניים על הג’יפ לא לפני שמפנקים אותנו בקצת רחת לוקום טורקי ומתקתק. רזים כבר לא נצא מהסיפור הזה.
נסיעה קצרה ומגיעים לחוות הגמלים שממוקמת לה מול החוף הדרומי בעיר אילת. יזיד דואג לחלק אותנו לאוהלים ונותן לכל זוג/רביעייה את המפתח שלו. מפתח לאוהל אתם שואלים? כן. מדובר באוהלי גלמפינג לכל 4 רוכבים. יותר חדר מפנק מאשר אוהל אני חייב לומר. תמצאו שם מיטות עם מזרנים טובים, מזגן לחימום, עמוד תאורה, שקעי חשמל לרוב וגם שטיח מחצלת מדברי. אפשר ממש לחוש בחשיבה על הפרטים הקטנים.
המתחם עצמו ענק ומרווח. המקלחות והשירותים סמוכים ממש והמים החמים זורמים לאורך כל היום. אם חשקה נפשכם לצאת גם לסיבוב שקיעה על גמל או לאתגר עצמכם בפארק החבלים שבמתחם, תוכלו לעשות כן. גם לילדים יש אינספור פעילויות עם בעלי חיים.
ארוחת ערב מדושנת
אנחנו הרוכבים מוכנים אולי להתפשר מעט על הלינה אבל כשזה מגיע לבשר, אנחנו רוצים את הטוב ביותר. כאן בחוות הגמלים חשבו על הכל. למדנו שכ-18 שעות לפני שהגענו נכנס הבשר למעשנת איכותית וכשהגיעה שעת ארוחת הערב, לא נותר לבשר אלא לנשור מהעצם.
פינוקי אנטריקוט, אסאדו שמנוני, עופות מעושנים ובריסקט היו רק חלק מהעונג שהוגש לנו לשולחן. לא נשכח את הסלטים הטריים, את הלחמים שרק יצאו מהתנור, את החומוס והחציל על האש שהגיע איתו וגם את הכרובית הצלוייה חמה היישר מגריל הפחמים.
מיותר לציין את היין והבירה שנמזגו כיד המלך וכמה מילות סיכום קורעות מצחוק של דרעי והצוות. נראה אתכם קמים מהשולחן עכשיו.
אחרי כל הטוב הזה ורגע לפני שצונחים לשינה מתוקה צוות החווה כבר הדליק את המדורה. אט אט התקבצנו לנו סביב האש החמה. ככה בדיוק אושר נראה ומרגיש. רק עוד בירה אחת אחרונה ודי.
הכיף ממשיך גם ביום השני
יזיד מודיע לנו שארוחת הבוקר מוכנה. ארוזה בצנצנות קטנות ואישיות, מלווה בלחמניות חמות. חמאה, גבינות שמנת, ברי ובולגרית. צהובה, לאבנה עם שמן זית וזעתר. ביצים רכות וצהובות, סלטונים אישיים וממרחים טעימים ויוגורט עם גרנולה וריבה. כמובן אספרסו או הפוך למעדיפים. טוב חייבים לעצור מתישהו כי בכל זאת, עוד מעט רוכבים.
מתארגנים במהירות והופ אנחנו על הג’יפ בהקפצת בוקר להר יאשיהו. מכאן תכננו לנו את המיטב שיש להרי אילת להציע: מסלול שמתחיל בנחל רחם הטכני והנודע לשמצה, חולף בקניון שחורת, נחל רודד, אזור הלונפארק ולקינוח כמה קילומטרים של סינגלים זורמים ומתפתלים בשטח הק.צ.א בואך ים סוף. ללקק את האצבעות.
חופשת רכיבה באילת: אז למה זה כדאי?
סופסוף אפשר להגיע לאילת עם או בלי האופניים הפרטיים שלכם, לרכוב במסלולים המדבריים הכי טובים שיש עם גיבוי לוגיסטי/הדרכה מצוות שאפשר לסמוך עליו, לשתות טוב, לאכול טוב, לישון בסטייל באילת על קו החוף, אפילו לגלוש בקייט וכל זה מבלי לקרוע את הכיס. תרצו להנות רק מחלקים מהחבילה? גם זה ניתן. אני כבר הזמנתי עוד חופשת סקי בינואר, אהה כלומר רכיבה.
