בעולם שכולו חד פעמי ורגעי, בעולם של מוצרים זולים שמתחלפים בתדירות גבוהה, יש עדיין חברות שמתעקשות לבנות מוצרים איכותיים שנועדו לשרת אנשים למשך תקופה ארוכה. Tern היא בדיוק מהסוג שמעריך יחסים ארוכי טווח של הלקוח עם המוצרים שלה. לקחנו את אופני עיר החשמליים שלה Vektron Q9 למבחן ויצאנו לבדוק.
הצטרפו לקבוצה השקטה של בייקפאנל בווטסאפ:
תקראו לי מיושן, תקראו לי לא עדכני, אבל אני מאוד אוהב להכיר את היצרנים של המוצרים שאני בוחן. מסתבר שTern נקראת על שם ציפור מאוד קטנה ומיוחדת: ברגע שהיא מוצאת בן זוג, היא נשארת איתו עד סוף חייה, ומרחק הנדידה שהיא עוברת נחשב לאחד הארוכים. כאשר אלה הדברים שהחברה שמה לנגד עיניה בפיתוח האופניים, אני הרבה יותר פתוח לקנות מהם מוצרים. האם כאלה הם האופניים של Tern? כן – מהרגע הראשון, עוד לפני שהנחתי את עכוזי על האוכף, נוכחתי לאיכות הבניה והחלקים.
ת.ז. Tern Vectron Q9 (מאתר היצרן)
ייעוד וחזון:
טווח נסיעה – עד 135 ק"מ, בהתאם לתנאי הדרך ורמת הסיוע
שלדת Q9 מזכירה מאוד את קרוב המשפחה המכני שלה – Verge P9 ונראית כמו הגרסה המשוריינת שלו. היא בנויה מסגסוגת אלומיניום מחוזקת במשולש האחורי ובאזור המנוע, סבל מחוזק עם לא פחות מ-8 נקודות עגינה ו- 2 מנגנוני קיפול (מוט כידון וצינור עליון).
בעוד שהחלק הקדמי של Q9 מזכיר במקצת אופני עיר מתקפלים של חברות אחרות, חלקם האחורי הוא סיפור שונה לגמרי: במבט חטוף, הוא נראה כמו סריג צינורות אלומינוים שזורים ומחוברים אחד לשני עד לקבלת מבנה מוקשח ועמיד לכל צרה שלא תבוא. פנינת האזור האחורי הוא ללא ספק הסבל. חלק ממבנה הסבל מרותך לשלדה וחלקו מחובר עם ברגים לנקודות עגינה.
למרות הצהרת היצרן על כושר נשיאה של עד 27 ק"ג של הסבל, הוא נראה ומרגיש הרבה יותר חזק מזה.
סוללה צנועת ממדים שכובה באלכסון בתוך מקום יעודי בין הסבל למוט כיסא – לטובת הורדת מרכז הכובד ושיפור היציבות. במקור שלדת האופניים והסבל תוכננו להתממשק למגוון רחב של אביזרי נשיאת ילדים ומטענים של חברות גדולות (כמו Thule), אבל המבחר של אלה בישראל מצומצם עד לא קיים, לכן לא נתמקד בנושא.
ל-Q9 ישנה רק מידה אחת, אבל היצרן דאג להכין אותם לרוכבים/רוכבות מגובה 147 ס"מ עד גובה 195 ס"מ.
מערכת ההנעה החשמלית וההילוכים
מדובר כאמור בבוש: Bosch Active Line יש 4 מצבי סיוע:
ECO
Tour
Sport
Turbo
כל מצב סיוע נהנה ממומנט קצת שונה, אבל בפועל ההבדל כמעט ולא מורגש. מי שרגיל לרכב על eMTB עלול להתאכזב מרמת הסיוע המרבי שניתן להוציא מהמערכת של Active Line, אבל בואו לא נשכח שמדובר באופני עיר ולא בחיית הרים. לאחר כמה ניסויים עצרתי על מצב Turbo ולא ראיתי צורך בפחות מזה.
באתר של Bosch יש מחשבון מאוד שימושי שנותן אפשרות להעריך את טווח הרכיבה על סוללה מלאה. ע"י משחק עם מספר משתנים (רמת סיוע, משקל הרוכב, מהירות הרכיבה, cadence וכו') ניתן לראות את ההשפעה שלהם על הטווח.
מהטבלה הזו ניתן לראות שלמרות קיבולת הסוללה היחסית צנועה, הטווחים שניתן להגיע אליהם על טעינה מלאה מאוד מרשימים. כמובן שיש לזה מחיר שהרוכב "משלם" – הוא חייב לדווש, כי אין ל- Q9 מצערת (כלים עם מצערת אינם חוקיים בישראל, ושינוי כזה גורר גם אובדן אחריות).
אם כבר בלדווש עסקינן, Q9 בנויים ומתוכננים לדיווש יעיל עם מערכת 9 הילוכים ברמת Alivio מאופני הרים יחד עם בלמים הידראוליים של Shimano. מדובר באבזור ברמת אמצע על הקו של שימנו והוא בכמה רמות יותר טוב מכל אבזור שתמצאו על אופני עיר חשמליים של חברות אחרות. יחסי העברה יספיקו גם לטיול רגוע בפארק עם הילדים בסוף שבוע וגם למרדף אחרי רכבת לעבודה בבוקר גשום וסוער.
סוללה
Q9 אובזרו בסוללה יחסית קטנה מכל מבחר הסוללות שיש ל-Bosch להציע. יש לזה יתרון המשקל מאוד משמעותי וגם המידות הקומפקטיות שלה. אם היינו גרים בהולנד והייתי רוכב כל יום 60 ק"מ הלוך וחזור לעבודה, הייתי מרים גבה על הבחירה של Tern, אבל בארץ, לצערי, commuting בין-עירוני למרחקים כאלה לא מספיק מפותח בגלל היעדר תשתית מתאימה ולכן אין צורך ממשי והצדקה לסוללה יותר גדולה.
הסוללה ננעלת בתוך השלדה ע"י מפתח מיוחד (מקבלים 2 כאלה במעמד רכישת האופניים) והיא מאוד קלה לשליפה ללא צורך להזיז או להטות חלקים מסביב. הדבר היחידי שעלול לעמוד בדרכה של הסוללה אל החופש מחוץ לשלדה הוא אבזור המותקן על הסבל. בתלות באבזור כמובן, אבל תצטרכו כנראה לפרק אותו, לפחות חלקית, על מנת לשלוף את הסוללה. למה בכלל צריך להוציא את הסוללה? למרות שקיים שקע טעינה בחלקו התחתון של האופניים סמוך לחיבור של הבקר לסוללה, לא הצלחתי להתחבר אליו עם תקע שבא עם המטען. מגן שרשרת היה זה שחצץ ביניהם. יכול להיות שבחו"ל קיימים שקעי טעינה דקים יותר שיצלחו את המכשול, אבל היבואן החליט לא לעלות אותם לארץ. על כל פנים, שקע הטעינה בתוך השלדה מוגן עם מכסה גומי ונשאר סגור ללא שימוש אצלי לאורך כל המבחן. טענתי את הסוללה ע"י חיבור ישיר בין תקע המטען אל הסוללה, כלומר, נאלצתי לשלוף אותה החוצה לכל טעינה. לא אופטימלי, אבל לא סוף העולם.
בצד החיובי של העניין אומר שהטעינה היא די מהירה – תוך פחות מ- 3 שעות ממצב ריק לגמרי עד טעינה מלאה.
על הסוללה ישנם 5 פסים מוארים ירוקים המראים את מצב הטעינה שלה. המטען של Bosch מספיק מתוחכם על מנת לנתק את עצמו מהסוללה לאחר סיום הטעינה, כך שלא צריך לדאוג להוציא אותו מהחשמל בסיום התהליך.
חווית רכיבה
תנוחת הרכיבה על Q9 מאוד נוחה. היא יכולה להיות זקופה עם כידון קרוב יותר לכיסא ויכולה להיות יותר קרבית עם כידון מורחק ומורד. בעיר אני חסיד של תנוחה זקופה – רגועה ונוחה. מוט הכיסא הינו טלסקופי ונפתח בשני שלבים נפרדים. אוכף ניתן להזזה על המסילה וכידון מורכב על מנגנון ייחודי של כיוון והזזה – Andros, כך שניתן לשנות את תנוחת הישיבה בהתאם לגובה הרוכב וסגנון הרכיבה וכל זה ללא כלים!
אחרי כיוון ראשוני מינימלי קיפלתי את רגלית העמידה, הפעלתי את יחידת הבקרה ויצאתי לדרכי. גריפים ארגונומיים ונוחים ממקמים את כפות הידיים בעמדת שליטה יעילה. אצבעות יד ימין מיד מצאו את ידית ההילוכים הכה מוכרת מעולם אופני הרים והעסק התחיל להתגלגל.
רכיבה על Q9 עם סיוע מאוד חלקה. למרות היעדר שיכוך, צמיגי עיר מורחבים דואגים ""ליישר" חלק ממהמורות השביל. שלושת נקודות המגע העיקריות של רוכב עם האופניים (גריפים ואוכף) מספקים החלקה נוספת בלי לוותר על האחיזה.
האוכף של Q9 רך ונעים, אבל לא ברוחב כורסה שלא מאפשר דיווש. הוא קצת יותר גדול מאוכפים של אופני הרים והרכות שלו באה לפצות על רכיבה בביגוד יומ-יומי ללא ריפוד באזור המפשעה. דבר אחד שלפעמים הציק לי במהלך המבחן הוא ריפוד סיליקון מתחת לחלקו הקדמי של האוכף שנטה "לתפוס" לי את המכנסיים בגלל החיכוך הגדול שהוא מייצר בכל מגע.
יחידת ההינע של Bosch שקטה להפליא וגם אם ממש מתאמצים לא ניתן לשמוע אותה עובדת. הגלגול מאוד חלק בזכות צירי הגלגלים האיכותיים שנבחרו. גם כשיורדים מדרכות והאופניים חוטפים זעזוע קטן, לא נשמע כל קול של חלק משוחרר. הכל נשאר מוצק ומוקשח. בניגוד לאופניים חשמליים של מותגים סיניים זולים, כאן מערכת הילוכים עובדת כל הזמן.
סיוע המנוע הוא תלוי cadence ועל מנת ליהנות ממלוא העוצמה שלו חייבים לעבוד בטווח מסויים שלו. מבינים את זה ומתרגלים לזה כמו בריקוד זוגי, כשהרוכב הוא המוביל. ב- Cadence גבוהה מדי או נמוך מדי לא תקבלו הרבה שיתוף פעולה מצד המנוע. במערכת הבקרה של Bosch ישנו חיישן המומנט שהרוכב מפעיל על הדוושות. בזמן העברת הילוכים לא חלקה תקבלו "איתות" מהמנוע שיפסיק בצורה די חדה את הסיוע עד שההילוך לא יעבור כמו שצריך. למרות שזה מציק, מדובר בפיצ'ר בטיחותי שמונע טלטול מיותר של רוכב וסיבוב עצמי של הפדלים. גם לזה צריך להתרגל. כמו בריקוד זוגי כבר אמרנו?
הבלמים של ה Tern Vektron Q9 לא מספקים חווית עצירה מרנינה וחד משמעית, אבל יאמר לזכותם שהם עבדו בכל תנאי הדרך. ניתן לקבל מהם תגובה יותר נושכת והחלטית אם מחליפים רפידות לכאלה יותר איכותיות מתחום אופני הרים, אבל אין ממש חובה לכך. אחד היתרונות לחולי מחלת השדרוגים באופניים כאן – כל חלקי השליטה שלהם לגמרי זהים לאלה של אופני הרים ותמיד אפשר להתפנק עם איזה מערכת בלמים מהמחסן.
כך יצא שבתקופת המבחן מזג האוויר עבר הרבה תהפוכות והיו ימים סוערים עם קור, גשם ורוח. מגיני בוץ של Q9 הוכיחו את יעילותם בכל פעם מחדש.
האופניים מצוידים בשני פנסים מובנים – קדמי המורכב באמצע הכידון ואחורי, המורכב על חלק פנימי של הסבל. מיקום, איכות ונראות תאורת האופניים לא פחות ממצויינים. לא הרגשתי צורך להוסיף או לשנות שום דבר שקשור בזה. פנס קדמי בעל אלומה גדולה ועוצמה מספיק חזקה בשביל להעיר את השביל גם בסמטה הכי חשוכה.
הפריט היחידי שלא הקדישו לו מספיק מחשבה, בעיני, הוא פעמון. כן, פעמון. הוא מורכב על הכידון בין הצג לבין הסטם ולא ניתן להגיע אליו בלי לנתק אחיזה של יד שמאל על מנת לצלצל בו. לא בטיחותי וגם לא נוח. כאן אפשר לחשוב על פתרון יותר קומפקטי, אולי אף חשמלי, שיהיה נגיש עם אצבע ללא ניתוק אחיזה מהכידון.
קיפול והתניידות
בתור משתמש כבד בתחבורה ציבורית (בעיקר רכבת), היה לי חשוב לבחון את קלות הקיפול והנשיאה של Q9.
לטעמי חווית קיפול רוב האופניים החשמליים אינה עבור כל אחד- גם אם צלחתם את הקיפול עצמו, עדיין יש לכם את פעולת ההרמה וההזזה של כל הקונסטרוקציה ששוקלת כמעט 22 קילו. לא מומלץ לאנשים עם בעיות גב.
יש כמה פיצ'רים נחמדים ב- Q9 שעשויים להמתיק במקצת את התהליך. הקיפול עצמו מורכב מ-3 שלבים עיקריים – מוט כידון, צינור עליון והצמדה של שני החלקים יחד.
כדי לשמור על הקיפול במצבו הסגור, מהנדסי Tern הביאו הברקה הנדסית בדמות 2 מגנטים עגולים שיחזיקו את הכל ביחד. למגנטים יש דרגת חופש מסוימת המאפשרת תזוזה קלה של המבנה המקופל, אבל עוצמת המיגנוט לא תמיד עומדת במבחן טלטולי הרכבת והעסק דורש השגחה פן יתפרק. הייתי מעדיף תוספת אבטחה של רצועת גומי או וולקרו.
בפעמים הבודדות שלא הייתי צריך לקפל אותן, אלא הסתפקתי ברגלית עמידה, הייתי חייב להשגיח עליהם שלא יפלו בעצירות ופניות. חלוקת המשקל של Q9 כשהם נשענים על הרגלית אינה סלחנית לטלטולים.
במקומות שהייתי צריך לסחוב את האופניים במדרגות לא נרשמו תלונות חריגות. יד אחת אוחזת בכידון ולשניה יש מספיק מקומות לתפוס באחד הצינורות של הסבל האחורי. גם כאן זה לא יהיה לכל אחד, אבל מי שקונה זוג אופניים כאלה צריך להיות מוכן גם לסחוב אותם.
אורך Q9 לפעמים איתגר אותי בהכנסתם לתוך מעליות קטנות. בד"כ אני נוהג לגלגל את האופניים כשהם עומדים על גלגל אחורי בעודי מחזיק בכידון. כאן מבנה הסבל האחורי בולט קצת מקו הגלגל (זה נועד להעמיד את Q9 על ארבע נקודות שהן חלק מהסבל כשהם מקופלים). לקח כמה נסיונות עד שמצאתי את הזווית הנכונה לגלגל אותם פנימה לתוך המעלית מבלי לגרד את הרצפה בארבעת הנקודות הנ"ל.
אם אין לכם בעיה להרים גוש ששוקל כמעט 22 קילו לגובה המותניים, לא תהיה לכם בעיה להכניס אותם לתא מטען של רכב.
טווח נסיעה
כמו בכל מבחן, לאחר תקופת לימוד והסתגלות לכלי, אני מבצע מדידת מרחק נסיעה על סוללה מלאה עד לריקון מלא. מסתבר שזו משימה לא פשוטה ב- Tern Vektron Q9. כפי שניתן ללמוד מהטבלה למעלה, גם כשרוכבים על סיוע מירבי, הטווח מגיע לכ- 60 ק"מ. במהירות ממוצעת של 20 קמ"ש זה יכול לקחת כ- 3 שעות רכיבה על טעינה מלאה!
התוצאה שהגעתי אליה לא פחות ממדהימה לאופני עיר חשמליים – 59 ק"מ על 700 מ' טיפוס עד שהסוללה נגמרה לגמרי! בהתחשב בעובדה שלא ריחמתי והייתי קבוע על העוצמה המירבית ולא ממש התאמצתי לחסוך סוללה. משקל הרוכב עם האופניים היה כ- 105 ק"ג ורכיבה עברה בעיקר על שבילי אופניים עירוניים.
הניוזלטר של בייקפאנל – המגזין הכי מעניין ואיכותי בישראל על אופניים
חשוב לציין שהבדלים בין רמות הסיוע לא דרמטיים ואם המטרה היא להגיע ממקום למקום בלי להזיע, סביר להניח שתשתמשו ברמת סיוע מירבי.
לאחר מיצוי הסוללה הבקר ניתק את המנוע, אבל התאורה הקדמית ואחורית נשארו פעילות במשך עוד כחצי שעה.
דיווש על Tern Vektron Q9 ללא עזרת המנוע אינו תענוג גדול. הרגשה מזכירה פידול על אופני כושר עם עומס קשה. התנגדות המנוע ותמסורת פנימית מאוד מורגשים ורוב הזמן נאלצתי לעבוד עם הילוכים קלים. במערכות היותר חדשות ועוצמתיות של Bosch ל- eMTB הם הצליחו להוריד משמעותית את התנגדות המנוע בדיווש ללא סוללה, בעוד שכאן מדובר במערכת יותר ותיקה וזולה.
אבזור נוסף ב Tern Vektron Q9
רוכבי אופני הרים ובעיקר רוכבי eMTB, ימצאו כמה חלקים מוכרים על Tern Vektron Q9. זה מתחיל ממערכת הנעה ושליטה שהיא על טהרת Bosch, ממשיך בחיישנים (מהירות ועצירה) ומסתיים במערכת הילוכים ובלימה מבית Shimano. לא תמצאו כאן חלקים גנריים של אופני עיר חשמליים מחברות סיניות זולות, אלא רק חלקים עמידים ואיכותיים.
צמיגי "20 Schwalbe Big Apple, 55-406, puncture protection, Reflex
סוללה: Bosch PowerPack Lithium Ion 36V 11Ah 400Wh.
מערכת הילוכים ומעביר אחורי: Shimano Alivio Shadow, 1 x 9 spd
קראנק: Vektron custom, forged 6061-AL
קסטה: Shimano 11-32T, 9 spd
שרשרת: 9 spd, DHT for eBike, GST corrosion resistant coating
אוכף: Tern Porter, patented GripPad design
מוט אוכף: Tern Telescope, 34.9 mm
גריפים: Velo ergonomic, lock-on
סטם / עמוד כידון: Tern Andros, adjustable, forged construction
מעצורים: Shimano, hydraulic disc
מנוע: Bosch Active Line, 36 V/250 W, max torque 40 Nm
מערכת שליטה: Bosch Purion, 4 mode selectable, walk assist
תוספות: רגלית אחורית
תאורה קדמית – Tern Valo Direct, integrated, 41 lux/150 lumens
תאורה אחורית – Herrmans H-Trace, for eBike
Tern Vektron Q9 – למי הם מיועדים?
השאלה הזו העסיקה אותי רבות במהלך המבחן. והמסקנות הן לא חד משמעיות.
מצד אחד, תג המחיר של ה Vektron Q9 עלול לסנן לא מעט רוכשים שמחפשים פתרון זול שלא מחייב דיווש, כלומר, אופני עיר חשמליים של מותגים סיניים כאלה ואחרים עם מצערת שעולים לפעמים שליש מ- Q9. עבור רוכשים כאלה אין משמעות לאיכות מערכת ההילוכים (כי הם ממילא לא הולכים להשתמש בה), מיסבים ובניית השלדה. מעניין אותם היחס של שקל לק"מ ומינימום השקעה.
מצד שני, רוכשים שמעריכים איכות ומעוניינים לעשות קצת ספורט גם בדרך למשרד, ימצאו את מבוקשם ב- Q9. מי שעוד יכול ליהנות מהאופניים הם הורים שאוהבים לרכב עם הילדים שלהם (על התקן תקני ובטיחותי). מי שמחפשים פתרון הובלה יעיל למרכולתם בתוך העיר ימצאו שפע מקום ואפשרויות העמסה על הסבל הפרקטי של Q9. אנשים שאכפת להם מאיכות הסביבה בוודאי ישמחו לדעת ש- Tern דוגלת לצמצם את הנזק הסביבתי הנגרם ממפעלי הייצור שלה, מייעלת תהליכי ייצור, אריזה ומשלוח על מנת להקטין את טביעת הרגל של כל ההליכים על כדור הארץ.
מאת: ודים לינצקי
רוצה אופניים כאלה? אם את/ה רציניים ומעוניינים, מלאו פרטים ונעביר את פנייתכם לטרק ישראל:
