עזרא שהרבני הגיע לאפיק ישראל ואתם יכולים לסמוך עליו שהוא יביא מבט מרענן ומצחיק – רק ב BikePanel!
למה מי מת?
ההכנה האינטנסיבית לאפיק הביאה לכאבים בברך והוסיפה למפלס המתח לקראת התחרות, כך שהשקעתי במנוחה בשבוע האחרון. כאחרונים בקטגוריית הגראנד מאסטרס הזינוק לפרולוג נקבע ל 14:59:30 שלושים שניות לפני שמוזנקת קטגוריית הגברים דלי השומן שתזנב אחרינו מה שהוסיף לחרדות שלי.
אני פותח בבוקר את הפלאפון, מקבל הודעה שהזינוק הוקדם בשעה וחצי. אוטומטית מחזיר ב “למה מי מת?” מקבל תשובה שבאמת מישהי מת, נרצח מישהו ממשפחת פשע…” , הולכת להיות הלוויה, ולא סתם של מישהו, אז צריך להגביר את הקצב, לצאת מהעיר לפני שניקלע לירי טועה במסגרת סגירת החשבונות של המשפחות בעכו.
האפיק של לפני האפיק
ארז קובע איתי לטרון 07:15 בדיוק, יש לו לו”ז צפוף שאמור לשים אותנו בכפר התחרות שלוש שעות לפני הזינוק. ארז הוא ההפך הגמור ממני: אנחנו שחיים על תחזוקת שבר מביעים תמיד פליאה על הדקדוק והתחזוקה המונעת שהוא מתחזק. היה זה צחוק הגורל שבפרולוג הוא יאלץ להתמודד עם שלושה פאנצ’רים שהציבו אותו בפיגור חצי שעה ובכיבוש המקום הארבעים והאחרון של קטגוריית הגראנד מאסטרס.
סגירת חשבונות 2
אחת מהפעולות שלי בחיים הפרטיים היא למצוא בתים לכלבים משוטטים בשטחים הפתוחים מסביב לבאר שבע. המטרה היא למסור אותם מהר לפני שהם הופכים לכלבי רועים בדואים טיפוסיים. בכפר התחרות אני פוגש את שמאי בקר, דחפתי לו גורה ארבעה קילו לפני שנתיים, בחשש אני מתעניין לגורלה. מסתבר שהיא הפכה להיות מפלצת בדירה צפונבונית תל אביבית, מספר לי על הנזקים שהיא עושה, נשכה חמור, אלף שקל, אכלה את הקרוקס של השכנים, 250 שקל, קצת לא נעים, מניח שמכתב מהעורך דין שלו יחכה לי בבית.
סגירת חשבונות 3
אוכלוסיית האפיקיסטים השתנתה עם השנים: אחוז החו”לניקים עלה, כבר לא רואים חולצות של 4 אפיק, BikeWay, CCC ו The Buttons שולטים, אבל מעל הכל הכי ורוד, הכי יפה חולצות ה cape apic של הדס וייס והלהקה.
אנחנו יוצאים לכיוון נחל נעמן ומגיעים לעכו מדרום, הבילויים משתלטים על הרפרטואר של השירה שלנו,
“את אמרת שנפוליאון יכבוש את עכו את תהיי שלי, את תהיה שלי כשנפוליאון יכבוש את עכו, אז אני יושב כאן מחכה שנפוליון יכבוש את עכו”. הבעיה שנפוליאון מעולם לא כבש את עכו. אפשר להגיד לבילויים שאין טעם לחכות יותר, היא לא תהיה שלו, אני מוצא עצמי מהרהר בעליה אל התותחים המוצבים על החומה ומשקיפים אל הים.
כיאה לאחרוני הגראנד מאסטרס עוקפים אותנו הצעירים, אנחנו מבחינתנו עוקפים רק את אלו שסוחבים תקלות טכניות, קבלו שבר מעביר הילוכים או אוזן וגרירה חזרה לכפר התחרות.
“הכובסת היא כועסת שהווסת ליכלכה את הדגל הלבן שהכינו לכבודך, הם יורים רק באוויר אם פוגע אז סליחה”. הקצב שלנו בדיונות הוא איטי, על סף דגל לבן, אני סוחב ברך, יואל סוחב חולשה, על מעבר הרכבת אחרי שדה החמניות, אנחנו מוקרנים ישיר בערוץ חמש, מלווים בפרשנות של אקרמן את פקץ’. “הינה מגיעים הרוכבים הלא מנוסים שהגיעו אך ורק לחוויה…”. פקץ’ את אקרמן אתם הבאים בתור לסגור איתם חשבון.
אחרי ארוחת הערב אנחנו נגשים לראות באיזה מכלאה אנחנו. יואל אופטימי- סוקר את box a לא מוצא, עובר ל box b סוקר את המספרים, גם לא, אני ישר מתכוונן ל box c, עם יתר הגריאטרים, יודע את המיקום שלנו בשרשרת המזון.
כתב וצילם: עזרא שהרבני
בפרק הבא חוזרים למגרש הביתי שלנו, מסעות עם הייק-א-בייק (איכס) וסיום בשיא החום ובמישורים (שיעמום) וכמובן שיפורי מיקומים.
אנחנו בטלגרם- הצטרפו אלינו וקבלו עדכונים על כתבות: https://t.me/BIKEPANEL
