במסגרת הביקור במשרדים של חברת ספשיילייזד, אירגנו לי המארחים אופני Epic S-Works מקרבון חמושים באיבזור קצה ובפרט במזלג ובולם ה- Brain. בערך באותו זמן רכב אלוף העולם ב- 2008 סאוסר איתם לניצחון בכמה קטעים בקייפ אפיק. יצאנו מערבה מעמק הסיליקון אל מעל Redwoods City לעבר שמורת הטבע El Corte de Madera Creek.

את הרכיבה הוביל גרג, על אופני Surly סינגל ספיד ריג'יד מפלדה. גרג בא חמוש בחולצת צמר של Swobo, מכנסיים חומים בחיתוך נקי, ולמרות שהשרוול הארוך של החולצה הסתיר זאת,  יש סיכוי גדול שהיה לו קעקוע ענק על הזרוע כדי להתאים לאופניים. אם עוד לא ניחשתם –  גרג הוא מעצב גרפי והסטייל הנכון נשפך ממנו. אה, וגם הוא והמשקולת הפרימיטיבית שלו השאירו אותי ואת אופני הקצה שעמי הרחק מאחור בכל עלייה…

 

רוב המסלול היה מורכב מסינגלים על תשתית עפר מהודק, זורמים ברצף ובתנועה עקלתונית שמזמינה העברת משקל נעימה מצד לצד בתוך יער מדהים. מדי פעם נתקלים במורדות סלעיים יותר או שורשים, ובסוויצ'בקים צפופים – משהו שלא קיים כמעט בארץ.  קטעי הקישור בין סינגל אחד לשני הם שבילים רחבים יותר בהם העליות יכולות להיות תלולות למדי. בירידות וסיבובים מהירים צריך להיזהר משכבת עלים חלקה במיוחד – כך גיליתי כשהגלגל הקדמי שלי החליק באחת הדהירות מטה ואפשר לי להדגים איך נופלים תוך מתן עדיפות מוחלטת לאופניים וספיגת השפשופים במקומם. בקיצור: תוואי קרקע שכאילו מזמין לבדיקה של אופני קצה.

Img_0704

 

ברכיבה

הדבר הראשון שמורגש הוא המשקל הזעום של ה- S-Works. הדבר הזה שוקל כמו אופני כביש כמעט – פשוט לא יאומן. הגלגלים כ”כ קלים שמפחיד להתעלל בהם. המשקל הזה ממש מזמין זריקה של האופניים מצד לצד בסיבובים .

עוד בולטת היכולת של האופניים להאיץ – שוב: כמעט כמו אופני כביש. מעבר לעמידה, משיכה חזקה של הכידון, וה- Epic טסים קדימה. הסיבה העיקרית לכך היא שיטת השיכוך שמיק מקאנדריוס פיתח : Brain מקדימה ומאחורה (פירוט בהמשך). למעשה הגורם היחיד שהפריע לתאוצות של האופניים הייתי אני והג'ט לג שלי.

הקשיחות הצידית מרשימה. הרגשתי בכך גם ביחס לדגם האלומיניום (ועל כך בהמשך). ניכר שהשימוש בקרבון סייע למאמצים לייצר פלטפורמה אינטגרטיבית במשקל נמוך וקשיחות צידית מוגברת. הקשיחות הזו מסייעת לכוון את האופניים בדיוק לאן שאתם רוצים, ובעיקר תורמת להעברת כוח סופר יעילה כאשר הבולמים נעולים.

הישיבה על האופניים נוחה ומבטאת חלוקת משקל מעולה לטעמי. זו לא היציבה הזקופה האופיינית לאופני שבילים – עם המשקל מוטה אל הגלגל האחורי, אלא חלוקה מאוזנת בין שני הגלגלים. בפשרה בין יציבות כיוונית לזריזות בשבילים ה- Epic נוטים לכיוון הזריז והעצבני – כמו שאני אוהב, אך עדיין – אפשר להטות את הגוף אחורה וליהנות מהם גם בסינגלים צפופים.השיכוך

המטרות העיקריות של האופניים האלה הן מהירות ויעילות. לשם כך מצויד ה- S-Works במזלג ובולם של Specialized: שניהם בעלי מנגנון ה- Brain.

מה זה Brain? מנגנון הנועל אוטומטית את הבולם כברירת המחדל. אם תרכבו על האופניים האלה בשטח חלק לחלוטין שבו אין צורך בשיכוך כלל – הבולם יישאר נעול ויעילות הפידול שלכם מקסימלית. במפגש עם מהמורות, המערכת מזהה זאת והבולם נפתח, ואז נסגר מייד בחזרה לשטח חלק. ההשפעה של הגישה הזו על הרכיבה היא דרמטית וייחודית לספשלייזד. האופניים מתנהגים כמו אופני ריג'יד (אופניים ללא שיכוך כלל) על כבישים ובקטעים שהשביל חלק.  ה- Brain אופטימאלי לאופניים תחרותיים – אבל הוא לא מושלם: מפנק למשל, הוא לא. האתגר התכנוני שעמד בפני Specialized הוא לוודא שהבולם ייפתח וייסגר בעיתוי הנכון. האתגר הזה פשוט יותר לפתרון בתנאי הקיצון: רכיבה בשדה מהמורות ומדרגות מצד אחד, וכביש חלק מצד שני. אולם הוא מאוד מורכב בטווח שבין שני מצבים אלה: שטחים משתנים שמצריכים שיכוך מדי פעם. בתנאים אלה נדרש מעבר מיידי ממצב סגור לפתוח.

בניגוד לדגמים הראשונים, ה- Brain מגיע היום עם חוגה המאפשרת לרכך את עצמת הנעילה ((Brain Fade adjustment. פתיחה שלה בכמה קליקים תשאיר תמיד רמה מסוימת של בלימה. רייסר סופר אגרסיבי כמו אלוף העולם סאוסר ישאיר את עצמת המעילה מקסימלית כמעט תמיד. רוכב אחר עשוי להעדיף את הבולם שלו פתוח מעט, “נעול למחצה” אם תירצו.

 

איך זה הרגיש ברכיבה? נפרק את זה לשניים: בולם קדמי, ובולם אחורי:

הבולם הקדמי

  נתחיל מהסוף – הבולם הקדמי של Specialized מעולה! הקשיחות הצדית שלו מרשימה, ובמיוחד ממכר התפקוד שלו בעמידה ביציאות לספרינט ובעליות. אז הוא מזמין אותנו להפעיל לחץ על צידי הכידון בהילוך גבוה, תוך שהבולם נשאר נעול וכל המאמץ שלנו עובר מהכידון אל הדוושות מבלי למצוץ את האנרגיה הזו לעזאזל של נדנודים מיותרים. אם Specialized היו מוכרים אותו כמוצר עצמאי אני בטוח שעדות הסינגל ספיד ומתחרי הקרוס קאנטרי היו מאמצות אותו בחום. 

בירידות טכניות רצופות סלעים ואבנים ידידי הסטייליסט גרג נשאר הרחק מאחור. בירידות האלה יש משמעות גדולה ליכולת השיכוך והקשיחות הצידית של המזלג. לא הרגשתי כמעט מצבים שבהם הבולם נשאר נעול במעבר סלעים משוננים או אבנים ומדרגות. למי שאוהב לנעול כידון ברכיבה במקומות שנדרשים לכך (כמוני) ולשחרר אותו בירידות – זה המזלג האופטימלי והוא עושה את זה בצורה אוטומטית. כיף גדול.

 

יחד עם זאת – כאמור אלה רשמי רכיבה אחת. לו היה לי יותר זמן הייתי בודק את תפקוד הבולם הקדמי במצבי עמידה בעלייה במדרגות סלע. מקומות שבהם עדיף בולם נעול בגישה לאלמנט כדי לפתח מהירות, ונדרשת פתיחתו כהרף עין כאשר מגיעים לאלמנט. מצבים כאלה מציבים אתגר לגישה האוטומטית להחלפה בין פתוח לנעול.

 

הבולם האחורי 

היחס שלי אל הבולם האחורי יותר אמביוולנטי: השפעת ה- Brain מאוד מאוד מוחשית, וה- Epic אינם מרגישים כמו אופני שיכוך-מלא יעילים, ויותר כמו אופני זנב-קשיח שמדי פעם הופכים לשיכוך-מלא… זה הגיוני לרייסרים, אבל לצרכן הנפוץ אולי קצת פחות.

ניתן לרכך את המעבר מסגור לפתוח, ולאפשר רמת תנועה מסוימת עוד לפני פריצת הנעילה. פתחתי שלושה קליקים מהמצב הסגור ביותר אולם עדיין זה לא דומה בכלל לשילוב של FSR ו- ProPedal לבית Fox למשל. אם אתם רוכבים בעלי פידול יעיל מאוד שאוהבים את האקטיביות המלאה של ה- FSR בעודכם ישובים על האוכף, והבולם סופג תחתיכם את כל אתגרי הקרקע במעין ציפה מפנקת, יש סיכוי שהרגעים הקטנים האלה בהן הבולם נעול בעוד אתם מעדיפים אותו פתוח יבעסו אתכם. לו היה לי יותר זמן הייתי בודק את הבולם במצבי כיול נוספים: אולי עם מעט פחות עומס-קפיץ מזה שמיק מ- Specialized המליץ עליו.

 

 השוואה קטנה לדגם האפיק מהאלומיניום

 

 

למרות שנאלצתי להסתפק ברכיבה קצרה יחסית, רציתי בסיס להשוואה. תפקיד זה מילאו זוג Epic  מאלומיניום. שלא תטעו: גם כאן מדובר באופניים לא זולים כלל: עם בולם רוק שוקס סיד ורמות אבזור מרמה גבוהה, במחיר של כ- 3500 דולר (עדיין פחות מחצי ממחיר דגם ה- S-works). ההשוואה מוכיחה שוב שעדיף להיות עשיר ויפה על מכוער ועני: שני דגמי אפיק מתנהגים כאופניים שונים לחלוטין! אין להשוות את הזריזות, היעילות ואפס ההשהיה בזינוק קדימה שמקנה הפלטפורמה האינטגרטיבית הקרבונית ומזלג ה- Brain הקדמי לעומת גרסת האלומיניום והבולם הקדמי הפתוח מטבעו.

יחד עם זאת, גם כאשר נועלים את ה- SID ההבדל הניכר הוא בקשיחות השלדה. צריך לרכוב על שני הזוגות ברציפות בשביל להבין עד כמה זה משמעותי. זה כמובן לא אומר שדגם האלומיניום אינו טוב ובהחלט יתכן שהוא טוב יותר מדגמים אחרים המקבילים אליו, אולם לא זה מה שניסיתי לבדוק.

לא הכל דבש

מספר הערות ביקורתיות ברשותכם: לא אהבתי את העברת השרשרת מעלה בפלטות הקדמיות. מאחר והמעביר הוא XTR והאופניים היו מתוחזקים היטב (כבלים וכיוון) נותר להסיק שהדבר נובע מגלגלי השיניים של ספשלייזד. האם פה הרצון לספק את מירב חלקי האופניים בתוצרת עצמית הוביל למוצר נחות מהמקבילות היקרות מבית Shimano או SRAM?

 

הכיול של ה- Epic, מייעד אותם לקהל מצומצם של רייסרים. התוצאה היא שבהיצע של Specialized נפער פער בין ה- Stumpjumper (המיועדים לרכיבת שבילים) לאפיק. כרגע Specialized מזניחה את מי שמחפש אופניים ברמה גבוהה, בעלות 100 מ”מ של שיכוך, ומעט יותר נוחות על חשבון יעילות – כמו רוכבי המרתון למשל. הגיאומטריה של ה- Epic דווקא יכולה להתאים לקהלים רחבים יותר – לו רק היו מכיילים אותם מעט יותר לנוחות.

ומהכיוון השני: משום מה רק דגמי הקרבון היקרים מגיעים עם מזלג ה- Brain. כרגע דגם האלומיניום אינו בעל Tapered Head Tube עבורו מתוכנן הבולם ה- Specialized, אולם ראוי היה לפתור את הנושא הזה כבר בדגם 2009. אני מאמין שנראה בקרוב פתרון שיאפשר לחובבי פלטפורמת ה- Brain להנות ממנה גם בדגם האלומיניום. כמו כן יש מקום לבחון שיווק גרסאות Aftermarket של מזלג ה- Brain. המזלג הזה יכול להפוך ללהיט לא קטן.

 

 

סיכום 

אי אפשר לא להעריך את האומץ והיכולת של Specialized לייצר מוצר ייחודי, עם גישה שונה לשיכוך שמייצרת חווית רכיבה אחרת. בעודי מטפס באחת העליות התלולות בסינגל  החלומי של יער העצים האדומים חשבתי לעצמי שהאופניים של אלוף העולם בקרוס קאנטרי מרגישים כמו אופניים של אלוף עולם. אכן חלום על שני גלגלים שיביא אתכם בתחושה מדויקת וחדה יותר, וכמובן מהירה יותר לראש הגבעה. בסוף העלייה התעוררתי מהחלום. הגעתי לגרג שחיכה לי למעלה עם ה- Surly Rigid שלו וכבר החל לגלות סימני שעמום בהמתנה. אבל גרג הוא אמריקאי מנומס…הוא ואופני משקולת הפלדה חסרת הטכנולוגיה שלו לא שידרו שום חוסר סובלנות אלי ואל מכונת הקצה האקזוטית ועתירת הטכנולוגיה שהגיעה איתי בעיכוב מה עד לראש הגבעה.

מאת גיא חלמיש

שבת, 20 יוני 2009