ראש בראש שני אוכפי קצה מאותו הדגם. אחד בטכנולוגיה המגניבה של פיזיק בהדפסת תלת מימד ייחודית שתתפוס מבטים, והשני במראה הקלאסי. שניהם עם מסילות קרבון ומשקל קליל. מי ינצח?
היצרן מתאר את ה Argo כאוכף בעל מבנה קצר, המתוכנן ליציבות, והמאפשר תנוחה אווירודינמית אגרסיבית באמצעות האף הנוטה כלפי מטה והתרוממות קלה מאחור. קיצור האוכף מאפשר לרוכב לשבת על האף בתנוחה נמוכה ואווירודינמית בלי לחץ על אזורי רקמות רגישים. השסע באמצע תוכנן באמצעות מידע מדויק ממדידות לחץ וייעוץ רפואי. הריפוד עשוי מחומר ייחודי של פיזיק (בשם Type 1 foam) בגרסה אחת, וממבנה תלת מימדי של משושים חלולים באוכף השני בטכנולוגיה שפיזיק ממתגת בשם Adaptive.
את קו המוצרים שלה מחלקת פיזיק ל 5 סדרות לפי קהלי מטרה: רוכבי כביש תחרותיים, רוכבי כביש ספורטיביים, אופני הרים וגראבל, גרביטי, וטריאתלון. מה שמעניין אצלה שהיא הפרידה בין אוכפי הכביש התחרותי לבין אלה לרכיבת כביש לא תחרותית, וכן בין אוכף השטח לבין אוכף הגראבל. לכל סגנון רכיבה יש גרסה שונה מעט של האוכף הזה:
Vento Argo – לרכיבת כביש תחרותית, זה האוכף שבמבחן. גם הוא מגיע כמובן בכמה רמות שנבדלות בסוג מסילות האוכף (קרבון, קיום או אלומיניום), בסוג הריפוד (קצף או Adaptive שזה דגם ההדפסה) והמשקלים והמחירים בהתאם.
Tempo Argo – לרכיבת כביש אנדיורנס.
Gravil Argo – לרכיבת גראבל (ואופני הרים מרתון).
רוצים ללמוד עוד על אופניים? הצטרפו לווטסאפ של בייקפאנל:
הרציונל מאחורי יצירת שלוש גרסאות לאוכף אחד, שכולן מיועדות לאופני דרופ באר (כידון מעוקל כמו בכביש ובגרבל) הוא שלכל סוג שלדה כזו יש גיאומטריה אחרת, וזה גורר ישיבה שונה ונקודות לחץ אחרות על האוכף. בכביש התחרותי יושבים נמוך יותר על החלק הקדמי יותר של המפשעה. בכביש אנדיורנס ובגראבל המרחקים לכידון קצרים יותר, והכידון גבוה יותר- וזה גורר זווית אגן אחרת. יושבים יותר זמן זקוף יותר ולכן הריפודים רכים ועבים יותר. הדגמים האלה גם מעט רחבים יותר (150 ו 160).
אחת השאלות היא מה ההבדל בין גרסת האנדיוראנס לגרסת הגראבל? מסתבר שהגראבל בנוי רך יותר ומספק ספיגה באמצעות תכנון הבסיס של האוכף שינוע במכות מהקרקע. כמו בולם זעזועים נוסף על הקצף למעלה שמרפד (יש מצב שהוא יתאים גם לXCO ומרתון באופני הרים).
מבנה פיזיק ארגו כביש
כבר כתבתי בעבר לא פעם שאני רוכב עם הפיזיק אליאנטה, אבל לאחרונה, מתחיל לשקול החלפה. ה Aliante נחשב בחירה מעולה כאוכף אנדיוראנס למרחקים ארוכים, נוח, מעוגל, וזורם. אבל בהשפעת עידן האווירודינמיות וחלחול רעיונות מעולם הטריאתלון אל הכביש, האוכפים החדשים השטוחים והקצרים נכנסו לאופנה. זו כבר רכיבה שנייה שלי ברצף על אחד כז ואני מתחיל להתחבר, לאט.
הרעיון בכסאות המקוצרים הוא ביטול החלק הקדמי כדי להקל על רכינה נמוכה קדימה כמו באופני נג”ש. יש גם שסע רחב במרכז שמגיע ממש עד החלק הקדמי. האף גם תומך בתנוחה הזו באמצעות שיפוע כלפי מטה (Dropped nose).
מה שחשוב פה זה דווקא המבנה השטוח כלפי הצדדים, התורם להפחתת תנועת האגן הצידית מצד לצד. הוא נועל את הרוכב במקום, עצמות האגן מתיישבות והיות ואין קימור צדי האוכף לצדדים (כמו ב Aliante) יש קיבוע. בלי תנועות מיותרות של הגוף, הרגליים מקבלות עוגן חזק יותר ואפקטיבי יותר ברכיבה.
מה הסיפור של הדפסת התלת מימד?
המוצרים של פיזיק תמיד נקיים, מוקפדים, ומינימליסטיים אבל עם טכנולוגית ה Adaptive של הדפסת תלת מימד הם עפו למימדים אחרים של מוחצנות. ללא ספק מוצר מסקרן ומגניב ויזואלית לעומת ריפוד סטנדרטי של קצף או הזרקת EVA. מי שרוצה תכשיט אחר על האופניים שלו, מצא אחד כזה.
במפגש עם נציג פיזיק, שמעתי ממנו שהאדפטיב להיט אצל הרוכבים עקב נוחות טובה יותר ורציתי להרגיש את זה כבר בעצמי. ההדפסה מאפשרת לדייק כל משושה באוכף בנפרד וכך יצרו אזורי לחץ עם רכות שונה: רואים את ארבעת האזורים האלה בצורה מאוד ברורה במבט ומרגישים בלחיצה. זה מאוד רך בשסע האמצעי, רך בינוני בחלק האחורי, וקשה יותר בצדדים. בין אזורים יש קו הפרדה רציף קשה יחסית המהווה שדרה עליונה לאורך כל האוכף.
פיזיק מספרת שהשיטה מורידה במדידות שלהם את הלחץ המקסימלי בעד 60% בין אזורים רכים לקשיחים. לניקוי אפשר פשוט להציף אותו במים והם יצאו החוצה. אגב, באוכפים מסורתיים מים יכולים לחדור, להספג בריפוד ולהרוס אותו ולהפוך אותם לכבדים יותר.
התקנה על מוט הכיסא
כמובן שהתחלתי קודם עם האדפטיב המראה והייחוד מושכים לרצות לנסות אותו קודם. את שני האוכפים קצת מוזר להתקין: סימוני המסילות מבליטים את העובדה שהאוכף קצר. האף קרוב למוט הכיסא, בעוד שהחלק האחורי במרחק רגיל ממנו. אגב, מסילות הקרבון בנויות בפורמט מלבני: 7x9mm, כלומר הן ברוחב הרגיל אבל גבוהות יותר ממסילות מתכת שהן בד”כ במידות 7x7mm.
התמקמות בציר האורך של האופניים והכיסא
ברכיבה הוא היה נוח, והורגשה מייד היציבות באגן. למרות שהוא קצר, ואחד הטיעונים לטובת האוכפים הקצרים הוא שהם ממקמים את הרוכב בקלות רבה יותר כי אין הרבה מקומות לזוז לאורכם. אישית אני לא קונה את זה כי מה שקובע את המיקום שלי הוא לא האורך מלפנים אלא מיקום האגן ביחס לקראנק.
ברכיבה מפעילים 3 תנוחות: זזים מעט קדימה בתנוחת נג”ש או הובלה, מעט אחורה בעליות (כדי להסיט את עבודת הרגליים אל השרירים הגדולים האחוריים בעכוז ובירך, ולגייס יותר את שרירי השוק). במישורים לאורך זמן כשהידיים על החלק העליון של הכידון יושבים במקום ה”טבעי” באמצע. המקום הזה הוא בדיוק המקום שמציב את פיקת הברך שלי מעל ציר הפדל. הטווחים בין המיקומים האלה אינם גדולים ואני בהחלט לא נזקק לכל אורך האוכפים המסורתיים כדי לנוע לאורכם- הקצר מספיק.
הצטרפו לניוזלטר של בייקפאנל:
חסרה לי התרוממות מאחור ב Adaptive
יש משמעות גדולה להתרוממות הזו מאחור. היא מסייעת לי למקם את הזווית של האגן על האוכף בזווית הנוחה לי. בעבר פיזיק לקחו את הנושא הזה בתור רעיון מרכזי לפיו חילקו את קו המוצרים שלהם. היא חילקה את קו המוצרים שלה בהתאמה לגמישות הרוכבים. היא קיטלגה את הרוכבים ל3 קבוצות, ובעיני החלוקה הזו היתה מצוינת. היא סייעה לאנשים להבין את היבט ההתרוממות מאחור בהתאמת אוכף:
“נחשים”- רוכבים גמישים על אוכפים שטוחים
“זיקיות”- גמישות אמצע, על אוכפים שטוחים ורחבים
“שוורים”- עם האוכפים המקומרים מאחור בהתרוממות גבוהה- הכי פחות גמישים.
פה נתקלתי בהבדל בין שני האוכפים. למרות שהם מאותו הדגם, הגרסה “המסורתית” התגלתה כבעלת התרוממות נעימה ונכונה יותר עבורי, וגם דומה יותר למה שפיזיק מסבירים על הכסא.
המשמעות של אוכף שטוח יותר, שהוא גורם לאגן להיות מוטה לאחור בעוד שאני מחפש סיוע קטן שלו בהטיה לפנים. הזווית הקטנה הזו משנה את כל צורת המגע של עצמות השת עם האוכף ויכולה לעשות הבדל גדול בנוחות ובהתאמה לרוכבים שונים. היות ואני כנראה “שור” בקטלוג של פעם, עבורי זה הוריד מהאוכף המודפס כי זה הפך אותו לשטוח גם במבט צד. ניצחון ראשון לאוכף הלא מודפס דווקא.
האם נעים לשבת על האוכף המודפס?
כאשר נתתי את האוכפים האלה לחבר שינסה אותם הוא ציין את אוכף ההדפסה בתלת מימד בתור אוכף שנתן לו ספיגת ויברציות טובה יותר. בעוד שלא הרגשתי את יכולת ספיגת הויברציות העדיפה הזו, כן הרגשתי פחות נעים על המודפס. אולי אני בדעת מיעוט (שוב…) אבל האדפטיב הרגיש לי פחות מפנק מהקצף המסורתי העטוף במגע כיסוי חלק, שהיה יותר נעים לי.
מניעת החלקה
ה”רשת” הזו תופסת את הבד היטב ומונעת החלקה. יש אוכפים שכדי לסייע בהם לאנשים לקבע תנוחה, הוסיפו להם רצועת חיכוך במכוון. אם אתם סובלים מההחלקה הזו באוכף שלכם תמצאו את זה כיתרון. עבורי המעטפת החלקה נעימה יותר. לא בדקתי אותו במבחן ארוך טווח אבל יש לי תחושה שהאדפטיב המודפס ידרוש מכנסיים עמידים יותר לאורך זמן.
סיכום: Fizik Argo ראש בראש
שני אוכפי Fizik Argo במבחן סיפקו עיגון מצוין של האגן ומפחיתים תנועה מיותרת- מה שמוסיף ליעילות הפידול ולהפקת יותר כח. ההתרוממות הקטנה מאחור באוכף הרגיל מהשניים והמבנה הכללי שלו היו מאוד נוחים לי, וכך גם אופי הריפוד. כמובטח הוא לא הורגש במקומות הרגישים בתנוחה אווירודינמית.
המשקל של שניהם בגרסת ה R1 היקרה יחסית נמוך ותחרותי. אוכף מצוין.
אני חושב שהפעם במבחן קיבלתם תשובה די ברורה איזה אוכף אני מעדיף מהשניים. דווקא האוכף המסורתי שאינו מודפס בתלת מימד ונראה אוכף “רגיל” התגלה כמועדף עלי. אבל אם אתם סובלים מהחלקות ומתקשים לקבע מיקום על האוכף אמליץ לכם להעדיף את ה Adaptive המודפס. בנוסף אחד היתרונות הגדולים של קניית כסא אופניים של פיזיק ב CTC/רשת טרק ישראל הוא אפשרות ההחלפה הניתנת ללקוחות עד 30 יום מהקניה- זה אומר שאין סיכון בקנייה בטרק ישראל ויהיה בסדר: מתוך מגוון האוכפים הגדול שיש ברשת גם מפיזיק וגם מטרק אתם תמצאו אוכף מתאים לכם בכל מקרה.
