ב2008 קיבלתי מתנת שיחרור מההורים, אופני Giant Reign אקס חלומיים. זאת הייתה מתנה שלא אשכח לעולם מפני שאלה היו האופניים שהפכו אותי לרוכב אמיתי ולתמיד, אופני האל חזור שלי. נוסטלגיה מכה בי כשאני אוסף את אופני המבחן, כעבור עשור, מחנות האם של Giant בנתניה. עולה על האופניים ומיד התחושה מוכרת, למרות שעבר עשור מלא בתהפוכות. אלה כבר לא ממש אותם אופניים, ואני כבר לא אותו רוכב.
“ניפגש מחר ב6:15 ברחבת אגד תחנה מרכזית אילת, עולים לנחל רחם” אומר איתי, המוביל המקומי שלי. 23:00 בלילה, הילדים במיטות, ואני מתחיל להתארגן למחר, מרכיב, מכוון, מנפח, בוחן את הצעצוע שקיבלתי למבחן.
האוטובוס עוצר בשוליים ואנחנו יוצאים לדרך, תיצמד אליי הוא אומר, ואני אחריו, מנסה לא לגעת בברקס. זאת רכיבה משוגעת, תלול פה ומדורדר בנחל רחם. ואלה הרגעים הראשונים שלי על ה- reign! אבנים חופשיות, סלעים נשכניים, בלגן! שרדנו את הנחל הזה ובהנאה ענקית, הרבה בזכות הביטחון שה- reign יודעים לתת עם הגיאומטריה הקרבית שלהם, והסט אפ הקרבי שבו הם בנויים.
שתי נבואות
ה- reign הם אופני אנדורו for real. ההתנהגות שלהם מאוד משכנעת. אלה אופניים מהירים, בעלי מרכז כובד נמוך בצורה מורגשת מאוד. ההתנהגות שלהם בסיבובים מדהימה, אפשר להשכיב אותם חזק מאוד ביציבות ולאלץ אותם לפנות בחדות. הגיאומטריה והשיכוך האיכותי נותנים המון ביטחון בקטעים מהירים, בקפיצות ובנחיתות.
מדבר אחד לא השתכנעתי וזה מקוטר הגלגל, אני כמעט ולא מוצא יתרון בקוטר 27.5″, ולדעתי קוטר 29″ הוא בעל עליונות גם בסגמנט האנדורו. הייתה חסרה לי הדריסה של גלגל גדול בבורות ובסלעים. ומכאן נולדות 2 הנבואות שלי:
בשנת 2013 יצאה הענקית (giant) בקמפיין שיווק נחרץ שמטרתו הייתה לשכנע את העולם שהקוטר האידיאלי הוא 27.5″. ב2018 הם ירדו מהעץ וחזרו ל29 בדגם האנת’ם. ממש לאחרונה הם הציגו את דגם הטרנס ל2019 וגם הוא בקוטר 29″. אני טוען שנוצר כאן פער בין דגמי הטראנס וה- reign, שייפתר באחת משתי הדרכים: או שייכנס דגם נוסף עם מהלך ביניים ובקוטר 29. או שה- reign יעברו גם ל29. אחרת הם יישארו מאחור פעם נוספת.
הנבואה השנייה שלי קיצונית יותר: המשך התחדשות סטנדרט קוטר הגלגל באופני הרים. מאחר והתעשייה מגיעה להסכמה שמבין האפשרויות הקיימות 26, 27.5 ו29 אינצ’ים, הקוטר הטוב ביותר הוא הגדול ביותר, הגיוני לחשוב שעדיין לא מיצינו את הבדיקה הזאת. לכן אני שואל האם בעתיד הלא רחוק יוולד סטנדרט חדש של גלגל אופני הרים בקוטר כלשהו בין 30″ ל31″. לדעתי כן, ואני גם טוען שהוא יהיה מוצלח, לפחות עבור ענפים ספציפיים. אולי רק ל xc/trail. כן זה מרחיק לכת, ואולי לא יקרה כמו שטוענים חלק במערכת בייק-פאנל. מה דעתכם? הגיבו בתגובות…
שילדה
ה- reign בנויים מאוד יפה, ניכר כאן הניסיון הרב בהנדסה ובייצור. השלדה מעוצבת בצורה פשוטה ומינימליסטית, קלת משקל יחסית, ובכל זאת האופניים בעלי קשיחות טובה. הריתוכים הגדולים חלקים ונראים מושלם, והצביעה מאוד יפה. אני מאמין שבסך הכל זאת הסיבה שרבים קונים ג’אינט, הם מאמינים במותג הזה בזכות הוותק המוכח והמכובד. קצת כמו לקנות טויוטה.
על המתלה – המתלה של ה- reign הינו מתלה המאסטרו המוכר של ג’אינט כבר יותר מ10 שנים. המאסטרו מתלה בעל שתי חוליות, ומשולש אחורי אחוד, עיקרון הפעולה שלו זהה למשפחת מתלי dw כפי שתיארתי במאמרון על משפחת מתלי הdw.הוא מאופיין ב:
נקודת ציר וירטואלית שזזה בזמן תנועת המתלה.
מסלול גלגל שיוצר “התארכות שלדה” בתחילת המהלך.
התנגדות טובה לבובינג.
קשיחות צידית טובה.
החוויה שלי מהמתלה הפעם היא לכאן ולכאן, מצד אחד יש כאן מתלה שיודע להתנגד בצורה טובה לנידנוד בפידול, יש בו גם עומק מהלך ופרוגרסיביות טובה בסוף מהלך שנותנים תחושה מעולה של ביטחון באימפקטים גדולים ובנחיתות. מצד שני, יש בשלדה בעיה של ציר קראנק נמוך וקרוב מדי לקרקע, מה שהביא אותי לנפח ולכוון מחדש את לחץ האוויר בבולם לשקיעה של קצת פחות מ25% כדי להגביה את הקראנק. שם נתקלתי לראשונה בבעיה שרבים טוענים שמאפיינת את משפחת המתלים הזאת, והיא בעיה של נוקשות המתלה בתחילת המהלך. בלחץ אוויר הגבוה יותר מצאתי את תוואי הקרקע מורגש מדי, במיוחד במהירויות שיוט על קטעי ג’יעג’וע עם סלעים קטנים או שורשים. לא הצלחתי למצוא את הסוויט ספוט שלי עם המתלה הזה ובסוף בחרתי להתפשר על גובה הקראנק כדי ליהנות ממתלה רך יחסית גם בתחילת המהלך. את התשלום שילמתי בזמן פידול בסינגלים עם סלעים קטנים שמכים בפדל על כל טעות בתיזמון.
מה שעולה חייב לרדת
דבר נוסף שבאופן מפתיע הפריע לי במתלה, הוא התארכות השילדה. בשלדת ה- reign, המתלה מתוכנן כך שבתחילת המהלך (באזור השקיעה הראשונית) מסלול הגלגל הינו באלכסון אחורה ולמעלה. זה מאוד הגיוני משום שזהו כיוון האימפקט האופייני וככל שכיווני האימפקט ותנועת הגלגל מתלכדים. כך השיכוך נעים, אפקטיבי ועוזר לשמר מהירות בכיוון הרכיבה. תוצר לוואי של תכונה זו הוא התארכות השילדה (כן כן, בשלב מסוים של שקיעת המתלה, בסיס הגלגלים מתארך במעט). התחושה הייתה שכאשר הגלגל האחורי פוגש מכשול כמו עליית מדרגה, השיכוך מצוין ולא מקבלים מכה, מצד שני אם המכשול ארוך, למשל מדרגה גדולה ומשופעת (לדוגמה סינגל התותחים פארק קנדה) ממש הרגשתי את השילדה מנסה להתקצר חזרה בזמן התנועה חזרה של הבולם ובכך – בעצם מאטה אותי על המכשול. שוב, זאת פעם ראשונה שאני מזהה את החסרון בתופעת ההתארכות, למרות שרכבתי הרבה שנים על הדגם הזה עם מתלה דומה מאוד.
עכשיו עצרו רגע. לפני שאתם הורגים אותי על הזיגזוג, הרי באותו מאמרון על מתלים כפולי חוליות, תיארתי את תופעת ההתארכות כיתרון מובהק, לכן אני חייב להסביר את עצמי: ראשית יש הבדל בין מתלה למתלה, אפילו אם הם מאותה המשפחה, שנית, את המבחן הזה אני כותב אחרי שנתיים שבהן אני מתפתח ולומד כבוחן אופניים, מחליף זוגות רבים עם מתלים ובולמים שונים, ובכל זוג אני משחק עם הכיוונים בבולמים מספר פעמים כדי להגיע להתאמה אופטימלית. כתוצאה מכך עם הזמן היכולת שלי לזהות תופעות משניות כאלה מתחדדת. ואכן זאת הייתה פעם ראשונה שהבחנתי בחלק הנוסף של תופעת ההתארכות- והיא ההתקצרות.
גיאומטריה
הגיאומטריה של ה- reign היא כזאת שמבהירה לגמרי למה הם מיועדים – אנדורו, בלי חוכמות, ובלי ניסיון להמציא מחדש את הגלגל. ומבחינתי במבחן הגיאומטריה ה- reign עושים טוב מאוד את מה שמצופה מהם.
מזמן לא רכבתי על אופניים בעלי זווית ראש כל כך חדה ואגרסיבית, והתחושה שמתקבלת היא שאפשר לתקוף כל מכשול. את הגלגל הקדמי כמעט שאי אפשר לנעוץ בבור או סלע, כי הוא ידרוס את המכשול והמזלג יבלע הכל בקלות. לפני שפתחתי את דף הגיאומטריה וגיליתי שזווית הראש היא 65 מעלות, ייחסתי תכונות אלוהיות למזלג כתוצאה מהתחושה ההתקפית. זה ממש תענוג.
זווית הכיסא היא של 73 מעלות מה שנותן תחושה של אופני אנדורו מעט מגושמים. כדי לשפר את תנוחת הישיבה לפידול, מיקמתי את האוכף כמה שיותר קדימה על המסילות, ובהטיה קדימה. תחושת היעילות השתפרה מאוד למרות שאני בגובה 1.91 וממש בגבול העליון למידת אופני המבחן (לארג’).
אבזור
האבזור שאיתו מגיעים ה- reign פשוט מצוין, עם סדר עדיפויות מדויק לטעמי, ששם בעדיפות ראשונה ברקסים ובולמים, ורק אחר כך את כל השאר בחשיבות זהה. הברקסים והבולמים מצוינים, כל השאר מספק ויותר.
בולמי הפוקס עבדו כמו חדשים, מזלג 36 גריפ ברמת פרפורמנס, בולם אחורי פוקס Float DPX X2 שעובד נהדר. הברקסים של סראם מדגם Guide RS פשוט מעולים. מערכת ההילוכים של סראם GX Eagle 1×12 המוכרת, היא מצוינת לרוכב שאינו תחרותי. אל מערכת ההילוכים נלווה מגן שרשרת שימושי של חברת mrp. הגלגלים מתוצרת Giant עם חישוקים מדגם Pam-2, כשעליהם צמיגי מקסיס כולל דגם הShorty החדש כקדמי שהפתיע לטובה באחיזה במגוון תנאים. הגלגלים עמדו באתגר הגרומן בצורה טובה, למעט שני דנטים קטנים באחורי מהאבנים החדות של הרחם (קשה להאשים אותם). חלקי הקוקפיט כולם מבית Contact ומהווים בחירה הגיונית ומצלחת כמו למשל הכידון ברוחב 800 מ”מ כיאה לאופני אנדורו במידה לארג’. כמו תמיד במקרה האישי שלי מצאתי את הגריפים דקים מדי לכפות הידיים שלי (חבל כי הרי מדובר במידה לארג’). האוכף קמור מדי בשבילי ולכן לא היה לי נוח (אני אוהב אוכף שטוח יותר – העדפה אישית לחלוטין).
מוט האוכף של Contact בעל מהלך של 150 מ”מ עבד מצוין לאורך כל המבחן, עד כדי כך שהייתי מוכן להחליף את ה-KS (למוד התקלות) שלי באחד כזה.
הרבה פעמים אני נתקל במפרטים שמטעים את הצרכן. היצרנים נותנים להם שם יפה למשל “רמת gx”, כשבפועל אתה מגלה שהמפרט בנוי עם חוסר קריטי כמו מזלג נחות, או ברקס נחות בחוסר פרופורציה לרמה המצופה ממפרט gx. השידרוגים האלה עולים בסוף הרבה כסף לרוכב שזה חשוב לו.
לכן אחד הדברים שאני מאוד מעריך בדגם הזה הוא שלא חסר בו כלום, בנו אותו כדי שהרוכב יוכל לצאת מהחנות אל השבילים ולהוציא את המקסימום מהאופניים, בלי צורך לשדרג כלום. דוגמה טובה לכך היא מגן השרשרת שמגיע כחלק מהחבילה. זה מפרט מדויק ואיכותי והוא הופך את ה- reign לקניה מוצלחת.
סיכום it is what it is
ה-Giant Reign אינם אופניים פורצי דרך, גם לא אופני כל יכול מושלמים. הם כן אופניים מצוינים לרוכב אנדורו שיודע בדיוק מה הוא רוצה: הוא רוצה לרכב מהר למטה, הוא רוצה לדרוס כל מכשול, לקפוץ גבוה ולנחות בביטחון ובנוסף, לעלות חזרה בנוחות מספקת. דברים שפחות אהבתי הם הקראנק הנמוך, תנוחת הפידול המעט מגושמת, והתנהגות המתלה במעבר מכשול ארוך. ודבר אחד אחרון: זאת פעם ראשונה שאני בוחן אופניים ואין לי אפילו הערה אחת על המפרט, ולכן אני אומר שלרוכב שהסגנון של 27.5″ אגרסיבי מתאים לו – ה- reign הם קנייה טובה.
הצטרפו פה לטלגרם של בייק-פאנל:
אופני האנדורו של ג'יאנט - ה Giant Reign במבחן בייקפאנל
