אמנם ישראל היא מדינה שטופת שמש, וממוצע ימי הגשם הארצי עומד על 50-70 (תלוי מיקום), אך רבים מאיתנו עדיין משלבים אימון בבית בשגרת האימונים. הסיבות לכך מגוונות: תנאי מזג אוויר קיצוניים, קרבה למתקנים נוספים (כגון בריכה וחדר כושר), היבט חברתי, בטיחות מוגברת, והאפשרות לבצע אימונים מובנים.
הוויכוח הוותיק סביב יתרונות הפעילות הגופנית בפנים לעומת בחוץ מתנהל כבר עשרות שנים, כאשר לכל אחת מהאפשרויות יתרונות משלה. אך איזו מהן עדיפה למתאמן הממוצע? בכתבה זו ניתחנו את הנתונים ובחנו את היתרונות והחסרונות של כל גישה, תוך התמקדות בריצה, רכיבה על אופניים ואימוני כוח.
קבלו כתבות מעניינות כאלה למייל אחת לשבוע:
מאיפה באה ההמלצה לאחוז שיפוע?
הליכונים נמצאים בשימוש נרחב הן בקרב מתאמנים והן במחקר, ומשמשים כחלופה לריצה ולהליכה על הקרקע. מחקרים המבוצעים על הליכון מאפשרים שליטה במשתנים קינמטיים כגון מהירות ושיפוע, לצד מעקב אחר מדדים פיזיולוגיים שקשה למדוד בסביבה חיצונית, כמו רמת לקטט, אק"ג וניתוח הרכב האוויר הננשף. דוגמה בולטת לכך היא משוואת Pandolf, שפותחה על בסיס מחקרים שבוצעו על הליכון, אך נועדה להעריך את הוצאת האנרגיה בהליכה בשטח פתוח תוך נשיאת משקל.
מבחינה יישומית, השימוש בהליכון בתוכנית אימונים מספק סביבת ריצה מבוקרת, נקייה מהסחות דעת, שאינה מושפעת מתנאי מזג האוויר או משינויים בתוואי השטח. יתרונות אלה הופכים אותו לכלי יעיל עבור רצים מתחילים, מתאמנים בתהליכי שיקום מפציעות, ורצים מתקדמים המבקשים לבצע אימוני איכות מבוססי מהירות. מחקרים שבחנו את צריכת החמצן בריצה במהירויות שונות על פני הקרקע ובשיפועים שונים של מסילת ההליכון מצאו כי שיפוע של 1% מספיק (לרוב האוכלוסיה המתאמנת) כדי להשוות את צריכת החמצן למהירויות שבין 11 ל-18 קמ"ש. הצורך בהגבהת המסילה נובע בעיקר מהיעדר גורמים חיצוניים כמו התנגדות הרוח ושינויים בפני השטח, לצד שינויים ביומכניים בדפוסי הדריכה והגריפה של כף הרגל בכל צעד.
ההבדלים הביומכניים בריצה על הליכון
בהשוואה לריצה על משטחים חיצוניים, ריצה על הליכון כרוכה בספיגת זעזועים גבוהה יותר ובעיוות אנכי מוגבר—כלומר, מסילת ההליכון מתעוותת יותר תחת הלחץ המופעל עליה בכל צעד. מחקר שפורסם בשנת 2022, שבחן פעילות אלקטרומיוגרפית (EMG) של שרירי הרגליים והאגן, מצא כי בריצה בחוץ נרשמה הפעלה גבוהה יותר של קבוצות שרירים אלו בהשוואה לריצה על הליכון. ממצא זה מצטרף לתוצאות ממחקרים קודמים שהצביעו על משרעת תנועה נמוכה יותר של הרגל בעת ריצה על הליכון.
במחקרו משנת 2011, Morin זיהה הבדלים ביומכניים משמעותיים בין ספרינט על הליכון לספרינט על קרקע: בעת ריצה על קרקע, מהירות הספרינט משתנה באופן דינמי, בעוד שעל הליכון היא נותרת כמעט קבועה. מחקר עדכני נוסף, שבוצע על ידי DeJong et al., מצא כי ריצה על הליכון מגבירה את זמן המגע עם הקרקע, מאריכה את הצעד, ומובילה לעומסים מכניים גדולים יותר ולרמות פרונציה גבוהות יותר בכף הרגל, בהשוואה לריצה בחוץ.
טריינר של Tacx (צילם: אדם סימן טוב)
הפרמטר הזה נותן עדיפות לריצה בחוץ
בעוד שריצה על הליכון מספקת נוחות ושליטה בתנאי האימון, מחקרים מצביעים על כך שפעילות גופנית בסביבה חיצונית, תוך חשיפה לאוויר צח ולאור שמש, עשויה להניב יתרונות פסיכולוגיים משמעותיים. מחקר שפורסם בשנת 2013 בחן את הקשר בין בני האדם לטבע, קשר שהלך והתרופף בעשורים האחרונים. ממצאיו הצביעו על כך שריצה בחוץ אינה תורמת רק לשיפור הכושר הגופני, אלא גם משפרת מדדים שונים של בריאות נפשית.
מחקר מעניין נוסף משנת 2019 בחן את ההשפעות הפסיכולוגיות של פעילות גופנית בחוץ, תוך השוואה בין ענפים הדורשים ריכוז גבוה, כגון גולף, לבין ענפים שאינם מצריכים מיקוד אינטנסיבי, כמו ריצה והליכה. ממצאי המחקר הראו כי הליכה וריצה הובילו לעלייה בתחושות חיוביות ולשיפור בקשב, בניגוד לגולף, שבו נדרשת רמת ריכוז גבוהה יותר. לעומת זאת, ריצה על הליכון לא הניבה את אותם היתרונות הפסיכולוגיים. יתרה מכך, נמצא כי בקרב רצים גברים, ריצה בחוץ דרשה מאמץ נתפס גבוה יותר, אך גם לוותה בתחושת סיפוק וגאווה גדולה יותר. מחקרים נוספים חזרו ואיששו את הממצאים הללו, וכיום הם מקובלים באופן נרחב בקהילת המדענים והמתאמנים כאחד. זכורה לי ריצה מסכמת לפני מרתון ירושלים לפני מספר שנים, שנפלה בדיוק על השבת הגשומה ביותר בשבוע הגשום ביותר באותה השנה. בלית ברירה רצתי 3 וחצי שעות על הליכון, בריצה שבה גמעתי שני סרטים ועוד פרק בסדרה, ועדיין סבלתי מכל רגע. לעומת זאת, ריצה של 4 שעות עם חברים בשטחים סביב הבית עברה במהירות ובקלות.
עם כל הכבוד למחקרים העוסקים בהשפעות המנטליות של פעילות חוץ, מרבית המתאמנים מתמקדים בשיפור הכושר ובהרכב הגוף. מחקרם של Dorgo et al. הראה כי לאחר תוכנית אימון בת שישה שבועות, שנערכה בחוץ, נרשם שיפור משמעותי בזמן הספרינט ובמדדים גופניים כגון ירידה באחוזי שומן ועלייה במסת השריר ברגליים, בהשוואה לאותה תוכנית שהתבצעה על הליכון.
במחקר מאוחר יותר, Singh et al. מצאו כי רצים דירגו ריצה בחוץ כקשה יותר בהשוואה לריצה על הליכון, גם כאשר רמת המאמץ האובייקטיבית הייתה זהה. נוסף על כך, ריצה בחוץ הובילה לשיפורים מובהקים במדדים פיזיולוגיים כגון הרכב הגוף וצריכת חמצן מרבית (VO₂max). עם זאת, מטא-אנליזה רחבת היקף שפורסמה לאחרונה על ידי Peddie et al. (2024) העלתה ממצאים מורכבים יותר. בעוד שהמחקר מצא כי ריצה בחוץ אכן נקשרה לתחושת הנאה גבוהה יותר בהשוואה לריצה על הליכון, כאשר העצימות הייתה זהה, לא נמצאו הבדלים משמעותיים בתועלות הפיזיולוגיות בין שתי השיטות. ממצאים אלו מצביעים על כך שבעוד שהעדפה אישית ותחושת ההנאה עשויות להוות גורמים מרכזיים בבחירת סביבת האימון, ההשלכות הפיזיולוגיות של ריצה על הליכון מול ריצה בחוץ עשויות להיות דומות, לפחות בקרב אוכלוסיות מסוימות.
רכיבה על טריינר מול רכיבה בחוץ
בדומה לרצים, גם בקרב רוכבי האופניים מתקיים דיון ממושך סביב ההבדלים בין אימון על טריינר לבין רכיבה בחוץ. מרבית הרוכבים משלבים בין שתי השיטות, כאשר הבחירה ביניהן תלויה לעיתים קרובות בשיקולים כגון תנאי מזג האוויר, זמינות ציוד, מיקום ושיקולי בטיחות. חיפוש בפורומים ברשת משקף את המורכבות שבקבלת תשובה חד-משמעית בנושא. חלק מהרוכבים טוענים כי אימון על טריינר מספק תמורה גבוהה יותר ליחידת אימון, בשל האפשרות לשלוט בעצימות ולבטל גורמים חיצוניים. מנגד, אחרים טוענים כי רק רכיבה בחוץ יכולה לדמות באופן מלא את תנאי השטח והטקטיקות הנדרשות בתחרות היעד.
בדומה למחקרי ריצה, גם בתחום הרכיבה מרבית המחקרים נערכים בסביבה מבוקרת, לרוב במעבדות, תוך שליטה מלאה במשתנים חיצוניים. אך עד כמה תוצאות אלו משקפות את המציאות בשטח? כיצד משפיעים תנאי מזג האוויר, הטופוגרפיה והנוף המשתנה על הביצועים? האם הסעת חום מופחתת בסביבה מקורה משפיעה על דופק, קצב ההזעה ותפוקת הכוח? ומה לגבי ההיבטים הפסיכולוגיים של האימון?
גיא חלמיש בוחן את נעלי סלומון בפנים ולא רק בחוץ
בדיקת FTP משווה בין אימוני חוץ לטריינר
מחקר שפורסם לאחרונה בחן את ההבדלים בין רכיבה על טריינר לבין רכיבה בחוץ בקרב 43 טריאתלטים. ממצאיו העלו כי לא נמצאו הבדלים מובהקים בכוח הספרינט המרבי (maximal sprint power) ובכוח הסף הפונקציונלי (functional threshold power, FTP) בין שתי הקבוצות. עם זאת, נמצאה שונות גבוהה במדדים של אותו אתלט בין שתי השיטות: נבדקים שהיו מורגלים ברכיבה על טריינר הפגינו ביצועים עקביים יותר בין שני סוגי הרכיבה, בעוד שאצל אלו שהתאמנו בעיקר בחוץ נצפתה שונות רבה יותר בביצועיהם בעת המעבר לרכיבה על טריינר.
בדיקת כח מרבי משווה בין חוץ לטריינר
מחקר נוסף בחן את תפוקת הכוח המרבית בקרב 14 רוכבי עילית (רמת UCI) בהשוואה בין רכיבה על טריינר לרכיבה בחוץ. המשתתפים ביצעו ארבעה מפגשים: שניים על טריינר ושניים ברכיבת כביש, כאשר בכל מפגש נמדד ההספק הממוצע המרבי (maximum mean power) למשכי זמן של דקה, 3 דקות, 5 דקות ו-14 דקות.
ממצאי המחקר הצביעו על תוצאות גבוהות יותר בכל משך הבדיקה ברכיבות החוץ, בהשוואה לאימוני הטריינר. נתון זה מעלה שאלה משמעותית: האם ניתן להשליך באופן ישיר את המדדים הנמדדים על טריינר, ובפרט FTP, על ביצועי רכיבה בתנאי שטח אמיתיים? ייתכן שהפערים בין הרכיבות נובעים מהבדלים בקירור טוב יותר בזמן רכיבה בחוץ, השפעת ההתנגדות המשתנה של הרוח או גורמים פסיכולוגיים.
מחקר מעניין שפורסם בשנת 2014 השווה בין רכיבה בחוץ לרכיבה על טריינר, תוך בחינת תפיסת עצימות האימון (RPE – Rate of Perceived Exertion). ממצאי המחקר הראו כי רוכבים מסוגלים להגיע לעצימות אימון אובייקטיבית גבוהה יותר בעת רכיבה בחוץ, אף על פי שדירגו את ה-RPE ברמה דומה לזו של אימון טריינר. במחקר השתתפו 12 רוכבים חובבים, שביצעו שתי בדיקות – אחת ברכיבה בחוץ ואחת על טריינר. בכל פעם הם רכבו 40 ק"מ, תוך הקפדה על השקעת מאמץ זהה בין שני הניסויים. נמצא כי תפוקת הכוח והדופק היו גבוהים יותר ברכיבה בחוץ.
אחת ההשערות שהוצעו להסברת ההבדל היא הפרש הטמפרטורות בין העור לבין ליבת הגוף: בעוד שטמפרטורת הליבה נותרה דומה בשני המקרים, טמפרטורת העור הייתה נמוכה יותר ברכיבה בחוץ, בשל השפעת הרוח. גורם זה הוביל לויסות חום יעיל יותר, מה שעשוי להסביר את היכולת לשמור על עצימות גבוהה יותר. יש לזכור שמדגם של 12 רוכבים הוא קטן יחסית, ויתכן שלא מייצג אוכלוסיות מגוונות של רוכבים ברמות שונות. ככלל, רוב המחקרים מבוצעים על רוכבים מקצוענים או סמי-מקצוענים, מה שעוד יותר מקשה על השלכה של התוצאות על כלל האוכלוסיה.
מה ההבדל מבחינת עומס מנטלי?
ההבדלים בין רכיבה בחוץ לרכיבה על טריינר אינם מוגבלים למדדים פיזיולוגיים בלבד, אלא משתרעים גם על עומס מנטלי, אשר ידוע כגורם העלול לפגוע בביצועים ואף להגביר את הסיכון לפציעה. מחקר פורץ דרך שנערך על ידי Irvine et al. (2022) בדק 11 רוכבים, שרכבו במשך 5 שעות בעומס של 65% FTP. החוקרים קבעו מגבלת זמן זו מאחר שנמצא כי זהו פרק הזמן המרבי שבו הרוכבים יכלו להתאמן מבלי להפסיק לצורך השתנה – גורם שעלול בעצמו להעלות את העומס המנטלי.
העומס המנטלי נמדד באמצעות מדדים אובייקטיביים כגון EEG (אלקטרואנצפלוגרפיה) ו-HRV (מדדי שונות בקצב הלב), וכן באמצעות שאלונים סובייקטיביים שמולאו בתום כל אימון. ממצאי המחקר הצביעו על כך שעומס העבודה המנטלי בעת רכיבה בחוץ היה נמוך משמעותית בהשוואה לרכיבה על טריינר. החוקרים שיערו כי הגירויים הסביבתיים המגוונים ברכיבת חוץ מקלים על העומס המנטלי, לעומת האופי המונוטוני של רכיבה על טריינר, אשר דורשת ריכוז מתמשך ללא גירויים משתנים. גם במקרה הזה אמנם מדובר על מדגם קטן יחסית (11 רוכבים בלבד) – אבל כמוני, רוב מי שרוכב על טריינר ודאי יאשר שגם לו קל יותר לרכוב רכיבות ארוכות בחוץ. כשניסיתי להשוות רכיבות ארוכות בעצימות נמוכה (סביב 3 שעות) על הטריינר ובחוץ – הרכיבה בחוץ, אפילו שכללה קטעים עצימים יותר, היתה קלה יותר מבחינה מנטלית והרגישה קצרה יותר מרכיבה באורך זהה על הטריינר.
הטריינר של טאקס – Flux 2 (צילום: אדם סימן טוב)
ההבדל בין המחקר למציאות בנוגע לרכיבה על טריינר
ראוי לציין כי בעוד שמרבית המבחנים המעבדתיים נערכים על טריינר בסביבה סטטית וללא גירויים חיצוניים, הרי שבקרב רוכבים המתאמנים בבית, אימון על טריינר לרוב משולב באפליקציות ייעודיות כגון Zwift, TrainerRoad, Rouvy ואחרות. אפליקציות אלו מאפשרות רכיבה וירטואלית עם נוף משתנה, אינטראקציה עם רוכבים אחרים והשלמת משימות שונות, לעיתים תוך קבלת תגמולים דיגיטליים.
בנוסף, רבים מהמשתמשים משלבים מוזיקת רקע, המסייעת בהפגת השעמום ובהגברת המוטיבציה. שילוב זה עשוי להפחית את העומס המנטלי שנמצא במחקרים מסוימים כגבוה יותר באימוני טריינר. במהלך מגפת הקורונה, אימון indoor וירטואלי זכה לפופולריות עצומה, והוגדר כאחת מ-20 מגמות הכושר המובילות בעולם.
השימוש באפליקציות ייעודיות כולל מספר יתרונות
אימון וירטואלי על טריינר מציע יתרונות משמעותיים מבחינת נגישות, ניהול אימונים ומעקב אחר מתאמנים. ניתן לבצע אימונים איכותיים גם עם ציוד פשוט יחסית, מה שהופך את האפשרות לנגישה יותר מבחינה תקציבית. בנוסף, אימון מרחוק מאפשר למאמנים ולמתאמנים לעבוד יחד ללא צורך במפגש פיזי, תוך מתן אפשרות למעקב אחר מספר גדול של מתאמנים במקביל. יתרון נוסף הוא היכולת לבצע סימולציה של מסלולים רחוקים, מה שמאפשר לרוכבים להתאמן על תנאי שטח מגוונים ללא צורך להגיע אליהם פיזית. זאת תוך שמירה על בטיחות וללא תלות במזג האוויר.
אלמנט המשחק, או gamification, מוסיף רובד נוסף של מוטיבציה לאימונים. צבירת נקודות, קבלת פרסים וירטואליים והשתתפות בתחרויות מול רוכבים אחרים הופכים את החוויה למהנה יותר, מגבירים את המחויבות לאימון ומעודדים התמדה לאורך זמן.
חלק מהחסרונות נובעים בעיקר מאופייה התחרותי ומהשוואה בין רוכבים במקומות שונים, המשתמשים בציוד שונה. דיוק המדידות של כוח ומהירות בתוכנות השונות משתנה בהתאם לסוג הטריינר ולחיישנים המותקנים בו או באופניים. עבור הרוכב הממוצע פערי הדיוק אינם משמעותיים, אך בקרב רוכבים תחרותיים חוסר מהימנות במדידות עלול להשפיע על תוצאות האימון והדירוגים. בעיה נוספת היא האפשרות לשנות נתונים אישיים כמו משקל וגובה, מה שעלול לפתות רוכבים לבצע מניפולציות כדי לשפר את הביצועים הווירטואליים שלהם.
מעבר לכך, רכיבה וירטואלית אינה מספקת את מלוא חוויית הרכיבה החברתית ואינה כוללת התמודדות עם תוואי שטח משתנה, מה שעלול לפגוע בהכנה לתחרויות בעולם האמיתי. לבסוף, בעיות טכניות כמו ניתוקים בחיבור לאינטרנט, תקלות תוכנה או כשלי חומרה עלולות לפגוע באימון או בתחרות וליצור חוויית אימון מתסכלת.
המשתנה המשפיע ביותר על רכיבת טריינר – שונה מבחוץ
בשנת 2020, סביב מגיפת הקורונה, נערך לראשונה ה-Tour de France הווירטואלי באפליקציית Zwift, אירוע שסימן פריצת דרך בתפיסה של קיום תחרויות ספורט ברמה עולמית בפלטפורמות דיגיטליות. מחקר שפורסם שנתיים מאוחר יותר בחן את השפעת הגובה, המשקל ותפוקת הכוח של הרוכבים בתחרות הווירטואלית, בהשוואה למקבילה הפיזית של המרוץ. הממצאים הצביעו על כך שבזירת הרכיבה הווירטואלית, המשתנה המשמעותי ביותר לקביעת התוצאה היה הכוח, או מספר הוואטים, שאותו הרוכבים הצליחו לייצר. זאת בניגוד לרכיבה בחוץ, שם הביצועים היו מושפעים מגורמים נוספים כמו טכניקת דיווש, תנאי הדרך, מזג האוויר, דראפטינג והתמודדות עם שיפועים משתנים.
בהתאם לכך, רוכבים המתאמנים בעיקר על טריינר עשויים לפתח שיפור משמעותי בכושר האירובי ובתפוקת הכוח, אך ייתכן שזה לא יספיק עבור ביצועים מיטביים ברכיבה בחוץ. כדי להתחרות ברמות הגבוהות בעולם האמיתי, הם יידרשו להשלמת אימוני שטח, שיאפשרו פיתוח מיומנויות טכניות קריטיות לרכיבת כביש.
סיכום – "מי שצועד בדרך האמצע, לא ימעד"
ההתלבטות בין פעילות גופנית בחוץ לבין אימון פנים היא מורכבת וכוללת היבטים רבים. בעוד שפעילות בחוץ מציעה יתרונות פסיכולוגיים ברורים ויכולה לשפר מדדים פיזיולוגיים מסוימים, אימון בסביבה מבוקרת מספק נוחות, בטיחות ושליטה בתנאי האימון, לצד אפשרות לביצוע תוכניות מובנות ומדויקות. דילמה זו אינה ייחודית לעולם הריצה בלבד, אלא קיימת גם בקרב רוכבי אופניים, במיוחד לנוכח העלייה המשמעותית בשימוש באפליקציות וירטואליות בשנים האחרונות. הדיון סביב היתרונות והחסרונות של כל שיטה ממשיך להתקיים, כשהוא נע בין הרצון לחוויית אימון אינטראקטיבית ומובנית לבין חסרונם של אלמנטים חברתיים וסביבתיים שלא תמיד ניתנים לסימולציה מלאה.
באופן אישי, אני מבצע את רוב אימוני הריצה שלי בחוץ למעט מקרים ספציפיים מאוד של מזג אוויר חריג או צורך לשמור על קצב קבוע. מצד שני, ברכיבה המצב מעט שונה, ורוב האימונים שלי מבוצעים על טריינר מסיבות בטיחותיות. הרכיבות הארוכות שלי בסוף שבוע, כאשר הכבישים פנויים יותר, מבוצעות כמעט תמיד בחוץ. בסופו של דבר, ההתמדה היא הגורם החשוב ביותר להצלחה. כל פעילות גופנית, בין אם היא מתבצעת בחוץ או בפנים, עדיפה על חוסר פעילות. הדרך האידיאלית היא לשלב את היתרונות של שתי השיטות במסגרת תוכנית אימונים מגוונת ומקיפה.
Jones, A. M., & Doust, J. H. (1996). A 1% treadmill grade most accurately reflects the energetic cost of outdoor running. Journal of Sports Sciences, 14(4), 321–327. https://doi.org/10.1080/02640419608727717
Ceci R, Hassmén P. Self-monitored exercise at three different RPE intensities in treadmill vs field running. Med Sci Sports Exerc. 1991 Jun;23(6):732-8. PMID: 1886482.
Pasanen TP, Tyrväinen L, Korpela KM. The relationship between perceived health and physical activity indoors, outdoors in built environments, and outdoors in nature. Appl Psychol Health Well Being. 2014 Nov;6(3):324-46. doi: 10.1111/aphw.12031. Epub 2014 Jul 9. PMID: 25044598; PMCID: PMC4233975.
Gladwell VF, Brown DK, Wood C, Sandercock GR, Barton JL. The great outdoors: how a green exercise environment can benefit all. Extrem Physiol Med. 2013 Jan 3;2(1):3. doi: 10.1186/2046-7648-2-3. PMID: 23849478; PMCID: PMC3710158.
Fraser M, Munoz SA, MacRury S. Does the Mode of Exercise Influence the Benefits Obtained by Green Exercise? Int J Environ Res Public Health. 2019 Aug 20;16(16):3004. doi: 10.3390/ijerph16163004. PMID: 31434352; PMCID: PMC6720300.
Singh G, Kushwah G, Singh T, Ramírez-Campillo R, Thapa RK. Effects of six weeks outdoor versus treadmill running on physical fitness and body composition in recreationally active young males: a pilot study. PeerJ. 2022 Jul 27;10:e13791. doi: 10.7717/peerj.13791. PMID: 35915754; PMCID: PMC9338755.
DeJong Lempke AF, Audet AP, Wasserman MG, Melvin AC, Soldes K, Heithoff E, Shah S, Kozloff KM, Lepley AS. Biomechanical differences and variability during sustained motorized treadmill running versus outdoor overground running using wearable sensors. J Biomech. 2025 Jan;178:112443. doi: 10.1016/j.jbiomech.2024.112443. Epub 2024 Nov 27. PMID: 39626380.
Peddie L, Gosselin Boucher V, Buckler EJ, Noseworthy M, Haight BL, Pratt S, Injege B, Koehle M, Faulkner G, Puterman E. Acute effects of outdoor versus indoor exercise: a systematic review and meta-analysis. Health Psychol Rev. 2024 Dec;18(4):853-883. doi: 10.1080/17437199.2024.2383758. Epub 2024 Aug 6. PMID: 39108077.
Kowalski T, Sadowska D, Wiecha S. Differences between indoor and outdoor field cycling tests in triathletes are associated with training environment history and BMI: analysis and prediction formula. J Sports Med Phys Fitness. 2024 Oct;64(10):1039-1047. doi: 10.23736/S0022-4707.24.15921-X. Epub 2024 Jun 18. PMID: 38888564.
Lipski ES, Spindler DJ, Hesselink MKC, Myers TD, Sanders D. Differences in Performance Assessments Conducted Indoors and Outdoors in Professional Cyclists. Int J Sports Physiol Perform. 2022 Mar 31;17(7):1054-1060. doi: 10.1123/ijspp.2021-0341. PMID: 35361736.
Mieras ME, Heesch MW, Slivka DR. Physiological and psychological responses to outdoor vs. laboratory cycling. J Strength Cond Res. 2014 Aug;28(8):2324-9. doi: 10.1519/JSC.0000000000000384. PMID: 24476776.
Irvine D, Jobson SA, Wilson JP. Evaluating Changes in Mental Workload in Indoor and Outdoor Ultra-Distance Cycling. Sports (Basel). 2022 Apr 28;10(5):67. doi: 10.3390/sports10050067. PMID: 35622476; PMCID: PMC9146483.
Westmattelmann D, Stoffers B, Sprenger M, Grotenhermen JG, Schewe G. The Performance-Result Gap in Mixed-Reality Cycling – Evidence From the Virtual Tour de France 2020 on Zwift. Front Physiol. 2022 May 13;13:868902. doi: 10.3389/fphys.2022.868902. PMID: 35634146; PMCID: PMC9136089.
