יואב גריביבתור צלם ועורך וידאו, אני תמיד מחפש את השוט המושלם. השוט הזה שבו הפרספקטיבה יפה, קרני השמש פוגעות בול, הזווית נכונה והכל מסתדר. אך אינו קל הוא, החיפוש אחר השוט המושלם. צריך להתמקם, לעמוד בזווית הנכונה, לכוון טיפה יותר למעלה, לזוז מכאן כי השמש ישירה או משם כי אין מספיק שמש – אחרי כל אלה צריך עוד ללחוץ על ה-RECORD ולקוות שהכל יסתדר. ואז קיבלתי מרשת הצילום MDK את ה-One X של Insta360 למבחן, והשתנתה לי הפרספקטיבה לגמרי.
אינסטה360 – קשורה לאינסטגרם?
לא. אינסטה 360 היא חברה סינית המבוססת בסין שקמה ב-2014 מהצורך הראשוני של שירותי סטרימינג מלאים להרצאות באוניברסיטה. הם החלו בייצור מצלמות 180° שגדלו והתפתחו מתוספים לאייפון ועד למצלמות מקצועיות המצלמות ב-8K, ויודעות לספק צילומים לסרטוני VR מיוצבים. הישג מאד מרשים לחברה שחוגגת חצי עשור בלבד. ב-2017 הוציאו החברה את מצלמת האקשן הראשונה שלה, ה-Insta360 One וב-2018 היא הוציאה את הדגם המשופר שלו, וממש כעת ב CED האחרון הוציאו גרסה מודולרית שהיא חיבור בין גופרו למה שאתם רואים פה.
אם לא לחצתם PLAY בתמונה הראשית- הנה הוידאו:
Insta360 One X
- צילום וידאו 5.7K 30FPS, 3K 100 FPS, 360°
- צילום סטילס 18 מגה פיקסל, 360°
- מייצב וידאו FlowState
- חיבור חצובה בלבד
- מחיר: 1,990 ש”ח – לעמוד המוצר ב MDK
עיצוב מוצר
מדובר במלבן לא קטן, במידות של 11.4×4.8×1.8 ס”מ, שמשני דפנותיו הרחבות בולטות 2 עדשות עדינות הקולטות וידאו ב-200° כל אחת. ישנו מסך קטן, מונוכרומטי ועגול, מתחתיו כפתור הדלקה עגול ומתחתיו כפתור פונקציה עגול. זה כל מה שיש לכם להתעסק איתו.
בתחתית המצלמת ישנה הברגה לחיבור חצובה, יחד עם כרטיס הזיכרון. בדופן אחת נמצא חיבור כבל הנתונים / הטענה (Micro USB המיושן וחבל) ובשניה מכסה נשלף לסוללה להחלפה. כל החבילה הזו מצופה בפלסטיק רך ונעים למגע אך עם נטייה לספוג הרבה שומן ולהיות מגנט לטביעות אצבעות.
גדולה מדי
בתור מצלמת אקשן, הייתי מצפה לקבל משהו הרבה יותר קופקטי וקטן מ 11 הס”מ האלו. זה מאד מלחיץ לחבר את המצלמה על הראש ולצאת להסתובב איתה ביער, מחשש שכל ענף שלא נלקח בחשבון עלול לפגוע ולסדוק את העדשה. ה-One X לא עומדת בתקני העמידות נגד מים ואבק וזה נהיה יותר מפחיד לצאת איתה לכל הרפתקה שהיא מחוץ לבית ומחייב אביזרים נלווים – מה שכבר לא עובר בעידן הנוכחי. התרגלנו בלי.
המשקל שלה קל יותר משל הגופרו, והרבה יותר נעים לחבר אותה לרצועת ראש / קסדה מאשר הגופרו.
מה בקופסא?
מצלמה, כבל הטענה, סוללה וכיסוי רך למצלמה, ששומר בעיקר על זוג העדשות היפיפיות והעדינות שלו. באריזת המוצר מקבלים גם תוסף מגניב שנקרא Bullet Time, מעין בורג המתברג לחיבור החצובה ומחובר לחוט. בעזרתו ניתן לבצע צילומי (ניחשתם נכון) Bullet Time, ממש כמו ניאו רק בלי המעיל עור המוגזם והקטע הזה שיורים עליכם כדורים. חוויה מאד מלחיצה לסובב את המצלמה ככה באור על חוט אבל התוצאה מגניבה ביותר. ברגע שתרכשו את חבילת האביזרים המתאימה לכם (ול-MDK יש מספר אופציות לרכישה), תוכלו לצאת לכם בכיף לטבע ולהתחיל להקליט את ה-כ-ל.
360°
זה מונח קצת מבלבל. כשאנחנו חושבים על 360, אנחנו חושבים על תמונת פנורמה שמקיפה אותנו, אבל המצלמות האלה יודעות לתת תמונה מקיפה של הסביבה מכל הכיוונים גם מלמעלה ולמטה. רק יש קאץ’ – צריכים להחזיק את המצלמה ביד שלנו ולצלם וברגע שזה קורה המצלמה קצת מתחרפנת, והיא מציגה סוג של זרוע דקה ועקומה שמחזיקה אותה, ואפקט התפירה נעלם. בסופו של דבר יש לנו 40° שאפשר לשחק איתן, אבל הרוחב של הזרוע גדול מדי בשביל המעלות האלה, והתמונה מאבדת את הקסם שלה.
אז איך פותרים את זה? נכון מאוד, אביזרים! המצלמה הזו חייבת לפחות מוט סלפי, כי אותו היא יודעת להעלים בצורה מושלמת. דפקתם סלפי? לעולם לא תראו יותר את המוט המעצבן הזה בתחתית התמונה, זה רק אתם, הסלפי והפסטה שמנת פטריות מקופסה הלא מאד מרשימה שהכנתם בשלישי בערב. יאללה לאינסטגרם!
כל מוט סלפי עם חיבור גו פרו יכול לעבוד, אבל דעו שאיתו זה לא יהיה מושלם – הפרפר שתופס את המצלמה למוט תמיד יהיה ויזואלי, מאחר והוא בולט מעבר לגבולות התחתונים של המכשיר. אינסטה360 מציע מוט משלהם עם חיבור חצובה במקום חיבור גופרו, והוא כמובן מותאם בשלמות ליכולות התפירה של ה-One X.
חווית משתמש
ב-One X המינימליזם חוגג, ואתם מקבלים מסך קטנטן ו-2 כפתורים. לשמחתי הממשק של אינסטה360 הוא קל, פשוט, מינימלי ונוח. למצלמה יש 3 אופציות: סטילס (ברירת מחדל), וידאו והגדרות. בכל אחד מהאופציות הראשיות, הכפתור הגדול יהווה הדלקה וכיבוי של הפונקציה, והקטן יעביר בין מצבים. בדף ההגדרות אפשר לבחור הגדרות לכל מצב צילום והגדרות קישוריות ל-WIFI.
ל-One X יש אפליקציה ייעודית באנדרואיד ו-IOS. דרך האפליקציה ניתן להתחבר למצלמה (בעזרת WIFI ולא בלות’וס כמו בגופרו החדשות) ולראות את מה שהמצלמה רואה בלייב, לצלם ולהוריד את הקבצים למכשיר לעריכה לפני פרסום שלהם ברשת. העריכה עצמה די בסיסית וניתן לקבוע את הכיוון שאליו תופנה המצלמה בכל רגע נתון, לקצר ולהאריך קטעי וידאו, את הפרספקטיבה.
מאחר ולא מדובר בקבצי MP4 אלא קבצי 360° יעודיים (סיומת insv) יש צורך בתוסף לפרימייר או בתוכנת עריכה יעודית של אינסטה360 כדי לתרגם את הקבצים האלה למשהו שתוכנות עריכה ידעו לקרוא. התוכנה, Insta360 Studio 2019 אגב, גם היא פשוטה ביותר: הרעיון שלה הוא בעצם למקד את הוידאו לפרספקטיבות שאתם רוצים להוציא ממנו, ומשם לייצא את הקובץ לעבודה על בתוכנת העריכה שלכם. אתם מכניסים קטע וידאו, מגדירים In/Out, מחליטים על השינויים בפרספקיטבה (Fisheye, flat, tiny plant, sphere) בעזרת keyframes, ועושים export. סופר קל, סופר פשוט.
Let’s talk תכל’ס
מבחינתי, האתגר הגדול ביותר של ה-One X היא הגופרו הירו 7, מצלמת האקסטרים החדשנית מבחינת ייצוב וידאו של החברה האמריקאית, ומצלמת האקשן האישית שלי. ב-2018 גו פרו הציגה מייצב וידאו חדשני ומרשים, שנתן וידאו חלק ואיכותי, עם אפשרות הקלטת וידאו 1080p עם 240fps! מבחינתי אין עוד מצלמה בשוק שיודעת לתת כזאת עבודה, אולי חוץ מה-DJI osmo action וה-גופרו 8 החדשה שהוכרזה לא מזמן.
נתחיל בדבר החשוב ביותר – מייצב
סרטוני אקשן חייבים להיות מיוצבים, בין אם זה בגימבל או ב-OIS (Optical Image Stabilization), אחרת יצאו לכם סרטוני סלט מעורבבים ובלתי מובנים. אני יותר משמח לבשר שהמייצב על ה-One X (שנקרא FlowState ) עובד פשוט מצוין. אין קפיצות, אין שקשוקים, וידאו חלק ואחיד. מאד מזכיר את המייצב של גופרו, אבל הרבה יותר טוב. למה?
בזכות הצילום ב-360°: הצילום מצלמות “רגילות” הוא לינארי, לאן שתכוונו את העדשה זה מה שיתפס. ז”א שאם הגו פרו מורכבת על הכידון, ראש, רצועת חזה או מקל, ואתם זזים, כנראה שגם המצלמה תזוז. אם במקרה תסובבו את הראש בזמן ריצה, המצלמה תסתובב אתכם ותאבד את הזווית שרציתם לצלם (את השביל, ככל הנראה).
ב-360° הזווית תמיד נשארת! זה מאד נוח כי תמיד יש את השוט שרציתם, וכל העניין הוא לכוון את זה בתוכנת העריכה הייעודית לפני היצוא לתוכנה הרגילה שלכם. זה גם מאפשר צילום של כמה זוויות בו זמנית – מצלמה על כידון האופניים מצלמת גם את השביל אבל גם אתכם, ולכם רק נשאר לבחור מי יפה יותר.
צבע
אם יש משהו אחד שאני לא סובל בצילום של גופרו, זה מצב ה-Hyper color שלהם – הצבעים תמיד יוצאים רווים יתר על המידה, והסרטונים עצמם כמעט תמיד חשופים יותר מדי. בתור עורך וידאו, אני אוהב לבצע תיקוני צבעים בסרטונים שלי, וכשאני מקבל קטע וידאו שכבר עבר שינויים בעיבוד של הוידאו, יהיה לי מאד קשה לתקן את זה ב-post. הצבעים ב-One X לא מוגזמים כמו בגופרו, אבל משחק קל של ה-Curves וקונטרסט מספיק בהחלט ואין צורך לגעת בסטורציה מעבר למה שמתקבל.
סאונד
האמת שאת נושא הסאונד עוד לא הצליחו לפתור לגמרי בעולם הצילום המיניאטורי- כשמגיעים לתכלס עדיין היה עדיף מקלט חיצוני, עם “חתול מת” במקרים של הקלטה באזור חשוף לרוח חזקה. הרמקול ב-One X עושה את עבודתו בצורה טובה למדי, אבל לא מעבר. אני משער שברגע שתוסיפו לו קייס הגנה (נגד נפילות /אטום למים) זה גם לא ישפר את האיכות. בניגוד למצלמת הגו פרו החדשה (ה-8, לא ה-MAX), גם אין לו חיבור לאביזר הקלטה חיצוני, וכאן הוא מפסיד מעט למתחרה החדש שלו. ה-MAX של גופרו, וניתן לצפות גם ממנו לתוצאה טובה אך לא מצטיינת.
וידאו
ברגע שסיימתם לצלם וחיברתם את כרטיס הזיכרון למחשב, מתחיל הכיף: פותחים את תוכנת העריכה הייעודית (או את הפרימייר) ומתחילים לשחק. ניתן לבחור ייצוא של קובץ ה-360° במספר “מצבי עדשה” – עדשה לינארית שבה ניתן לבחור את רמת הזום, עדשת Fisheye (כמו בגופרו) רחבה, מצב Crystal ball, שתופס את כל הסביבה למעין כדור, או את המצב ההפוך לו שנקרא Tiny planet ( שימושי לתפיסה של קבוצות גדולות בפרספקטיבה מגניבה). מאוד מגניב ומאוד כיפי, אבל אין כיף בלי כאב ראש רציני, ובמקרה הזה תוכנת העריכה של אינסטה360.
מדובר בתכנה פשוטה מאד, עם In/out, קאטים ו-marks, אבל כל ההתנהלות שלה קשה ומסורבלת. אין קיצורי מקלדת, העבודה בה לא אינטואיטיבית ולמעשה די מתסכלת. לא ניתן לחתוך קטעים מסרטונים, מאחר וזו לא תכנת עריכה. אז אם יש כמה קטעים טובים בקליפ הראשוני, תאלצו לייצא את רובו כדי לחתוך אותו אח”כ בתכנת העריכה שלכם.
אלמנט מרגיז נוסף שגיליתי הוא שלא ניתן לשנות את שמות הקבצים, וכל קובץ מגיע מפעמיים – קובץ לכל עדשה שמצלמת. למה זה מרגיז שאי אפשר לשנות שמות קבצים – כי הווינדוס לא תומך בקבצי INSV, אז אין לכם תצוגה מקדימה של הקובץ, ולא ניתן לשנות את שמו ולכן לא ניתן לדעת מה מכיל הקובץ שבחרתם, עד שתפתחו אותו בתוכנת העריכה הייעודית.
Insta 360 One X תחליף ראוי לגופרו?
התשובה לשאלה הזו היא כן!… ולא.
כן, ה-One X עולה על הגופרו במספר מובנים – קודם כל צילום 360° הוא אדיר! היכולת לתפוס הכל, לקבל זוויות מעניינות, ייחודיות וטריפיות הוא יתרון אדיר על כל מצלמה לינארית, אבל מאחר ואנו עוסקים בנושאי אקסטרים אין כאן הרבה תחרות. הייצוב של ה-One X מוצלח יותר משל גופרו, כי בירידות דרופים באופניים הכידון זז ולכן התמונה זזה בגופרו, לעומת ה- One X שנשאר חלק לגמרי. אישית אני גם מעדיף את הצבעים והחשיפה שה-One X מוציאה, שהם הרבה יותר מעודנים מאשר בגו פרו.
אבל, לא הכל זהב. הסאונד של הגופרו מוצלח יותר, התעסקות עם תוכנה נוספת וקבצים יעודיים היא עבודה מרגיזה, והתוכנה עצמה די מייגעת (מתחילת המבחן היא הודיעה לי שיש עדכון תוכנה, אבל לא מצליחה להוריד אותו). בניגוד לגופרו החדשות, ה-One X לא עמידה במים ואבק, ובכלל נראית סופר עדינה עם 2 עדשות זכוכית ענקיות בולטות ומפחיד אותי לחשוב מה יקרה אם היא תיפול על הרצפה ללא כיסוי. עובדה מאלצת את הרוכשים לרכוש גם ערכות אקסטרים יעודיות, ולא מדובר במצלמה זולה מלכתחילה…
ה-One X היא תוספת מגניבה לחובבי צילום ואקסטרים. היא לא חובה מבחינתכם אם יש ברשותכם מצלמת אקסטרים מהשנתיים האחרונות, אך למי שמחפש לשדרג ואוהב את ההתעסקות שכלולה בעריכת וידאו, שרוצה למצוא את הפריים הזה שאחרים לא יכולים להוציא מטיול בהחלט יוכל להנות ממנה.
מאת: יואב גריבי
