גיא ניב הפך לישראלי הראשון אשר דוהר בפלוטון העצבני בשדרות השאנז אליזה לסיום אירוע הפסגה של ענף אופני הכביש – הטור דה פראנס. כעת נדרשים קצת פרספקטיבה, פרופורציה ומבט לעתיד

מאת: אדם סימן-טוב
צילום: ISN, נועה ארנון

גיא סיים במקום ה139 מתוך 146 רוכבים שסיימו. סיום זה שלו של הטור מסמן את כיבוש היעד השאפתני הגבוה ביותר של הקבוצה המקצוענית הראשונה בישראל – Israel Startup Nation אשר הוקמה כ Israel Cycling Academy. היעד הזה הושג לאחר שבשנים קודמות כבר סיימו גיא וגיא בג’ירו: גיא שגיב היה הישראלי הראשון שסיים גראנד טור בגי’רו ד’איטליה 2018 אז גיא ניב פרש עקב מחלה בקטע החמישי. גיא ניב הצליח לסיים בהצלחה את הג’ירו ב-2019. שיחה עם גיא ניב אחרי הג’ירו 2018

מגזין האופניים הטוב בישראל גם בטלגרם
לחצו פה לערוץ BIKEPANEL

לצד ההישג המרשים, יש לזכור 2 עובדות

1) כרטיס הכניסה של הקבוצה לטור דה פראנס, התבצע דרך מיזוג עם קבוצת Katusha, אשר כלל את כרטיס הכניסה לטור – הוא למעשה נקנה בכסף ולא בהישגים ספורטיביים. הודעה לעתונות: אקדמי וקטושה מתמזגות

2) במסגרת המטרה להביא ישראלי לשאנז אליזה, ככל הנראה התנהלות הקבוצה במירוץ הייתה בהתאם וגיא קיבל  משימות “חטיבת עצים ושאיבת מים” במידה שמטרתה להבטיח את סיום התחרות. 

מנכ”ל חברה ישראלית מוכרת אמר לי פעם – אם חברה מסוימת מגדירה את עצמה מספר 1 בשוק שלה, סימן שהיא לא מגדירה את השוק שלה נכון ועליה להרחיב מבט. לדוגמא: יצרן מספר 1 בעולם של שולחנות מחשב, יגדיר את השוק שלו כריהוט משרדי תחום בו הוא לא מספר 1. באופן דומה הגעה לפסגה בענף ספורטיבי מחייבת הגדרת פסגה חדשה כיעד לכיבוש או פרישה. היעד הנכסף “להביא רוכב ישראלי לטור” הושג על כן הקבוצה תיאלץ להגדיר יעד אסטרטגי חדש. 

קבוצת וורלד טור או קבוצת קידום ישראלים?

לזכות סילבן אדמס ומקימי הקבוצה נזקוף חזון שאפתני אשר היה נראה רחוק בזמנו והרים לא מעט גבות במהלך השנים, והוא הושג בהצלחה. עד כה, הקבוצה שאפה להגיע להגדרת קבוצת וורלד-טור תוך קידום רוכבים ישראלים, והנגזרת מכך הייתה להביא רוכב ישראלי לטור דה פראנס. “המטרה: להגיע לWORLD TOUR”

הגדרת האסטרטגיה, ממאמרו המפורסם ביותר בתחום מנהל-העסקים של פרופ’ מייקל פורטר מאוניברסיטת הרווארד, היא לא רק לסמן מה אנחנו רוצים לעשות אלא גם להיות מסוגל להגיד “מה אנחנו לא”. כלומר כל החברות רוצות להיות הכי טובות, הכי זולות, הכי מהירות והכי יעילות, אך לא ניתן להיות הכל ביחד. הרי כל החברות שואפות להיות “הכי טובות”, לכן נדרשים לדייק את האסטרטגיה ולהתמקד ונבין זאת על ידי ההחלטה על מה החברה מוותרת. לדוגמה חברה ששואפת להיות הכי תחרותית במחיר כנראה לא תצליח גם לספק את השירות הכי טוב, ולהיפך.

באופן דומה – לתחושתי הגיעה שעת המבחן של המתח בין להיות קבוצת וורלד טור, לבין להיות קבוצת “קידום רוכבים ישראלים”. 

“הישראליות” של הקבוצה נכנסת למבחן 

לא ניתן להפחית עוד ישראלים ועדיין לטעון לשאיפת קידום הענף. מכאן נראה כי על הקבוצה להחליט אם היא בוחרת להתמקד בלהיות קבוצת וורלד-טור איכותית אשר מסוגלת להיות “חלק מהמשחק” בתחרויות וורלד-טור (לעומת רק “לשרוד” בתחרות) או בלהיות קבוצה תחרותית בין לאומית המקדמת ישראלים בענף גם אם הדבר בא על חשבון תוצאות והישגים. 

אין בכך ביקורת לגבי כל אחת מהבחירות, שתיהן לגיטימיות, אבל בשביל להצליח באסטרטגיה, חייבים לבחור. כרגע נראה כי אפילו מיטב הרוכבים הישראלים, למרות שהגיעו לאדמה אשר ישראלי טרם דרך בה מעולם, אינם נמצאים ברמת וורלד-טור תחרותית אמיתית. הם ברמה יותר “הישרדותית” והמבחן לכך הוא מאוד פשוט: האם הם מסוגלים להביא הצעות מקבוצות וורלד-טור אחרות?

ניתן גם להבחין בפער הרמות הגדול בין הרוכבים החזקים ביותר בקבוצה (דניאל מרטין, בן הרמנס, קריסטס ניילנדס ועוד) לבין הרוכבים הישראלים, דבר המקשה על הקבוצה לרכב כקבוצה הומוגנית בפלוטון, ומאלץ את הרוכבים לרכב במוד “התגנבות יחידים” הישרדותי ובכך לאבד את האפקט הקבוצתי בענף. 

בשנה הבאה לסיים כבר לא יהיה משהו להתגאות בו

ניתן לשמוח רק פעם אחת וראשונה מישראלי שמסיים גראנד-טור, ומישראלי שמסיים טור דה פראנס. בשנה הבאה “לסיים” כבר לא יהיה משהו מספיק להתגאות בו. עם כל הכבוד לזמן מסך בבריחות, זה לא הישג שראוי להערכה יתרה. במדינתנו הפריפראלית קל ליפול למלכודת של להעריך כל שניית צפייה של “שם בבריחה, הוא מהקבוצה הישראלית איזו גאווה”. 

קשה להתעלם מהקשר העולה מהמשמעות של שמה החדש של הקבוצה Startup Nation – ישראל מצטיינת ביזמות והקמת חברות הזנק חדשניות בקנה מידה עולמי, אשר בד”כ נמכרות לתאגידי ענק גלובליים בשלב בו הן בנות כמה מאות עובדים. באופן נדיר מאוד צומחות כאן חברות ענק דוגמת אמדוקס, נייס ועוד. השלב בו חברות ישראליות נמכרות, הוא בדיוק השלב בו חוסר האסטרטגיה והחשיבה לטווח ארוך משחקים תפקיד, ובזה, ישראל לא הצטיינה מעולם.

כעת הגיעה שעת המבחן האמיתית של ה ISN – האם היא תהפוך לתאגיד מוביל בשוק העולמי, או שתבחר להישאר “סטארט-אפ” אשר מצליח להיכנס לתחרויות גראנד טור לעוד מספר שנים? 

אהבתם? עשו מנוי לניוזלטר וקבלו כתבות חדשות:

הצטרפו חינם לניוזלטר התכנים האיכותיים שלנו:

מאשר משלוח פרסום ועדכונים