צילום: אילן שחם
אין ספק שלטיטניום יש את השיק שלו, הסכימו כל הצופים בשלדה המיוחדת של לינסקי. עד להתקדמות המשמעותית של הקרבון בשנים האחרונות, שלדות הטיטניום היו הקצה היוקרתי, היקר והנחשק ביותר של שלדות הכביש. הן היו קלות יחסית לפלדה, בעלות עמידות לשנים ארוכות, חסינות קורוזיה ולא נזקקו לצביעה מעולם. ביחס לאלומיניום הקל יותר, הן סיפקו נוחות עדיפה ואיכות רכיבה גבוהה. אחד המאפיינים של הטיטניום היה ונשאר, שהחברות המובילות בתחום אמריקאיות, ומהבולטות שבהן במשך שנים רבות הייתה Litespeed – חברה שהוקמה ע"י משפחת לינסקי בשנת 1986…
עם ההתקדמות האדירה בתחום הקרבון החל זוהרו של הטיטניום להתעמעם מעט עקב אובדן המיקום הבלעדי בקצה היוקרתי ביותר של הענף. המקצוענים עברו לשלדות קרבון מפוסלות ומרשימות וחלומות הציוד הרטובים של רוב רוכבי הכביש עברו איתם. זוהרם של Litespeed ויצרני הטיטניום האחרים החל להתעמעם והם התקשו להתחרות במשקלים הנמוכים ובקשיחות של אופני הקרבון. יחד עם זאת יתרונות אופני הטיטניום, האמינות והנוחות, עדיין נותנים להם יתרונות ברורים בקרב אלה שמעוניינים לרכוש אופניים איכותיים לשנים ארוכות. לעומת הפגיעות והשבירות של שלדות הקרבון – במיוחד למול מכה חיצונית, הרי שהטיטניום עמיד ומספק לרוכב עליו שקט נפשי ניכר. לרוכבים המעוניינים באופני יוקרה, המתאימים לרכיבות ארוכות, ומחפשים מוצרים קלאסיים, יחודיים ושונים משל שאר עדרי הרוכבים מסביב הטיטניום הוא בחירה מצוינת.
Linskey Helix
הלינסקים מכרו את Litspeed בשנת 1999 ל American Bicycle Group (שרכשה עוד מותג טיטניום יוקרתי: Merlin), ופרשו מהענף לכמה שנים. ב- 2006 חזרו לייצר אופני טיטניום עם חברה חדשה משל עצמם שנושאת את שם המשפחה. מאז הוקמה מביאה Lynskey רוח רעננה של חדשנות בטיטניום ומזכירים לרבים אפשר לעשות עם החומר הזה מוצרים מדהימים ויפים שיכולים לעמוד בכבוד אל מול מתחריהם עשויי יריעות הבד והשרף (עוד הגיגים בנושא בסוף הכתבה).
קיבלנו למבחן את ה- Linskey Helix של 2010 במידה Small ומשקל 7.2 ק"ג ללא פדלים ומחזיקי בקבוק. מחירם בתצורת המבחן 28,000 שקלים. (השלדה עולה 13,000 שקלים לשנת 2011 אולם ישנם אצל היבואן כמה שלדות 2010 ב- 9,900 שקלים). ניתן לרכוש אותם אצל היבואן – לאצ'ו בייקס ( www.lachobikes.co.il) ובחנויות תלת-אופן זכרון-יעקב, סיגמא צומת מגידו, ו-Joyride בת"א.
מאחר ומוניטין הנוחות והיוקרה של אופנים כאלה ברורים מאליהם, אחת השאלות המעניינות במבחן הזה לאור התזוזה הטקטונית של התעשיה היא האם גם בתחום התחרותי – בהיבטי התנהגות הכביש והתכונות הדינמיות של האופניים, מצליחה שלדת הטיטניום לספק את הסחורה?
האם התכונות הדינמיות יכולות להשתוות למקבילים בקרבון?
עיצוב ושלדה
אי אפשר לטעות בעובדה ברורה אחת: קרבון זה לא. רכיבה על טיטניום היא הכרזה בולטת למרחוק. המאפיין הויזואלי הבולט ביותר של כל שלדת טיטניום בלתי צבועה הוא המראה הכסוף הכל כך אופייני הזה. בין אם בגימור מט או מוברש ומבריק, לצבע הזה נלווה כל מטען הקונוטציות שבראשנו למראה אופני טיטניום: יקר, יוקרתי, נדיר,קלאסי, אנין…
סימן ההיכר של ההליקס: צינורות מפותלים
המאפין הכל כך בולט הזה הזה הוא בדיוק מה שמציב בפני מעצב של אופניים כאלה קושי והזדמנות אדירים: איך מבדלים שלדת טיטניום אחת מהשניה? כאשר רוב שלדות הטיטניום אינן צבועות נותרת רק הגיאומטריה וצורת הצינורות כדי לשוות אופי ייחודי לאופניים. כתוצאה מכך רבים מאופני הטיטניום דומים זה לזה למעט המדבקה ולוחית היצרן מקדימה. לינסקי פתרו את הבעיה בצורה מדהימה למדי, עוצרת נשימה, יצירתית וייחודית: הם לקחו צינורות טיטניום (3AL/2.5V) בעלי חתך מרובע ופיתלו אותם סביב ציר האורך. הם קוראים לצינורות האלה Helix והשלדה קרויה אף היא על שמם. הצינורות המפותלים הנם הצינור העליון, התחתון ותומכות האוכף. המטרה לשמה בוצע העיבוד המתוחכם והמרשים הזה היא לא רק בידול עיצובי: מדובר במניפולציה שלדברי לינסקי מקשיחה את הצינורות ומוסיפה להם יכולת עמידה עדיפה כנגד כוחות עיוות השלדה של הרוכב לכל כיוון אפשרי של הפעלת כוח ולא רק בשיטה המסורתית של פרופיל אורכי בחיבור לצינור הראש ורוחבי בחיבור לצינור הכיסא.
חיבורי תומכות ולוחית לוגו אומנותיים ("השאלה" אומנותית של לוגו התלתן של Colnago?)
הבדל ניכר הבולט בכל שלדות הטיטניום למול שלדות קרבון מודרניות הוא באיזורי העיבוי הטיפוסי במקומות בהם מכלולים חוצים את השלדה: הציר המרכזי וההד-סט בצינור הראש. צינורות הראש המתכתיים נותרו בפורמט בעל קוטר אחיד (גליל, ולא חרוט קטום) והם נראים דקיקים למראה במידה שהעין כבר אינה רגילה לראות. בשלדת ה- Helix צינור הראש הזה ארוך יחסית (14.5 ס"מ) וישחרר אתכם כנראה מהמנהג המגונה לשים ספייסרים מכוערים. גם הצינור התחתון דק יחסית לרוב השלדות המודרניות, מה שמשווה לאופניים לוק רטרו מסוים למרות הפיתול העדכני והפרופיל טרפזי רוחבי בחיבור למעטפת הציר המרכזי. כל החיבורים הם מהליגה הראשונה ולנקודת החיבור של תומכות השרשרת עם תומכות האוכף מעל ה- Drop outs יש מגע פיוטי עם חריטת עלי תלתן ("השראה" מ- Colnago?)
משקל שלדת Large לפי היבואן הוא 1.3 ק"ג – מעט כבד ביחס לשלדות קרבון מודרניות.
כמו בקרבון: צינורות האוכף והתחתון במפגשים רחבים יחסית עם איזור הציר המרכזי
אבזור
כיאה לאופניים המתומחרים ב- 28,000 ש"ח האבזור הולם את הרמה הגבוהה לה מצפים: לראשונה מקרב אופני המבחן שלנו קיבלנו קומפניולו קורוס 11 וזו חגיגה קטנה בפני עצמה (על כך בהמשך). הקורוס מגיע עם 11 הילוכים, זרועות קראנק יפהפיות עשויות קרבון, וכך גם ידיות המעצורים. גם גלגלי טיפוס מצוינים וקלילים שודכו לחבילה: מאביק קסיריום SL בעלי נאבות קרבון סקסיות להחריד ומשקל קליל. מוט הכסא (31.6 מ"מ) והכידון של FSA מדגם SLK בקרבון, הסטם של FSA מאלומיניום והאוכף Sella Italia (בצילומים – הפיזיק אליינטה הפרטי שלי). את השלדה השלים מזלג של Easton מדגם EC90SL.
ברכיבה
נוחות
מאחר ומטיטניום מצפים לכך שיהיה נוח במיוחד ויתאים לרכיבות ארוכות בכבישים לא אופטימליים, הרי שהמענה המושלם על הצפייה הזו לא הפתיע כלל. הלינסקי הליקס אכן מספקים את הסחורה והנם אופניים מעולים לרכיבות ארוכות: הטיטניום הנו בעל תכונות מצוינות בכל מה שנוגע לספיגת הויברציות והעלמת פגעי הדרך. מבחינת יציבות כיוונית המזלג הישר וגיאומטרית השלדה סיפקו חווית היגוי זריזה משהו, כלומר לא מדובר פה על אופני טורינג לרוכבי סופ"ש לא מרוכזים אלא במכונת מירוץ אמיתית ועל כן ממש לא ניתן לתייג אותם כאופני נוחות בהגדרה או כאופניים למתחילים. לצינור הראש הארוך (14.5 ס"מ) תרומה לכך שנוח לרכב רכיבה ארוכה וגובה הכידון אידאלי עבור רוב הרוכבים.
קשיחות צדית טובה ביחס למקובל בטיטניום מוגברת מסייעת בעליות
רכיבה תחרותית
השלדה הפתיעה בתכונותיה הדינמיות: הלינסקי הליקס קשיחים צידית ברמה גבוהה בהרבה ממה שחשבתי ששלדות טיטניום יכולות לספק (ויש לי איזה 10 שנים של רכיבה על טיטניום כנקודת ייחוס). אין ספק שמדובר באופניים תחרותיים המגיבים הייטב לרכיבה חזקה. הם בהחלט מסוגלים להתמודד בכבוד עם רוב שלדות הקרבון בכביש! רק בנקודות הקיצוניות ביותר כגון עומס רב תחת רגליים חזקות במיוחד בעליות, בספרינטים של כל הכוח, ובסיבובים מהירים מאוד בירידות ניתן יהיה לחוש בכך שחלק משלדות הקרבון אכן מעט יותר קשיחות צידית. מדובר במשהו זניח לחלוטין לרוב המכריע של הרוכבים וכנראה לא יורגש אלא על ידי רוכב גדול וחזק. לכל הרוכבים האחרים – כולל התחרותיים שביננו – הקשיחות הזו מספיקה בהחלט והשלדה הזו מעולה גם לרכיבה אגרסיבית.
בעליות ההיגוי הזריז מצוין ומגיב הייטב גם במהירות האטית: בעמידה האופניים רוקדות מצד לצד ללא מחאה או התנגדות – כמו שאנחנו אוהבים. אמנם לא מדובר במכונה שוברת שיאים בעליות שכן במשקל של 7.5 קילו לאופניים שלמים (כולל מחזיקי בקבוק מאלומיניום ופדלים של לוק קיאו קרבון) הרי שיש לאן לרדת במשקל, אולם הגלגלים שתורמים במיוחד לתחושת התגובתיות המהירה, והאבזור הקל מפצים על משקל השלדה. זו כבדה יותר בכ 300 עד 400 גרם משלדת קרבון מהדרג הראשון.
בירידות יש להיגוי המהיר משמעות רבה, שכן ה- Helix מחייבים רכיבה מודעת: אסור לאבד ריכוז וחיבור לפידבק מהכביש. פה חייבים לציין לטובה את הצמיגים המשובחים: Michelin Pro 3 Race שכל המחמאות ששמעתם עליהם נכונות! צמיגים שישפרו את חווית הרכיבה שלכם ע"י תרומה מורגשת לאחיזה, למהירות הגלגול, ולקבלת פידבק ברור מהאספלט. שוב ניואנס למתקדמים שמביאים את האופניים שלהם למגבלות מסוכנות: המזלגות המודרניים הרחבים יותר בבסיס הסטירר, והעטופים בשלדות מאסיביות וקשיחות מאוד בצינור הראש אכן מספקים מעט יותר "תחושת מסילה" של דיוק בעקיבה תחת "השכבות" בסיבובים מהירים.
נוחות ללא פשרות
מילים על הקורוס 11:
הדבר הראשון שהרגשתי כשעליתי על האופניים לראשונה הוא מחסור מוחלט ברעשי שרשרת ומכלולים. הבטתי שנית מטה וראיתי שהשרשרת עודנה שם, הקראנק אכן מסתובב, וגם ההילוכים עוברים… אבל רעשים? אין! שקט שהוא תוצאה של כיוון אופניים מושלם מבית היוצר של תלת-אופן בזכרון-יעקב. איזה כיף לעלות על אופניים שנבנו וכוונו כל כך טוב – ולרכב עם מערכת כמו הקורוס 11 שמאפשרת את התענוג הזה.
בניגוד לשימאנו, בקאמפניולו מפוצלות ידיות ההילוכים מידית המעצור. המאפין הארגונומי הייחודי של ידיות הארגופאוור של קומפניולו הוא מיקומה של ידית העלאת ההילוכים (מימין) בצד הפנימי של המנגנון והעברה שמתבצעת באמצעות הבוהן. למי שרוכב בעיקר כשידיו בחלק העליון של הכידון המיקום הזה מושלם ואף עדיף לדעתי מזה של שימאנו וסראם, אולם מהדרופים הוא פחות אופטימלי מזה של החברות האחרות – במיוחד תוך כדי עמידה שאז צריך להתאמץ מעט כדי לדחוף את היד מעלה כך שהבוהן תגיע לידית.
לקמפי כמה יתרונות בולטים: באמצעות תנועה אחת ניתן להעלות ולהוריד כמה הילוכים במכה. ישנו מנגנון "ראצ'ט" שמאפשר לכם לדחוף את הידית ולעבור כמה תיקתוקים-העברות הילוכים במכה אחת. זה שימושי במיוחד בשינויי זווית רכיבה פתאומיים (כניסה או יציאה מ"קירות") וכאשר אתם מעוניינים לסנכרן בין העברת פלטה למעביר האחורי.
הקראנק וגלגלי השיניים היפים ביותר בכביש
דחיסה של יותר גלגלי שיניים במרווח הנתון מקטינה מעט את הפערים בין גלגל שיניים אחד לשני ומייצרת העברה חלקה מאוד של הילוכים (יש הטוענים שזה מגיע במחיר של יותר החלפות שרשרת ועלויות תחזוקה). תחושת הקליק בידית היא ברורה מאוד ומעבירה תשדורת מדויקת של עיתוי ההעברה. מהירות ההעברה אף היא מצוינת וחדה. המערכת עובדת חלק ושקט – מאוד אהבתי את התחושה והאיכות של המערכת הזו. חוץ מזה – קשה לעמוד בפני המראה ההורס של הקראנק שיחד עם זה של הרקורד נראה הכי טוב בכביש, פשוט נראה מעולה על כל שלדה יוקרתית.
מצד שני יש כמה חסרונות למערכת הזו, והראשית היא עוצמת העצירה העלובה ביחס למה שראוי לקבל ממערכת יקרה כ"כ. הפער מהנשיכה והתגובה החזקה של הדורה אייס הוא כה גדול שהדבר הפריע לי להנות בירידות. יש פער מסוים בין עצמת הנשיכה מאחור לזו שמקדימה כאשר מאחור הוא חלש יותר. הדבר השני הוא שלמרות שהידית עצמה והגומי שלה מושלמים לאחיזה למעלה גם לבעלי כפות ידיים במידה מדיום הרי שעל מנת להגיע למעצורים עדיף שהאצבעות שלכם יהיו במידה L עד XL.
החסרונות:
נכון: כאשר שופטים יחס תמורה-מחיר של אופני טיטניום הוא בד"כ יהיה פחות אופטימאלי מזה של אופני קרבון – ככה זה כשהולכים על מוצר יוקרה בעבודת יד אמריקאית… עם שלדה של 1300 גרם (למידה L) הם אכן מתחילים מנקודת חסר ביחס לשלדות הקלות ביותר שיש היום בקרבון, אולם עדיין: האופניים האלה הם אופניים תחרותיים לחלוטין ובבנייה יקרה יותר אפשר להגיע איתם גם אל מתחת סף 6.8 הקילו של ה- UCI. ישנן שלדות טיטניום קלות יותר אולם הורדת המשקל תיהיה בד"כ על חשבון קשיחות צידית ורגישות לדנטים. ב- Helix לעומת זאת הקשיחות הצידית היא טובה יחסית לטיטניום, והתחושה שהם נותנים היא של אופניים עמידים ואמינים שיחזיקו שנים ארוכות. באתר של לינסקי כי ב- 2011 כבר מייצרים את ה- Helix בגרסה חדשה (הקרויה Helix OS) בהתאמה ל BB30 וכן עידכנו את עובי צינור הראש שיתאים לסיטרר עבה יותר והדסט של 44 מ"מ – שני שינויים שאמורים להוסיף מראה עדכני יותר ועמידות כנגד פיתול והיגוי מעט משופר ביחס לשלדה שנבחנה כאן.
לבסוף אני מודה שדווקא בחומר הדומיננטי ובלוק הקלאסי אני מעדיף שלדות צבועות למחצה שמסתירות טפח ומגלות טפחיים, לדוגמא משאירות חלק מתומכות האוכף והשרשרת חשופים; אבל זה עניין של טעם.
סיכום
מי לא רוצה אופנים שנראים מדהים, מוציאים וואו מכל מי שרואה אותם, מספקים חווית רכיבה שמיימית ונוחה, ויחזיקו כמעט לעד? מדובר במוצר מאוד יוקרתי, שאינו מיוצר בסדרות גדולות, והוא שונה באופן ניכר מציי האופניים שרואים אצל כולם. למרות היותה חברה חדשה יחסית, הרי שלינסקי מתמצבת במהירות כחברה שמובילה את תחום הטיטניום עם שילוב מושלם של ניחוח קלאסי וחידושים טכנולוגיים.
היתרון של הטיטניום הולך וגדל ככל שעוברות השנים וזו בחירה מאוד הגיונית עבור רוכב שמתכנן להחזיק את אופניו לאורך זמן ולא להחליף אותם כל שנתיים-שלוש. העובדה ששלדת טיטניום אינה חווה כמעט התיישנות ועייפות חומר עושה את אופני הטיטניום לקניה כדאית במיוחד ביד שניה, שכן מצבה של השלדה כמעט ולא משתנה עם הזמן. יש בחומר הזה ובתכונות שלו משהו שעושה אותו מתאים ונכון יותר מקרבון לרוכבים הלא מקצוענים שידם משגת מוצר כזה, ולאור התאמתו לשימוש לאורך שנים ארוכות בהחלט יתכן שתוספת העלות מתקזזת וכדאית לרוכבים שרוצים שקט נפשי ושנושא האמינות והעמידות לפגיעות חיצוניות מטריד אותם.
דגם ההליקס מספק חווית רכיבה סופר מרשימה! אופני איכות על בכל קנה מדה. מי שמוכן לשלם את מחירם יהנה ממוצר מצוין, יפהפה, אקסלוסיבי ונוח לשנים ארוכות.
** יבואן Linskey: לאצ'ו בייקס www.lachobikes.co.il. טל 054-7871400
חדשנות בטיטניום – דבר והיפוכו?
כל מטרת השיווק המודרני היא לגרום לנו לרצות דברים, אך בו זמנית לקצר את מועד התפוגה שלהם. בגללו כל דבר חדש הופך למיושן בן הרף, ומחסיר ממשמעות וערך אם הוא אינו עומד למכירה על המדף בזה הרגע. רק רכשנו מוצר וכבר יש מוצר חדש שישנה אפשרות, אם רק נרצה, שיגיע אל שורת החיוב בדו"ח הויזה החודשי שלנו, ויפאר את גאוותנו אל מול קהל מקנא. השיטה פשוטה ואוניברסלית: לא משנה אם זה ה- iPad החדש שלכם שכולם מריירים עליו כעת או האופניים האחרונים שבחרתם אחרי מחקר מעמיק; עוד אנחנו מגרדים את הניילונים מהמוצר הנחשק שרק הגיע אלינו, וכבר ישנה הכרזה מהיצרן שבעוד חצי שנה ייצא המחליף האולטימטיבי שמתנחל במהירות בתודעה הקולקטיבית כדבר הטוב ביותר שיש. (הידעתם שה- iPad הבא כבר יגיע עם מצלמה, מסך משופר בהרבה, ועוד דבר אחד קטן שנלמד עליו כנראה רק ביום ההשקה… one more thing?). בתחום הקרבון הקצב באמת משתווה לקצב של מוצרי תוכנה או אלקטרוניקה בייתית: כל שנה פסל רכיבה חדש מפאר את הקטלוג ושולח את הקודם אל שווי מופחת בעשרות אחוזים.
עד לאחרונה נראה היה שהטיטניום הצליח לספק מפלט מסוים לאלה שהיו מוכנים לשלם יותר עבור חיי המדף הארוכים יותר. שלדת הטיטניום הפרטית שלי הנה בת 13 שנים ועדיין מספקת חווית רכיבה משובחת ונחשקות של יצירת אומנות. אין כמו טיטניום בשביל להוות חומר גלם למאוויים בעלי תאריך תפוגה מרוחק. למרות ששלדות טיטניום באמת אינן מתיישנות כמעט ומי שרוכש אותן יכול לבנות על שנים ארוכות ללא חשש, משהו נסדק גם בחזית הזו, וכמו בהשרדות על האי לא בהכרח זו היכולת הפיזית שחשובה אלא זו הפסיכולוגית. מחוסר ברירה גם יצרני הטיטניום נגררו לאותו מירוץ. תראו את הלייטספיד Archon ואת הלינסקי Helix ותבינו מדוע שלדת טיטניום קלאסית מצינורות עגולים כבר נראית מיושנת להפליא. יצרני הטיטניום נמצאים במירוץ להציל את כבודו של החומר האריסטוקרטי הזה ומציגים חדשנות והתקדמות משנה לשנה. אולי לא בקצב של הקרבון, אבל בהחלט בקצב מואץ ביחס לשנים קודמות. הם מצליחים להוריד מעט משקל ולהוסיף קשיחות צדית. עם עיבוי צינור הראש ואימוץ BB30 ב- 2011 לינסקי מיישרים קו עם התעשייה ומשנים את המראה למשהו שכבר נראה הרבה יותר עדכני. כתוצאה מכך השאלה היא לא האם האם אופני הטיטניום שלכם ישרדו פיזית ויוכלו לשרת אתכם שנים ארוכות, אין ספק שהם יצליחו בכך, אלא האם אתם לא תכנעו קודם לכן לקיצור זמן המדף הנתפש וחלון הנחשקות של דגמי הקצה?
