ישנם שני טיפוסים של אופני כביש חשמליים: זה שמציגה אורביאה – עם מנוע מוסתר בנאבה האחורית, וזה שמציגים אחרים (כמו טרק, ספשלייזד ורוב האחרות) עם מנוע מרכזי גדול. ללא ספק הגישה של מנוע בנאבה האחורית שומרת טוב יותר על רוח אופני הכביש המקורית- שלדה עדינה, שנראית שלדת כביש קלאסית לגמרי. רק חדי העין יבחינו בנאבה המעובה ובכפתור העדין בחלק העליון הקדמי של הטופ טיוב. המנוע מספק 250W והוא מוגבל ל25 קמ”ש. משקלו 2.1 ק”ג ומי שלא יתאמץ לא יראה אותו. הוא מזכיר במראה מדי וואטים בנאבה של פעם.
הסוללה מוחבאת בצינור התחתון
הסוללה (245 W/h, שוקלת 1.5 ק”ג) נמצאת משולבת בתוך הצינור התחתון שאפילו לא נראה מוגדל ביחס לאופני כביש אחרים. שקע טעינה שהוא גם חיבור בקרה לדיאגנוסטיקה ונקודת חיבור לסוללת גיבוי, נמצא בין הפדלים במפגש הצינור התחתון וצינור האוכף. למי שדואג- המנוע בנאבה האחורית מקבל איזון ממשקל הסוללה מלפנים וחלוקת המשקל מצוינת ושווה על שני הגלגלים.
החסרון של המינימליזם הוא טווח ועוצמה שהסוללה והמנוע יכולים לספק, וזה חלק מהגישה העקרונית של המוצר הזה- לתת רק סיוע לרוכב, אם הוא צריך אותו, ולאו דווקא להיות מקור עוצמתי למהירות בכביש או פתרון לאנדיוראנס ארוך על סוללות בלבד.
המשקל של הגישה הזו מנצח את המתחרים ואופני המבחן שקלו רק 12.2 קילו ללא פדלים (ועם שני מחזיקי בקבוק ומחשבון רכיבה קטן). המשקל עם פדלים כ 12.5 קילו.
הגיין הנם ברי עיצוב בקסטום כמו כל מוצרי אורביאה, ותוכלו להלביש עליהם את הצבעים שתרצו באפליקציה של החברה באתר.
I get high with a little help from my friends
המשפט הזה מהשיר הידוע של הביטלס מבטא את שתי תכונות המוצר העיקריות: Little ו- High
מעט (Little) – משום שהגישה של המוצר הזה היא עזרה קטנה וטבעית ככל שניתן לחווית הרכיבה. זו לא החוויה המוכרת מאופני הרים חשמליים שבמצב העוצמתי יותר מניעים אתכם במהירות במעלה סינגלים טכניים כאילו הייתם בירידה… לא. החוויה פה היא חווית רכיבת כביש אותנטית כמעט, עם טוויסט של סיוע קטן, למעט במצב 3 החזק יותר.
High היות והמקום העיקרי שבו התועלת של המנוע באה לידי ביטוי היא בטיפוסים, בעליות (לביטלס היתה כוונה קצת אחרת).
המנוע מציע שלושה מצבי פעולה- סיוע נמוך, בינוני וגבוה. במצב הנמוך אתם תעבדו בעליות כדי לשמור על הקצב לצד החברים שלכם. במצב הנמוך חשתי שהעוצמה הנוספת רק קיזזה את 5.5 הקילו הנוספים של המנוע והסוללה ובעליות לא תלולות פשוט סייעה מעט. ברמה הבינונית- כבר קיבלתי סיוע שישמור עלי בקצב של דבוקה בינונית, וברמה הגבוהה יכולתי לטפס עליות כמו רוכב עלית. כדי לבדוק את זה בדיוק לקחתי את האופניים לבדיקה בשלוש פעמים עליה רצופה של נס הרים – בכל פעם על מצב אחר.
בפעם הראשונה שעליתי היו עשרות מטפסים על נס הרים, ועברתי קבוצות חזקות בקלות למול מבטים משתאים. זה מוזר לראות מישהו עובר אותך בקצב של כ18 דקות על נס הרים בישיבה רגועה ופידול מחויך… במצב 2 התחושה היתה טבעית יותר מבחינת המהירות (אם כי זה איטי ממה שאני מטפס בד”כ) ובמצב 3 זה היה ממש לאט, ומדי פעם נזקקתי לעבור לעמידה בפידול בקצב רגלים נמוך יותר כדי להרגיש ברכיבה הגיונית.
חשוב לאמר שכן עבדתי ברמה אירובית קלה- כי כדי לקבל את תפוקת המנוע צריך לפדל במרץ בסל”ד גבוה של כ 80-90 לפחות, כלומר גם אם אתם לא במוד של הפעלת כח לטיפוס, עבודה אירובית על Zone 2 תהייה גם עם המנוע.
במישורים וירידות
עם מגבלת 25 הקמ”ש של החוק הישראלי, לא תהפכו לנג”שניקים מרשימים בעלי מנוע נסתר במישורים. במקומות האלה תרכבו רגיל, אלא אם המהירות הטבעית שלכם נמוכה מ25 והמנוע קצת יסייע לכם להגיע אליה. המשמעות היא שאין טעם להפעיל בכלל את המנוע במצבים האלה ומצאתי את עצמי עובר למצב אפס במטרה להאריך את טווח הרכיבה ככל שניתן. במצבים האלה התגלה שיש ניתוק מנוע לחלוטין המאפשר לעבור לפידול ללא התנגדות מנוע כלל.
בירידות מהירות בהן לא מפדלים לא חוויתי שום האטה ביחס לאופני כביש רגילים לצידי וגם במישורים – נתתי עבודת רכיבה רגילה לגמרי. כמו כן – היציבות המופלגת של ההיגוי פה הפכה אותי לשד ירידות: עם ה Gain תוכלו לטוס במהירות בתחושת בטחון מדהימה. מצאתי את עצמי נותן את כל העוצמה שהיתה לי כדי לרדת מהר יותר בצור הדסה, ושואל את עצמי- למה לעזאזל אני צריך אופניים עצבניים כשכל כך כיף לרדת ככה בירידות, בלי לפחד מהמהירות?
היבט שיש לתת עליו את הדעת הוא השליטה במהירות- כאשר אתם בתחום הפעלת המנוע, הכלי העיקרי לכך הוא מצב הסיוע ומהירות הפידול. היות וברכיבת כביש אתם אמורים לפדל סביב 90 סל”ד ברוב המקרים, הרי שרכיבה בפלטון עלולה להיות מסוכנת היות והשליטה העדינה במהירות, במיוחד ברמה 2 ו 3 של סיוע (החזקות) היא מאתגרת מעט.
אופני כביש חשמליים – המנוע ממכר!
החיבור למשפט מהשיר של הביטלס אינו מקרי גם ברמיזה לסמים (I get high). בכל מקום שבו יש עליה אתם תמצאו את עצמכם משתמשים במנוע גם אם הבטחתם לעצמכם הפעם לא לעשות את זה! פשוט תגלו שלא משנה כמה חזקים אתם, יהיה לכם קשה להתנגד ליכולת לקבל את העזרה הזו כשהיא שם, במרחק לחיצה… לא עמדתי בפיתוי בכל עליה ונהנתי מהסיוע עם חיוך פליאה משועשע מעקיפת רוכבים מתאמצים בלי שיש להם שום אינדיקציה על הסיוע שאני מקבל. צריך להיות חדי עין ולהכיר את המוצר כדי להבחין בכך שיש פה מנוע.
המנוע בנאבה האחורית
טווח הנסיעה
כששאלתי ב Recycles נאמר לי שהמנוע מאפשר רכיבה של כ 100 ק”מ בתלות במשתני רוכב (משקל), אופן ההפעלה (כמה תרכבו עם מנוע וכמה בלעדיו, ובאיזה עוצמת סיוע תבחרו. וכמובן התוואי – כמות העליות שתרכבו בהן. זה התגלה כדי מדויק. ברכיבת בדיקה על נס הרים רכבתי מנחשון לעליה, עשיתי אותה שלוש פעמים עם שלושת מצבי המנוע וחזרתי מצור הדסה. בכל המישורים והירידות רכבתי ללא מנוע. זו רכיבה סבירה של כשעתיים וחצי שלוש עם הרבה זמן עליות ומנוע, וסיימתי אותה עם 15% סוללה. כלומר אפשר להניח שהמנוע יתמוך בכם ב 3 עליות משמעותיות של כמה קילומטרים.
רכיבות נוספות היו ברולינג הילס ומישורים יותר ובהן בהחלט ניתן להגדיל את הטווח עוד הרבה באמצעות הפחתת השימוש במנוע. עבור מצבי הקצה יש סוללת הגדלת טווח שאפשר לקבל מרכב ליווי (בצורת בקבוק ונכנסת למחזיק הבקבוק), וכן את הידיעה החשובה: מדובר באופניים סבירים לרכיבה גם ללא מנוע. נכון, בעליות קשה להעלות 15.5 קילו, אבל זה משקל לא מאוד חריג, קרוב לזה של אופני הרים ברמת כניסה, ואפשר פשוט לרכוב עוד קצת בלי מנוע.
שקע הטעינה
שקט מוחלט וכניסה אלגנטית לעבודה
המנוע אינו משמיע שום רעש כמעט. אתם תרכבו לצד אנשים שלא יהיה להם שום מושג שיש לכם סיוע אלא אם יכירו את המוצר.
עוד היבט מרשים הוא אלגוריתם ה Engagement – האופן שבו המנוע נכנס לפעולה ורמות העוצמה שהוא מפיק כתוצאה מהפידבק שבפידול עצמו. הכניסה שלו וההפסקה הן טבעיות וללא מכות כח. ההגברה של מהירות הרכיבה תלויה בקצב הרגליים וזה מרגיש טבעי מאוד. את המידע על הסל”ד שלכם מקבלת המערכת מסנסור (PAS sensor) שנמצא באזור הציר ליד הנאבה האחורית – הוא קולט 20 מגנטים קטנים הנמצאים על הנאבה ובאמצעות מהירות הסיבוב שלה מתאים את עוצמת המנוע. נוצר מצב שבו כדי לקבל את מקסימום תפוקת המנוע תצטרכו לייצר קאדנס גבוה יחסית (להערכתי קרוב ל 90 סל”ד) – כלומר לעבוד גם פיזית לשם כך.
שליטה במנוע
ישנן שתי אפשרויות- לשים את המחשבון המקורי של המערכת החשמלית וממנו לקבל את נתוני הטווח ועוצמת המנוע בשימוש כרגע. בו גם ניתן לבחור את אחד מארבעת המצבים: אפס עזרה או 1-3 רמות התמיכה. ניתן גם להשתמש בגרמין, וגרמין גם יודעים להציג את נתוני המנוע במחשבונים שלהם, לא בדקתי את מוד העבודה הזה.
ללא המחשבון המקורי תוכלו להשתמש בכפתור ההפעלה בטופ טיוב (iWOK one) כדי לקבל את נתוני הסוללה ולקבוע את עוצמת הסיוע. לחיצה קצרה מדליקה את המערכת, ארוכה מכבה. לחיצה קצרה ראשונה- האור מהבהב באור ירוק- רמת סיוע נמוכה. לחיצה כפולה מעבירה אתכם בכל פעם בין המצבים לסיוע שני והאור מהבהב כתום, והשלישית לסיוע חזק והאור מהבהב אדום. ניתן גם לכבות את האורות לגמרי. תאורות קבועות בכפתור (בניגוד להבהובים שמעידים על עוצמת הסיוע במנוע) מעדכנות גם על מצב הסוללה (מלבן-עד 75%, דרך ירוק עד 50%, כתום עד 25% ואדום מתחת לכך).
הגיין מתחברים לאפליקציה לנייד שמשמשת כמחשבון רכיבה ומקליטת רכיבות לכל דבר ועניין וכמובן שתתן לכם את המידע על מצב המנוע והסוללה באופן יותר ברור. כשמחברים את הטלפון האור הופך כחול לקצרה, וכשמקבלים שיחות או הודעות בטלפון- יש תאורה תכלת קצרה.
בשורה תחתונה- הממשק פשוט ונוח. אהבתי יותר את השימוש במחשבון מאשר בכפתור בטופ טיוב כי שם ראיתי בוודאות ברורה יותר באיזה מצב אני.
כפתור השליטה העליון
שלדה וגיאומטריה
האופניים מרגישים ומתנהגים כאופני נוחות מבחינת ההיגוי והגיאומטריה ויש להם יציבות רבה. הצמיגים רחבים (28 במקור ועם אפשרות לקבל עד 40! כלומר למשוך את זה לכיווון הגראבל אם הוא אינו גס מדי). הם מאפשרים רכיבה עם לחץ אוויר שאינו מקסימלי כדי לרכך את הבאזז: עברתי על פסי ההרעדה של צדי הכבישים חופשי בלי לעשות חשבון.
הגיאומטריה, הגלגלים והמשקל הכללי יזכירו לכם שאתם על מכונת שיוט יציבה ולא על כלי לספרינטים. שינויי קצב מהירים זה לא הקטע של המוצר הזה ואין טעם לנסות להביא אותו לשם- תתקלו בהתנגדותו החד משמעית.
השלדה עשויה קרבון, נראית טוב (שמרנית בלי שיגועים). אלמנט ששווה לתת עליו את הדעת הוא התוספת על תומכות השרשרת בתוכה מעבירים את הכבל מהמנוע שבגלגל האחורי אל הסוללה שמלפנים. המשמעות היא שבתיקון פנצ’ר תצטרכו לנתק שם את הכבל באמצעות מחבר פשוט שמתחבא מתחת לתומכות השרשרת.
אבזור בסיסי
היות ומדובר במוצר חשמלי כל ההתייחסות לאבזור משתנה מעט- אתם עם משקל עודף גם ככה, והעדיפות אינה ניתנת לרכיבים הכי קלים שיש. הסתפקות בשימנו 105 היא מאוד הגיונית פה שכן המערכת הזו מורידה את העלות אולם מספקת תפקודיות זהה כמעט לזו של המערכות היקרות והקלות יותר. זה כמובן עם דיסקים לעצירה בטוחה ואפקטיבית של קצת יותר משקל.
נקודה שפחות אהבתי היא ההכרח להשתמש במפתח אלן לפירוק הגלגלים – במידה 6 שאינה נפוצה באולרי הכיס בד”כ – הכנסה והוצאה של גלגל קדמי בלבד כדי להכניס לספסל אחורי של רכב אינה מהירה ובשטח – אם לא תתארגנו מראש על מידת האלן תצטרכו טרמפ הביתה. הגלגלים – Mavic אקסיום פשוטים מאלומיניום חברה שאני לא עף עליה בגלל יותר מדי מוצרים עם רכיבים ייחודיים מדי ושירות לא יציב בישראל, אבל הדגפ הזה נראה סולידי ותפקד במבחן מצוין.
אופני כביש חשמליים – יש לזה קהל בישראל?
רוב התועלת במנוע היא בסיוע בעליות ועקב החוק- בכל מקום בו רוכבים לאט מ 25 קמ”ש. הוא מביא את הרוכב באמצעות ה Pedal Assist למהירות הזו ברמת מאמץ הדומה לזו של גלגול רגליים מהיר עם התנגדות נמוכה במישור (אצלי זה שקול לכ- 130-150 וואט).
הוא יהיה הכי אפקטיבי עבור אנשים שגרים בסביבה הררית, בעלי מגבלה פיזיולוגית ברורה, הרוצים אפשרות לצאת לרכוב כביש בלי להעלות דופק לזון 3 ומעלה. זה יכול להתאים לקהלים כגון בעלי איסור קרדיולוגי להעלות דופק, או בעלי משקל יתר משמעותי המעוניינים לשנות אורח חיים (הוא יעזור להם לצלוח את הרכיבות עד שיצליחו לרדת במשקל ולהתחזק). זה גם נותן לנו רוכבי הכביש המכורים תקווה- כשנזדקן נוכל להמשיך ולרכוב כביש.
בתור רוכב ספורטיבי בריא אופני הכביש החשמליים הפכו אותי לעצלן והם כמובן מנוגדים לרעיון העומד בבסיס רכיבת כביש: כושר. זה מאוד שונה מההתאמה של אופני הרים חשמליים לשוק הישראלי משום שבאופני הרים המניע הוא לא רק כושר אלא גם כיף, אקסטרים וטיול. עם ה Gain החזרתי לעצמי את האתגר ברכיבה רק כשהחלטתי החלטה נחושה לא להשתמש במנוע כלל, ולהניע את 15.5 הקילו האלה בעצמי. כמובן שנשברתי בכך בעליה האחרונה של יער הנשיא והראל לקראת סוף האימון “כי זה כבר השחרור”…
במישורים אין בעיה להקפיד על כך ורכבתי לא מעט ברכיבות האלה ללא מנוע כלל. לכן בסופו של דבר כל הרכיבות כן יצרו עבודה פיזיולוגית בזכות המישורים ובזכות עבודה ללא מנוע בעליות קטנות ועדינות – שהפכה מאתגרת בהעלאת 15.5 קילו למעלה לצד רוכבים עם אופניים רגילים.
בתחילת 2019 כתבתי כתבה על התחום החשמלי בכביש והעלתי את השאלה – האם זה מתאים לישראל? אני עדיין שואל את השאלה הזו. אני מדמיין איטלקי בן 75 שרכב כל חייו במועדון רכיבה בעיירה שלו באלפים שרוצה להמשיך בכך, אבל ישראלי כזה? אם הוא אחרי התקף לב אפשר להניח שיבחר באופני הרים חשמליים לא? אבל אם כביש זה הקטע עבור מישהו שצריך את הסיוע מסיבות רפואיות, גיל או ירידת כושר, הרי שהפתרון שאורביאה מציגה הוא מוצר מרשים ובשל.
אופני כביש חשמליים – המנוע ממכר!
